מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות מדעי המדינה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מדעי המדינה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 26 ביולי 2026

דיבייט: מי מוסמך להדיח שר בדמוקרטיה הישראלית?


 


מועדון משפט וחירות באוניברסיטת רייכמן מציג: דיבייט: מי מוסמך להדיח שר בדמוקרטיה הישראלית? מציגה: גברת ספיר בריפמן, סטודנטית, יו"ר מועדון משפט וחירות אוניברסיטת רייכמן מנחה: מר תומר ורד, סטודנט, חבר צוות מועדון משפט וחירות אוניברסיטת רייכמן בהשתתפות: עו"ד דוד פטר, מייצג הממשלה בבג"ץ עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון האירוע התקיים ב-22.6.2026, באוניברסיטת רייכמן. 00:00 פתיח 02:30 הצגה 05:00 הנחייה 05:55 עו"ד פטר - הצגת עקרי טיעון 12:51 עו"ד אליעד שרגא - הצגת עיקרי טיעון 19:33 עו"ד פטר - תגובה 25:40 עו"ד אליעד שרגא - תגובה 31:55 עו"ד דוד פטר - סיכום 38:50 עו"ד אליעד שרגא - סיכום 44:50 שאלות מהקהל

איזה הבדל תהומי בין משפטן לבין חרטטן, שווה לראות. הבדל בין צעיר עם ידע ודמגוג זקן, לא כשרוני בכלל איפה הוא מול פטר. אליעד שרגא פוליטיקאי. דוד פטר משפטן, תשובות מאוד ענייניות, חדות ונכונות, עד כדי כך, שמעוררות אי נוחות לעו"ד שרגא. מדובר בבעלי תפקיד הסובלים משכרון חושים בעקבות הכח שניתן להם, או שהם לקחו לעצמם

וואו פטר הזה גאון! איזה משכנע, לא הכרתי אותו כזה חד ובעיקר ענייני. עו"ד פטר מבריק תודה לך ,
שרגא העם לא טיפש ..מאחר ושרגא הוא יצור דיקטטורי, מבין שפטר צודק, הוא הולך בקטע אישי. אליעד שרגא מייצג את עליבות של מערכת המשפט שרואה את עצמה "נאורה". שרגא רק מוכיח כמה צריך רפורמה.



יום ראשון, 5 ביולי 2026

שאלון מחקרי במסגרת סמינריון הנוגע בזהות הלהט"בית והאופן שבו היא משפיעה על הפרט

 



להט"בים? תעזרו לסטודנט עייף!
שמי זיו פלדמן ואני סטודנט למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. כחלק מעבודת הסמינריון שלי בקורס "פסיכולוגיה פוליטית", אני עורך מחקר הנוגע בזהות הלהט"בית והאופן שבו היא משפיעה על הפרט.
השאלון מיועד לקהילה הלהט"בית על כל גווניה וההשתתפות במחקר היא וולונטרית ואנונימית לחלוטין. הנתונים שייאספו ישמשו לצרכי מחקר אקדמי בלבד.
אודה מאוד אם תוכלו לסייע ולהקדיש מספר דקות במענה על השאלון.
לכל שאלה או הבהרה, ניתן לפנות אליי במייל: zivfeldman@mail.tau.ac.il.
זהות, חוויות חיים ועמדות חברתיות בקרב חברי וחברות קהילת הלהט"ב
שמי זיו פלדמן ואני סטודנט למדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת תל אביב. כחלק מעבודת הסמינר שלי בקורס "פסיכולוגיה פוליטית", אני עורך מחקר הנוגע בזהות הלהט"בית והאופן שבו היא משפיעה על הפרט.

השאלון מיועד לקהילה הלהט"בית על כל גווניה וההשתתפות במחקר היא וולונטרית ואנונימית לחלוטין. הנתונים שייאספו ישמשו לצרכי מחקר אקדמי בלבד. 

אין תשובות נכונות או לא נכונות - דעתך האישית והכנה היא החשובה ביותר להצלחת המחקר. 

אני מודה לך מאוד על הקדשת הזמן והנכונות לסייע. 
לכל שאלה או הבהרה, ניתן לפנות אליי במייל: zivfeldman@mail.tau.ac.il. 




יום שבת, 20 ביוני 2026

גניבת הדמוקרטיה ב3 שלבים | עו"ד דוד פטר


 



מי מחליט מי השליט? מהי שיטת השלטון שתיושם - מלוכה או דמוקרטיה? הריבונות אינה קניין אישי של המלך - לכל אחד יש חלק בריבונות. לזה קוראים דמוקרטיה. אין קשר בין הדמוקרטיה של היום לדמוקרטיה היוונית. המדינה הראשונה שנתנה זכויות שוות ליהודים הנה ארצות הברית - הדמוקרטיה הראשונה האמיתית שהחלה להתפתח עם המהפכה הצרפתית לאחר הניסיון הרע עם המלוכה כשיטת ממשל. האלטרנטיבה היא רודנות. לכן יש להגדיר מראש מי מחליט מיהו המחליט? איך מחליטים איך מחליטים כשהדעות מנוגדות?
בית המשפט העליון תמיד ישלוט באליטה הישנה - אם בזמן שחרור העבדים ברחבי העולם, בית המשפט העליון האמריקאי בארצות הברית סרב לשחרר עבדים בניגוד לחוק, למרות שהעבד עבר בטריטוריה חופשית מטרה לשמור על זכות הקניין של בעלי העבד, האדון. זאת בניגוד לזכות חופש האדם ולסחר בבני אדם ובהתנגשות איתו כי הזכות לקניין מאוד חזקה. כך הדבר גם בית המשפט העליון הגרמני בתקופת העליה לשלטון של היטלר - בית המשפט העליון תמיד תמך בהיטלר ובשלטון הנאצי. היטלר החליט על דעת עצמו לקבל את תפקיד הקנצלר ובניגוד לחוק ההסמכה. הדמוקרטיה לא העלתה את היטלר לשלטון בניגוד למה שמלמדים בישראל שמלמדים נרטיב שדמוקרטיה עלולה לאפשר עליית נאציזם. מדובר בהולכת שולל - היטלר מעולם לא ביטל את הדמוקרטיה ברייך השלישי אלא רצח את המתנגדים ושלל מהקומוניסטים את זכות ההצבעה. מדובר בתעמולה כוזבת כדי לגרום לאנשים לחשוב שהחירות שלהם לשלוט בגורלם מוגזמת והם עלולים להיות נאצים. הרוב הדמוקרטי במערב לא הסכים על ביטול הדמוקרטיה. מדובר במיתוס, בתעמולה כוזבת. אהרון ברק אומר את זה במפורש כל הזמן.
יש היררכיה בנוגע לחוקים - על בית המשפט לשמור על הריבונות של העם ובעל תפקיד אחד לא רשאי לבטל חוק כזה או אחר. בפרשת דפי זהב, השופט אנרון קבע כי כל פסק והחלטה של גורם במדרג המנהלי, במידה ובית המשפט לא מסכים איתה ערכית גם אם היא אינה סותרת את החוק, יש לבטל אותה כי זה לא סביר מבחינת השופט. הדבר מתאר מנגנון לא דמוקרטי של קבלת החלטות, למשל כשראש ממשלה לא מפטר שר. לכן, בית המשפט יכול לפטר שר במקום ראש הממשלה בניגוד לסמכות בית המשפט. בית המשפט אינו ריבון. מי שדן בתיקי הגירה בבג"ץ, כגון איחוד משפחות ומסתננים לא חוקיים, הנם שופטים בעלי