תוכן עניינים

תקציר 1
פרק 1 – סקירת ספרות 3
1.1 חשיבות הוראת היסטוריה 3
1.2 מסורת מול מודרנה כשיטות להוראת היסטוריה 6
1.2.1 שיטת הוראה מסורתית – פרונטלית 6
1.2.2 השימוש בטכנולוגיה לצורך הוראה 9
1.3 תרומת השימוש בכלי בינה מלאכותית (AI) לצורך הוראה 13
1.3.1 מהי בינה מלאכותית? 13
1.3.2 תרומת הבינה המלאכותית למערכת החינוך ולהוראה (AIED) 14
פרק 2 – השפעת שימוש בטכנולוגיה על יעילות הוראת היסטוריה 17
פרק 3 – דיון ומסקנות 21
סיכום 24
מקורות 25

תקציר
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי פרק כ"ב).

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום דרכי הוראת היסטוריה – בין מסורת ומודרנה – השפעת יעילות השימוש בטכנולוגיה, ובפרט כלי בינה מלאכותית (AI), על יעילות הוראת היסטוריה. בחינה זו הנה חיונית להרחבת ידיעותינו בנוגע ליעילות שיטות ההוראה השונות, ובפרט יעילות השימוש בכלים טכנולוגיים לצורך הוראת היסטוריה ויתרונותיה על פני שיטת ההוראה הפרטנית – פרונטלית – מסורתית. בנוסף, בחינה זו הנה חיונית לברור מעלותיה וחסרונותיה של השימוש בכלי בינה מלאכותית ובטכנולוגיה בכלל במסגרת הוראת ההיסטוריה.
היסטוריה כתחום ידע מצוי בין מדע לאומנות. היסטוריונים חוקרים זירות הקיימות בעבר באמצעות באיסוף עדויות וממצאים, כגון טקסטים, שרידים ועוד. היסטוריונים עוסקים בשיטות ודרכי התבוננות ההופכות נתונים אלו לידע. כל חברה וחברה מנחילה את תודעת העבר לתושביה על ידי חינוך היסטורי. מדובר בהליך הבנייתי, במסגרתו מקנים ללומדים משמעות בנוגע לעבר אותו הם לומדים. לא ניתן להקנות אובייקטיביות מדעית לחקר העבר, זאת לאור חוסר במידע הנוגע לתקופות קדומות וכן, סלקציה הנדרשת בעת התיחסות למידע מהעבר הקרוב. תודעת הלאומיות המודרנית מושפעת על ידי שיעורי ההיסטוריה בבית הספר והם חיוניים להטמעת זכרון קולקטיבי בקרב הדור הצעיר (מטיאש, 2002 ; נווה, 2023 ; טל, 2023).
כאמור, במסגרת עבודה זו אעסוק בשיטת ההוראה המסורתית – פרונטלית ובשימוש בטכנולוגיה, ובפרט בבינה מלאכותית, ככלי הוראה. שיטת ההוראה הפרונטלית הנה שכיחה באופן מסורתי במערכות החינוך. בשיטת הוראה זו, המורה משמשת כמקור סמכות, מציגה את חומר הלימוד לתלמידים ומסבירה את מושגי היסוד. היא משמשת כגורם מכוון, מניע, יוזם ומתווך בין התלמידים לחומר הנלמד. ההוראה בשיטה המסורתית – פרונטלית הנה תובענית.רבות מהמשימות של המורים אינן קשורות כלל להוראה. יישומים טכנולוגיים הוטמעו בתחום הפדגוגיה על פי היתכנות תרומתם לחינוך ולהוראה. יתכן והדבר עשוי להקל על עבדת המורה ולפנות חלק גדול יותר מזמנו להוראה. טכנולוגיה חינוכית מאפשרת ליצור סביבת למידה טובה יותר עבור התלמידים. קרי, הכנסת מחשב לכיתה משפיעה על תוכנית הלימודים ועל סביבת הלמידה בזכות ההזדמנויות שהטכנולוגיה מאפשרת. למעשה, הטכנולוגיה מאפשרת שימוש בידע חינוכי במסגרת הכיתתית (שביט ורייטר, 2016 ; גוסקוב, 2016 ; Hooper & Rieber, 1995)..
לפיכך, מטרת העבודה הנה לבחון את השפעת השימוש בטכנולוגיה, ובפרט הבינה המלאכותית ככלי, על יעילות הוראת ההיסטוריה. במסגרת זו, עולה השאלה מהן יתרונותיה וחסרונותיה של הטכנולוגיה החינוכית באופן כללי ובפרט הבינה המלאכותית כשיטה להוראת היסטוריה? בנוסף, האם הבינה המלאכותית כטכנולוגיה חינוכית יכולה לשמש כשיטת הוראה בלעדית של היסטוריה או יש ליישם את השיטה בשילוב עם מורה כגורם המתווך את החומר הנלמד? בחינה זו תתבצע על ידי סקירת הספרות העוסקת בסוגיה.
לצורך בחינת סוגיות אלו, הפרק הראשון נועד לבחון את מושגי היסוד על פי הספרות המחקרית. במסגרת זו, יוגדרו חשיבות הוראת ההיסטוריה, שיטת ההוראה המסורתית – פרונטלית וכן, יוצגו תרומות שיטות הטכנולוגיות החינוכיות השונות למערך הפדגוגיה וניסיונות להטמעת טכנולוגיות שונות לאורך השנים. לבסוף, אגדיר מהי בינה מלאכותית ותרומתה האפשרית למערכת החינוך ולהוראה.
במסגרת הפרק השני, אציג את הבינה המלאכותית ואת תרומתה ויעילותה להוראת היסטוריה כפי שמוצג במחקרים שונים. פרק זה נועד לבחון את הספרות המחקרית הקיימת במטרה לנסות לספק מענה לשאלות המחקר שהצגתי. לפיכך, במהלך הפרק השלישי, אערוך דיון העוסק במידע שהוצג ואנסה להסיק את מסקנותיי בהתאם.