מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שבת, 16 בנובמבר 2024

הצעת מחקר בנושא בחינת יעילותה של תכנית האכיפה הפנימית ככלי למניעת מקרי הטרדה מינית במקום העבודה

 





הצעת מחקר בנושא בחינת יעילותה של תכנית האכיפה הפנימית בעסקים המוגדרת בחוק למניעת הטרדה מינית ככלי למניעת מקרי הטרדה מינית במקום העבודה ולאכיפתו באמצעות נקיטת צעדים משמעתיים - הצעת מחקר (ממ"ן 13) בקורס מוסר ועסקים שמספרו 10523

תקציר העבודה

9
מטלת מנחה (ממ"ן) 13 – חובה הקורס: 10523 – מוסר ועסקים מספר השאלות: 1 משקל המטלה: אפס נקודות סמסטר: א 2013
מועד אחרון להגשה: 14.12.2012
קיימות שתי חלופות להגשת מטלות:
שליחת מטלות באמצעות מערכת המטלות המקוונת באתר הבית של הקורס  שליחת מטלות באמצעות הדואר או הגשה ישירה למנחה במפגשי ההנחיה  הסבר מפורט ב"נוהל הגשת מטלות מנחה" מטלה 11 הינה מטלת ספרייה, שעל הכנתה יש לשקוד במהלך כל הסמסטר.
. במטלה זו הינכם נדרשים להגיש הצעה לכתיבת ממ"ן 11
לתשומת לבכם! חובה להגיש הצעה לכתיבת מטלת הספרייה (ממ"ן 11 ) כתנאי לקבלת נקודות זכות בקורס אך למטלה זו אין משקל בציון הסופי.
מטרתה של מטלה זו היא לאפשר לכם לקבל אישור מהמנחה לנושא העבודה בו בחרתם, ולאפשר למנחה לתת לכם משוב ראשוני הכולל הערות שרצוי להתייחס אליהן בעת כתיבת מטלה
1 1 . לכן, על מנת שהמנחה יוכל לכתוב לכם משוב בונה הצעתכם חייבת להיות מפורטת ועליה לכלול:
א. הצגת נושא העבודה בקצרה (עד 5
שורות).
ב. הצגת הבעיה המחקרית/השערת המחקר.
ג. מבנה העבודה: פירוט ראשי הפרקים – נדרש לפרט בקצרה לגבי כל פרק (עד שלוש שורות).
ד. רשימת מקורות. יש להקפיד על כללי ציטוט אקדמיים. ראו הנחיות לכללי ציטוט אקדמיים בחוברת הדרכה לכתיבת עבודה סמינריונית.
שימו לב! אין אפשרות להגיש הצעה לכתיבת מטלת הספרייה ללא פירוט של רשימת מקורות.  .
נדרש להקפיד על בחירת רשימת המקורות כמפורט בהנחיות ממ"ן 11  מומלץ לקבל אישור עקרוני מראש מהמנחה לנושא בו בחרתם על מנת להימנע מהגשת  הצעה לנושא, שאינו מתאים/רלוונטי כנושא לעבודה בקורס זה.
מומלץ לקרוא הנחיות עזר נוספות לכתיבת מטלת הספרייה (ממ"ן 11 ), שבאתר הקורס  "מוסר ועסקים".
..



רפרט בנושא: מכתב הקצינים שנשלח לבגין בשנת 1978 כביטוי למחאה חברתית





תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מחאה חברתית ותנועת מחאה
2
1 .2
מכתב הקצינים 1978
2      1.1.1 חשיפת המכתב
2      1.1.2 מכתב הקצינים בראי התקופה
3
1 .3 תגובות למכתב
4     1.3.1 תגובת הציבור
4     1.3.2 תגובת הממסד
6 פרק 2 –  מכתב הקצינים – ניתוח סמיוטי 7
פרק 3 – דיון ומסקנות 9
סיכום
1 1
מקורות
1 2
נספח 