דעות רדיקליות. מדובר בסמכות מסוכנת. אף אחד לא בחר בברק - ארז ופוגלמן להחליט. גנבו מאיתנו כאזרחים את הדמוקרטיה, את יכולת קבלת ההחלטות ובניגוד לחוק. מדובר במגמה שהחלה משנות ה-80. חוקי יסוד הוגדרו כחוקים בעלי בסיס חוקתי, חוקי ליבה משוריינים. בן גוריון התנגד לחוקה. הרויזיוניסטים עודדו חוקה והאמינו בשיקול דעת השופטים. בן גוריון הבין שהדבר יתן כח לבעלי הגלימות, לשופטים. יום יבוא, הכנסת תתכנס ואם תרצה, היא תחליט על חוקה.
בשנת 95, אהרון ברק קבע שחוקי היסוד מרכיבים את בחוקה ולכן הוא כשופט בית משפט העליון יכול לבטל חוקים בניגוד לחוק יסוד הכנסת. אבל אין חוקה. ישראל מזדהה כחוקתית - עניין טכני. מעולם לא הסכמנו שתהיה חוקה. מדלגים על הארוע החשוב - אף אחד בישראל לא הסכים על חוקה. חוקי יסוד אינם חוקה ומעולם לא הסכמנו שחוקי יסוד יכולים לבטל חוק. כאילו שאהרון ברק יודע מה טוב לכולם, גם לכופרים, רק כדי לשרת את רצון האל. לראשונה בעולם, בית המשפט העליון בישראל הכריז על קיומה של חוקה. תיקון על ידי הגוף המחוקק, הכנסת, שאינו לרוחו של בית המשפט העליון, יבוטל על ידי בג"ץ המורכב על ידי 15 חברים שלא נבחרו באופן דמוקרטי. קראו לזה שלטון החוק. החלטה על פיטורי היועמשית מצויה בידי הממשלה. העליון החליט שהפיטורין האלו נוגדים את שלטון החוק, נגד האל עלי אדמות. מועצת ה-15 יכולים לבטל כל חקיקה ופעולה ללא הסבר.
בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ גנבו לנו את המדינה וביטלו את הדמוקרטיה ומנסים להפחיד אותנו שהאמסלמים יבואו, שישראל תתחרד, צהל יהפוך לצבא השם, שנהפוך לנאצים ועוד. הם מוליכים שולל באמצעות כלים רטורים. בסוגיות מסויימות, כמו פיטורי איתמר בן גביר ומינוי גופמן ובן זיני לראשי ארגוני הבטחון, מועצת ה-15 מרגישים את הלחץ הציבורי. היועמשית לא תמשיך את תפקידה בממשלה הבאה. ועדיין, ההחלטות שהממשלה מקבלת הנם כדין. יצחק עמית האיש שמציג את עצמו כנשיא בית המשפט העליון ודפנה ברק ארז פוסקים בפרשות בניגוד לחוק משיקולים פוליטיים.
צריך לייצר אלטרנטיבה, לבנות אליטה אחרת. יש להקפיד שרק נבחרי הציבור יהיו מקבלי החלטות. כך יהיה אפשר לוודא שרצון העם יקויים ולא אג'נדות פוליטיות.
הרצאה חובה לכל בן אדם חושב במדינה הזו. מרתק. מבריק. מעורר השראה. הרצאה מאלפת. עו"ד פטר עלה והצלח. ממש נהניתי להקשיב


יום חמישי, 4 בדצמבר 2025

שמות עצם ופעלים שאנחנו משתמשים בהם נקראים על שם אנשים אמיתיים







נכון, מדובר בעובדות לא חשובות, במידע שיכולתם להמשיך חייכם יפה מאוד גם לי שידעתם אותו. אבל להלן מספר עובדות לא חשובות, בדוגמות למקרים בהם שמות עצם ופעלים שאנחנו משתמשים בהם נקראים על שם אנשים אמיתיים. בשליפה - חוליגניזם, כלנתריזם, נרקיסיזם, אפיקורוס, ז'דנוביזם ובתחום הספורט התואר "בוסמן" לשחקנים זרים ממדינות מסוימות. pulling a monica, לעשות ג'יילס, . כך למשל, ונדליזם קרוי על שם שבט גרמני - הונדלים - שפלש לרומא בשנת 455 לספירה, ומקארתיזם - רדיפת יריביך הפוליטיים תוך הצגתם כגיס חמישי - קרויה על שם הסנאטור האמריקאי ג'ו מקארתי.
ויש מקרים מוזרים יותר - באנגלית יש פועל שנקרא "לעשות ג'רי מאנדר" - שזה לחלק את אזורי הבחירה לנציגים קונגרס באופן לא הוגן שנועד להיטיב עם מפלגה מסויימת', ושמעתי פעם נציג ליכוד אומר ברדיו פעם "לא נסכים לגסטוניזציה של המרכז" - הוא התכוון שלא יסכים שתהיה התפרעות במרכז הליכוד, והתייחס לפעיל הליכוד גסטון מלכה שהתפרסם בכך שהפך את שולחן ועידת הליכוד בשנת 1986.
האם תהיתם פעם מאיפה הגיעה המילה "פפראצי"? ודאי כולכם יודעים שהמילה "פפראצי" מתייחסת לצלמי עיתונות שתפקידם לצלם מפורסמים, לעיתים גם על ידי חדירה לפרטיות. אז האמת היא שהמילה הגיעה מהסרט "לה דולצ'ה ויטה" (פדריקו פליני, 1960). בסרט יש צלם עיתונות העונה לשם פפראצו (המגולם על ידי וולטר סנטסו), שתפקידו לצלם את אנשי האליטה האיטלקית מבלי ידיעתם. גם הביטוי "צלמי פפראצי" קרוי על שם צלם איטלקי, ששם משפחתו היה פפראצו, אלא שבמקרה זה לא מדובר באדם אמיתי, אלא בדמות בשם הזה, שמופיעה בסרט "לה דולצ'ה ויטה" של פליני. פירוש המילה פפראצי (איטלקית) הוא יתושים, ופליני קרא לדמות בשם הזה כדימוי להתעלקות של יתוש ממש כמו שצלמים מתעלקים על ידוענים. לכן אני חשבתי שהפפראצי זה סתם כינוי גנאי לא מוסבר בסרט. זה נכון שפפראצו אמור להיות מין זמזום מעצבן של יתוש לפי פליני אבל לך תבין פליני. מאז יציאת הסרט לאקרנים התחילו להשתמש במילה פפראצי (רבים) לתיאור צלמי עיתונות חטטניים.

בתמונה: וולטר סנטסו בתפקיד פפראצו (מימין) יחד עם מרצ'לו מסטרויאני ואנוק איימה שיושבים במכונית (תמונה מתוך הסרט).





מקור המילה ”שוביניזם” הוא על שמו של ניקולא שובין, חייל בצבאו של נפוליאון. מספרים עליו כי היה נוהג ”להקטין” עצמו אל מול המנהיג שאהד ואהב כל כך באמצעות כל מיני תיאורים שונים, היה לאומן או פטריוט אם תרצו והיתה לו שנאת אמת כלפי אויבי האומה. ועל כן התנהגות זו נקראת ”שוביניזם” הקטנה של אדם אל מול אדם אחר. כיום 'שוביניזם' מתייחס בעיקר להתנהגות שבין המינים.









































יום שני, 4 בנובמבר 2024

הצעת מחקר: תופעת המינויים הפוליטיים הפסולים במסגרת השרות הציבורי ישראל: צחי הנגבי כמקרה בוחן


 



תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) 15 בקורס מבוא לגישות ושיטות במדע המדינה שמספרו 10165, אביב 2012
חלק ראשון – נושא העבודה בו בחרתי לעסוק הנו סוגיה מתחום השחיתות הפוליטית – תופעת המינויים הפוליטיים הפסולים במסגרת השרות הציבורי ישראל. במסגרת זו, נשאלת השאלה כיצד משפיעים מינויים פוליטיים המתבצעים על ידי פוליטיקאי על החברות במפלגה במסגרתה הוא פעיל?
שאלה זו מתייחסת לחשיפת המינויים הפוליטיים שערך צחי הנגבי בשנת 2006 כמקרה בוחן.
מדובר בסוגיה מהותית שיש לבחון, לאור ההשלכות המאפיינות את המינויים הפוליטיים על איכות הממשל והדמוקרטיה. נבות (…



יום שישי, 9 באוגוסט 2024

הצעת מחקר במדעי המדינה/יחב"ל השפעת רמת הקרבה של מדינה בפיתוח הגרעין על גישתה בסוגיית הגרעין והסכמי בקרת נשק [ממ"ן 15)


 


תקציר העבודה

מטלת מנחה (ממ"ן) 15 במסגרת קורס שמספרו 10205 – מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים המושג "בקרת נשק" מתייחס לתהליכי בקרת נשק שונים, לסוגים שונים של הסכמים העוסקים בבקרת נשק ולחקר האמצעים להשגת בטחון לאומי לאור יכולתן ההרסניות של מערכות נשק. תחום בקרת הנשק מדגיש את יסוד היציבות הבין מדינתית לאור הצורך להתמודד עם הסכנות הטמונות בהתבסס על יכולת ניהול הקשרים בין שתי מעצמות עויינות החמושות בנשק גרעיני, זאת במטרה לייצב את היחסים בין הצדדים, לשפר את יכולתם להעריך את כוונות האחר ולצמצם את הסיכון להחמרה ביחסים וליצירת עימות גרעיני. במסגרת זו, ננקטים צעדים לבניית אמון וביטחון, כאשר היחסים בין המדינות מעוצבים ומטופחים באמצעות בקרת הנשק. בניגוד לכך, פרוק הנשק יושמה בעיקר על ידי האו"ם. הסכמים של פרוק מנשק מתמקדים בצורך לשלוט בתוצאות ההרסניות העלולות להגרם באמצעות כלי נשק קונבנציונלים ושאינם קונבנציונלים ובניסיון למנוע שימוש, פיתוח ואחזקת כלי נשק אלו. במסגרת זו, ההסכמים מציבים תנאים מחייבים ולא בכדי לטפח יחסים בין מדינתיים (לנדאו, 2004). מנתונים המוצגים אצל קלדיקוט (2007), בעולם ישנן 30,000 פצצות גרעין, כאשר 97% מתוכן נמצאות בידיהן של ארצות – הברית ורוסיה. ביחסים בין מעצמות אלו, בקרת הנשק נקשרת לענייני ביטחון לאומי ומדיניות ביטחון. נושאה של הצעת מחקר זו הנה מרוץ החימוש הגרעיני והשפעתו על הקושי לפתור סכסוכים בינלאומיים. במסגרת זו עולה השאלה-




יום שלישי, 30 ביולי 2024

מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה מיחידה 731 לעומת הרשעת הנאצים על אותם פשעים?

 




סוגיית העמדתם למשפט של פושעי מלחמה –
מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושע המלחמה שירו אישיאי ואנשים נוספים מיחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?

שם הקורס: על נמרים ודרקונים: יחסים בין – לאומיים במזרח אסיה
מספר הקורס: 10979
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אתיקה רפואית, לוחמה ביולוגית וניסויים בבני אדם
2
1.2 מלחמת העולם השניה
4

1.2.1 התפתחות המלחמה
3

1.2.2 מעמדן של גרמניה ויפן לאחר המלחמה
10
1.3 פשעי המלחמה של הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה
11

1.3.1 פשעי המלחמה של הרייך השלישי, תורת הגזע והפתרון הסופי
11

1.3.2 רופאים נאציים שערכו ניסויים בבני אדם
13
1.4 פשעי המלחמה של היפנים במהלך המלחמה
14

1.4.1 פשעי המלחמה של יפן
14

1.4.2 שירו אישאי ויחידה 731
15
1.5 המאבק המשפטי בפושעי המלחמה והסיוע לניצולים
17
פרק 2 – המאבק המשפטי בפשעי המלחמה היפניים לעומת המקרה הגרמני
19

2.1 מדיניות החוץ האמריקאית לאחר מלחמת העולם השנייה
19

2.2 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה הנאציים
21

2.3 גישת האמריקאים כלפי פושעי המלחמה ביפן
22
פרק 3 – דיון ומסקנות
24
סיכום
29
מקורות
30

