כאן 11 | עונה שנייה לתוכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! התוכנית ששואלת כל מה שתמיד רציתם לדעת אבל חששתם או לא יכולתם לשאול. הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים - חיילי צה"ל שמתמודדים עם הלם קרב / פוסטראומה.
אודי כגן נפתח בנוגע להלם הקרב (או סנדרום תגובת קרב) עמו מתמודד ומנסה להשתקם, כולל בריחה לפרו הרחוקה ושימוש בסמים. דרך הסלמונלה והסטרס. אודי כגן אובחן כהלום קרב בעקבות שרותו הצבאי. פתיחת הנושא בהופעה ופרסום הסרטון ביוטיוב יצר שיח והעלה למודעות הציבורית את המחלה השקופה שנפוצה בשיח הישראלי, ההלם קרב בפרט והפוסטראומה בכלל, במיוחד לאור המצב הבטחוני בישראל שלא היה כמותו במשך 50 שנה, מאז מלחמת יום כיפור בשנת 73.
פוסטראומה והלם קרב משתנה מאדם לאדם וממקרה למקרה. רוב המקרים מתפתחים בקרב נשים בעקבות תקיפה מינית. מאחר ובישראל, רוב הלוחמים הנם גברים, רוב הלומי הקרב הנם לוחמים ולא נשים.
מוקדש לאחיי ואחיותיי, החיים, המתים, והמתים החיים.
סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram,
1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – טראומה
2
1 .1
מהי טראומה?
2
1 .2
גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
3
1 .3
השפעות הטראומה והשלכותיה 5
פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) 7
2 .1
הפרעת דחק פוסט טראומתית (בתר חבלתית) 7
2 .2
גורמים התורמים להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית
1 0 פרק 3 – תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
1 3
3 .1
מהי תגובת קרב?
13
3 .2
גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב
1 4
פרק 4 – הפרעת דחק פוסט טראומתית מול תגובת קרב
1 7
פרק 5 – התמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים
1 9
5.1
שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים
1 9
5.2
השפעות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות
2 0 5.3
הפגיעה החברתית הנוצרת כתוצאה משימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים
2 2
פרק 6 – גישות תאורטיות להתמכרות בסמים בעקבות טראומה
2 4
6 .1
תחלואה כפולה
2 4
6 .2
גישות תאורטיות המסבירות את הקשר בין התמכרויות וטראומה
2 4
6 .3
הטיפול בנפגעי טראומה המכורים לסמים
2 7
סיכום ומסקנות
3 1
מקורות
3 2
תקציר
"כשעץ צעיר נפצע, הוא גדל סביב הפצע. ככל שהעץ ממשיך לצמוח, קטן הפצע באופן יחסי לגודלו של העץ. קשרים וענפים מעוותים מורים על פציעות ומכשולים שהיו והעץ התגבר עליהם. הדרך שבה צומח העץ סביב עברו תורמת לייחודו המקסים, לאופיו וליופיו" (לוין, 2009 ; עמ' 45).
הסם על כל צורותיו מכונה חומר פסיכו אקטיבי. עיקר השפעתם של חומרים אלו מתרכזת במערכת העצבים המרכזית וכתוצאה מהשימוש, נגרמים שינויים במצבי התודעה או במצבי הרוח. השימוש לרעה בחומרים פסיכו אקטיביים הנו שימוש בסם כלשהו ללא מרשם רפואי, בניגוד לאמור במרשם או שימוש בצורה מוגזמת. מבחינת הספרות המקצועית ומדיווחים פרטניים של מטפלים במכורים עולה, כי שיעור התחלואה הכפולה בקרב אוכלוסיית המכורים לסמים הנו גבוה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מני רבות מתחום התמכרות לסמים ואלכוהול, נבחן את השפעת הפרעת דחק פוסט טראומתית על השימוש בחומרים פסיכו אקטיביים. עיסוק בסוגיה זו הנו מהותי להרחבת המידע המצוי לרשותנו באופן שעשוי לאפשר את הגברת היעילות הטיפול במכורים לסמים. משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר בין שתי תופעות באמצעות הספרות המקצועית – הקשר בין הפרעת הדחק הפוסט טראומתית שהתפתח אצל נפגע הטראומה לבין נטייתו לצרוך חומרים פסיכו אקטיביים.
במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הפרט למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחותם של הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) ותגובת קרב (Combat Response Syndrome) וכן, יבחנו הדמיון והשוני בין שתי הפרעות אלו. בהמשך, תבחן סוגיית השימוש לרעה וההתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, השפעותיו הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של השימוש בסמים וכן, הפגיעה החברתית הנובעת כתוצאה משימוש זה. הפרק השישי יוקדש לניתוח ההתמכרות לסמים בעקבות טראומה באמצעות גישות תאורטיות – הגישה הפסיכולוגית / הפסיכו – פתולוגית, הגישה הפסיכו – סוציאלית וכן, המודל המוסרי. ובסיום הפרק, תוצע תכנית לטיפול בנפגעי טראומה המכורים לסמים. תכנית זו מיועדת לטיפול במכורים לחומרים הפסיכו אקטיביים הסובלים מתחלואה כפולה בעקבות חשיפה לטראומה בעברם, זאת בהתאם לגישה האינטגרטיבית הגורסת במתן טיפול משולב. לסיום, יוסקו מסקנות בהתאם ויוצגו המלצות.
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – טראומה
2
1 .1
מהי טראומה?
2
1 .2
גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
3
1 .3
השפעות הטראומה והשלכותיה 5
פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD)
8
2 .1
אבני בוחן להפרעת דחק פוסט טראומתית (בתר חבלתית)
8
2 .2
גורמים התורמים להתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומתית
1 1
פרק 3 – תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
1 4
3 .1
מהי תגובת קרב?
14
3 .2
גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב
פרק 4 – הפרעת דחק פוסט טראומתית מול תגובת קרב
1 8
פרק 5
– טיפול בנפגעי טראומה
2 0 סיכום ומסקנות
2 2
מקורות
2 3
תקציר
הלילה יפלו בגללך מילים ריקות / אחר כך יבואו שתיקות, בדידות ושנים ארוכות / הלילה העצב הוא רק מקום אחר / חדר, כיסא ופסנתר, פרח ליד הגדר / הכל עומד במקום / הזמן ממשיך ללכת / היית כאן ופתאום הכל נטרף כמו חלום / אל פי התהום, כמו חלום (יעקב גלעד / הכל עומד במקום)
משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
חלק גדול מנפגעי הטראומה אינם מודעים לקיומם של טיפולים יעילים בסימפטומים.
במקרים רבים, הנפגע מקבל את השינוי ביכולותיו ואת הסבל שלו כחלק צפוי מההתנסות בחוויה הטראומתית ולכן הוא אינו מסתייע בבני משפחה, ברופאים ואינו פונה לקבלת סיוע פסיכולוגי. במידה והוא פונה לטיפול, הוא מאובחן בטעות כסובל מדיכאון או מהפרעה פסיכיאטרית אחרת ומקבל טיפול שאינו מתאים למצבו, דבר הגורם להחרפת הסימפטומים. למעשה, רוב נפגעי הטראומה מאובחנים שנים לאחר החוויה הטראומתית, למרות שירידה בתפקוד החלה בשבועות הראשונים לאחר האירוע. בנוסף, רוב הסובלים מהפרעה פוסט טראומתית סובלים גם מהפרעות פסיכיאטריות אחרות. התפתחותן יכולה הייתה להימנע במידה והנפגעים היו מקבלים טיפול מתאים.
מטרת עבודה זו הנה לבחון את הקשר בין שתי סינדרומים המתפתחים בעקבות חשיפה לטראומה – הקשר בין הפרעת הדחק הפוסט טראומתית ותגובת קרב. במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הפרט למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחותם של הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD) ותגובת קרב (Combat Response Syndrome) וכן, יבחנו הדמיון והשוני בין שתי הפרעות אלו. לבסוף, תוצג תוכנית טיפול לאוכלוסיית נפגעי הטראומה וכן, יוצגו מסקנות והמלצות בהתאם.
