מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות השמדה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות השמדה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 27 במאי 2016

ואז, 75 שנים לאחר מכן, הגיע סגן רמטכ"ל מטומטם...



"היהודי האחרון בויניצה" - כך כתב לעצמו בגב התמונה החייל הגרמני שצילם אותה למזכרת בספטמבר 1941 בעיר ויניציה שבאוקראינה. בכל זאת לא בכל יום מסיימים רצח של כל 28,000 היהודים שהתגוררו בעיירה וזה האחרון שבהם. כשמדברים על הבנאליות של הרוע זה בדיוק החייל המצלם הזה, שוודאי חשב איך יתגאה בפני נכדיו על שהיה נוכח בעת השלמת ההישג ההסטורי.
התמונה הזאת היא מה שנקרא "תמונה מושלמת" - תמונה באמת טובה צריכה להיות מחולקת לשלוש כשהדבר המרכזי שמצלמים צריך להיות בחלק האמצעי באחד הצדדים ולא באמצע... זה אומר שבשביל לצלם את התמונה הזאת הצלם עמד כיוון את המצלמה חיכה להזדמנות הנכונה וכל זה כשהיהודי יושב ומחכה לגורלו... כל זה בשביל תמונה. התמונה נמצאה באלבומו הפרטי של חייל איינזצגרופן, שהיו עוצבת המבצע של האס דה. על אחורי התמונה נכתב בכתב יד "היהודי האחרון בויניציה" וניתן לראות בה חייל מפלוגה D, רגע לפני שהוא יורה בגבר יהודי הכורע על ברכיו לפני בור הריגה בעיר ויניציה שבאוקראינה. תמונה קשה. רואים בה הרבה, אבל לא רואים בה חמלה, רק ״בסך הכל מילאנו פקודה״. היעילות השטנית במיטבה. ובאותה נשימה, אי אפשר שלא לחשוב על המחשבה שלו ברגעיו האחרונים...
ויניציה הייתה עיר מחוז, בירת חבל פודוליה, שכל אוכלוסיית היהודים בה נרצחה על ידי הנאצים. לפי הערכות כ-28 אלף יהודים מהעירייה ומהכפרים הסמוכים נרצחו בכמה ימים בלבד. יותר מכל חללי צה"ל ופעולות האיבה יחד משך 68 שנות קיום המדינה, תוך מספר ימים. וכל זה רק בעיריה אחת, במדינה אחת, פחות משבוע אחד במהלך מלחמת העולם השניה. זה רק ממחיש כמה המספרים האלה בלתי נתפסים. אלי ויזל כתב פעם שאין דרך לתאר מה הרגישו הקורבנות במקום בו המוות הוא הנורמה והחיים הם נס.
התמונה הזאת היא אחת מהעדויות הבודדות שנותרו לטבח שנעשה. עם זאת, לא ידוע הרבה עליה או על המצולמים - מיהו האיש המפוחד שעומד למות? ומיהו הקצין הנאצי שיורה בו? אחת העדויות היחידות שיש לרציחות הענק שנעשו באזור היא של קצין וורמכט בשם ארווין בינגל, שהוצב באזור אומן על מנת לסייע לכוחות האיינזצגרופן. לפי תיאורו, הוא לא היה מודע לסיבה לבורות הענק שנחפרו בשדה סמוך לעיר.
"צפינו באנשי ה-SS יושבים מאחורי שולחנות ומורים ליהודים להתפשט ולתת להם את כל בגדיהם והדברים שסחבו עימם. אחרי שהתפשטו, הם הוכרחו לעמוד בשורה לפני בורות הענק האלה. אנשי ה-SS ניגשו לשורה הראשונה והחלו לירות בהם באקדחים אוטומטיים. הם עברו בשורה עם כזאת כוונה... היהודים בשורה השנייה צפו בכל המחזה ולאחר מכן אנשי ה-SS הורו עליהם לקחת אתי חפירה ולכסות במעט את הבור. לאחר מכן השורה השנייה ניגשה לשולחנות, התפשטה וניגשה לבורות, שם הם נרצחו. זה חזר על עצמו עד שכל השורות נעלמו ולא נותרו יהודים. זה היה מחזה נוראי".
ואז בא סגן רמטכ״ל מטומטם ומדבר שהוא רואה ״תהליכים״ תקרא את הפוסט ותבין שאין להשוות שום דבר לנאצים מי דומה למפלצות האלו? אלוקים אי אפשר להכיל את התיאורים המזעזעים האלו... לתשומת לב הקורא דב חנין, בפעם הבאה שאתה מאשים את מדינת ישראל בטיהור אתני, אנא ממך, צרף את התמונה הזאת להמחשה.


