מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות דיני קניין. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דיני קניין. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 10 בנובמבר 2024

הדין המצוי של סוגיות מיסוי בגין עסקאות מקרקעין, בהן קיים פער בזמנים בין המועדים הרלוונטיים לקביעת שווי העסקה

 



תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – סקירת ספרות

2
1.1 דיני קניין ודיני תחרות

2
1.2 עסקת קומבינציה מתחום המקרקעין

2
1.2.1 עסקת קומבינציה

2
1.2.2 עסקה מותנת ומס שבח

4
פרק 2 – פטור ממס שבח על עסקת קומבינציה

6
2.1 פינוי בינוי

6
2.2 מס שבח בפרוייקטים של פינוי בינוי

6
סיכום

9
מקורות

10

תקציר
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום המקרקעין, עסקאות הקומבינציה וגביית מסי שבח – סוגיית תוקפה של עסקה המותנת. למעשה, מדובר בהמחשה של הדין המצוי של סוגיות מיסוי בגין עסקאות מקרקעין, בהן קיים פער בזמנים בין המועדים הרלוונטיים לקביעת שווי העסקה. עסקת קומבינציה הנה דרך נפוצה בישראל למימון תכנית חדשה לבניה תוך שיתוף פעולה עם קבלנים ורוכשים. עסקה זו מאפשרת לכל בעל קרקע להשתתף בתכנית הבניה מבלי לגייס הון עצמי. בעל הקרקע מפקיד אצל קבלן את החלקה שברשותו על מנת להקים עליה מבנה. מדובר בעסקה מלאכותית שמטרתה להוזיל עלויות הן לבעל הקרקע והן ליזם ולחסוך בתשלומי מס הכנסה, מס שבח ומס רכישה בגין עסקאות אלו.
לפי סעיף 19 (3 א) לחוק מיסוי מקרקעין, העוסק באופן ממוקד בתוקפן של עסקאות מכירת זכות מקרקעין מסוג קומבינציה ומטרתו לספק מענה לבעיות קיימות בשטח –
"במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף – יום אישור התכנית"
סעיף זה קובע, למעשה את המועד בו העסקה נכנסת לתוקף. מדובר בסעיף המסדיר עסקאות עתידיות בתחום המקרקעין, בהן הצדדים מסכימים במסגרת חוזה עתידי, כי הביצוע הכלכלי של העסקה יהיה במועד מאוחר יותר למועד ההסכמה על שווי התמורה. לפי תנאי העסקה, העברת הזכויות תתבצע במועד מאוחר יותר. פערי הזמנים בין הביצוע הכלכלי ובין מועדים שונים בחיי העסקה מקשים על ניתוח דין המס באופן ההשפיע על השווי הראוי שיש לייחס לעסקה לצורך חישוב חבות המס. מטרת העבודה הנה לבחון האם סעיף זה משרת את טובת הצדדים לעסקת הקומבינציה?




יום שישי, 27 בספטמבר 2024

תרגיל בדיני קניין - שיתוף ובתים משותפים


 




