בחירות 2015: הפתעת המאה?

-שלום, אני מדבר עם יצחק הרצוג?
-כן.

-שלום. מדבר יריב מעיריית תל אביב. רשום לי פה שהזמנת את הכיכר להערב. עכשיו אני מבין שאתה בטח עסוק נורא אבל אני רק רוצה לדעת עד איזו שעה לשמור לך את המקום כי יש לי פה אנשים שמחכים. הלו?מר הרצוג? בוז'י? (שיחה היפוטתית)

בחירות 2015 הם קו פרשת המים של ה״אליטה״ הישראלית המתפוררת. שיעור ההצבעה הגיע לשיא חסר תקדים של 71.8% מהאוכלוסייה בישראל. בתקשורת, הימין ונתניהו בפרט, עודדו להצביע בבחירות, דבר שהוכיח את עצמו בתוצאות. לעומתם, האינטרס של השמאל היה למנוע הצבעה, דבר שיביא להם יותר מנדטים בזכות קולות הערבים ותושבים בישובים מבוססים.

מניתוח נתוני ההצבעות עולה, כי האליטה הצביעה בעיקר למחנה הציוני, ששלט על 28 מתוך 33 הישובים המבוססים ביותר כלכלית. לעומת זאת, הליכוד נהנה מרוב מוחץ בישובים המדורגים מ-4 - עד 7 במדד החברתי-כלכלי, המזוהה כמעמד בינוני עד בינוני נמוך. יותר מכך, הליכוד קיבל רוב קולות בקרב תושבי עיירות הפיתוח. למעשה, ההתפלגות מעידה על כך שהליכוד מקבל קולות גם בקרב אוכלוסייה מבוססת כלכלית וגם בקרב ישובים טעוני טיפוח.

מה לא קרה לקראת בחירות 2015?

פוליטיקאים שיחקו במשחק הכסאות - אלי ישי, למשל, נטש את שס ואיחד כוחות עם ברוך מרזל ובן ארי [ולצערי הם לא עברו את אחוז החסימה]. ציפי לבני זגזגה, כהרגלה, נטשה את מפלגת קדימה המתפוררת ואיחדה כוחות עם מפלגת העבודה במסגרת המחנה הציוני, כביכול. לשמחתי, בכך הביאה למפלתה של המפלגה ושל השמאל בכללותו, כולל של מרצ.

מהרגע שהתברר, כי הקואליציה מתפוררת והולכים לבחירות, התקשורת תקפה את הימין וביצעה לימנים דהומניזציה במדיה - הן לימין בכלל והן למפלגות הימין ולנתניהו בפרט. דוגמא לכך באה לידי ביטוי בעימות שהנחתה השמאלנית ההזויה יונית לוי:

יונית לנתניהו: "תסביר לי הגעת למצב שאתה מנהל כזה קרב ברגע האחרון? רוב הציבור לא רוצה להצביע לך! הוא מצביע לבוז'י... כי הוא לא רוצה אותך!" [הנבואה לא הגשימה את עצמה, תודה לאל].

ראש הממשלה: "את יכולה להמשיך להגיד את זה, אבל את טועה"...

יונית קופצת וקוטעת אותו: "אני שואלת את זה"

אז ככה יונית'וש בואי ננסה ביחד ולאט, אולי תצליחי להבין את ההבדל:

"תסביר לי הגעת למצב שאתה מנהל כזה קרב ברגע האחרון?" - זו שאלה.

"רוב הציבור לא רוצה להצביע לך! הוא מצביע לבוז'י כי הוא לא רוצה אותך!" - לא שאלה.

יונית: טוב [חלאס!], נדבר על החיים עצמם ולא מה שאתה אומר שהוא החיים עצמם - איראן, אלא מה שרוב הישראלים חושבים שזה החיים עצמם - העובדה [עובדה!] שהם לא גומרים את החודש, העובדה[!] שהם לא יכולים לקנות דירה..."

-לא שאלה.

המלצה: שני על זה, חשבי על זה, שנני את זה ואולי מתי שהוא כשתהיי גדולה תהיי מראיינת מקצועית, מה את אומרת? בינתיים למה לא תקפצי למספרה לעשות פסים בשיער, אולי תתפנקי בזוג נעליים חדשות? רק שואלת, לא אומרת.

נחום ברנע מחזק את דבריה וב-13/3/15 הצהיר שחור על גבי עיתון ידיעות אחרונות, כי הישראלים עייפו מנתניהו, מיצו אותו. יוסי ורטר מוסיף וכותב בהארץ של אותו היום, כי הציבור חש רוויה מנתניהו. אף נטען על ידי יאיר גרבוז, ב-8/3/15, הטוען כי הוא מבין בתרבות, שקומץ מנשקי קמעות שולטים במדינה ובנו. שיא חדש היה אף הופעת עיתון סאטירי לפני הבחירות בשם 'ישראל מחר', כחלק מהקמפיין ליצירת דהומניזציה כנגד נתניהו והימין, בו פורסמו כותרות כגון 'נפרדים מנתניהו, ב-12/3. הדבר נעשה במימון עמותות זרות ואנטישמיות.

