היה פעם תלמיד שעשה הרבה בעיות בכיתה, הפריע בשיעורים, השמיע כל מיני קולות, רב עם החברים, בקיצור - המצב הפך לבלתי נסבל. המורה שלו היה אובד עצות, ואחרי שניסה בטובות וברעות ולא עזר כלום, הוא הזמין את ההורים לשיחה.
ההורים הגיעו נבוכים, והמורה גלל לפניהם את כל מה שעושה הילד ואת כל מה שהוא ניסה לעשות איתו, ושאל אותם מה הם מציעים.
אמר המורה: "אולי תקחו אותו לאבחון?"
אמרה האם: "אני לא מאמינה בזה, זה לא יעזור כלום, וזה לא מעשי".
אמר המורה בזהירות: "אם אין ברירה - אולי כדאי לתת לו ריטלין?"
אמר האבא: "אבל מאיפה אשיג ריטלין?"
אמר המורה: "אין בעיה, אני אשיג לכם ריטלין, וכל בוקר הילד יקח כדור והכל יהיה בעז"ה בסדר".
אמרה האמא: "אני בבוקר יוצאת לעבודה מוקדם, ובעלי בתפילה, ויש בלגן בבית בבוקר, מי ידאג כל יום שהוא יקח את הכדור"?
ענה המורה: "אני יכול לעזור לכם גם בזה, אני עצמי אדאג כל בוקר לתת לו את הכדור".
אמר האבא: "זה לא בא בחשבון, כל התלמידים ידעו שהוא לוקח כדור, יהיה מזה פרסום ובזה אני לא מעונין!"
חשב המורה ואמר: "יש לי רעיון. כל יום בהפסקה אחרי התפילה אבקש ממנו ללכת לחדר המורים ולהכין לי כוס קפה, ובתא שלי יהיה ריטלין והוא יקח כל יום כדור, אף אחד לא ידע מזה והכל יהיה בסדר".
הססו ההורים מעט, ולאחר מכן הסכימו, אבל אמרו שהם מעדיפים שכלפי הילד זה יבוא מהמורה והם 'לא בעסק'. וכך היה: המורה הניח קופסא עם ריטלין בתא שלו בחדר המורים, הסביר לילד בשקט את התוכנית, וכל יום אחרי תפילת שחרית בכיתה הוא ביקש מהילד לגשת לחדר המורים ולהכין לו כוס קפה, הילד היה חוזר עם הקפה והכל עבר בשלום. ואכן המצב בכיתה נרגע, הילד כבר כמעט לא נזרק מהכיתה, לא היה עצבני, לא רב עם חבריו וכו' וכו', ובכלל האווירה בכיתה נהייתה יותר רגועה.
אחרי כמה שבועות האמא שואלת את הילד: "נו, מה נשמע בכיתה?" והילד עונה "מצויין"! והיא שואלת: "המורה מרוצה ממך?" והילד עונה: "כן, הכל עכשיו מצויין!" אז היא שאלה: "תסביר לי, מה קרה פתאום שהכל נהיה כל כך טוב"?
ענה הילד: "פשוט מאוד, כל בוקר אחרי התפילה המורה שולח אותי להכין לו כוס קפה, ואני נכנס לחדר המורים, מכין לו קפה, לוקח כדור מהתא שלו ושם לו בקפה, אני מביא לו והוא שותה את זה, ואח"כ הכל בכיתה מאה אחוז"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה