קיבלתם תמונה לשימוש מהעירייה? זה עדיין לא אומר שמותר לכם לפרסם אותה ⚖️📸

 

📸 קיבלתם תמונה מגוף רשמי? זה אומר שמותר לכם לפרסם אותה? לא בהכרח.

פסק דין מעניין בתחום זכויות היוצרים עוסק בסוגיה משפטית מעניינת שכל אתר, עסק, ארגון ואפילו מנהל עמוד ברשתות החברתיות צריכים להכיר:

👉 מי אחראי כאשר מפרסמים תמונה שהתקבלה מגורם אחר – בלי לבדוק למי שייכות זכויות היוצרים?

במקרה שנדון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, צלם תבע את עיריית קריית גת ושני אתרים מקומיים (ת"א 33640-11-22), לאחר שתצלומים שצילם במשחקי כדורגל פורסמו ללא רשותו. אחד התצלומים פורסם גם ללא מתן קרדיט.

💰 התביעה הוגשה על סך 380 אלף שקל.

הנתבעים טענו, בין היתר, כי התמונות התקבלו ממחלקת הדוברות של העירייה, ולכן הסתמכו על כך שניתן לפרסמן. אבל בית המשפט קבע כי גם כאשר התמונה מגיעה מגורם רשמי, אין בכך כדי לפטור את מי שמפרסם אותה מהאחריות לבדוק את זכויות היוצרים.

⚖️ השופטת כרמלה האפט קבעה כי מדובר בתצלומים המוגנים בזכויות יוצרים ודחתה גם את הטענה לשימוש הוגן וגם את הטענה ל"מפר תמים".

והתוצאה?

🏛️ עיריית קריית גת חויבה לשלם 30,000 ₪
🌐 כל אחד משני האתרים חויב ב-5,000 ₪
💰 בנוסף נפסקו 8,000 ₪ הוצאות

סה"כ: 43,000 ₪ לצלם.

👩‍⚖️ עו"ד הילה אקרמן ועו"ד אורי קינן ייצגו אחת הנתבעות בהליך.

💡 מה אפשר ללמוד מהמקרה?

לפני שאתם מעלים תמונה לאתר, לפייסבוק או לכל פלטפורמה אחרת, כדאי לעצור ולשאול:

❓ מי צילם את התמונה?
❓ למי שייכות זכויות היוצרים?
❓ האם ניתנה הרשאה לפרסום?
❓ האם צריך לתת קרדיט?
❓ האם העובדה שהתמונה התקבלה מגוף ציבורי באמת מספיקה?

בעידן שבו תמונה אחת יכולה להתפרסם בתוך דקות ולהגיע לאלפי אנשים – בדיקת זכויות היוצרים היא חלק בלתי נפרד מהפרסום.

⚖️ עו"ד הילה אקרמן – אורי קינן ושות'
ייצוג וליווי משפטי בהליכים אזרחיים ומסחריים ובמחלוקות משפטיות מורכבות.

📞 03-6200150 | 050-7555947

💬 ומה אתם חושבים?
אם קיבלתם תמונה מגוף רשמי – האם הייתם מניחים שמותר לכם לפרסם אותה, או שהייתם בודקים קודם מי בעל זכויות היוצרים?

#הילהאקרמן #אוריקינןושות #זכויותיוצרים #קנייןרוחני #זכויותיוצריםבאינטרנט #משפטים #ליטיגציה #פסקדין #עסקים #פרסוםבאינטרנט

עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2
   

תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.

קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.

עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2

תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.
קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.

חלום על צל עץ תמר וזוהר ארגוב

אני לא זוכרת בדרך כלל על מה אני חולמת. אבל החלומות שאני זוכרת זה בדרך כלל חלומות צלולים - חלומות שאני מעורבת בהם ויש לי השפעה על איך שהם מתקדמים. הם חלומות מעניינים - יש בעיה ואני אמורה לפתור אותה. אמורה אולי לא המילה הנכונה. צריכה כדי להמשיך הלאה, להתגבר על מצוקה. מגיל קן יש לי הרבה חלומות צלולים.
לפני כמה שבועות היה לי חלום כזה - שילוב של סרט מתח עם סרט בורקס. מכר טוב וקרוב אליי הזהיר אותי שמכר אחר מדבר עליי. אין לי יחסים ואו דו שיח עם המכר ההוא. המכר הטוב הוא דמות מגוננת שקיימת גם בחיים האמיתיים והמכר שאני לא בקשר איתו הוא שילוב של שתי דמויות מהחיים האמיתיים שסובלים מבעיות תקשורת. המכר הטוב מוסר שהמכר השני עוקב אחריי, סוג של סטוקר ושאני בסכנת חיים. הוא מתכנן לרצוח אותי, מאחר ואני לא שלו. הוא מאוהב בי ואם אני לא שלו לא אהיה של אף אחד אחר. האמנתי לו שהוא מדבר אמת.
המכר הטוב הציע לי להפגיש אותי עם רוצחת שכירה שהוא שמע עליה, רק כדי לדבר איתה ולבדוק איך היא יכולה להגן עליי. קבענו איתה פגישה על גג של מגדל רב קומות. עליתי במעלית לקומה האחרונה ומשם עליתי במדרגות לגג. היא כבר חיכתה שם - ג'ינג'ית לוהטת שמזכירה מאוד דמות חכמה וובת לב שקיימת במציאות. סיפרתי לה את מה שידעתי ואמרתי שאני נמצאת בסכנה. אבל לפני שבכלל סיכמנו על מה שאני רוצה שיקרה ומה החלק שלה ובכלל מה המחיר, קיבלתי טלפון מהמכר הטוב ששמר למטה במסווה של פקיד קבלה במגדל. מתברר שהסטוקר בדרך למעלה, לגג, במעלית.
אמרתי לרוצחת השכירה שנדבר בהמשך, אבל כרגע אני בסכנה ואני חיבת לזוז. התקפלתי לחדר מדרגות וירדתי ברגל. ראיתי אותו יוצא מהמעלית והתחבאתי בלי שהבחין בי. כשחזר כבר ירדתי שתי קומות ברגל ונכנסתי למעלית. אבל עד שהיא הגיע אליי הוא הספיק להזמין אותה אליו לקומה העליונה כשראה שכבר הספקתי לברוח. לכן, פתחתי את החלק העליון במעלית והתיישבתי על הגג של התא. סגרתי את הפתח עד שהיא הגיעה לקומה העליונה. הוא ירד בקומת כניסה ואני ירדתי בחניון.
יצאתי דרך כניסת הספקים מאחור ולא ברחתי לרכב שלי - למקרה שמישהו מחכה לי לידו או שיש מטען. קיוויתי למצוא רכב אחר או אופניים אבל לא היה אחד פנוי בחניה. מתברר שהסביבה זה אזור הסי אנד סאן בחוף תל ברוך שבצפון תל אביב. התחלתי לרוץ מרחבת החניה לעבר החולות לכיוון דרום. ראיתי אותו במרחק של 2 קילומטר מאחורי. הוא קלט אותי ורץ לכיוון שלי - חולות וזה, לא היה איפה להסתתר. הוא מהר סגר פערים אבל עדיין שמרתי על מרחק.
כשעבר את החניה והתחיל לרוץ בחולות אני קולטת שהרוצחת השכירה עקבה אחריי כדי לראות מה קורה ולוודא שאני מוגנת. הוא לא ידע שהיא קשורה אליי, אבל היא עצרה אותו באקראי, כאילו שהיא שואלת משהו. מהר מאוד הוא שלף עליה אקדח והצמיד לה למצח. עד לאותו הרגע צפיתי מרחוק וכשראיתי שהיא בסכנה רצתי לכיוון כדי לסייע לה. היא במקביל אפילו לא מצמצה והם המשיכו לדבר. הם היו עם הצד אליי.
כשהייתי יחסית קרובה - פחות מאמצע הדרך, לפתע היא תפסה את היד שלו עם האקדח בשתי ידיים, שילוב של ברכיה וקיפול היד לכיוון הראש שלו [היא רזה והוא גבוה מאוד ועם כרס קטנה] וכדור נפלט לעבר הראש שלו. ואיך שהוא מתחיל ליפול הוא מסתובב לכיוון שלי ומביט בי בעייני כלבלב בקטע מאשים של "אני אהבתי אותך. איך עשית לי את זה, למה פגעת בי" [ולי בכלל אין קשר אליו מעולם לא דיברנו, רק מכירים מרחוק]. במקביל התחיל להתנגן ברקע השיר צל עץ תמר, הגרסה של קרולינה. וכשהיא התחילה למעוק "נגן נגן" הוא כבר נראה קורס. נראה שהסצנה של הסיבוב - נפילה ממש נמתחה.
לא היה ולא יהיה זמר בסדר גודל של זוהר ארגוב. התרומה שהוא נתן למוזיקה המזרחית לא ניתנת לכימות - לא רק שהפסיקו ללעוג לז'אנר, אלא גם החלו להשמיע אותה במיינסטרים. כן, אין פלייליסט בגלגלצ בלי מזרחית בכלל וזוהר ארגוב בפרט, בניגוד למה שנטען בעבר על ידי יהורם גאון ועל האופן שגאון עצמו לועג למוזיקה המזרחית. לשירים של ארגוב גרסאות רבות ובזכות אחד משיריו נינט טייב פרצה לתודעה הציבורית בכוכב נולד הראשון - השיר ים של דמעות. ממש המפץ הגדול.
אז למה נכנס לי לחלום דווקא הגרסה של קרולינה. בכל מקרה, מי שירצה לבסס על זה תסריט ללהיט, מוזמן לפנות אליי כדי לקבל גישה לזכויות היוצרים.

צל עץ תמר ואור ירח ומנגינת כינור תקסים את הלב עולה בצליל רועד בוקע ממיתרים נשפך כאב נגן כינור נגן שירך מה רב החושך והשקט סביב מנגינותיך ישכיחו את סיבלי נגן נגנה לקול צלילך מה נעים הוא החלום נגן נגנה שמע ירח את קולי שם במרום הוי למה למה בשפתייך הקסמתני ליבי כבשת ועזבתני אוהב כואב וסובל נדם כינור נחבא ירח ובדממה הד מנגינה עוד נשמע על מה ולמה אל יודע על מה עולם אכזר ורע מערפילי עפר תופיע דמות אהובה תווי פנים מוכרים כינור ישמיע שי זכרונות כה נעימים נגן נגנה... היו זמנים