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מהי טראומה
2 פרק 2 – גורמים המשפיעים על תגובת האדם למצבים טראומתיים
4 פרק 3 – השפעות הטראומה והשלכותיה
6 פרק 4 – מהי תגובת קרב (Combat Response Syndrome)
פרק 5 – גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב 9
1 1
1 3
1 3
1 3
פרק 6
– טיפול בנפגעי תגובת קרב 6.1
הטיפול הראשוני בנפגעי תגובת קרב בחזית 6.2
הטיפול בשלב הפוסט טראומתי
סיכום ומסקנות
1 7
מקורות
1 8
תקציר
הלילה יפלו בגללך מילים ריקות / אחר כך יבואו שתיקות, בדידות ושנים ארוכות / הלילה העצב הוא רק מקום אחר / חדר, כיסא ופסנתר, פרח ליד הגדר / הכל עומד במקום / הזמן ממשיך ללכת / היית כאן ופתאום הכל נטרף כמו חלום / אל פי התהום, כמו חלום (יעקב גלעד / הכל עומד במקום)
משמעות המונח טראומה נפשית מתייחסת לחבלה נפשית. אחד מרכיבי הטראומה הנו המפגש עם מצב בלתי מוכר ושאינו ידוע. חוויה טראומתית הנה חוויה שאינה נמצאת בטווח החוויות האנושיות הנורמטיביות אליו נחשף האדם באופן המעורר אצלו דחק, גורם לסבל ומעורר חוויות של פחד, מצוקה ניכרת וחוסר אונים. אירוע טראומתי עלול לגרום למצוקה חמורה כמעט לכל אדם ולשינויים באישיותו. לאירועים אלימים וטראומתיים השפעות פסיכולוגיות רבות ומגוונות. התגובה לטראומה נפשית עלולה להתבטא על ידי הפרעת דחק פוסט טראומתית, תגובה דיסוציאטיבית, להראות כתגובה פסיכוטית קצרה, התמכרות לסמים, תגובת פניקה ואף עלולה להתפתח אישיות גבולית.
לעתים, גרימת נזק עצמית ולאחר עלולים לבוא לידי ביטוי. רוב הגברים הסובלים בעקבות חשיפתם לטראומה עברו אירוע קשה הקשור למלחמה. לעומתם, רוב הנשים הסובלות בעקבות חוויה טראומתית כלשהי חוו אונס או תקיפה פיזית.
כל מלחמה וכל קרב מותירים את הלוחמים בהן בטראומה. ההשתתפות במלחמה חושפת את האדם למצב לחץ קיצוני ברמה איכותית וכמותית, כאשר החייל נמצא באיום מתמיד על חייו. תנאי הסביבה מאיימים לאור אופי המלחמה, עמיתיו נהרגים ונפצעים, תנאי החסך קשים ללא תזונה סדירה וחוסר שינה, זאת במקביל לחשיפה המתמדת לסכנת מוות. כישלונו של החייל בפעולת ההתמודדות עם לחצי הקרב ידועה בהתאם למודל האטיולוגי המגדיר תגובה לפי גורם כ'תגובת קרב'. תגובה זו מוכרת גם בכינויים 'נירוזת מלחמה' ו'הלם קרב', ומשויכת לקבוצת הפרעות ההסתגלות ותגובות פוסט טראומתיות. שיעור נפגעי תגובת קרב עלול להופיע בקרב 10% עד משפטים% מהנפגעים במלחמות. על פי הניסיון הישראלי והאמריקני, הנתונים עלולים להגיע אף ל-20% ול-30%. חלק גדול מנפגעי הטראומה אינם מודעים לקיומם של טיפולים יעילים בסימפטומים.
במקרים רבים, הנפגע מקבל את השינוי ביכולותיו ואת הסבל שלו כחלק צפוי מההתנסות בחוויה הטראומתית ולכן הוא אינו מסתייע בבני משפחה, ברופאים ואינו פונה לקבלת סיוע פסיכולוגי. במידה והוא פונה לטיפול, הוא מאובחן בטעות כסובל מדיכאון או מהפרעה פסיכיאטרית אחרת ומקבל טיפול שאינו מתאים למצבו, דבר הגורם להחרפת הסימפטומים. למעשה, רוב נפגעי הטראומה מאובחנים שנים לאחר החוויה הטראומתית, למרות שירידה בתפקוד החלה בשבועות הראשונים לאחר האירוע. התפתחותן יכולה הייתה להימנע במידה והנפגעים היו מקבלים טיפול מתאים.
מטרת עבודה זו הנה לבחון סינדרום המתפתח בעקבות חשיפה לטראומה ספציפית של חיילים – תגובת קרב. במסגרת זו, יבחנו הגורמים שמשפיעים על תגובתו של הייל למצבים טראומתיים, יסקרו גורמים התורמים להתפתחות תגובת קרב (Combat Response Syndrome). לבסוף, תוצג תוכנית טיפול לאוכלוסיית נפגעי תגובת הקרב בהתאם לשלב ההתפתחותי של הסנדרום וכן, יוצגו מסקנות והמלצות בהתאם.
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram,
1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram,1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram, 1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