יום שני, 15 בפברואר 2016

אזרחות ישראלית הוענקה לביאטה קלרספלד, ציידת נאצים





ה-13 לפברואר הנו יום הולדתה ה-77 שנה של ביאטה קלרספלד, ציידת נאצים שנולדה בצרפת בתאריך 13.02.1939 - מזל טוב. כהוקרה על פועלה ויומיים לאחר ציון יום הולדתה, קיבלה היום ביאטה קלרספלד אזרחות ישראלית מידיו של אריה דרעי. בניגוד לרודף הנאצים שמעון ויזנטל, שהפך למפורסם בשל פעילותו, ציידי הנאצים ביאטה ובעלה סרז' קלרספלד לא זכו לפרסום להם היו ראויים בארץ, אך בצרפת זכו זוג הצידים לכבוד רב.
ביאטה קלרספלד היא עיתונאית גרמנייה שנודעה במאבקה לחשיפתם והענשתם של פושעי מלחמה נאצים. ניתן לחלק את פעולם של זוג הציידים לשני מישורים עיקריים. מישור ראשון הוא פרסום ספרים, אשר הכילו פרטים מרשיעים אודות פשעים של ארצות ואנשים פרטיים שפעלו בזמן השואה. בנוסף, הוא פעל במישור ההסברתי ונפגש עם עשרות מנהיגים ברחבי העולם בניסיון לשכנע אותם להסגיר את הפושעים שבשטחם. ביאטה הצליחה לגלות בעזרת תיעוד מפורט פשעי מלחמה רבים שביצעו הנאצים ולעלות על עקבותיהם של אלו שהצליחו להתחמק מעונש עם תום מלחמת העולם השנייה, ביניהם קורט לישקה, אלויס ברונר, קלאוס ברבי, ארנסט אלרס, קורט אשה ואחרים.
כדי להצביע על עברו של קאנצלר גרמניה המערבית קורט גאורג קיסינגר כחבר במפלגה הנאצית, קראה מן היציע בבונדסטאג בבון בשנת 1968 אל הקאנצלר, "נאצי, התפטר!" והורחקה מן האולם, מבלי שהועמדה לדין. מאוחר יותר, בוועידת מפלגת האיחוד הנוצרי דמוקרטי בברלין, עלתה קלרספלד על הבמה, סטרה לקיסינגר תוך שהיא קוראת "נאצי, נאצי!". היא הועמדה לדין בהליך מזורז, ונדונה לשנת מאסר, אך זמן קצר לאחר מכן הומתק עונשה לארבעה חודשי מאסר על תנאי. באוגוסט 1970 קשרה עצמה קלרספלד בכיכר בוורשה בשלשלאות לעץ וחילקה מנשרים שנועדו להצביע על האנטישמיות בפולין. היא נעצרה וגורשה מפולין.
בשנת 1971 ניסתה קלרספלד, ביחד עם בעלה, לחטוף בכוח את קורט לישקה, שהיה אחראי לגירושם של כ-76,000 איש מצרפת בתקופת השואה, ולהסגירו למערכת המשפט הצרפתית. ביאטה קלרספלד נדונה בשל כך לחודשיים מאסר, אלא שבעקבות לחץ בינלאומי ומחאה ציבורית הומתק העונש למאסר על תנאי. פושע המלחמה לישקה נותר חופשי, ורק בשנת 1979 הועמד לדין. בשנות ה-80 נסעה תוך סיכון עצמי לא מבוטל, לצ'ילה ולפרגוואי, שהיו אז דיקטטורות צבאיות, כדי לעורר שם תשומת לב לפושעי המלחמה הנאציים ולטר ראוף ויוזף מנגלה, שלפי הידוע הסתתרו במדינות אלה.
ביחד עם בעלה סרז' ועם אחרים, התחילה בשנת 1986 במערכה לחשיפת מעורבותו של קורט ולדהיים ברייך השלישי ולבידודו הבינלאומי כנשיא אוסטריה. באותה שנה שהתה קלרספלד במשך חודש במערב ביירות והציעה להחליף עצמה כנגד בני ערובה ישראלים.
ב-1987 הועמד לדין קלאוס ברבי, שנלכד ביוזמתה. קלרספלד מחשיבה הישג זה לגדול הישגיה, לאחר שכבר בשנת 1972 גילתה את מקום מחבואו בבוליביה. בשנת 1991 פעלה להסגרתו של ממלא מקומו של אדולף אייכמן, אלויס ברונר, שחי בסוריה. ברונר היה אחראי לרציחתם של 130,000 יהודים במחנות ההשמדה הנאציים. בשנת 2001 נדון ברונר בהיעדרו למאסר עולם.
לקלרספלד הוענק בישראל בשנת 1974 "עיטור האומץ של לוחמי הגטאות". נשיא צרפת פרנסואה מיטראן מינה אותה בשנת 1984 ל"אבירה בלגיון הכבוד". בגרמניה, מאידך, לא הוענקו לה פרסים ציבוריים.



יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

כשנתניהו מעלה את הקשר בין הנאצים לערבים לסדר היום







נתניהו עורר סערה לאחר שאמר בקונגרס הציוני שנערך בירושלים, כי היטלר לא רצה, בתחילה, להשמיד את היהודים. למעשה, היה זה המופתי אל-חוסייני שכנע אותו לעשות זאת. לדברי נתניהו,

"המופתי טס לברלין. היטלר לא רצה להשמיד את היהודים באותו הזמן, הוא רצה לגרש אותם. חאג' אמין אל-חוסייני הלך אליו ואמר: 'אם תגרש אותם, הם יגיעו לכאן'. 'אז מה עליי לעשות איתם?', שאל. הוא ענה: 'שרוף אותם'".
בכך, נתניהו חשף לציבור את הדברים במטרה להראות שכבר אז 'אבי האומה הפלסטינית', עוד בטרם תחייתה של מדינה יהודית ומה שקוראים הכיבוש וללא התנחלויות, הסית באופן שיטתי להשמיד את היהודים. המטרה לא הייתה לפטור את היטלר מהאחריות שהוא נושא בה או לפגוע בה. קיימות עדויות שהמופתי אכן תכנן לשרוף את היהודים והייתה לכך חלוקה לא כתובה בינו לבין היטלר. בעוד שהיטלר יחסל את יהודי אירופה , המופתי יתמקד בחיסולם של יהודי פלשתינה ושל יהודי ארצות ערב.
משום מה בישראל מתמקדים בהיסטוריה של עם ישראל בפרעות שנערכו ביהודים באירופה, אך לא מלמדים על הפרעות שנערכו במשך מאות שנים במדינות ערב. פרעות אלו נמשכו לאורך ההיסטוריה המודרנית גם בישראל וגם במדינות ערב וגרמו להרוגים רבים בקרב היהודים ולבעיית פליטים. פליטים אלו נשכחו על ידי מדינת ישראל ומערכת החינוך לא מלמדת את ההיסטוריה הזו לילדים בישראל.
המופתי אף הצהיר על כוונתו במעשיו. בספר הזיכרונות של המופתי, הוא כתב:


