קיבלתם תמונה לשימוש מהעירייה? זה עדיין לא אומר שמותר לכם לפרסם אותה ⚖️📸

 

📸 קיבלתם תמונה מגוף רשמי? זה אומר שמותר לכם לפרסם אותה? לא בהכרח.

פסק דין מעניין בתחום זכויות היוצרים עוסק בסוגיה משפטית מעניינת שכל אתר, עסק, ארגון ואפילו מנהל עמוד ברשתות החברתיות צריכים להכיר:

👉 מי אחראי כאשר מפרסמים תמונה שהתקבלה מגורם אחר – בלי לבדוק למי שייכות זכויות היוצרים?

במקרה שנדון בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, צלם תבע את עיריית קריית גת ושני אתרים מקומיים (ת"א 33640-11-22), לאחר שתצלומים שצילם במשחקי כדורגל פורסמו ללא רשותו. אחד התצלומים פורסם גם ללא מתן קרדיט.

💰 התביעה הוגשה על סך 380 אלף שקל.

הנתבעים טענו, בין היתר, כי התמונות התקבלו ממחלקת הדוברות של העירייה, ולכן הסתמכו על כך שניתן לפרסמן. אבל בית המשפט קבע כי גם כאשר התמונה מגיעה מגורם רשמי, אין בכך כדי לפטור את מי שמפרסם אותה מהאחריות לבדוק את זכויות היוצרים.

⚖️ השופטת כרמלה האפט קבעה כי מדובר בתצלומים המוגנים בזכויות יוצרים ודחתה גם את הטענה לשימוש הוגן וגם את הטענה ל"מפר תמים".

והתוצאה?

🏛️ עיריית קריית גת חויבה לשלם 30,000 ₪
🌐 כל אחד משני האתרים חויב ב-5,000 ₪
💰 בנוסף נפסקו 8,000 ₪ הוצאות

סה"כ: 43,000 ₪ לצלם.

👩‍⚖️ עו"ד הילה אקרמן ועו"ד אורי קינן ייצגו אחת הנתבעות בהליך.

💡 מה אפשר ללמוד מהמקרה?

לפני שאתם מעלים תמונה לאתר, לפייסבוק או לכל פלטפורמה אחרת, כדאי לעצור ולשאול:

❓ מי צילם את התמונה?
❓ למי שייכות זכויות היוצרים?
❓ האם ניתנה הרשאה לפרסום?
❓ האם צריך לתת קרדיט?
❓ האם העובדה שהתמונה התקבלה מגוף ציבורי באמת מספיקה?

בעידן שבו תמונה אחת יכולה להתפרסם בתוך דקות ולהגיע לאלפי אנשים – בדיקת זכויות היוצרים היא חלק בלתי נפרד מהפרסום.

⚖️ עו"ד הילה אקרמן – אורי קינן ושות'
ייצוג וליווי משפטי בהליכים אזרחיים ומסחריים ובמחלוקות משפטיות מורכבות.

📞 03-6200150 | 050-7555947

💬 ומה אתם חושבים?
אם קיבלתם תמונה מגוף רשמי – האם הייתם מניחים שמותר לכם לפרסם אותה, או שהייתם בודקים קודם מי בעל זכויות היוצרים?

#הילהאקרמן #אוריקינןושות #זכויותיוצרים #קנייןרוחני #זכויותיוצריםבאינטרנט #משפטים #ליטיגציה #פסקדין #עסקים #פרסוםבאינטרנט

עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2
   

תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.

קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.

דיני הקניין הרוחני - הפן האזרחי בעברות באמצעות מחשב תוך התמקדות בעוולות מסחריות

 

יצד הושמו עקרונות קיימים על הטכנולוגיה החדשה הקשורה למחשבים ולמרחבי האינטרנט במשפט הישראלי ובארצות הברית כמשפט משווה תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
המחשב, האינטרנט ועולם המשפט
2
1 .2
זכויות קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .2.1 עוולה כללית של תחרות בלתי הוגנת
6
1 .2.2 גניבת עין 7

1 .2.3 תיאור כוזב 9

1 .2.4
התערבות לא הוגנת 9

1 .2.5 ההגנה על סודות עסקיים
1 0 פרק 2 – משפט משווה – ארצות הברית
1 2
פרק 3 – דיון  ומסקנות
1 6
סיכום
1 9
מקורות
2 0 תקציר        

     דיני עוולות מסחריות מורכבים מחוק עוולות מסחריות, פקודת הנזיקין [נוסח חדש], חוק עשיית עושר ולא במשפט, חוק זכות יוצרים ופקודת זכות יוצרים. עד כניסתו לתוקף של חוק עוולות מסחריות ב- 1999, נזק שנגרם לחברות מסחריות טופל במסגרת דיני הנזיקין הרגילים או במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט. החוק החדש מתמקד עילות תביעה נזיקיות בין גופים עסקיים, זאת מתוך אידאולוגיה, לפיה יש לשמור על הגינות מסחרית. במסגרת עוולת גניבת עין המוגדר בחוק עוולות מסחריות, אל לעוסק לגרום לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא מספק ייחשבו בשוגג כנכס או כשירות של אחר או שבבעלותם קשר לעוסק אחר. על פי עוולת תיאור כוזב, עוסק לא יפרסם מידע או יגרום לפרסום מידע בנוגע לעסק, נכס או שירות שלו או של עוסק אחר, הידוע כאינו נכון. בהתאם לעוולת התערבות לא הוגנת, עוסק לא ימנע באופן לא הוגן  את הגישה לעסק, נכס או שירות של עוסק אחר.  סוד מסחרי מוגדר כמידע עסקי מכל סוג שהוא, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי בנקל על ידי אחרים. על פי עוולת גזל סוד מסחרי, גם שימוש בסוד מסחרי ללא הסכמת בעליו של הסוד ובניגוד להסכם או לחובת אמון מהווה עוולה. עם זאת, גילוי סוד מסחרי באמצעות הנדסה חוזרת לא ייחשב כאמצעי פסול.
             נושא עבודה זו עוסק בתחום דיני הקניין הרוחני – הפן האזרחי בעוולות באמצעות מחשב תוך התמקדות בעוולות מסחריות. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מני רבות בתחום – כיצד הושמו עקרונות קיימים על הטכנולוגיה החדשה הקשורה למחשבים ולמרחבי האינטרנט במשפט הישראל. מטרת הפרק הראשון הנה לסקור את המושגים הקשורים למוקד דיוננו באמצעות הספרות המקצועית העומדת לרשותנו וכן, על ידי בחינת החקיקה ופסיקה ישראלית בנושא. במהלך הפרק השני ננסה לבחון את המצב המשפטי בתחום בארצות הברית בכדי ליצור בסיס למשפט משווה. על בסיס שני הפרקים הראשונים ננסה ליצור דיון והשוואה בין המצב המשפטי בישראל לעומת המצב בארצות הברית.