תקציר 

"אמרו: השלום בסביבה. צריך לעשות דבר. אמרו: נכתוב מכתב. אמרו להם: גם אנחנו נחתום. אמרו: נכנס עצרת. אמרו להם: גם אנחנו נבוא. אמרו:
נוביל מצעד. אמרו להם: גם אנחנו נצעד. אמרו: שלום עכשיו. אמרו להם: אנחנו עם רב".
(פלגי, 1979, עמ' 12) 

עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מיני רבות מתחום המחאה החברתית – מכתב הקצינים שנשלח לבגין בשנת 1978 כביטוי למחאה חברתית. מכתב הקצינים נשלח על ידי קצינים המשמשים במילואים כמפקדים בתפקיד קרבי. קצינים אלו נלחמו במלחמת יום הכיפורים, ללא ספק שמדובר במלחמה טראומתית לצה”ל. בעקבות ההתפתחויות בישראל במהלך המלחמה ואחריה, בא לידי ביטוי חוסר שביעות רצון בקרב אנשי השמאל. עם זאת, עד למהפך הפוליטי ב-1977, תנועות מחאה התומכות בשלום כמעט ולא התפתחו, אז מפלגת הליכוד עלתה לשלטון בראשות בגין לראשונה ויצרה קואליציה. נראה, כי העצומה מבטאת מאפיינים והשפעות של חוסר שביעות רצון מהמצב הקיים ולאור התחושה, כי המשא ומתן לקראת הסכמי השלום בין ישראל ומצרים נראה כמצוי במבוי סתום. במהלך הפרק הראשון, אנסה להגדיר את המושג מחאה חברתית, אציג את הרקע לעצומה באותה התקופה וכן, אציג תגובות שונות לפרסומו.
במסגרת סוגיה זו, עולה השאלה כיצד בא לידי ביטוי המחאה החברתית במכתב הקצינים שקיבל ראש הממשלה מנחם בגין בשנת 1978? בניסיון לספק מענה לשאלה זו, אערוך ניתוח סמיוטי של מאפיינים שונים בתוכן העצומה במהלך הפרק השני. לאחר מכן, אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בהתאם.


יום שישי, 15 בנובמבר 2024

עבודת סמינריון בנושא - תפיסת היודנרט בתודעתם של תושבי הגטו ושארית הפליטה

 




תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים תחת הכיבוש
2
1 .2
פעילות היודנרט ומאפייניו 5
     1.1.1 הקמת מועצת היהודים (היודנרט) 5
     1.1.2 פעילות היודנראט 7

1 .3 שיתוף הפעולה של היודנרט עם השלטון הנאצי בקהילות השונות
1 0 פרק 2 –  תפיסת היודנראט בתודעתם של תושבי הגטאות ושארית הפליטה
1 4
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2
תקציר 