מבוא
Si vis pacem, para bellum1
עבודה זו תעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום היחסים הבין – לאומיים במזרח אסיה – סוגיית אי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפניים. במסגרת זו, הדיון יתמקד בשאלת השיקול האמריקני שהופעל בנוגע לאי העמדתם לדין של פושעי מלחמה יפנים, בגין זהותם ותפקידם במערך הכוחות, לעומת ההחלטה להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים שביצעו עבירות דומות של ניסויים בבני אדם. בשני המקרים, מדובר ברופאים ומדענים שעברו עבירות נגד האנושות, כאשר בין היתר, הם ערכו ניסויים בבני אדם באופן המנוגד לאתיקה. במסגרת זו, נשאלת השאלה מהם השיקולים שהובילו למתן חסינות לפושעי המלחמה שירו אישיאי ואנשי יחידה 731 על ידי ארצות הברית לעומת העמדתם למשפט והרשעתם של הנאצים על אותם פשעים?
במסגרת הפרק הראשון, אציג את הרקע לעבודה. לשם כך, תחילה, אגע על קצה המזלג בנושא האתיקה הרפואית כשמדובר בניסויים בבני אדם. בהמשך, אפרט בנוגע להתפתחותה של מלחמת העולם השניה ומעמדן של יפן וגרמניה בעקבות תוצאות המלחמה. יתר על כן, אסקור בקצרה את פשעי המלחמה שבוצעו על ידי הנאצים ועל ידי היפנים, תוך סקירה של פשעים שבוצעו על ידי רופאים ומדענים מטעם שני הצדדים, כגון דוקטור מנגלה ודוקטור אישיאי. לבסוף, אסקור בקצרה את המאבק המשפטי בפושעי המלחמה ואת הסיוע לניצולים.
במסגרת הפרק השני, אבחן את השיקולים שנקטו האמריקאים במסגרת המאבק המשפטי כנגד פושעי מלחמה מהצד היפני לעומת השיקולים שננקטו על ידי האמריקאים כנגד פושעי מלחמה נאציים. מבחינת השיקולים עולה, כי האמריקנים בחרו שלא להעמיד לדין את גנרל איקיאי ואת אנשי יחידה 731 בגין פשעי מלחמה לאור התרומה של המידע שהם מסרו למודיעין האמריקאי. יחד עם זאת, הניסויים שערכו הנאצים בבני אדם היו חסרי משמעות ולכן, האמריקאים תבעו אותם לדין בגין פשעי המלחמה שהם ערכו. במסגרת הפרק השלישי, אדון בסוגיה.




יום שני, 22 ביולי 2024

הצעת מחקר: מעורבות ארה"ב במניעת הכיבוש של כווית על ידי עיראק

 




בקורס מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים – 10205 – הצעת מחקר : מהן הסיבות למעורבותה של ארצות הברית כמעצמת על לכיבושה של כווית על ידי עיראק במהלך מלחמת המפרץ הראשונה? כיצד הדבר תואם את מדיניות הבטחון של ארצות הברית כמעצמת על?


ממ"ן 15 במדעי המדינה ויחבל (קורס 10205)

תקציר העבודה

ממ"ן 15 בקורס מושגי יסוד ביחסים בין לאומיים – 10205 – הצעת מחקר : מהן הסיבות למעורבותה של ארצות הברית כמעצמת על לכיבושה של כווית על ידי עיראק במהלך מלחמת המפרץ הראשונה? כיצד הדבר תואם את מדיניות הבטחון של ארצות הברית כמעצמת על?
שאלת מחקר – ניתן לזהות מגמות ותמורות עכשוויות בפוליטיקה העולמית המתבטאים בסוגיות מסורתיות של הפוליטיקה ה"גבוהה", כמו מלחמה ושלום, ופוליטיקה "נמוכה" יותר של רווחה גלובלית, הממלאת מקום מהותי יותר ויותר בסדר היום במסגרת היחסים הבין לאומיים (קגלי וויטקופף, 2002). המחלוקות …



יום שישי, 19 ביולי 2024

מטלה בקורס מבוא לחקר התרבות - בחינת המחלוקת שמעוררת הקמת היכל תרבות באריאל בקרב יוצרים ופוליטיקאים בארץ


 


מטלה בקורס מבוא לחקר התרבות - בחינת המחלוקת שמעוררת הקמת היכל תרבות באריאל בקרב יוצרים ופוליטיקאים בארץ

    מבוא לחקר התרבות מטלה
1 , סמסטר א', תשע"א             לתשומת לבכם! עבודה זו עוסקת בסוגיה אקטואלית, פוליטית, שעשויה לעורר את עמדותיכם. על אף שדעתכם מעניינת וחשובה, מטרת העבודה הנוכחית איננה ליצור מסה פוליטית המביעה את עמדותיכם האישיות. תשובות לעבודה זו צריכות להכיל ניתוח מושכל לסיטואציה הנוכחית באמצעות מודלים ותיאוריות אותם למדנו במהלך השנה, תוך דיון אקדמי בנושא. על כן, כל תשובה צריכה להיכתב באופן מנומק, תוך הסתמכות על מקורות הקריאה המתאימים







יום שלישי, 9 ביולי 2024

בחינת אופן הסקירה התקשורתית של פוליטיקאיות לעומת פוליטיקאים - המצב בישראל לעומת ארצות הברית




