מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שבת, 10 באוגוסט 2013

כשפורצים למכוניות והמשטרה בסבבה עם זה


לפני כחודש, פרצו לי לאוטו. לא ברור לי איך - לרכב לא נגרם נזק. יש 2 אפשרויות:

  1. במקרה לפורץ היה מפתח לרכב מאותו הדגם כמו שלי ובצרוף מקרים לא נדיר המפתח התאים. זה הרכב השני שלי בבעלותי מאותו הדגם באותו השנתון והמפתח של הרכב הקודם התאים לרכב הנוכחי כך שדברים יכולים לקרות...
  2. לחלופין, הייתה בעיה במנגנון הנעילה המרכזית של הרכב ולכן, אחת מהדלתות לא ננעלה. פורץ עם עקשנות בדק את כל הדלתות של כל הרכבים בחניה וכנראה נפל על הדלת הנכונה ברכב הנכון.
כתוצאה מהפריצה, נגנבו שני רמקולים מאחור של פיוניר בשווי 1,000 שקלים, דיסק און קי עם מוזיקה ועבודות להגשה שהיה תקוע במערכת, 200 מעטפות מבויילות בשווי 250 שקלים, חולצת חובש, ציוד חובש יקר בשווי של כ-10,000 שקלים שמשמשים אותי במקרה הצורך במידה ואני מוזנקת או נתקלת באירוע חרום רפואי כמו תאונת דרכים [כולל מחטים לאינפוזיה], ציוד איגרוף ועוד. ולסיום סיומת, הם השאירו את הדלתות פתוחות וחתולי הרחוב חגגו ברכב, ישנו בו והסריחו אותו. ובסך הכולל, השארתי את הרכב לבד 6 שעות באמצע הלילה בשכונה בטוחה יחסית בלוד... ואני בכלל הנחתי שאולי זה נערים חסרי מעש לאור חוסר התעסוקה בחופש הגדול.
הרמתי טלפון למוקד 100. הם דרשו ממני להגיע לתחנה. לשאלתי מה יקרה עם הרכב - הרי יש בו טביעות אצבעות של הפורצים והמז"פ צריכים לקחת אותם. במידה ואגע ברכב, אפגע בראיות שנמצאות בו....
המוקדנית הבהירה בקול עייף - אין מה לעשות גברת.
כמו ילדה טובה ניגשתי לתחנה ומסרתי את התלונה. המתשאלת הבטיחה שלמחרת יצרו איתי קשר ממחלקת הזיהוי הפלילי כדי שיבדקו האם אפשר לאסוף מהרכב דגימות. אני עדיין מחכה שיצרו איתי קשר עד היום, חודש לאחר הפריצה.
שבוע לאחר הפריצה, כשראיתי שלא יוצרים איתי קשר, ניגשתי לתחנה ומסרתי להם אביזר מזכוכית שאני יודעת בוודאות שהפורצים נגעו בהם בלי כפפות. האביזר היה בתא הכפפות מאז ומתמיד. כשהגעתי לרכב, הדלתות של הנהג ושל הנוסע מאחוריו היו פתוחות. אבל האביזר הזה היה על הרצפה בצד של הנוסע מקדימה וטביעות האצבעות התנוססו עליו בברור. לפי הנוהל, על המז"פ לקחת ממני טביעות אצבעות כדי לוודא שהן לא שלי. אני עדיין מחכה שיצרו איתי קשר...
היום בבוקר, יום שבת הבאה עלינו לטובה, אני רואה על הקיר שלי פוסט נואש מידיד טוב שלי:
לא חשבתי שאעשה זאת לעולם, אבל גם לי זה קרה. הבחור בצילום גנב לי מהרכב תיק עם מחשב נייד ואלף דולר מזומן שחסכתי לטיול. אני יודע שקלוש מאוד, אבל הסמינריון שלי על המחשב ומועד ההגשה הוא עוד שלושה שבועות. למי שתהה, הגיבוי היה על דיסקון קיי שאף הוא נמצא בתיק שנלקח. תודה לעוזרים.
בהמשך, הוא כתב גם בדף הפייסבוק של משטרת ישראל:
בוקר טוב למשטרת ישראל. הבחור שבצילום גנב לי מהרכב לפטופ, דיסקאון קיי, 200 שקל ו1000$ מזומן לטיול קרוב. אני מבין שהסיכוי קלוש מאוד למצוא אותו, אבל אני חייב לנסות, אולי אחד מרכזי המודיעין מכיר, אולי השוטרים באיזור. ממש מקווה שימצא הבחור. על הלפטופ יש את העבודה הסמינריונית שלי ופשוט חבל לי אם הכל ירד לטימיון. הגיבוי באופן אירוני נמצא על הזיכרון הנייד. מדובר ברחוב חומה ומגדל 27 מול בית קאיה. אשמח לתגובות בבקשה! בית קאיה חומה ומגדל 27
‎.‎
וכמובן, תגובתה של המשטרה בפייסבוק הסתכמה באופן בלעדי ב:
שלום עמית, האם הגשת תלונה בתחנת המשטרה?

כמו שאפשר לראות, עמית השיג ברוב תושייה את הסרטון ממצלמות האבטחה של הבניין:




בסרטון, נראה הפורץ ב-6:30 בבוקר יום שבת בודק את הסביבה. בתחילה הוא נראה בלי תיק וכמה דקות מאוחר יותר עם התיק ובו המחשב והציוד הנוסף לאחר שפרץ לרכב. לפורץ היה מספיק זמן כדי לחטט ברכב ולהשאיר טביעות אצבעות כשחיפש משהו ששווה לגנוב. אבל למה שמשטרת ישראל בכלל תטרח לשלוח לשם ניידת או מישהו מהמז"פ כדי לקחת את הסרטון או לקחת טביעות אצבע.
ואכן, כל מה שנותר לו לעשות זה לשבת שבעה על המחשב. מילא, כשהמקרה שלי היה אבוד מראש מאחר והמשטרה כאן לא מתפקדת ובראשות עיריית לוד עומדת ועדה קרואה כבר 10 שנים מרוב שחיתות. מצד שני, המקרה התרחש בדרום תל אביב באזור התחנה המרכזית. כמו שיש שכונות בלוד שהמשטרה לא נכנסת אליהם, כך יש אזורים בתל אביב אליהם המשטרה לא מתקרבת. הריכוז שלהם נמצא בדרום תל אביב, בעיקר באזור התחנה המרכזית, שם מסתובבים סודנים וארתיראים כמו שניתן לראות אחד מהם בסרטון. עלוב ביותר שזוהי משטרת ישראל הגיבורה.

*** עדכון נוסף: 4 חודשים לאחר מקרה הפריצה הראשון, שברו את השמשות של כל הרכבים שחנו בחניה השכונתית. כנראה שמדובר בתג מחיר ביצעו ערבים בשכונה היהודית הסמוכה לשכונת הרכבת בלוד. לקח למשחיתים יותר מלילה אחד - במשך שבוע שלם, כל לילה הם ניפצו שמשות של 10 רכבים. ממש ליל הבדולח. השוטרים כמובן לא התאמצו לאתר את העבריינים.
חודשיים מאוחר יותר השכונה בה אני גרה עלתה לכותרות מאחר והפעם, המשחיתים גם ציירו על הרכבים, פחי זבל וקירות הבתים צלבי קרס וכיתוביות מוות ליהודים. תג מחיר של ערבים כנגד יהודים ולא בפעם הראשונה. גם הפעם המשטרה לא טרחה להגיע או לחקר את הנושא.








אין תגובות:

פרסום תגובה