עבודת סמינריון בנושא - תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים תחת הכיבוש
2
1 .2
פעילות היודנרט ומאפייניו 5
     1.1.1 הקמת מועצת היהודים (היודנרט) 5
     1.1.2 פעילות היודנראט 7

1 .3 שיתוף הפעולה של היודנרט עם השלטון הנאצי בקהילות השונות
1 0 פרק 2 –  תפיסת היודנראט בתודעתם של תושבי הגטאות ושארית הפליטה
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2
תקציר 

אחת ממטרות ייזום מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים והפלישה לפולין הנו הגדלת שטח המחיה של הגזע הארי. עם זאת, באמצעות סיפוח חלק מפולין לשטח הרייך, סופחה לגרמניה אוכלוסיה, אותה היא החשיבה לאוכלוסייה מגזע נחות, כולל הגזע היהודי. מאחר ומטרה נוספת לכך שהנאצים יזמו את המלחמה, הנה הוצאה לפועל של פתרון סופי. בעקבות כך, השלטון הנאצי הורה על כליאתם של היהודים בגטאות המצויים ברובעים העניים של הערים הגדולות. במקביל, השלטון הורה על הקמת מועצות יהודים – יודנרטים, בכל גטו. מטרת היודנרט הנה לשמש ככלי יעיל ליישומם של החלטות השלטון בקרב הקהילה היהודית ולבצע פקודות באופן המבטיח את שליטת הגסטפו באוכלוסיית הגטו. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השואה והחיים בגטאות – תפיסת היודנרט בעייני תושבי הגטו ושארית הפלטה.
חברי היודנרטים פעלו בתנאי קיצון, תחת שלטון אימה שהוטל על ידי הגרמנים וסכנה מתמדת על חייהם. עם זאת, הן בתקופת השואה והן אחריה, תדמיתם הייתה אפופה באור שלילי. בעקבות כך, עולה השאלה, האם פעילותם של היודנרט בתקופת השואה מצדיקה את התפיסה השלילית של החברה היהודית בגטו ובקרב שארית הפלטה? במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון את השאלה הנשאלת באמצעות הספרות, בעיקר בהתבסס בעיקר על הספרות המקצועית העוסקת בתקופת השואה, ובפרט בסוגיית היודנרט, אך גם באמצעות בחינה מועטה של כתבים שנכתבו על ידי ניצולי שואה. בהמשך, אציג את מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים המצויים בשטחים שבשליטת הנאצים וכן, אפרט מהם הגורמים והתהליכים שהביאו להקמת היודנרט, כיצד פעילותו של היודנרטים באה לידי ביטוי וכן אציג כיצד פעילות היודנרט באה לידי ביטוי במספר גטאות שונים. בהמשך, אנסה לבחון את תדמיתו של היודנרט בתודעה היהודית והישראלית ולבסוף אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בנושא.

מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה מיחידה 731 לעומת הרשעת הנאצים על אותם פשעים?

 

סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמה –
מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי ואנשים נוספים מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?

שם הקורס: על נמרים ודרקונים: יחסים בין – לאומיים במזרח אסיה
מספר הקורס: 10979
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אתיקה רפואית, לוחמה ביולוגית וניסויים בבני אדם
2
1.2 מלחמת העולם השניה
4

1.2.1 התפתחות המלחמה
3

1.2.2 מעמדן של גרמניה ויפן לאחר המלחמה
10
1.3 פשעי המלחמה של הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה
11

1.3.1 פשעי המלחמה של הרייך השלישי, תורת הגזע והפתרון הסופי
11

1.3.2 רופאים נאציים שערכו ניסויים בבני אדם
13
1.4 פשעי המלחמה של היפנים במהלך המלחמה
14

1.4.1 פשעי המלחמה של יפן
14

1.4.2 שירו אישאי ויחידה 731
15
1.5 המאבק המשפטי בפושעי המלחמה והסיוע לניצולים
17
פרק 2 – המאבק המשפטי בפשעי המלחמה היפניים לעומת המקרה הגרמני
19

2.1 מדיניות החוץ האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה
19

2.2 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה הנאציים
21

2.3 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה ביפן
22
פרק 3 – דיון ומסקנות
24
סיכום
29
מקורות
30