"לא שיתפתי פעולה עם גרמניה הנאצית מתוך אמונה בנאציזם אלא מתוך אמונה שאם היא הייתה מנצחת במלחמה אזי לא היה נשאר זכר לאף ציוני בפלשתינה ובארצות ערב... ניסיתי לגרום להפיכות במדינות ערב על מנת לזעזע את היציבות שלהן בזמן מערכת אלעלמין. אם הגרמנים היו מנצחים במלחמה, היהודים היו מוכרים את רכושם בזול ונוטשים את פלשתינה ומדינות ערב".
מילא אנשים מפקפקים בדבריו של נתניהו בנוגע לאחריותו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני להשמדתם של היהודים. הדבר נובע מבורות ולכן, חשוב להבהיר - המופתי נמצא מאז 1941 בברלין ויש לו תפקיד מכריע בהחלטות הממשלה הגרמנית להשמיד את יהודי אירופה וצפון אפריקה. בנוסף, בעדותו של הויפשטורמפירר דיטר ויסלציני, קצין SS לשעבר שהעיד במשפטי נירנברג מטעם התביעה עולה, כי המופתי הצהיר בכל פגישותיו עם היטלר, ריבנטרופ והימלר, חזר והציע את השמדת היהודים. הוא ראה בכך פתרון נוח לבעיית ארץ ישראל. המופתי הגיע לברלין בנובמבר 1941, לאחר שהיה מעורב בטבח הפרהוד, בחג שבועות 1941, במסגרתו נרצחו מאות יהודים. מעשה הטבח האלה נעשה בתיאום בינו לבין סוכנים נאצים. השמדת יהודי אירופה התרחשה מאוחר יותר ולכן לא מן הנמנע שהמופתי המליץ להיטלר על הפתרון הסופי.
אפשר להתווכח על הרבה דברים, אך עובדתית ראש הממשלה צודק בדבריו : בנקודת הזמן ההיא, ועל כך יש לתת את הדגש בנאומו, המופתי הירושלמי הקדים את היטלר. הספר המקיף והמלא שבתמונה עוסק באותה תקופה בהיסטוריה של השואה. הספר  "הדרך אל הפתרון הסופי - התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים : ספטמבר 1939 - מאס 1942" מתמקד בחקר האירועים שהתחוללו ב-30 החודשים שבין ספטמבר 1939 למרס 1942, חודשים שיש להם חשיבות מכרעת להבנת הורתו ולידתו של הפתרון הסופי. כריסטופר בראונינג קובע שבפרק הזמן הזה חל המפנה שבעקבותיו חולל המשטר הנאצי את ההשמדה המתוכננת של העם היהודי והריגת מיליונים של בני עמים אחרים, והכול בשיטתיות ובהיקף שאין להם אח ורע.
ב- 1939, כותב בראונינג, תכננו השלטונות הגרמניים את שינוי המפה הדמוגרפית במזרח אירופה ואת גירושם של מיליונים יהודים לשם, ואולם עד שלהי סתיו 1941 השתנו התוכניות מגירוש לרצח המוני שיטתי של כל היהודים בתחום השלטון הנאצי. זה הניתוח המפורט והמקיף ביותר שנכתב על אירועי 30 החודשים הרי הגורל הללו. המחבר מציג, בעזרת אלפי תעודות, כיצד עשתה מדיניות הגזע הנאצית את כברת הדרך מרדיפות ו"טיהור אתני" ועד הכנת התוכנית של הפתרון הסופי ומייחד מקום ניכר לדיון בתפקיד המרכזי שמילא אדולף היטלר בקבלת ההחלטות לאורך כל הדרך. הטענה המרכזית: התכנית להשמיד את יהודי אירופה, במקום לגרשם, התגבשה רק בלהט נסיבות המלחמה.
במסגרת זו מונה בראונינג את הרעיון שהתעורר עם הפלישה לפולין, לרכז את היהודים בשמורה ליד לובלין, וכמובן את "תוכנית מדגסקר" של 1940, שעל פיה היו היהודים אמורים להישלח לאי הנידח במזרח אפריקה. הוא מציין כי הלהיטות שבה הסתערו הנאצים על התוכנית כפתרון פלא לבעיית היהודים, והתסכול והאכזבה שנחלו עקב ירידתה לטמיון, דחפו אותם לכיוון ההשמדה ההמונית. בראונינג סבר כי ההחלטה של היטלר התקבלה ביולי 1941, בשל האופוריה ששררה בקרב הגרמנים עקב ההצלחה המסחררת של השלב הראשון של מבצע "ברברוסה". ההזדמנות שנקרתה בבת אחת, לרצוח את היהודים כחלק מהמאבק בבולשביזם, גרמה להסלמה ולהאצה קיצונית בתהליך הפתרון הסופי. גל אופוריה שני בסתיו, שוב בעקבות ניצחונות על הרוסים, הביא להחלטה נוספת באוקטובר, שבעקבותיה הפך הפתרון הסופי לשיטה: בנובמבר הוקם מחנה ההשמדה בלז'ץ, בדצמבר החל רצח היהודים בחלמנו ובוועידת ואנזה בינואר 1942 כבר תיאמו ביניהם הגופים השונים את הביורוקרטיה של ההשמדה.

קראתי את הביקורת ההיסטורית על נתניהו, ביקורות בורות נוטפות בחוסר היכרות וידע על ההיסטוריה על ידי אנשים שלא למדו אותה או שכחו את מה שלמדו. אבל לפחות את מועד קיומה של ועידת ואנזה אינני שוכחת: ינואר 1942. רק שם הוחלט על הפתרון הסופי. לכאורה, דברים שאירעו בשנת 1941 עשויים היו לחולל השפעה כלשהי על דברים שהתרחשו לאחר מכן. לידיעה, הקשר בין המופתי לנאצים לא החל ב-1941, אלא ב-1933. כשהאידאולוגיה הנאצית ויישומה היו עדיין בחיתולים, המופתי החל את דרכו בהשמדת העם היהודי בפרעות ב-1920, שכלל אותן בפרעות תרפ"ט ב-1929 והמשיך אותן בכל הזדמנות נוספת לרצוח יהודים תחת הנהגתו בארץ ישראל. כך הוא השפיע על הנאצים כשהם פרסו עליו חסות בברלין. המופתי השריש את הרעיון אצל הנאצים והנאצים פיתחו אותו ביכולת העבודה הסיסטמטית שאפיינה אותם כגרמנים. 
הרי הגרמנים היו אלו שמימנו את המרד הערבי בישראל בשנים 1936 ו-1939 בניהולו של המופתי. מרד זה גבה מחיר של 6,000 בני אדם. בעקבות המרד, המופתי קיבל חסות והגנה בברלין. אייכמן ביקר בישראל בשנת 1937 כדי לפגוש את המופתי ועשה סבב בעוזריו ברחבי המזרח התיכון כשהמשיך מישראל למצרים.  
בהמשך, כשהמופתי היה שכנו של אייכמן בתחילת שנות ה-40, סוכם שכאשר תיכבש ארץ ישראל על ידי הגרמנים, ייבנה בעמק דותן מחנה השמדה עבור יהודי הארץ וארצות האסלאם, זאת תמורת תמיכת ערביי הארץ בנאצים. בינתיים לא בזבז חוסייני את זמנו והסית ללא הרף בשידורים בערבית מתחנת הרדיו בברלין, כשהוא מארגן יחידת "איינזצגרופן" מוסלמית ל"טיפול" ביהודים בשטחים שייכבשו בארץ ובדרך אליה. "הו הערבים והמוסלמים! הירגו אותם בכל מקום שתמצאו. הדבר נושא חן בעיני אלוהים, ההיסטוריה והדת!" – במילים אלה נפתח השידור של רדיו ברלין ב-7 ביולי 1942. הדובר: אורח כבוד בשם חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים. הדברים נפלו על אזנם הקשובה של מיליוני ערבים במזרח-התיכון ובצפון אפריקה, שהאזינו לתעמולה של התחנה הנאצית בשפה הערבית. אל-חוסייני הגיע לברלין כמה חודשים לפני כן, ב- 5 בנובמבר 1941, ובמשך כארבע שנים המופתי' פיקד על הרדיו הנאצי בשפה הערבית, ששידר תעמולה ארסית נגד יהודי העולם. במקביל המופתי גייס דיוויזיה מוסלמית מבוסניה שנודעה בשם "הדיוויזיה ה-13 של הס.ס.", ועוד יחידה בשם "הלגיון הערבי החופשי" שסייעה לוורמאכט, ויזם את "מבצע אטלס" שבמסגרתו הוצנח צוות של נאצים וערבים ביריחו, במטרה להרעיל את מקורות המים בראש העין כדי להרוג את תושבי אזור תל אביב. היחידה נתפסה והחיסול נעצר.
הגרמנים, למרבה מפח הנפש הפלסטיני, נכשלו במבצעיהם והם נהדפו. חוסייני התנחם בסיוע להשמדה באירופה. כהוקרה לתרומתו זכה מידי הימלר בדרגת גנרל בס.ס. דו"ח עדכני של חוקרים אמריקאיים חשף לפני כ-4 שנים כי חוסייני, שטען בדיעבד ששהייתו בגרמניה הייתה רק מפחד הבריטים, קיבל מהנאצים סכום עתק של 50,000 מארק בחודש (פי 2 משכר פילדמרשל), כאשר משכורת של קציני שטח גרמנים הייתה כ-25,000 מארק לשנה. בנוסף, הובטח לו שהוא יהיה מנהיג פלסטין לאחר כיבוש ארץ ישראל בידי הנאצים והשמדת תושביה היהודיים.
אני לא מנסה חלילה לגרוע מחומרת מעשי הנאצים. הם, ולא אחרים, תכננו את ההשמדה והוציאו את התוכנית לפועל בשיטתיות ובאכזריות. אבל בהתחשב בכך שאני כרגע לומדת תואר בהיסטוריה של המזרח התיכון, אני קצת מכירה את ההיסטוריה. זה לא אומר שהיטלר פטור מאחריותו לשואה - היטלר עדיין אחראי לתכנית הפתרון הסופי. זה גם לא פוטר את הגרמנים לאחריותם להשמדת העם ולא פוטר את שיתוף הפעולה של יתר עמי אירופה וצפון אפריקה שנתנו לכך יד, לא הגנו על היהודים ואף הסגירו את שכניהם לנאצים. הם עדיין אחראים לכך.
כמי שסיים השבוע לקרוא את הספר המקיף והמלא שבתמונה, אפשר להתווכח על הרבה דברים, אך עובדתית ראש הממשלה צודק בדבריו : בנקודת הזמן ההיא, ועל כך יש לתת את הדגש בנאומו, המופתי הירושלמי הקדים את היטלר.
בקיאים ממני מחזקים את טענתו של נתניהו. ד"ר אדי כהן, שחקר את שיתוף הפעולה בין הערבים לנאצים: רה"מ נתניהו צודק. ד'ר אדי כהן מאוניברסיטת בר אילן, אומר כי רה"מ צדק כשטען כי "המופתי מילא תפקיד חשוב בהשמדת היהודים". ד'ר אדי מספר, כי היטלר לא רצה לרצוח יהודים בהתחלה, וכי המופתי של ירושלים חאג' אמין אל חוסייני דחף את היטלר לעשות זאת. בבית המשפט, הדבר מכונה שותף לרצח. הערבים היו שותפים לדבר עבירת רצח העם היהודי, הן על ידי המופתי כדוברם מול הנאצים והן בפרעות שהם ביצעו כנגד העם היהודי בארצות ערב ובחיי האדם היהודים שפרעות אלו גבו. עד היום, הערבים מיישמים את המדיניות הנאצית כלפי היהודים שהם חונכו על ברכיה.
רבותיי, היסטוריה חוזרת. לאור ההד שעוררו דבריו של ראש הממשלה לחיבור שבין השואה לאקטואליה, רצוי שנתייחס באותה רצינות ודקדקנות גם לנושא הכחשת השואה, או לסילופה. לפחות מטעם המחנה הרגיש לדיוק ונורמות של אמירת אמת... אנחנו יכולים להמשיך לשקר לעצמנו, ולומר את הקלישאה שזה נועד לצורך "פנימי-ערבי", או לצורך ביסוס מעמדו של המסית בתוך עמו שלו. העובדה שהפרטנר, אבו מאזן, ממשיך להפיץ את שקרי עבודת הדוקטורט שלו באתר רשמי של הרשות, מוכיחה את הזיקה שהוא יוצר בין הסילוף של אז להסתה של היום.
מה עוד צריך לקרות כדי שנבין שהתקשורת הזו איבדה כל שפיות? הכותרות זועקות: ׳נתניהו מכחיש שואה' לא יאמן מה יכולה לעולל השינאה לכנופית הפושעים. הרי הוא לא ניקה את הנאצים מאשמת השואה, מה שהוא אמר זה שהמופתי שידל את הנאצים לבצע את ה׳פתרון הסופי׳.
מביא לכם כאן מסמך עדות ממשפטי נירנברג המוכיח שדברים של נתניהו נכונים. >
אם רק נקפיד, קלה כבחמורה, להקשיב גם לצלילים ולא רק למילים, למעשים ולא רק להצהרות, נמצא חוט מקשר בין אי לגיטימיות העם היהודי של אז להיום. שורשי הסכסוך טמונים עמוק במדמנת השנאה וההסתה. את הלבוש המסורתי של המופתי הירושלמי החליפה החליפה. את האקדח החליפה הדיפלומטיה. את העמידה בראש הכוח הערבי המזוין, שינו להסתה של צבא מפגעים בודדים. אך הקולות נותרו כשהיו : אין ליהודי חלק ונחלה בעולם הזה. כאדם וכאומה. אם נשכיל לקרוא בין השורות, להבין טוב יותר את ההקשרים ההיסטוריים, נבין מול מי אנחנו עומדים. נבין שאין באמת חדש תחת השמש. בפרט אלה המוכנים לתת ולתת למען "שלום עכשיו".
ועדיין, זה לא שהשמאל מתווכח עם העובדות. הם שוטפים את רגליו של מכחיש שואה ותוקפים את ביבי על שמלמד את העולם היסטוריה ומבהיר לכולנו מיהם האנשים עמם אנחנו מתמודדים. העיקר להעביר עליו ביקורת לא מבוססת וחסרת אחריות, מבצעים כנגדו הסתה. עורך באתר YNET למשל העלה לפייסבוק שלו תמונה של ביבי כשהוא לבוש במדי S.S. עם זאת, כידוע, זה לא הסתה לרצח ביבי, כי הוא מזוהה עם מחנה השמאל.
גם נכדתו של יצחק רבין, נועה, קראה לרצח נתניהו והבטיחה שיהיה לה כיף. שוב, זה לא הסתה כי היא שייכת ל"מחנה הנכון", למחנה השמאל. אבל כשביבי מספר בנאומו על עובדות היסטוריות הידועות לנו בנוגע להיסטוריית הערבים והנאצים, זוהי הסתה על פי השמאל, אשר מעריץ מכחישי שואה.
מרגש אותי לראות חלק משמאלני הפייסבוק נלחמים על שמו הטוב של חאג' אמין אל חוסייני, כמו מאמצה הרב של זהבה גלאון ובדרך היא מבצעת הסתה כנגד נתניהו [הסתה לגיטימית מבחינת השמאל ולכן, אין מדובר בהסתה]. אגב מדהים לראות איך כבר בשנות השלושים הפלסטינים שעוד לא היו קיימים ידעו שיהיה כיבוש בשנת 67 שיגרום לסכסוך "פוליטי". איך אומר הפתחי, בחיים לא תנצחו ככה 56. תיקון, בחיים לא תנצחו ככה 44. לא שממש אכפת לי אבל הבנאדם רצח את רבין, גרם לערבים מסכנים שרק רצו לחיות בשקט לצאת לרחוב ולשחוט יהודים, והכחיש שואה. וכל מה שאתם שם בשמאל יכולים לעשות זה ללכת מכיכר רבין לרחוב קפלן? וואו, ספרו לי עוד על כמה שאתם מוכנים ללכת בשביל ה-"שלום". רק אל תשכחו מימיות.



