מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

יום שישי, 11 באפריל 2014

להוזיל את סל הקניות באמצעות השוואת מחירים בסמארטפון


ההכנות לפסח בשיאן. קצב הקניות מתגבר, מחירי המוצרים עולה וההוצאות החודשיות גבוהות. במקביל, יוקר המחייה תמיד נמצא אצלנו במודעות. גם כך, ההוצאות על מזון וסעיף הסופר תופס חלק עיקרי מההוצאה החודשית של כל משק הבית. בעקבות החג ועליית המחירים, הדבר מעלה את סך ההוצאות החודשיות של משקי הבית בישראל. השבוע התפרסם שאפילו לקראת חג הפסח, נראה שהישראלים הצטמצמו בקניות שלהם, וקנו פחות מבשנה שעברה ובקניות של השנה שלפני כן. 
מבחינת נתוני המכירות בסופרמרקטים עולה, שלעומת החודשים האחרונים אמנם עלו המכירות עם זאת, לעומת התקופה של לפני פסח בשנה שעברה, אנשים קונים פחות והמכירות בסופרמרקט הצטמצמו ב-1% מבחינת כמות המוצרים שנרכשו ו-1.7% מבחינת סכום הקניה.
את הפגיעה הקשה ביותר ספגו מדפי המשקאות, אשר נפגעו 7% כמותית ו-5.7% כספית. משמעות הדבר הנה שאנשים קנו פחות מוצרים ויותר מזה, לא קנו מותגים יקרים אלא תחליפים זולים. פתאום קם אדם בבוקר, מרגיש שהוא פראייר ומפסיק לקנות קוקה קולה או פריגת או קונה כתחליף במקום שישית קולה ב-40 שקל, 3 בקבוקי קריסטל ב-10.
נראה, כי הישראלים מפנימים שיש יוקר מחיה והם צריכים לסגור את החודש. בכדי לצמצם עלויות במידת האפשר, אנחנו חייבים לבצע השוואת מחירים תמיד בכל רגע ובזמן אמת כשאנחנו כבר בסופר. אותו הסל יכול לעלות בהפרש של מאות שקלים בין סופר לסופר, גם אם מדובר בשני סניפים של אותה הרשת.
נתוני פדיון אלו מצטרפים למגמה שנמשכת כבר זמן רב - האזרחים פשוט לא מצליחים לגמור את החודש ולעמוד במחירים המטורפים. 76% מהמוצרים התייקרו במהלך 2013 וכן, מחירי המזון בישראל גבוהים בכ-25% מבמדינות אירופה - מישהו עדיין מתפלא שהאזרחים כבר לא עומדים בזה ואפילו לקראת החג מצטמצמים? אחרי שהתפרסם ש-8 חברות בלבד  מוכרות יותר ממחצית מהמוצרים ולכן, מהוות מונופול בתחום, מרשות לעצמן לשחוט במחירים על הגב שלנו, מישהו עדיין מתפלא שהמחירים הם ברמות כאלה וממשיכים לעלות?
הישראלים הצעירים הנם "עניים מתפרנסים". ההורים שלנו הם הדור האחרון שאסף כסף בחייו. ההורים שלנו הם אנשים שחסכו כל החיים וחשבו שהם יצטרכו לפרנס רק את עצמם בזקנתם. אבל פתאום התברר להם שהם צריכים לעזור גם לילדים שלהם שעובדים בעצמם וגם להם ילדים, אבל הם לא יכולים להתקיים ומתקשים לסגור את החודש. וזה לא נגמר לא בגיל 20, לא בגיל 30 ולא בגיל 40.
השוואת מחירים הנה עניים לא קל. בישראל לפני שנתיים החרימו סופרים בגלל שקוטג' עבר את קו ה-6 שקלים ליחידה. סקרי המזון שנעשים לפני החגים לא שווים את הדף שהם נכתבים עליו. תמיד סוקרים את אותם מוצרים, תמיד בתקופה שבין 3 שבועות עד שבוע לפני החג. הרשתות הגדולות מורידות מחירים, ושבוע לפני החג הם קופצים למחיר יותר גבוה ממה שהיו לפני "המבצע".
הצעד הנוכחי המתבקש: חרם צרכנים על קניות ברשתות המונופוליסטיות - שופרסל ומגה וכן, קניית תחליפים מיצרנים קטנים ומקומיים בעקבות החרמת מוצרים ממוצגים המיוצרים על ידי חברות מונופוליסטיות כמו אסם, עלית, תנובה ויוניליוור - מוצרים ממותגים מונופוליסטיים לא נכנסים אליי הביתה.
יותר מזה, ביצוע השוואת מחירים בין יתר המוצרים באותה הקטגוריה תוזיל עלויות של סל הקנייה באופן דרמטי. אפשר למצוא פער של מאות שקלים עבור אותו סל הקניה בין סופר אחד לשני גם אם הם ממוקמים במרחק של כמה מאות מטרים ביניהם. מטרת הטכנולוגיה הנה לסייע. אפליקציה חדשה תעזור  לאתר את סל הקניות הזול ביותר באזור בו אתם נמצאים ובאותה הזדמנות תספק לכם גם קופונים.



