מעמדה של ירושלים כבירתה של מדינת היהודים בהתאם להשקפתו של דוד בן גוריון עם קום המדינה

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים

תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 העיר ירושלים
2
1 .1.1          היסטוריוגרפיה של העיר
1 .1.2          הקונפליקט הישראלי – ערבי בסוגיית ירושלים : רקע גאופוליטי
2
3
1 .2   מעמדה של ירושלים כעיר בירתה של ישראל
3
1 .2.1          מעמדה של העיר לקראת הקמת מדינה ערבית ויהודית בפלסטינה : תכניות חלוקה
1 .2.2          מעמדה של העיר כיום
3 5
פרק 2 – גישתו של בן גוריון כלפי ירושלים עם קום המדינה פרק 3 – דיון ומסקנות סיכום מקורות
8
1 1
1 3
תקציר

 "להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים" (נפתלי הרץ אימבר, "התקווה")

 עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות בנוגע למעמדה של ירושלים – מעמדה של העיר עם קום המדינה בהתאם להשקפתו של בן גוריון. לפי גישה אחת, לישראל זכות חוקית לריבונות על ירושלים כולה. לפי גישות אחרות לישראל זכות לריבונות במערב ירושלים בלבד, כאשר החוק הבינלאומי תומך בגישה זו. עם זאת, גישה שלישית גורסת, כי אין לישראל כלל זכות לריבונות בירושלים. למעשה, תכנית החלוקה קבעה מלכתחילה, כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בינלאומית באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו"ם ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. עם זאת, בעקבות מלחמת השחרור וסיפוח אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים לממלכת ירדן, החלטה זו מעולם לא יושמה. לאחר מלחמת השחרור, נערך דיון בעצרת האו"ם במסגרתו התקבלה החלטה הקוראת לבנאם את ירושלים, אך לא נעשו ניסיונות רציניים ליישם את ההחלטה. יחד עם זאת, ב-2 לאוגוסט,
1 948, מדינת ישראל הכריזה על ירושלים המערבית כחלק מהטריטוריה של ישראל. ב-13
בדצמבר 1949, כנסת ישראל אישרה את הודעתו של ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, להעביר את ישיבותיה לירושלים ובכך, העיר הוכרזה כבירת ישראל. לפיכך, נשאלת השאלה – כיצד השפיעה גישתו של בן גוריון בנוגע למעמדה של העיר עד להפיכתה לבירת ישראל?
אנסה לספק מענה לשאלה זו באמצעות סקירת הספרות הקיימת בתחום.

הצעת מחקר בסוגיית מעמדה של ירושלים עם קום המדינה להשקפתו של דוד בן גוריון

 סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

מילות מפתח	בירת ישראל, בן גוריון, דוד בן גוריון, הצעת מחקר, ירושלים, מלחמת השחרור, מעמדה של ירושלים, עיר בירה, קום המדינה
שנת הגשה	2013
מספר מילים	852
מספר מקורות	18

תקציר העבודה

הצעת מחקר בסוגיית מעמדה של ירושלים עם קום המדינה להשקפתו של דוד בן גוריון נושא המחקר – ירושלים כסלע מחלוקת בין יהודים וערבים בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.
שאלת המחקר – מעמדה של ירושלים עם קום המדינה להשקפתו של בן גוריון – מה הרקע להחלטתו להביא להכרזת העיר כבירת ישראל?
רקע – מאז קום המדינה, מעמדה של העיר ירושלים שנוי במחלוקת. קיימת מחלוקת משפטית בהתאם לחוק הבינלאומי. לפי גישה אחת, לישראל זכות חוקית לריבונות על ירושלים כולה. לפי גישה אחרת לישראל זכות לריבונות במערב ירושלים בלבד, לפי גישה נוספת אין לישראל כלל זכות …

הצעת מחקר בסוגיית מעמדה של ירושלים כבירת ישראל - הדין הבינלאומי לעומת הדין הישראלי

 

מילות מפתח	בירת ישראל, בן גוריון, דין הבינלאומי, דין הישראלי, הצעת מחקר, חוק יסוד ירושלים, ירושלים, מדינת ישראל, מעמדה של ירושלים, עיר בירה, ערבים
שנת הגשה	2013
מספר מילים	779
מספר מקורות	18

תקציר העבודה

הצעת מחקר בסוגיית מעמדה של ירושלים כבירת ישראל – הדין הבינלאומי לעומת הדין הישראלי נושא המחקר – ירושלים כסלע מחלוקת בין יהודים וערבים בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.
שאלת המחקר – מהו מעמדה של ירושלים – הדין הבינלאומי לעומת הדין הישראלי?
רקע – מאז קום המדינה, מעמדה של העיר ירושלים הנו שנוי במחלוקת. קיימת מחלוקת משפטית בהתאם לחוק הבינלאומי. לפי גישה אחת, לישראל זכות חוקית לריבונות על ירושלים כולה. לפי גישה אחרת לישראל זכות לריבונות במערב ירושלים בלבד, לפי גישה נוספת אין לישראל כלל זכות לריבונות בירושלים. למעשה, תכנית החלוקה קבעה כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בינלאומית באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו"ם ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. עם זאת, בעקבות מלמת השחרור וסיפוח אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים …

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

מעמדו המשפטי של המיעוט הערבי במזרח ירושלים

 

מעמדם של הערבים תושבי מזרח ירושלים תוכן עניינים
מבוא

1 . מעמדם המשפטי של הערבים תושבי מזרח ירושלים
1 .1
תושבות
1 .1.1
חקיקה בתחום
1 .1.2 מעמדם האזרחי של ערביי מזרח ירושלים מ-1967

1 .2
אזרחות
1 .2.1
התנאים לרכישת אזרחות על ידי התאזרחות
1 .2.2 תנאים המקשים על תושבי מזרח ירושלים להגיש בקשה להתאזרחות
2 . חיי השגרה בקרב האוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים
2 .1 זכויות סוציאליות
2 .2 מדיניות משרד הפנים בנושא איחוד משפחות
2 .3 'ההסדר המדורג'
2 .4 מדיניות 'הגשרים הפתוחים'
2 .5 מעמדו של ילד שנולד בירושלים המזרחית
2 .6 נטל המסים
2 .7 אובדן הזכות לתושבות קבע
2 .8 פסיקה ישראלית 

סיכום 

ביבליוגרפיה 

מבוא
הסכסוך היהודי – ערבי המתמשך מושתת על סוגיות רבות ושנויות במחלוקת. סוגייה הנחשבת לקשה ליישוב בתהליך המשא ומתן הנערך בין הניצים הנה העיר ירושלים. במהלך השנים, הועלו תוכניות רבות במטרה להביא לפתרון הסכסוך ולגרום ליהודים ולערבים להגיע לעמק השווה בנוגעה לעתידה של העיר. אך עדיין לא עלתה תוכנית שנתנה מענה בהתאם לשביעות רצון הצדדים ושעשוייה לגרום לסיום המחלוקת. בשנת 1967
נערכה מלחמת ששת הימים וכתוצאה מכך, אוחדה העיר ירושלים תחת שליטתה של מדינת ישראל. בעקבות האיחוד, החליטה כנסת ישראל להחיל את פקודת סדרי השלטון והמשפט (מס' 1 1) תשכ"ז – 1967, המגדיר שטח חלים המשפט, השיפוט והמנהל הישראלי. שטח זה כולל, בין היתר, את ירושלים המאוחדת. על בסיס חוק זה, הוציאה ממשלת ישראל צו, לפיו ירושלים, בירת ישראל, הנה עיר אחת, שאינה ניתנת לחלוקה. הממשלה פרסמה את הצו הנדרש, שהחיל את משפט המדינה, שיפוטה ומנהלה במזרח ירושלים, שגבולותיו נקבעו בתוספת לצו. בנוסף, קיבלה הכנסת חוק תיקון מס' 6 לפקודת העיריות. כוונת הרשויות הישראליות בפעולות אלו הייתה במטרה להחיל את הריבונות הישראלית על כל השטח המסופח ועל תושביו הערבים, הן במישור הממלכתי והן במישור המקומי לכל דבר ועניין.
מבחינה משפטית, נוצר מהפך אדיר בעל השלכות – בבת אחת התחלפה הריבונות, כל מערכת החוקים השתנתה, כל המוסדות המשפטיים הקודמים בוטלו ובכללם הרשות המוניציפלית מזרח ירושלים בהוראת המושל הצבאי, וכל התאגידים שבתחומי השטח המסופח. עם זאת, תוכניות התכנון והבנייה הפכו לחסרות תוקף ורשיונם של עסקים ושל בעלי מקצועות כגון רופאים ועורכי דין הזקוקים לרישיון הפכו לחסרי ערך. בנוסף לחקיקה דלעיל, זיקתה של מדינת ישראל לירושלים קיבלה תוקף חוקי ב"חוק יסוד ירושלים" (ראה נספח א') שהתקבל בכנסת בשנת תש"מ (1980). בסעיף 1 בחוק, קבע המחוקק כי "ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל. בכך, המחוקק העניק לירושלים מעמד של כבוד באמצעות חוק יסוד, זאת מעבר לערכים רוחניים, אידיאולוגיים או מדיניים, אלא גם בזכויות יתר משקיות וכלכליות.
במהלך עבודה זו אנו ננסה לסקור את מעמדם המשפטי, החוקי, של ערביי מזרח ירושלים וכן, ננסה לבחון כיצד הדבר משפיע על חיי היום יום של אוכלוסייה זו.

Turn O

מעמדה של ירושלים כבירתה של מדינת היהודים בהתאם להשקפתו של דוד בן גוריון עם קום המדינה

 

עבודת פרה סמינריון בנושא :
מעמדה של ירושלים בהתאם להשקפתו של בן גוריון עם קום המדינה 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 העיר ירושלים
2
1 .1.1          היסטוריוגרפיה של העיר
1 .1.2          הקונפליקט הישראלי – ערבי בסוגיית ירושלים : רקע גאופוליטי
2
3
1 .2   מעמדה של ירושלים כעיר בירתה של ישראל
3
1 .2.1          מעמדה של העיר לקראת הקמת מדינה ערבית ויהודית בפלסטינה : תכניות חלוקה
1 .2.2          מעמדה של העיר כיום
3 5
פרק 2 – גישתו של בן גוריון כלפי ירושלים עם קום המדינה

 פרק 3 – דיון ומסקנות 

סיכום 

מקורות
8
1 1
1 3
מנהל עסקים

 תקציר 

“להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים” (נפתלי הרץ אימבר, “התקווה”) 

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות בנוגע למעמדה של ירושלים – מעמדה של העיר עם קום המדינה בהתאם להשקפתו של בן גוריון. לפי גישה אחת, לישראל זכות חוקית לריבונות על ירושלים כולה. לפי גישות אחרות לישראל זכות לריבונות במערב ירושלים בלבד, כאשר החוק הבינלאומי תומך בגישה זו. עם זאת, גישה שלישית גורסת, כי אין לישראל כלל זכות לריבונות בירושלים. למעשה, תכנית החלוקה קבעה מלכתחילה, כי ירושלים תהיה חלק מאזור בשליטה בינלאומית באמצעות מושל זר שימונה על ידי האו”ם ומועצה שתורכב מנציגי התושבים של האזור. עם זאת, בעקבות מלחמת השחרור וסיפוח אזור יהודה ושומרון ומזרח ירושלים לממלכת ירדן, החלטה זו מעולם לא יושמה. לאחר מלחמת השחרור, נערך דיון בעצרת האו”ם במסגרתו התקבלה החלטה הקוראת לבנאם את ירושלים, אך לא נעשו ניסיונות רציניים ליישם את ההחלטה. יחד עם זאת, ב-2 לאוגוסט,
1 948, מדינת ישראל הכריזה על ירושלים המערבית כחלק מהטריטוריה של ישראל. ב-13
בדצמבר 1949, כנסת ישראל אישרה את הודעתו של ראש ממשלת ישראל דאז, דוד בן גוריון, להעביר את ישיבותיה לירושלים ובכך, העיר הוכרזה כבירת ישראל. לפיכך, נשאלת השאלה – כיצד השפיעה גישתו של בן גוריון בנוגע למעמדה של העיר עד להפיכתה לבירת ישראל?
אנסה לספק מענה לשאלה זו באמצעות סקירת הספרות הקיימת בתחום.

₪200.00 – קנה עכשיו

ככה מונעים הסלמה במזרח התיכון

מי הריבון האמיתי בהר הבית? המשטרה רודפת בעקבות שלוש תיכוניסטיות יהודיות, אשר סובבות שלוש פעמים בשבוע את הר הבית. פעם בשבוע -  שבועיים הן גם מעבירות את שארית הלילה במגרש הרוסים או במשטרת הקישלה. למרות המכות וההשפלות - הן ממשיכות. למרות הטרדות המשטרה, בית המשפט דווקא מגבה אותן ונוזף במשטרה שלקחה את החוק לידיים בניגוד לחוק. הן ממליצות בחום על תפילה לילית בשער הרחמים.

זהו דיון של חבר הכנסת פייגלין מול יריב אופנהיימר הדנים בסוגיית ריבונות של ישראל בהר הבית. ממשלת ירדן סירבה בכל תוקף לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית בזמן כיבושה את מזרח העיר, אפילו במתחם מצומצם.לכן, גם כיום ממשלת ישראל בניסיונה להשכין שלום עם ירדן וליישם את ההסכם שנחתם, ובו קיים סעיף המונע חופש דת ופולחן של יהודים בהר הבית - בניגוד לחוק היסוד וכן, מדובר בסעיף הנוגד את חוק יסוד : ירושלים. היהודים לא יכולים להתפלל במקום הקדוש להם ביותר בלב ליבה של ירושלים למרות שירושלים היא בירתה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית אשר דוגלת בחופש דת ופולחן ואשר נקבע במסגרת חוק יסוד כי ירושלים היא בירתה. לפיכך, מן הראוי שהכנסת תעגן את ריבונתה של מדינת ישראל בירושלים ובהר הבית.