מוגש במסגרת הקורס מגדר ותקשורת 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1
– סקירת ספרות
2
1 .1
תקשורת המונים
2
1 .1.1
סיקור הסביבה
2
1 .1.2 תקשורת המונים ופוליטיקה
3
1 .2
תקשורת המונים ומגדר (Gender) 5

1 .2.1
השפעת המגדר על הכיסוי התקשורתי 7

1 .3 נשים בפוליטיקה 9
פרק 2 – דיון ומסקנות
1 3
סיכום
1 6
מקורות
1 7
תקציר 

העולם החברתי של היחיד מושפע מאוד באמצעות המדיה בעקבות העניין שלו במסרים המועברים באמצעי התקשורת. לכן, המערכת הפוליטית מושפעת על ידי אמצעי התקשורת. המדיה יוצרת מציאות חברתית מסוימת ובאמצעותה, היחיד עובר תהליך סוציאליזציה בנוגע לנורמות חברתיות מקובלות בתחומים כגון תפקידי מגדר וסטראוטיפים. כך, ישנה לגיטימציה לסטטוס מסוים. למעשה, לכיסוי התקשורתי של קמפיינים פוליטיים מסייע בעיצוב דעת קהל ועשוי להיות הגורם המשפיע על האזרח לאיזה מועמד להצביע. בעקבות השפעתה החברתית של המדיה, קיים עניין מחקרי בסיקורן התקשורתי של נשים בפוליטיקה. הכיסוי העיתונאי של הפוליטיקאים סולל להם את הדרך לתודעת הציבור. מידת הצלחתם דל העיתונאים מותנית במידת החשיפה העיתונאית לה הם זוכים. מחקרים רבים נכתבו על נשים, על פוליטיקה ועל תקשורת. עם זאת, מספר המחקרים הבוחנים את שלושת נושאים אלו תחת זכוכית מגדלת אחת הנו מועט. מחקרים העוסקים בבחינת סוגיית הסקירה התקשורתית של פוליטיקאיות, תוך התמקדות על אופייה של הסקירה, כמעט ואינם קיימים.
לאחרונה, הופיעו סקירות באמצעי התקשורת הנוגעות לשרה פאלין, מי שהתמודדה בעבר על תפקיד סגנית נשיא ארצות – הברית. סקירות אלו לא נשאו אופי ענייני ומקצועי, אלא נשאו אופי רכילותי והתמקדו, למשל, בהגדלת החזה שעשתה או לא עשתה אשת הציבור מאלסקה. מטרת עבודה זו הנה לבחון את אופן הצגתן של פוליטיקאיות בתקשורת בעת התמודדותן על תפקיד ציבורי ולבחון את המצב בישראל לעומת ארצות הברית. במסגרת זו, עולה השאלה האם קיימת השפעה מגדרית על האופן בו התקשורת סוקרת את הפוליטיקאיות לעומת הסקירה התקשורתית של פוליטיקאים בישראל? בנוסף, בעת בחינת הסקירה התקשורתית של פוליטיקאיות בארצות הברית, האם קיים הבדל באופן הסיקור של פוליטיקאיות אמריקניות לעומת פוליטיקאים אמריקנים? אנסה לענות על שאלות אלו באמצעות הספרות המקצועית הקיימת בתחום. בחינת סוגיות אלו, למעשה, תטיל מעט אור, ממש על קצה המזלג, על תמונת מצב הנוגעת למעמדה של האישה בישראל והאם קיים פער גדול ישראל למדינות מערביות אחרות בתחום.
במענה לשאלות שהועלו במסגרת זו, אני משער כי אכן קיימת השפעה מגדרית של האופן בו מוצגות פוליטיקאיות לעומת פוליטיקאים במסגרת הסקירה התקשורתית בישראל. בנוסף, בעת סקירת הכיסוי התקשורתי של פוליטיקאיות לעומת פוליטיקאים בארצות הברית, גם אז אני משער כי אופי הסיקור התקשורתי יושפע בעקבות המגדר ופוליטיקאיות יסוקרו אחרת לעומת פוליטיקאים. אנסה לבחון את אופן הסקירה התקשורתית באמצעות הספרות המקצועית הקיימת בתחום.