"היטלר לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו. הוא רצה לגרש אותם. וחאג' אמין אל חוסייני הלך אליו ואמר 'אם תגרש אותם כולם יבואו ל...
Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Tuesday, October 20, 2015



היטלר לא רצה להשמיד את היהודים בזמנו. הוא רצה לגרש אותם. וחאג' אמין אל חוסייני הלך אליו ואמר 'אם תגרש אותם כולם יבואו לכאן'. 'אז מה אעשה איתם?' שאל היטלר, וחוסייני ענה 'שרוף אותם'." זה לא נאום של יורג היידר. זה לא קטע מהדוקטורט של אבו-מאזן. זה ציטוט אמיתי לחלוטין של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אתמול מעל בימת הקונגרס הציוני. לראות ולא להאמין.אולי כדאי להוציא מהקבר את 33,771 היהודים שנרצחו בבאבי יאר בספטמבר 1941, חודשיים לפני שהמופתי והיטלר בכלל נפגשו, ולעדכן אותם שהנאצים בכלל לא התכוונו להשמיד אותם.אולי שנתניהו יספר את זה לקרובי משפחתי מליטא שנרצחו על ידי הנאצים יחד עם עוד כמעט מאתיים אלף בני הקהילה היהודית שם, גם כן לפני שהמופתי והיטלר נפגשו. "היטלר לא רצה להשמיד את היהודים."לאיזה תהומות של שפלות יורד האיש הזה. כמה הוא מבזה אותנו כעם ואיך הוא גורר בבוץ את זכר הזוועות שעשו הנאצים ועוזריהם לעם היהודי. אני מתביישת בשבילך אדוני ראש הממשלה. את הניתוחים הפסיכולוגיים אשאיר לאחרים. דבר אחד אני כן יודעת: מי שלא מסוגל לפעול כדי לשנות את העתיד, כל מה שנשאר לו זה לשכתב את העבר.
Posted by ‎זהבה גלאון Zehava Galon‎ on Tuesday, October 20, 2015