דיני קניין – תרגיל (שיתוף ובתים משותפים) קראו נא בעיון את ההנחיות שלהלן ומלאו אחריהן בקפדנות:
1 .     עבודה שלא תוגש במועד לא תתקבל! שימו לב: אישורים חריגים במקרה של מחלה, מילואים וכיוצ"ב יש לקבל מראש ולא בדיעבד. בקשות יש להגיש למינהל הסטודנטים בקריה (ולא לסגל הקורס).
הגשה: את העבודה יש להגיש דרך אתר האינטרנט של הקריה ובהתאם להנחיות ולמועדים שבאתר.
2 .     פרטים מזהים: לעבודה יש לצרף דף שער ובו יופיעו: 1) שם הקורס ונושא העבודה.
 2) מספר ת"ז (אין לציין שם!). שימו לב: ללא פרטים אלו לא תתקבל העבודה.
3.     היקף העבודה לא יעלה על 3 עמודים A4. היקף זה כולל הערות שוליים (הפניות לחוק, לפסיקה ולספרות משפטית). שימו לב: חריגה מהיקף זה תפגע בציון העבודה!
4 .     צורה. העבודה תודפס ברווח של שורה וחצי לפחות בין השורות (גופן David, גודל גופן 12). חובה להותיר שוליים סבירים משני צידי העמוד. הקפידו להותיר בידיכם העתק מהעבודה ושמרוהו עד לקבלת העבודה הבדוקה לידכם.
5.     סימוכין וציטוט אחיד. העבודה תבוסס במידת האפשר על מקורות רלבנטיים (חקיקה, פסיקה, ספרות). האסמכתאות יובאו בהערות שוליים (בתחתית העמוד הרלבנטי). באזכור המקורות יש להקפיד על כללי הציטוט החדשים כפי שניתן למצוא באתר האינטרנט של הקריה או באתר הקורס. העדר אסמכתות או ציטוט לקוי של המקורות יביאו להפחתה בציון העבודה.
6.     יש להתייחס לטענות הצדדים גם אם לא נשאלתם על כך מפורשות! במידה וישנן מס' חלופות משפטיות – יש לציין את כולם.
7.     העבודה הינה אישית בלבד. במקרים של חשד להעתקות יועלו סטודנטים לוועדת משמעת! רשימת אסמכתאות:
הפרקים "שיתוף" ו"בתים משותפים" לרשימה הביבליוגרפית בקורס.
שאלה 1
עיר הקודש "קריית אפרים" היא עיר של תורה וגמילות חסדים. בעיר חיים בצוותא זרמים דתיים שונים המנהלים, בדרך כלל, חיים הרמוניים. בבניין שבו 3 דירות המצוי ברחוב משה רבינו, רכשו 3 אברכים צעירים, אברהם, יצחק ויעקב, דירת מגורים כ"א. הבניין רשום בפנקסי רישום המקרקעין כבית משותף וכל אחד מהרוכשים הנ"ל רשם בפנקסי המקרקעין את זכותו כבעלים על הדירה הספציפית שרכש.
לאחרונה החליט אברהם, המתגורר בקומה הראשונה, לשנות את הייעוד של דירתו על מנת שתשמש כ"כולל" (ישיבה) לבעלי תשובה מחסידות ברסלב. מפאת צפיפות הדירה העמיד אברהם בכניסה המשותפת שולחן וכסאות שעליהם הציב דרך קבע שתיה חמה וכיבוד. בנוסף לכך, כדי לאפשר לאברכים לצאת לגינה שבחלק האחורי של הבניין, פרץ אברהם פתח בקיר והתקין שם דלת. ימים ספורים לאחר תחילת הפעילות של ה"כולל", גילה יעקב, לתדהמתו, שאברהם מתיר לתלמידי ה"כולל" להחנות את רכביהם בשטח שאברהם ויצחק הכשירו לצורך החניית רכביהם (ליעקב אין רכב).
יעקב פנה לאברהם באופן מיידי והביע את התנגדותו הנחרצת לשינוי הייעוד של דירתו ולכל הפעולות שבהן נקט אברהם. בתגובה הודיעו אברהם כי פריצת הפתח האחורי נעשתה על דעת יצחק. עוד הוסיף אברהם וטען שאחת החניות הוצמדה לדירתו וכי 2 החניות הנותרות מהוות חלק מהרכוש המשותף. בנסיבות אלה סבור אברהם שכל אחד מהדיירים רשאי לעשות בהן שימוש, ובכלל זה להתיר לאורחיו לחנות בהן.
דונו בטענות שכל אחד מהצדדים יכול לטעון לכאן ולכאן! הסבר, נמק והבא סימוכין לטענות המועלות. שאלה 2
בסמוך לבניין של 3 האברכים מצוי מגרש שאותו רכשו ביחד שרה, רבקה, לאה ורחל, לצורך הקמת בית משותף (שרה ורבקה שילמו ביחד 60% מדמי המגרש, והיתרה שולמה ע"י רחל ולאה). המגרש עומד שומם מזה מספר שנים, לאחר שלא עלה בידיהן לגייס את הסכום הדרוש לבנייה. באביב האחרון הגיעו שרה ורבקה למגרש רחב הידיים, במספר הזדמנויות, וערכו בו פיקניקים. בקיץ, ולפתע גילו השתיים כי המגרש מגודר, וכי רחל ולאה מקיימות בו קייטנה לילדי הסביבה – והדבר עורר את חמתן של שרה ורבקה.
דונו בטענות שכל אחד מהצדדים יכול לטעון לכאן ולכאן! הסבר, נמק והבא סימוכין לטענות המועלות. בהצלחה!!!                                                                                     סמסטר א' תשע"ב, 2011

יום שישי, 9 באוגוסט 2024

עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי

 




תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2
   

תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.

קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.






יום רביעי, 31 ביולי 2024

עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי

 



תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2

תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.
קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.



יום שבת, 13 ביולי 2024

דיני הקניין הרוחני - הפן האזרחי בעברות באמצעות מחשב תוך התמקדות בעוולות מסחריות

 


יצד הושמו עקרונות קיימים על הטכנולוגיה החדשה הקשורה למחשבים ולמרחבי האינטרנט במשפט הישראלי ובארצות הברית כמשפט משווה תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
המחשב, האינטרנט ועולם המשפט
2
1 .2
זכויות קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .2.1 עוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת
6
1 .2.2 גניבת עין 7

1 .2.3 תיאור כוזב 9

1 .2.4
התערבות לא הוגנת 9

1 .2.5 ההגנה על סודות עסקיים
1 0 פרק 2 – משפט משווה – ארצות הברית
1 2
פרק 3 – דיון  ומסקנות
1 6
סיכום
1 9
מקורות
2 0 תקציר        

     דיני עוולות מסחריות מורכבים מחוק עוולות מסחריות, פקודת הנזיקין [נוסח חדש], חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק זכות יוצרים ופקודת זכות יוצרים. עד כניסתו לתוקף של חוק עוולות מסחריות ב- 1999, נזק שנגרם לחברות מסחריות טופל במסגרת דיני הנזיקין הרגילים או במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט. החוק החדש מתמקד עילות תביעה נזיקיות בין גופים עסקיים, זאת מתוך אידאולוגיה, לפיה יש לשמור על הגינות מסחרית. במסגרת עוולת גניבת עין המוגדר בחוק עוולות מסחריות, אל לעוסק לגרום לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא מספק ייחשבו בשוגג כנכס או כשירות של אחר או שבבעלותם קשר לעוסק אחר. על פי עוולת תיאור כוזב, עוסק לא יפרסם מידע או יגרום לפרסום מידע בנוגע לעסק, נכס או שירות שלו או של עוסק אחר, הידוע כאינו נכון. בהתאם לעוולת התערבות לא הוגנת, עוסק לא ימנע באופן לא הוגן  את הגישה לעסק, נכס או שירות של עוסק אחר.  סוד מסחרי מוגדר כמידע עסקי מכל סוג שהוא, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים. על פי עוולת גזל סוד מסחרי, גם שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו של הסוד ובניגוד להסכם או לחובת אמון מהווה עוולה. עם זאת, גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת לא ייחשב כאמצעי פסול.
             נושא עבודה זו עוסק בתחום דיני הקניין הרוחני – הפן האזרחי בעוולות באמצעות מחשב תוך התמקדות בעוולות מסחריות. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מני רבות בתחום – כיצד הושמו עקרונות קיימים על הטכנולוגיה החדשה הקשורה למחשבים ולמרחבי האינטרנט במשפט הישראל. מטרת הפרק הראשון הנה לסקור את המושגים הקשורים למוקד דיוננו באמצעות הספרות המקצועית העומדת לרשותנו וכן, על ידי בחינת החקיקה ופסיקה ישראלית בנושא. במהלך הפרק השני ננסה לבחון את המצב המשפטי בתחום בארצות הברית בכדי ליצור בסיס למשפט משווה. על בסיס שני הפרקים הראשונים ננסה ליצור דיון והשוואה בין המצב המשפטי בישראל לעומת המצב בארצות הברית.






יום רביעי, 22 במרץ 2023

האם חוק מיסוי מקרקעין משרת את הצדדים לעסקת הקומבינציה?

 




הדין המצוי של סוגיות מיסוי בגין עסקאות מקרקעין, בהן קיים פער בזמנים בין המועדים הרלוונטיים לקביעת שווי העסקה

תוכן עניינים


1
פרק 1 – סקירת ספרות

2
1.1 דיני קניין ודיני תחרות

2
1.2 עסקת קומבינציה מתחום המקרקעין

2
1.2.1 עסקת קומבינציה

2
1.2.2 עסקה מותנת ומס שבח

4
פרק 2 – פטור ממס שבח על עסקת קומבינציה

6
2.1 פינוי בינוי

6
2.2 מס שבח בפרוייקטים של פינוי בינוי

6
סיכום

9
מקורות

10

עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום המקרקעין, עסקאות הקומבינציה וגביית מסי שבח – סוגיית תוקפה של עסקה המותנת. למעשה, מדובר בהמחשה של הדין המצוי של סוגיות מיסוי בגין עסקאות מקרקעין, בהן קיים פער בזמנים בין המועדים הרלוונטיים לקביעת שווי העסקה. עסקת קומבינציה הנה דרך נפוצה בישראל למימון תכנית חדשה לבניה תוך שיתוף פעולה עם קבלנים ורוכשים. עסקה זו מאפשרת לכל בעל קרקע להשתתף בתכנית הבניה מבלי לגייס הון עצמי. בעל הקרקע מפקיד אצל קבלן את החלקה שברשותו על מנת להקים עליה מבנה. מדובר בעסקה מלאכותית שמטרתה להוזיל עלויות הן לבעל הקרקע והן ליזם ולחסוך בתשלומי מס הכנסה, מס שבח ומס רכישה בגין עסקאות אלו.
לפי סעיף 19 (3 א) לחוק מיסוי מקרקעין, העוסק באופן ממוקד בתוקפן של עסקאות מכירת זכות מקרקעין מסוג קומבינציה ומטרתו לספק מענה לבעיות קיימות בשטח –
“במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף – יום אישור התכנית”
סעיף זה קובע, למעשה את המועד בו העסקה נכנסת לתוקף. מדובר בסעיף המסדיר עסקאות עתידיות בתחום המקרקעין, בהן הצדדים מסכימים במסגרת חוזה עתידי, כי הביצוע הכלכלי של העסקה יהיה במועד מאוחר יותר למועד ההסכמה על שווי התמורה. לפי תנאי העסקה, העברת הזכויות תתבצע במועד מאוחר יותר. פערי הזמנים בין הביצוע הכלכלי ובין מועדים שונים בחיי העסקה מקשים על ניתוח דין המס באופן ההשפיע על השווי הראוי שיש לייחס לעסקה לצורך חישוב חבות המס. מטרת העבודה הנה לבחון האם סעיף זה משרת את טובת הצדדים לעסקת הקומבינציה?