"עיוותי בג”ץ ופסיקות שנוגדות את לשון החוק" | עו”ד דרור חוטר-ישי הרצאה משנת 2022

 הרצאה מענינת, הארת את עיני, יישר כוח.

הרצאה של עו"ד חוטר ישי מעולה שמסבירה בצורה ברורה ונקיה את הבעיה הקשה בה בית המשפט נמצא ולאן הם מובילים את המדינה. ההרצאה הטובה ביותר בנושא המשפטי, פרספקטיבה רחבה. אבל אחרי צפייה בה, טיפונת האמינות שנותרה לביהמ"ש הישראלי - נמחקת. יש צורך דחוף בשינוי, ברפורמה משפטית, ומה יותר מהר ייטב לכולנו.

החוק מחייב את כולם, גם את השופט. המושחת הראשי אהרון ברק דיקטטור מטורף. ברק פשוט המליך עצמו למלך דפקטו. שלטון החוק אינו אומר שלטון השופט כשהתוצאה של המשפט תלויה בשופט - מצב זה הנו אנרכיה. עו"ד חוטר ישיי, אתה הוא המתאים ביותר לנהל את השיחות בבית הנשיא.

נוכחתי לדעת שאהרון ברק הוא הדיקטטור האמיתי, ומשחק אותה כאילו, הוא אדם נאור, מה שלא, הוא רשע מרושע, שלקח סמכיות שלא ברשות, וגרם קרע בתוך עמנו. אין לי ידע משפטי, ובכל זאת אני חושב שייתכן ויש להקים ועדת חקירה על כל המעשים ומעלליו

מועדון משפט וחירות באוניברסיטת רייכמן מארחת את יו”ר לשכת עורכי הדין לשעבר, עו”ד דרור חוטר-ישי, יו"ר לשכת עו"ד לשעבר, להרצאה בנושא "עיוותי בג”ץ ופסיקות שנוגדות את לשון החוק". ההרצאה התקיימה ב-6 באפריל 2022 עו"ד דרור חוטר נולד בחיפה, נכנס לפעילות בלשכת עורכי הדין ב־1987 וב־1991 נבחר לכהן כראש הלשכה - תפקיד שבו שימש במשך שמונה שנים. כיום הוא עומד בראש משרד עורכי דין משפחתי שאותו הקים אביו, אהרן, שהיה הפרקליט הצבאי הראשי הראשון והקים את הפרקליטות הצבאית לבקשתו של דוד בן־גוריון. חוטר־ישי שילם מחירים אישיים כבדים על פעילותו, בדמות שלושה תיקים פליליים שנפתחו נגדו לשווא ועוד הטרדות מצד המערכת. כעת הוא מפרסם ספר - "הכֹח ממכר" (זמורה ביתן) - מעין אוטוביוגרפיה פוליטית־משפטית הכורכת את מסכת חייו יחד עם תיקים שטיפל בהם ומאבקים ציבוריים שניהל. (מתוך ראיון שהתפרסם ב"ישראל היום", 25.3.22)

זילות בית המשפט מול עקרון חופש הביטוי - האם ניתן להאשים מנהיג ציבור הנושא דברים בפומבי כנגד שופטים בזילות?

 

תוכן עניינים
מבוא
1
פרק 1 – זילות בית המשפט מול עקרון חופש הביטוי : המצב בישראל
2   1.1 סעיף
5 5 לחוק העונשין וזכות יסוד חופש הביטוי
2   1.2 מעמדו של איש הציבור ועובד המדינה בנושא
2 פרק 2 – משפט משווה 5
סיכום
6 ביבליוגרפיה 7
מבוא
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מכיל זכויות שקיבלו הכרה עוד קודם לחקיקה זו ואשר עוצבו בפסיקות בג"ץ. בנוסף, בג"ץ הכיר בזכויות נוספות שלא קיבלו הכרה מפורשת במסגרת חוק היסוד, כגון חופש הביטוי. מעמדו של חוק יסוד מקנה מעמד עליון כלפי חוקים מן השורה ולפיכך, כאשר ישנה סתירה בין זכות יסוד לחקיקה, יש לפעול בהתאם לחוק היסוד. הדבר אינו מוקנה לזכות שאינה מוכרת בחוק היסוד.
בפסיקה העוסקת בנושא בו הנאשם הנו אדם פרטי, נדונה עבירת הוצאת שם רע לשופט על ידי הנאשם. בפסק הדין נאמר, כי על הביקורת להיות הוגנת ועניינית ובנוסף, אין למהר ולהשתיק אותה, גם אם היא עוברת את גבולות הטעם הטוב. לעתים, השופט יספוג ביקורת שאינה מוצדקת במסגרת המשטר הדמוקרטי בה אנו חיים.
בהתאם לחוק העונשין, אמירה, כתיבה או פרסום דברים כנגד שופט במטרה לפגוע במעמדו או מבזה את מערכת המשפט. עם זאת, קיימים לכך סייגים, אשר יפורטו במהלך העבודה. לכן, יש לאזן בין עקרון חופש הביטוי לעקרון השמירה על כבוד המערכת השיפוטית. במסגרת זו אנו נדון בסייג אחד מיני רבים מתחום זילות בית המשפט – האם ניתן להאשים מנהיג ציבור הנושא דברים בפומבי כנגד שופטים בזילות? בנושא זה אנו נדון במהלך העבודה – אנו נציג את המצב בישראל מבחינת פסיקה וחקיקה וכן, את המצב באנגליה ובארצות הברית.