אז פתאום גלאון יהודיה כי נוח לה. כל הכבוד לנתניהו, הוא גאון. הוא גרם לגלאון לא להכחיש את השואה ולהודות שהיטלר ביצע רצח עם גם כנגד יהודים. עכשיו הוא צריך לגרום לך להודות שהערבים מעוניינים לבתע רצח עם ביהודים
 רבותיי, ההיסטוריה חוזרת. מה שהתרחש אז בין המופתי לאייכמן והיטלר מתרחש היום עם ברק חוסיין אובמה התומך בערבים במאבקם להשמיד את היהודים ופועל למען נצחונם בסיוע הכוח שניתן לו כנשיאה של המעצמה החזקה בעולם. 
לסיכום, רעיונותיו של המופתי, אבי "המרד הערבי הגדול" של 36' ורצח יהודים, הקדימו את תוכנית ההשמדה הנאצית אך במעט. אין בכך להשמיט או לגמד את האחריות של הנאצים לחורבן שהוטל על יהדות העולם. בין זה ובין נאומו של ראש הממשלה, אין דבר וחצי דבר, למרות מה שהשמאל הישראלי מנסה לבצע. זהו הערבוב הרגיל של פוליטיקה קטנה, כאשר העובדות על הפרטנר המוסלמי לא מוצאות חן בעיני השמאל הישראלי. מי שבהחלט יכול לאשש את העובדה הזו הוא הפרטנר הנוכחי, דוקטור לסילוף השואה. הוא בהחלט יודע ללכת בעקבות מורו ורבו הידוע לשמצה, בכל הקשור לחיסול יהודים. וכל קשר בין זה ובין אקיבוש, רק מוכיח את האיוולת שבתפיסת השמאל את הסכסוך.
לכל שאלה/ הערה או ראיון אתם מוזמנים ליצור קשר עם ד"ר אדי כהן יו"ר פורום קדם למזרחנות ולהסברה.









יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

הבריחה מסוביבור לצפייה ישירה








היום הנו יום השנה ה-72 למרד האסירים במחנה ההשמדה סוביבור. מחנה ההשמדה סוביבור ממוקם בפולין, בקרבת הכפר סוביבור, ששכן ליד פסי רכבת. במחנה זה נרצחו לפחות 170,000 בני אדם - רובם המוחלט יהודים וכמה מאות צוענים. עבודות ההשמדה במחנה סוביבור נערכו מאפריל 1942 עד אוקטובר 1943. עובדי הכפייה ייצרו מוצרים מחפציהם של הנרצחים.
היום לפני 72 שנה (14.10.1943) התרחש מרד האסירים במחנה ההשמדה סוביבור. אמנם ניסיונות בריחה מהמחנה היו לאורך כל תקופת קיומו, אך רובם נכשלו והאסירים נתפסו ונרצחו מיידית, או שהובאו בחזרה אל המחנה והוצאו בו להורג יחדיו עם אסירים נוספים. הפעם, המרד גבה את חייהם של 14 אנשי אס אס ושומרים אוקראינים שנהרגו בידי מחתרת שפעלה במחנה, ולמעלה מ-300 אסירים מצליחים להימלט מהמחנה. עם זאת, חלק לא מבוטל מהנמלטים נרצחו על ידי תושבי הסביבה.
בעקבות ניסיונות הבריחה הרבים, בקיץ 1943 נטמנו מוקשים סביב גדרות המחנה על מנת למנוע בריחת אסירים מהמחנה. מנהרה שנחפרה באותו קיץ אל מחוץ למחנה ויעדה היה לעבור את שדה המוקשים ולהגיע אל היער, נתגלתה ועשרות רבות של אסירים שהועסקו באזור ההשמדה הוצאו להורג בעריפת ראש.





בין היהודים שהגיעו באחד המשלוחים ממינסק בספטמבר 1943 הייתה קבוצה של חיילים יהודים שנפלו בשבי, והועסקו במינסק בעבודות כפייה. חלקם לא נשלחו באופן מיידי לתאי הגז כשאר היהודים, אלא הוצאו מהמשלוח והועסקו בעבודות כפייה בסוביבור. תוך זמן קצר נוצר קשר בינם לבין המחתרת שהתגבשה במחנה בפיקודו של לאון פלדהנדלר, שהיה ראש היודנראט בגטו ז'ולקייבקה בפולין. ראש קבוצת החיילים היהודיים - אלכסנדר פצ'רסקי (שהיה קצין בדרגת סגן בצבא האדום), הפך למנהיג הצבאי של המרד.
אנשי המחתרת חשבו על ניסיון בריחה לכלל האסירים. לשם כך הם תכננו הריגה של כל אנשי האס אס הגרמנים שניהלו את המחנה, אספת כל אסירי מחנות 1 ו-2 למסדר, ולאחריה יציאה מסודרת של האסירים מחוץ למחנה דרך השער הראשי, באופן שימנע ירי לעברם מצד הזקיפים אוקראינים ששמרו על המחנה. תאריך הבריחה נדחה פעמים אחדות בשל סיבות שונות. לבסוף, היום בו הייתה הבריחה נקבע בשל היעדרותם של כמה מאנשי הסגל של המחנה, ביניהם מפקד המחנה פרנץ קרל רייכלייטנר וסגנו, גוסטב וגנר.
המרד נקבע לשעה 4 אחר הצהריים של 14 באוקטובר 1943, סמוך לשקיעה. הרג אנשי האס אס החל שעה קודם. הם התבקשו להגיע לצריפים מסוימים על ידי הקאפואים של המחנה ושם חוסלו וגופותיהם הוטמנו. האסירים היהודים הצליחו אף לגנוב נשק מצריפי המגורים של הזקיפים האוקראינים ולחלקו בין האסירים. משימת ההריגה של אנשי האס אס לא הושלמה במלואה ורק 11 מהם חוסלו בחשאי על ידי האסירים. אסירי מחנות 1 ו-2 נעמדו במסדר אולם מכיוון שהדבר התגלה על ידי שלושת אנשי האס אס שנותרו בחיים, תוכנית היציאה המאורגנת לא הצליחה לצאת לפועל. ליאון פלדהנדלר ואלכסנדר פצ'רסקי ביקשו מהם לברוח כל עוד הם יכולים על מנת לשרוד ולספר לעולם על השמדת היהודים במחנה. לאחר אות זה מאות אסירים פתחו בריצה מבוהלת לכל הכיוונים, כאשר השומרים האוקראינים המבוהלים מנסים להתעשת ולירות בהם.
במהלך הבריחה נהרגו שלושה שומרים אוקראינים נוספים. האסירים היהודים רצו לכל כיוון ופרצו את השער הראשי ואת הגדרות. 400 מתוך 600 האסירים הכלואים במחנות 1 ו-2 הצליחו לפרוץ אל מחוץ למחנה, אולם רבים (לפחות 80 איש) נורו למוות בניסיון הבריחה או שעלו על מוקשים. לפי הערכת הגרמנים כ 320 אסירים שניסו לברוח הצליחו להגיע אל היערות, אולם קרוב למאה מהם נתפסו במצוד שנערך ביערות הסמוכים ביומיים שלאחר מכן, עשרות אחרים הוסגרו במרוצת הזמן לחיילי האס אס, או שנרצחו על ידי האוכלוסייה המקומית.
חלק מהאסירים היהודים שלא ברח מן המחנה המשיך להתנגד והתבצר בתוך הצריפים. אולם יום למחרת פרוץ המרד התנגדותם דוכאה בכוח. 400 אסירי מחנה 3, בו היו ממוקמים תאי הגז ומוקדי השריפה, לא השתתפו כלל במרד. וכפי הנראה נרצחו בידי הנאצים זמן קצר אחריו יחד עם שאר האסירים שנותרו במחנה. לאחר המרד הביאו הנאצים כ-100 אסירים יהודים ממחנה טרבלינקה על מנת לפרק את המחנה ולסיים בו את עבודת ההשמדה ושריפת הגופות. גם יהודים אלו הוצאו להורג לאחר מכן. מחשש פן הסוד הנורא - רצח שיטתי של יהודים - יתגלה, הרסו הנאצים את המחנה ושתלו יער אורנים באזור.











יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

תיעוד: כשמשרד הבריאות קובע להיפטר מתרנגולות הסוללה בגיל שנתיים







תיעוד: כך נפטרים מתרנגולות בתעשיית הביצים בסוף דרכן
גאיה גולדברג, רכזת הפרוייקט לאימוץ תרנגולת מלולי הסוללה, הצליחה לאחרונה לתעד את האופן בו משרד החקלאות נוהג להשמיד את התרנגולות בהגיען לגיל שנתיים.וכך היא כותבת: "מדי יום נוסעת שיירה קטנה ברחבי הארץ:רכב פרטי נהוג בידי קבלן עבודה, טרנזיט עמוס פועלים, משאית ועליה שתי מכולות ענק זו על גבי זו ומשאית קטנה נוספת - "א.ש. תעשיות אקולוגיות" רשום עליה.השיירה תעבור בין מושבים וקיבוצים, בנופים מוריקים ומרחבי שדות רוגעים.בהגיעה אל אחד הישובים, תיכנס אליו ותיסע ברחובותיו, עד שתיעצר ליד אחד מלולי התרנגולות המטילות. לול, בו הגיעו התרנגולות לגיל שנתיים, וכבר אינן מטילות ביצים כבעבר.דלתות המשאית הקטנה יוסטו, ומתקן החישמול יחשף. המשאית הגדולה תפרוק את אחת המכולות שעליה, ותצמיד אותו אל מתקן החישמול. אחד הפועלים ימשוך כבל חשמלי מהמתקן, ויהדק היטב את התקע אל שקע החשמל שבתוך הלול.כפתור ההפעלה יילחץ.הפועלים יפשטו על הלול. המשימה העומדת לפניהם: לרוקן את כל הכלובים - שלושת אלפים, חמשת אלפים, עשרת אלפים תרנגולות או יותר– בזמן הקצר ביותר. כלוב אחר כלוב הם יעברו, ימשכו החוצה בכח את התרנגולות המבוהלות. במאבק הקצר והאלים, רגליים וכנפיים יישברו. הם יתפסו אותן הפוכות מרגליהן, חמש בכל יד, ויצאו אל משאית החישמול.פועל יתלה אותן בזו אחר זו על תופסנים הנעים על סרט נע. הן יביטו בעולם הלא מובן הזה בפעם האחרונה.בפעם האחרונה יקלוט מבטן את היצורים ההולכים על שניים. לו יכלו לדבר בשפת-אדם, היו קוראות לו: "שטן".פלטה חשמלית תשלח זרם קטלני אל כל אחת מהן.גופותיהן ישתחררו מהתופסנים ויפלו אל המכולה, גודשות אותה, נערמות זו על גבי זו.פועל יטפס על הררי גופותיהן, ויפזר אותן במכולה באופן שווה. משרוקן הלול, משחושמלה התרנגולת האחרונה, משנדם קול קירקורן המבועת - יילחץ שוב מתג ההפעלה, מתקן החישמול יעצר ויידום גם הוא, המכולה תכוסה היטב ביריעה ותועמס על הטריילר , דלתות משאית החישמול ייסגרו , הפועלים יעלו על הטרנזיט והקבלן אל מכוניתו. השיירה תצא אל הדרך, אל הישוב הבא, אל הלול הבא. לאחר הלול האחרון, לאחר ששתי מכולות הענק יתמלאו בגופותיהן של כחמש-עשרה אלף תרנגולות, ימשיכו הקבלן, הפועלים ונהגי המשאיות – איש איש אל ביתו, עייפים מעמל יומם. בעייני עצמו – אף אחד מהם איננו שטן. בעייני עצמו – כל אחד מהם הוא אדם טוב, מוסרי, מתפרנס בכבוד, שומר חוק. בדיוק כמו כל אותם האנשים הטובים, שבסך הכל רוצים לאכול חביתה בבוקר." ----------------Gaya Goldbergמעוניינים/ות לעזור לגאיה בפרוייקט אימוץ התרנגולות, לאמץ תרנגולת או לתרום? היכנסו לאתר של למידע נוסף על הפרוייקט וכיצד ניתן לעזור >> http://anonymous.org.il/adopt-hen-project
Posted by ‎אנונימוס לזכויות בעלי-חיים‎ on Wednesday, July 22, 2015





גאיה גולדברג, רכזת הפרוייקט לאימוץ תרנגולת מלולי הסוללה, הצליחה לאחרונה לתעד את האופן בו משרד החקלאות נוהג להשמיד את התרנגולות בהגיען לגיל שנתיים. וכך היא כותבת:



"מדי יום נוסעת שיירה קטנה ברחבי הארץ:
רכב פרטי נהוג בידי קבלן עבודה, טרנזיט עמוס פועלים, משאית ועליה שתי מכולות ענק זו על גבי זו ומשאית קטנה נוספת - "א.ש. תעשיות אקולוגיות" רשום עליה.
השיירה תעבור בין מושבים וקיבוצים, בנופים מוריקים ומרחבי שדות רוגעים.
בהגיעה אל אחד הישובים, תיכנס אליו ותיסע ברחובותיו, עד שתיעצר ליד אחד מלולי התרנגולות המטילות. לול, בו הגיעו התרנגולות לגיל שנתיים, וכבר אינן מטילות ביצים כבעבר.
דלתות המשאית הקטנה יוסטו, ומתקן החישמול יחשף.
המשאית הגדולה תפרוק את אחת המכולות שעליה, ותצמיד אותו אל מתקן החישמול.
אחד הפועלים ימשוך כבל חשמלי מהמתקן, ויהדק היטב את התקע אל שקע החשמל שבתוך הלול.
כפתור ההפעלה יילחץ.
הפועלים יפשטו על הלול.
המשימה העומדת לפניהם: לרוקן את כל הכלובים - שלושת אלפים, חמשת אלפים, עשרת אלפים תרנגולות או יותר– בזמן הקצר ביותר.
כלוב אחר כלוב הם יעברו, ימשכו החוצה בכח את התרנגולות המבוהלות. במאבק הקצר והאלים, רגליים וכנפיים יישברו.
הם יתפסו אותן הפוכות מרגליהן, חמש בכל יד, ויצאו אל משאית החישמול.
פועל יתלה אותן בזו אחר זו על תופסנים הנעים על סרט נע.
הן יביטו בעולם הלא מובן הזה בפעם האחרונה.
בפעם האחרונה יקלוט מבטן את היצורים ההולכים על שניים. לו יכלו לדבר בשפת-אדם, היו קוראות לו: "שטן".
פלטה חשמלית תשלח זרם קטלני אל כל אחת מהן.
גופותיהן ישתחררו מהתופסנים ויפלו אל המכולה, גודשות אותה, נערמות זו על גבי זו.
פועל יטפס על הררי גופותיהן, ויפזר אותן במכולה באופן שווה.
משרוקן הלול, משחושמלה התרנגולת האחרונה, משנדם קול קירקורן המבועת -
יילחץ שוב מתג ההפעלה, מתקן החישמול יעצר ויידום גם הוא, המכולה תכוסה היטב ביריעה ותועמס על הטריילר , דלתות משאית החישמול ייסגרו , הפועלים יעלו על הטרנזיט והקבלן אל מכוניתו.
השיירה תצא אל הדרך, אל הישוב הבא, אל הלול הבא.
לאחר הלול האחרון, לאחר ששתי מכולות הענק יתמלאו בגופותיהן של כחמש-עשרה אלף תרנגולות, ימשיכו הקבלן, הפועלים ונהגי המשאיות – איש איש אל ביתו, עייפים מעמל יומם.
בעייני עצמו – אף אחד מהם איננו שטן. בעייני עצמו – כל אחד מהם הוא אדם טוב, מוסרי, מתפרנס בכבוד, שומר חוק.
בדיוק כמו כל אותם האנשים הטובים, שבסך הכל רוצים לאכול חביתה בבוקר."
----------------
Gaya Goldberg
תרנגולת שחיה בטבע מטילה כ-12 ביצים בשנה באופן טבעי אבל בתעשיה באמצעות מניפולציות שונות הן מטילות 300 בשנה. זה אומר שהן סגורות כל הזמן בכלוב בצפיפות נוראית (דוחסים כמה תרנגולות לכלוב), "משחקים" להן עם היום והלילה, אחרי שנה מרעיבים אותן למשך 10 ימים ומצמיאים אותן למשך 3 ימים בכוונה. המטרה היא להכניס את הגוף לשוק כדי שיטילו עוד יותר ביצים. שכחתי לציין שכשהן אפרוחות בנות כמה ימים קוטמים להן את הפה עם להב מלובן, כמובן ללא אילחוש או הרדמה. הן עומדות כל הזמן על משטח מתכת אלכסוני כדי שהביצים שהן מטילות יהיו קלות יותר לאיסוף למי שאוסף את הביצים. זה חותך להן את הרגליים ופוצע אותן. חלקן מתות בלול ולוקח זמן עד שמפנים אותן ואז התרנגולות שכן שורדות פשוט דורכות על הגוויות של אלו שלא שרדו. לחלקן נשברות הרגליים משום שהקליפות ביצה עשויות מסידן וזה בעצם הסידן מהגוף של התרנגולת, ועם כל הטלה התרנגולת מאבדת עוד ועוד סידן ונחלשת. אחרי שנתיים, הן כבר לא שוות כלום ואין מה לעשות איתן אז מחשמלים אותן, וממלאים מחדש את הלול בתרנגולות חדשות. מחשמלים את העופות כי אחרי שנתיים של הטלת ביצים מסיבית התרנגולות כבר לא מסוגלות להטיל באותה כמות והן לא רווחיות- אז פשוט נפטרים מהן - וזו הדרך שבחרו כאפקטיבית ומהירה. הדבר אינו כלכלי להמשיך ולהחזיק תרנגולות שלא מטילות בקצב שיא. לכן, משרד הבריאות החליט להשמיד תרנגולות אלו באמצעות חישמול ואוסר על שימוש אחר, כמו אימוצן.
"ביצי חופש" גם כן גורמות לכך ש - 15,000 אפרוחים זכרים מושמדים כל יום גם בשביל לספק תרנגולות ללולים כולל ל"לולי חופש" ומי שעדיין לא חושב שזה גרוע שיקח בחשבון שלא כל האפרוחים מתים מהגריסא חלק שורדים וגוססים מהפציעות אח"כ או בשיטה השניה שבה שמים אפרוחים בשקיות אלו שבתחתית מתים ממעיכה ואלו שלמעל מחניקה אחרי שסוגרים את השקית - העיניין הוא שלא כל האפרוחים מתים הרבה שורדים וגוססים לאט בחום, קור, צמא ורעב כשהם מוקפים בגופות שאר האפרוחים מכל עברחשוב לדעת שיש דרך לעצור את הריגתן - להפסיק לאכול בייצים.
מעוניינים/ות לעזור לגאיה בפרוייקט אימוץ התרנגולות, לאמץ תרנגולת? היכנסו לאתר למידע נוסף על הפרוייקט וכיצד ניתן לעזור