מבוא
Si vis pacem, para bellum1
עבודה זו תעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום היחסים הבין – לאומיים במזרח אסיה – סוגיית אי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפניים. במסגרת זו, הדיון יתמקד בשאלת השיקול האמריקני שהופעל בנוגע לאי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפנים, בגין זהותם ותפקידם במערך הכוחות, לעומת ההחלטה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים שביצעו עבירות דומות של ניסויים בבני אדם. בשני המקרים, מדובר ברופאים ומדענים שעברו עבירות נגד האנושות, כאשר בין היתר, הם ערכו ניסויים בבני אדם באופן המנוגד לאתיקה. במסגרת זו, נשאלת השאלה מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה שירו אישיאי ואנשי יחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?
במסגרת הפרק הראשון, אציג את הרקע לעבודה. לשם כך, תחילה, אגע על קצה המזלג בנושא האתיקה הרפואית כשמדובר בניסויים בבני אדם. בהמשך, אפרט בנוגע להתפתחותה של מלחמת העולם השניה ומעמדן של יפן וגרמניה בעקבות תוצאות המלחמה. יתר על כן, אסקור בקצרה את פשעי המלחמה שבוצעו על ידי הנאצים ועל ידי היפנים, תוך סקירה של פשעים שבוצעו על ידי רופאים ומדענים מטעם שני הצדדים, כגון דוקטור מנגלה ודוקטור אישיאי. לבסוף, אסקור בקצרה את המאבק המשפטי בפושעי המלחמה ואת הסיוע לניצולים.
במסגרת הפרק השני, אבחן את השיקולים שנקטו האמריקאים במסגרת המאבק המשפטי כנגד פושעי מלחמה מהצד היפני לעומת השיקולים שננקטו על ידי האמריקאים כנגד פושעי מלחמה נאציים. מבחינת השיקולים עולה, כי האמריקנים בחרו שלא להעמיד לדין את גנרל איקיאי ואת אנשי יחידה 731 בגין פשעי מלחמה לאור התרומה של המידע שהם מסרו למודיעין האמריקאי. יחד עם זאת, הניסויים שערכו הנאצים בבני אדם היו חסרי משמעות ולכן, האמריקאים תבעו אותם לדין בגין פשעי המלחמה שהם ערכו. במסגרת הפרק השלישי, אדון בסוגיה.

מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?

סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמה - מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי ואנשים נוספים מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?

לרכישה והורדה מיידית

 

סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמה –
מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי ואנשים נוספים מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?

שם הקורס: על נמרים ודרקונים: יחסים בין – לאומיים במזרח אסיה
מספר הקורס: 10979
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אתיקה רפואית, לוחמה ביולוגית וניסויים בבני אדם
2
1.2 מלחמת העולם השניה
4

1.2.1 התפתחות המלחמה
3

1.2.2 מעמדן של גרמניה ויפן לאחר המלחמה
10
1.3 פשעי המלחמה של הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה
11

1.3.1 פשעי המלחמה של הרייך השלישי, תורת הגזע והפתרון הסופי
11

1.3.2 רופאים נאציים שערכו ניסויים בבני אדם
13
1.4 פשעי המלחמה של היפנים במהלך המלחמה
14

1.4.1 פשעי המלחמה של יפן
14

1.4.2 שירו אישאי ויחידה 731
15
1.5 המאבק המשפטי בפושעי המלחמה והסיוע לניצולים
17
פרק 2 – המאבק המשפטי בפשעי המלחמה היפניים לעומת המקרה הגרמני
19

2.1 מדיניות החוץ האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה
19

2.2 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה הנאציים
21

2.3 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה ביפן
22
פרק 3 – דיון ומסקנות
24
סיכום
29
מקורות
30

מבוא
Si vis pacem, para bellum1
עבודה זו תעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום היחסים הבין – לאומיים במזרח אסיה – סוגיית אי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפניים. במסגרת זו, הדיון יתמקד בשאלת השיקול האמריקני שהופעל בנוגע לאי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפנים, בגין זהותם ותפקידם במערך הכוחות, לעומת ההחלטה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים שביצעו עבירות דומות של ניסויים בבני אדם. בשני המקרים, מדובר ברופאים ומדענים שעברו עבירות נגד האנושות, כאשר בין היתר, הם ערכו ניסויים בבני אדם באופן המנוגד לאתיקה. במסגרת זו, נשאלת השאלה מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה שירו אישיאי ואנשי יחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?
במסגרת הפרק הראשון, אציג את הרקע לעבודה. לשם כך, תחילה, אגע על קצה המזלג בנושא האתיקה הרפואית כשמדובר בניסויים בבני אדם. בהמשך, אפרט בנוגע להתפתחותה של מלחמת העולם השניה ומעמדן של יפן וגרמניה בעקבות תוצאות המלחמה. יתר על כן, אסקור בקצרה את פשעי המלחמה שבוצעו על ידי הנאצים ועל ידי היפנים, תוך סקירה של פשעים שבוצעו על ידי רופאים ומדענים מטעם שני הצדדים, כגון דוקטור מנגלה ודוקטור אישיאי. לבסוף, אסקור בקצרה את המאבק המשפטי בפושעי המלחמה ואת הסיוע לניצולים.
במסגרת הפרק השני, אבחן את השיקולים שנקטו האמריקאים במסגרת המאבק המשפטי כנגד פושעי מלחמה מהצד היפני לעומת השיקולים שננקטו על ידי האמריקאים כנגד פושעי מלחמה נאציים. מבחינת השיקולים עולה, כי האמריקנים בחרו שלא להעמיד לדין את גנרל איקיאי ואת אנשי יחידה 731 בגין פשעי מלחמה לאור התרומה של המידע שהם מסרו למודיעין האמריקאי. יחד עם זאת, הניסויים שערכו הנאצים בבני אדם היו חסרי משמעות ולכן, האמריקאים תבעו אותם לדין בגין פשעי המלחמה שהם ערכו. במסגרת הפרק השלישי, אדון בסוגיה.

₪600.00 – קנה עכשיו