אחת ממטרות ייזום מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים והפלישה לפולין הנו הגדלת שטח המחיה של הגזע הארי. עם זאת, באמצעות סיפוח חלק מפולין לשטח הרייך, סופחה לגרמניה אוכלוסיה, אותה היא החשיבה לאוכלוסייה מגזע נחות, כולל הגזע היהודי. מאחר ומטרה נוספת לכך שהנאצים יזמו את המלחמה, הנה הוצאה לפועל של פתרון סופי. בעקבות כך, השלטון הנאצי הורה על כליאתם של היהודים בגטאות המצויים ברובעים העניים של הערים הגדולות. במקביל, השלטון הורה על הקמת מועצות יהודים – יודנרטים, בכל גטו. מטרת היודנרט הנה לשמש ככלי יעיל ליישומם של החלטות השלטון בקרב הקהילה היהודית ולבצע פקודות באופן המבטיח את שליטת הגסטפו באוכלוסיית הגטו. עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום השואה והחיים בגטאות – תפיסת היודנרט בעייני תושבי הגטו ושארית הפלטה.
חברי היודנרטים פעלו בתנאי קיצון, תחת שלטון אימה שהוטל על ידי הגרמנים וסכנה מתמדת על חייהם. עם זאת, הן בתקופת השואה והן אחריה, תדמיתם הייתה אפופה באור שלילי. בעקבות כך, עולה השאלה, האם פעילותם של היודנרט בתקופת השואה מצדיקה את התפיסה השלילית של החברה היהודית בגטו ובקרב שארית הפלטה? במסגרת עבודה זו, אנסה לבחון את השאלה הנשאלת באמצעות הספרות, בעיקר בהתבסס בעיקר על הספרות המקצועית העוסקת בתקופת השואה, ובפרט בסוגיית היודנרט, אך גם באמצעות בחינה מועטה של כתבים שנכתבו על ידי ניצולי שואה. בהמשך, אציג את מדיניות השלטון הנאצי כלפי היהודים המצויים בשטחים שבשליטת הנאצים וכן, אפרט מהם הגורמים והתהליכים שהביאו להקמת היודנרט, כיצד פעילותו של היודנרטים באה לידי ביטוי וכן אציג כיצד פעילות היודנרט באה לידי ביטוי במספר גטאות שונים. בהמשך, אנסה לבחון את תדמיתו של היודנרט בתודעה היהודית והישראלית ולבסוף אערוך דיון ואסיק את מסקנותיי בנושא.




דרושים/ות מאבטחים/ות לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב! 🔥


 


מחפשים עבודה מאתגרת עם שכר מעולה?
דרושים/ות מאבטחים/ות לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב! 🔥

מה תקבלו במשרה?
✔️ שכר שעתי גבוה 45 לשעה
✔️ ערבי צוות, ימי גיבוש, ואווירה צעירה
✔️ תנאים סוציאליים מלאים מהיום הראשון
✔️ אפשרויות קידום נרחבות
✔️ קורס נשק ארגוני על חשבון החברה ובשכר מלא
✔️ זמינות מיידית לתחילת עבודה
✔️מענק של 4,000 ש"ח למגיעים עם קורס רמה א' בתוקף

אל תפספסו את ההזדמנות – הגישו מועמדות עכשיו! 👇
חושבים שאתם מתאימים? השאירו פרטים כבר עכשיו>> להגשת מועמדות desertstormil@gmail.com / לחצו >>


נערות בסיכון – ניתוח מקרה של מתבגרת החוסה בבית השנטי


 


וכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 גיל ההתבגרות
2              1.2 מיהו נוער בסיכון?

3                    1.2.1 נערות בסיכון
4                    1.2.2 טראומה מינית ופוסט טראומה 5
     1.2.3 ילדי משפחות חד הוריות וילדים יתומים
6 פרק 2 – תאור המקרה וניתוחו 7
2 .1 מקרה הבוחן 7
2 .2 ניתוח מקרה הבוחן 7
פרק 3 -דיון 9
סיכום
1 3
מקורות
1 4

תקציר 

"This girl I know needs some shelter / She don't believe anyone can help her / She's doing so much harm, doing so much damage / But you don't want to get involved. You tell her she can manage / And you can't change the way she feels / But you could put your arms around her / I know you want to live yourself / But could you forgive yourself / If you left her just the way / You found her " (Tracy Thorn/Massive Attack – Protection) 

המוות הנו תופעה טבעית והכרחית המלווה את חיינו, מאחר ומדובר בסיום הבלתי נמנע של כל חי. פרחים נובלים וכך גם עצים. כלבים וחתולים נפטרים, וכך גם אנשים. המוות הנו, בנוסף, תופעה שלאנושות אין עליה שליטה. למרות פענוחן של סודות רבים ואחרים של הטבע על ידי האנושות, אין בידנו מענה לתעלומות המוות. לכן, אדם הניצב מול תופעה זו חש חסר אונים, חרדה רבה ומנסה להתמודד בדרכים שונות. במסגרת זו, ייבחנו מאפיינים שונים שעלולים להציב בסיכון את המתבגרים החשופים להם. ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים שאינם מהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכון, כגון מתבגרים הגדלים במשפחות חד הוריות, אך מדובר במאפיינים המשפיעים על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד. בנוסף ניתן לשער, כי ישנם מאפיינים המהווים בהכרח הגורם הישיר לסיכונם של המתבגרים, כגון מתבגרים שחוו משבר וטראומה על רקע תקיפה מינית, מאחר מדובר במאפיינים ברי השפעה על התפתחותו ובריאותו הנפשית של הילד.
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבודה עם אוכלוסיית הנערים בסיכון – ניתוח מקרה בוחן של מתבגרת החשופה לסיכון. במסגרת סקירה זו, תבוא לידי ביטוי התמקדות במאפיינים ובהתנהגויות שונות המתבטאים באורח חייה ובהיסטוגרפיה של המתבגרת כפי שמתואר במקרה הנדון. העבודה עם נוער בסיכון נמצאת בעדיפות מיידית, מאחר ושיהוי בטיפול במתבגרים אלו עלול לגבות מהם מחיר כבד, דבר שימנע מהם בעתיד לחזור ולהשתלב בחברה. העבודה עם נערות בסיכון מקבלת עדיפות יתרה, מאחר והסביבה מתקשה לזהות את המסוכנות שבהתנהגותן ובמצבן, לאור העובדה שהן נוטות להפנים את מצוקתן ולפגוע בעצמן. 

יום חמישי, 14 בנובמבר 2024

עבודה עם נערות בסיכון באמצעות פסיכודרמה כתכנית התערבות


 


תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2              1.1 מיהו נוער בסיכון?

2                    1.1.1 נערות בסיכון
3            1.2 הפסיכודרמה כשיטת טיפול
4                  1.2.1 שיטת הטיפול הקבוצתי
4                 1.2.2 הדרמה תרפיה והפסיכודרמה 5
פרק 2 – דרכי התערבות עם נערות בסיכון 7
סיכום ומסקנות 9
מקורות
1 0

 תקציר 

"אל תלך לפני, כי אולי לא אצעד אחריך.
אל תלך מאחורי, כי אולי לא אדע להוביל.
לך פשוט לצידי והיה ידידי" (אלבר קאמי) 

עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבודה עם אוכלוסיית הנערות בסיכון – בחינת דרכי ההתערבות האפשריות לטיפול באוכלוסיית הנערות בסיכון. במסגרת סקירה זו, תבוא לידי ביטוי התמקדות בפסיכודרמה כשיטת טיפול קבוצתי ותיבחן התאמתה לאוכלוסיית הנערות בסיכון בפרט ובני הנוער המצויים בסיכון בכלל. העבודה עם נוער בסיכון נמצאת בעדיפות מידית, מאחר ושיהוי בטיפול בנוער בסיכון עלול לגבות מהם מחיר כבד, דבר שימנע מהם בעתיד לחזור ולהשתלב בחברה. העבודה עם נערות בסיכון מקבלת עדיפות יתרה, מאחר והסביבה מתקשה לזהות את המסוכנות שבהתנהגותן ובמצבן, לאור העובדה שהן נוטות להפנים את מצוקתן ולפגוע בעצמן. נערים המצויים בסיכון, לעומתן, נוטים להחצין את התנהגותם, כאשר באים לידי ביטוי אלימות והתנהגות מוחצנת ועבריינית. בהמשך, תבחן הפסיכודרמה כשיטת טיפול קבוצתית אפשרית לאוכלוסיית הנערות בסיכון. ניתן לשער, כי הפסיכודרמה כשיטת טיפול הנה יעילה לנערות הנמצאות במצוקה כאוכלוסיית יעד לתכנית טיפול, זאת מאחר והיא מאפשרת למטופל לעבד את קשייו כשחקן ראשי במשחק תפקידים ובסיוע מספר שחקנים מסייעים במטרה להתגבר על קונפליקטים. חשוב לציין, שלא נדרש, בהכרח, יכולת הבעה עצמית באמצעות שימוש במילים וכושר ביטוי. שיטת טיפול זו עושה שימוש גם בתנועות גוף, מוזיקה ואף שחקנים המסייעים לשחקן הראשי להביע את עצמו.


יחסי שכנות בין יהודים וערבים בערים מעורבות בישראל - קבלה ודחייה של שכנים ערבים בישוב יהודי


 



תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – המיעוט הערבי – מוסלמי באירופה וישראל
2
1 .1 לאום ומיעוט 
2
1 .2 המיעוט המוסלמי באירופה
2                      1.3 המיעוט המוסלמי בישראל
3 פרק 2 – יחסי שכנות בערים מעורבות 5
2 .1
לאומיות ורב תרבותיות בערים מעורבות 5
2 .2 ערים מעורבות בהם מתגוררת אוכלוסיית המיעוט 5
פרק 3 – המיעוט המוסלמי בערים מעורבות באירופה ובישראל 7
3 .1 אוכלוסיית המיעוט המוסלמי בערים מעורבות באירופה 7
3 .2 אוכלוסיית המיעוט המוסלמי בערים מעורבות בישראל 7
מקורות
8 

תקציר 

במסגרת עבודה זו אנסה לבחון מהו הגורם המרכזי שמשפיע על הנכונות למגע של אוכלוסיית הרוב בעיר מעורבת עם השכנים הערביים – מוסלמים?
במסגרת זו, ניתן לשער, כי הסובלנות נגמרת מעל סף הצפה מסוים (Tipping Point).
במסגרת זו תבחן הסובלנות כלפי המיעוט המוסלמי מצד אוכלוסיית הרוב בערים מעורבות הן באירופה והן בישראל.
מסקירת הספרות ניתן לראות, כי אוכלוסיית הרוב בארצות מערב אירופה כמדינות דמוקטיות התייחסו בסובלנות כאשר קיבלו את המוסלמים כמהגרים.
עם זאת, בשלב מסוים, גישתה של אוכלוסיית הרוב השתנתה מסובלנות כלפי המוסלמים כאוכלוסיית מיעוטים לאנטי תרבויות וגזענות. בהמשך, יבחנו יחסי  אוכלוסיית הרוב בערים מעורבות במדינת ישראל מול המוסלמים הישראלים כקבוצת מיעוט.
בדור האחרון צמחה תופעה מעניינת באירופה. נראה, כי מאז הסתיימה תקופת המנדט שלמדינות שונות במערב אירופה בקולוניות באסיה ואפריקה, באה לידי ביטוי התניידות מהגרים מוסלמים במספרים גדולים. אירופה, ארצות מערביות מתקדמות, מחזיקות בפלורליזם תרבותי. בשנים הראשונות הייתה סובלנות גדולה ונכונות גדולה כלפי המהגרים המוסלמים, גם במדיה. אך די מהר הגיעו לנקודת הרוויה (נקודת סף הצפה) ומכאן אנו מגיעים לקיצוניות השנייה, גזענות ואנטי זרות. מעבר לסף מסוים אשר עוברים אותו מגיעים לנקודת רוויה והסובלנות כלפי קבלת האחר פוקעת ונגמרת.
לעומת אירופה, במדינת ישראל קיימת בעיה ייחודית, מאחר וקיימות שתי קבוצות לאומיות – היהודים המהווים את הרוב והערבים -מוסלמים המהווים את אוכלוסיית המיעוט. הדחייה של האחר בישראל כבעיה איננה שונה מאירופה כאשר מדובר ביחסי יהודים וערבים בערים מעורבות ולא קיימת נכונות לקלוט את האחר וליצור מגע עם ערבים.