בכתבה ששודרה בערוץ 2, מדגימים כיצד האפליקציה מסייעת להשוואת מחירים בסופר באחת מהחנויות של רשת מגה. באופן נקודתי בכתבה, ניתן לראות שמחירי הירקות הכי גבוהים בסביבה ובמחיר שעובר את הקו האדום אותו הצבתם עבור רכישת המוצר. הרי אם אתם יודעים שהמוצר עולה 0.90 שקלים לקילו, למה לקנות אותו ב-8.90 לקילו כשהמקסימום שהצבתם לעצמכם זה עד 4.90? במידה והמחיר גבוה יותר, הולכים לסופר אחר לעשות השלמות או לירקן שמתחת לבית. בסופר, בנוסף, לא מבחינים בין ירקות רגילים לירקות סוג ב'. אני קונה ירקות סוג ב' כי הם מתאימים יותר לבישול - עגבניות רכות יותר וגמבות אדומות לשקשוקה ולספגטי זה הדבר הכי טוב שיש. השימורים, כמו שימורי הטונה, נראים בכתבה במחירים ממוצעים ומעלה.
פרייסז היא האפליקציה הסלולרית שתעזור לכם לקנות בזול באמצעות השוואת מחירים און ליין ותספק לכם קופונים. כמו שאפשר לראות, היא נמצאת במקום הראשון בהורדות ובשימוש בקטגוריה שלה. האפליקציה מתעדכנת על ידי מתנדבים רבים כמוני שמעדכנים מחירים באפליקציה באותו הרגע שהם מבקרים בסופר בזמן הקניה. לפיכך, מתעדכנים המחירים בסניפים השונים של אותה הרשת בכל הארץ או באותה העיר. עדכונים אלו ממחישים את המחירים בין סניף לסניף ובין רשת לרשת. אפשר גם לצלם את הקבלה במצלמה הסלולרית ולשלוח לאפליקציה שתעדכן אוטומטית את המחירים בהתאם לקבלה שנשלחה.
האחריות שלנו היא להימנע מצריכת מוצריהם של חברות מונופוליסטיות כמו שופרסל, מגה, יוניליבר, אוסם, עלית ושות'. אין טעם להיכנס ולקנות, גם לא רק בשביל חלב או עגבניות. מחובתנו להחרים את המונופולים ולהשוות מחירים. אמנם לא מדובר בהחלטה קלה ליישום, מאחר והקושי נובע בגלל שאנחנו עצלנים, מכורים להרגלים , שונאים שינויים וכן, לא מאמינים שנוכל להתמיד ב"חרם" ולכן, למה מלכתחילה להתחיל בחרם. אבל, די מהר מתברר, כי אי אפשר להמשיך להתנהל כאילו כלום ולהפקיד בידי הגופים המונופוליסטים תאבי הבצע הללו אלפי שקלים כל חודש ולקבל בכל פעם מחדש תחושה שמישהו עושה עליך סיבוב.
ביננו, נמאס לי להתלונן על המחירים ולהרגיש שאני משלמת יותר מדי כסף על פחות מדי תמורה. נמאס לי שהסופרים הגדולים והיצרנים המונופוליסטים עובדים עלינו בעיניים מבחינת "מבצעים ומחיר ביחס למשקל באריזה או בנוגע לכמות מוצר באריזה עצמה או מבצעים הזויים אחרים. נמאס לי לקנות ירקות רק כדי שינפחו את נשמתם כבר באוטו, או לראות פטריות שיש עליהן פטריות, מרוב שהן ישנות ולא מאוחסנות טוב מספיק. אני קונה רק את מה שדחוף לי לימים הקרובים. אין דבר כזה לקנות לאחסון כדי ש"יהיה" - זה מגיע לפח בסופו של דבר ועולה לי בכסף. המנעות מכך, חוסכת לי כסף ועבודה של לסחוב מהאוטו הביתה בכמה נגלות.
מניסיון אישי, לא רק שלא נפגענו מההחלטה להחרים מונופולים של סופרים ויצרנים, אלא אף הרווחנו מבחינה כלכלית ממנה לא מעט. הכרנו יצרנים ישראלים קטנים ובינוניים, כמו כרמית, פריניב, טוליפ, חיתולי בייביסיטר ועוד - קניית המוצרים שלהם ולא של המונופלים מחזקת את כוחן על חשבון המונופולים וכמובן, מחירן זול יותר ממחירו של המותג כשהאיכות אפילו טובה יותר, דבר שטוב לנו לכיס ולחיך. אני מדברת על מיץ טבעי  ב-14 שקלים לבקבוק של 2 ליטר במקום 28 שקלים לבקבוק של המתחרים כמו פריגת או על חבילת חיתולים ב-35 שקלים לחבילה במקום ב-80 עד 120 שקלים לחבילה. יתרה מכך, הכרנו את המכולת השכונתית ואת הסופרים הקטנים והבינוניים - הדבר סייע בכך שיכולתי לחזור הביתה מקניות בסופר עם עודף משטר של 100 שקלים. אין את הפיתויים של מבצעים מיותרים ועבודה בעיניים כזו או אחרת שמטרתה לגרום לי לרכוש מוצר שלא הייתי זקוקה מלכתחילה. שום דבר לא חסר לי בבית, לא נאלצתי לזרוק לפח מוצרים פגי תוקף כי קניתי רק את מה שאני צריכה, גם כשרציתי להתפנק ולקנות מחוץ לתכנון, עדיין חסכתי כסף ושופרסל הפסיקה להרוויח ממני בעקבות ה"קניות הקטנות" של ה-250-300 שקלים.
אין ספק מישהו שם בין מקבלי ההחלטות צריך להתעורר, ולהבין שהציבור לא יכו להמשיך לעמוד במצב הזה!






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה