עבודה בקורס: דינמיקה של משא ומתן  (קורס מספר 10526 באוניברסיטה הפתוחה)                                       תוכן עניינים
נושא עמוד מבוא
3
הצגת הקונפליקט
4 תחום המשא ומתן 5
בחירת החלופות לפתרון הקונפליקט
6 ניתוח לפי מודל ה"עניין הכפול" 7
ניתוח לפי "הערכת אפשרויות"
8 אסטרטגיות במשא ומתן 9
בחירת אסטרטגיה באירוע
1 0 גורם הזמן והשלכותיו
1 1
סיכום
1 3
ביבליוגרפיה
1 5
נספחים
1 6
מבוא
בעבודה זו בחרתי להתייחס לאחד הקונפליקטים הוותיקים שמתקיים מזה שנים רבות בין העובדים הסוציאלים בישראל לבין משרד האוצר ושלאחרונה חלה בו תפנית רבת משמעות.
איגוד העובדים הסוציאלים לא הצליח לאורך השנים להביא להישגים במאבק מול משרד האוצר לשיפור תנאי השכר של העובדים הסוציאלים ואלו מצידם לא ממש נלחמו על תנאי עבודתם והמשיכו לעבוד בתנאי שכר נמוכים מהממוצע במשק.
במרץ האחרון התמונה השתנתה, לאחר חצי שנה של משא ומתן כושל שהתקיים בין איגוד העובדים הסוציאליים לבין משרד האוצר הרחק מעין המצלמה העובדים הסוציאליים החליטו שקופחו מספיק ומעל ל- 10,000 עובדים סוציאלים במגזר הציבורי יצאו לרחובות ופתחו בשביתה ללא הגבלת זמן כחלק מהמאבק להעלאת שכרם. במסגרת השביתה לא התייצבו העובדים הסוציאליים במקומות העבודה ולא ביצעו כל עבודה או כוננויות.  הם פתחו במאבק שגרם להתגייסות הציבור, למחאה ברחובות, הפגנות, הם אף גייסו את התקשורת ונראה לרגע שנפתחה חזית אחידה ומאוחדת של הציבור בישראל מאחורי מאבקם של העובדים הסוציאליים, כולם נעמדו מאחוריהם, ההסתדרות תמכה במאבקם ויחד הם הפעילו לחץ רב על משרד האוצר, כולם הסתכלו וציפו לראות איך הכל ייגמר והאם מאבקם יניב פירות או שמא הוא נועד לכישלון.
משרד האוצר הוא המשרד הממשלתי האחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל, ויסות הפעילות הכלכלית והעסקית במשק, קביעת תקציב המדינה השנתי לפעילות הממשלה וחלוקתו למשרדי הממשלה השונים. מתוך שכך, יעדיו ומטרותיו הם בבסיס איזון תקציבי בין הנדבכים השונים במדינה וחלוקה תקציבית נכונה. משרד האוצר לא התרגש מהמאבק ולא מיהר להגיע להחלטה כל עוד משמעותה התפשרות, הוא מצידו הרגיש שהצעתו היתה הוגנת ושהעובדים הסוציאליים שובתים לחינם. במסגרת הקורס למדנו על יעדים במשא ומתן, עבודה זו תבחן את היעדים של שני הצדדים והקונפליקט בניהם בהקשר לתנאי שכר ותוספות שכר שהביאו לאירוע השביתה של העובדים הסוציאלים שבחרו באסטרטגיה של מאבק ופתחו בשביתה.
שביתה היא אחת הדרכים ליישוב סכסוך, לעיתים במסגרת יחסי עבודה נוצרים סכסוכי עבודה שנובעים מקונפליקט או מעמדות שונות של הצדדים המעורבים, בדרך כלל מדובר בסכסוך כלכלי. למרות התגייסות הציבור למאבק, בשלב מסוים התמונה השתנתה ונראה היה שהעובדים הסוציאליים איבדו את הלגיטימציה הציבורית שנראתה גדולה בהתחלה, ההסתדרות הרגישה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וברגע שהיא פרשה מהמשא ומתן נראה כאילו גם הציבור החליט לפרוש.
בשלב מסוים השביתה של העובדים הסוציאלים כבר לא ריגשה אף אחד, נראה שתופעת השביתה נהפכה למוכרת במדינת ישראל, רק בשנתיים האחרונות היו מספר לא מבוטל של שביתות לשיפור תנאי השכר: שביתת המורים, הרופאים, האחיות, הקלדניות, עובדי הנמלים וגם שביתת העובדים הסוציאלים.
בעבודה אני אבחן את השתלשלות העניינים בשביתת העובדים הסוציאלים הגדולה תוך בחינת שאלת המחקר: באיזה מידה השיגה שביתת העו"ס את יעדיה בנושא תנאי שכר ותוספות שכר. בעבודה אתייחס להשגת היעדים של העובדים הסוציאלים בנוגע לתנאי השכר תוך ביסוס העבודה על מאמרים אקדמאים, כתבות מן התקשורת וחומר הקורס. בנוסף אתייחס בעבודה לתוצאות שהניב המשא ומתן שבין העובדים הסוציאלים למשרד האוצר תוך התייחסות ליעדים של כל אחד מהצדדים ומה היה מקומה של ההסתדרות במשא ומתן שבהתחלה נכנסה לתמונה כמי שעומדת מאחורי איגוד העובדים הסוציאליים וכמתווכת מרכזית במשא ומתן – עד הרגע בו החליטה שעשתה את המקסימום האפשרי והחליטה לצאת מהמשא ומתן ולהשאיר את איגוד העובדים הסוציאליים לבדו בהמשך המשא ומתן מול האוצר. כמובן אתייחס לתוצאות שהניב המשא ומתן הזה ביחס ליעדים שכל צד קבע לעצמו מבחינת תנאי שכר ותוספות שכר.