דוגמא נוספת - בשבוע וחצי שלפני הבחירות, נערכו שתי הפגנות ענק בכיכר מלכי ישראל - במוצאי שבת, שבוע וחצי לפני הבחירות, ארגון שמאל קיצוני והזוי שקרא להפיל את ביבי ולהצביע שמאל במימון ארגונים בינלאומיים אנטישמיים כי זה "או אנחנו או הוא" [מקווה שהבנתם שמי שלא מעוניין בקיומה של מדינת ישראל לא חייב להיות פה]. נטען בתקשורת שהגיעו עשרות אלפי תומכים. כל זה במימון גורמים אנטישמיים שהחזיקו באנשים הנכונים בתקשורת כדי להציג מצג שווא כאילו הגיעו הרבה יותר אנשים משהגיעו הלכה למעשה, הרבה יותר מכמות האנשים שהגיעה בפועל.

לעומת זאת, הימין ערך שבוע לאחר מכן, ב-15/3, בתגובה הפגנת תמיכה לא מתוכננת. אנשים הגיעו מרחבי הארץ, מאות אלפי תומכים מילאו את הכיכר. עם זאת, התקשורת השמאלנית אפילו לא שדרה את ההפגנה ודווחה לציבור באופן מטעה במכוון כאילו הגיעו כמה רבבות אנשים, באופן שלא שווה אפילו כיסוי תקשורתי.

שמתי לב למשהו שונה בבחירות השנה, דווקא ביום הבחירות עצמו: הרחובות היו שקטים. מפלגות לא הוציאו אנשים החוצה, אלא העדיפו שהקידום יתבצע במדיה החברתית, באמצעות סרטונים, פייסבוק ובאנרים. זה מה שהיה לאנשי ארץ נהדרת להגיד על זה:

Post by ‎ארץ נהדרת‎.

ולהלן תגובתה של האליטה המתפוררת בדמותה של אלונה קמחי לתוצאות הבחירות 2015:

אלונה קמחי הנה שחקנית, פזמונאית (עניין של הרגל), תסריטאית וסופרת. היא גם מתפקדת כזוכת פרס אקו״ם ופרס ברנשטיין לספרות. היא גם מבקשת מאיתנו לשתות ציאניד כדי שהמוות יציל אותנו. אני מכירה כמה אנשים שסבתא שלהם שתתה ציאניד [או יותר נכון נשמה אותו, אבל מי עוקב?] בשנת 1941. הן היו שמחות לדווח לגברת קמחי על החוויה המדהימה שקמחי מייחלת לכולנו, אך המוות הציל אותן. לא מעצמן, אלא מאנשים שעשו ליהודים את מה שקמחי מאחלת ליהודים - השמדה המונית. עולם קטן.

אז יהונתן גפן ואחינועם ניני התלוננו שהם "הותקפו" על ידי ימנים מאחר והם תומכים בשמאל. "הותקפו" היא מילה גדולה לכך שהם קיבלו ביקורת מילולית ומתורבתת פנים מול פנים על ההטעייה הציבורית, הולכת השולל שהם מובילים בארץ ובעולם. עם זאת, זה בסדר לאחל לימנים ולכלל עם ישראל לאכול ציאניד, להאנס בבית הכנסת או למות במסגרת מבצע 1 ועוד אחד. כל זאת כנקמה בעקבות תוצאות הבחירות. זה לא נקרא תוקפנות, אלא צדק שמאלני הזוי.

להלן עוד כמה פנינים שהופצו בתקשורת - אחת מאלפי הפנינים שפרסם גדעון לוי בעיתון ההזוי 'הארץ' הנו דרישתו להחליף את עם ישראל בעם ישראל חדש באמצעות בחירות. יצחק הרצוג הצהיר ב'דה מרקר', כי לפי המדגמים, התוצאות מאפשרות מהפך ומאפשרות לשמאל לחזור לשלטון.

כשהתבררו תוצאות הבחירות ונתוני ההצבעה בישובים המוחלשים בפריפריה, הועברה ביקורת רבה על תושבים שהצביעו לימין מצד השמאל. המפלגות ה"סוציאליסטיות" קראו להחרים אותם מהיום והלאה. הבטיחו שמעתה, הם יקבלו התעלמות ולא יקודמו.

אוי ואבוי, שלא יאיימו. אז עכשיו השמאל מצהיר בריש גליי את מה שהם ביצעו הלכה למעשה עד היום - לא לקדם את היישובים המוחלשים. זהו הביטוי להתנשאות השמאל על העניים. הרי יוליה, הקופאית במגה, יודעת ששלי יחימוביץ', סתיו שפיר ועמיר פרץ נשכבים על הגדר עבור הוועדים הגדולים כמו נמל אשדוד. העניים לא פראיירים. הם יודעים שהשמאל, ובראשם אנשי מפלגת העבודה, עושים יד אחת עם ההסתדרות החזירית ושואלים את עצמם מי יילחם עבורנו? מי יפתח את השוק לתחרות? מי ידאג להוריד את מחירי המים והסלולר, המזון והתחבורה כדי שאנחנו, העניים, גם נהנה?

יום לאחר הבחירות, עדכן אורי משגב בעיתון 'הארץ', כי מדובר בתובנות ראשונות מכישלון פוליטי אדיר וכשלון מקצועי מחפיר. קמיל פוקס טוען, כי לאור כשלון המדגמים, כשסיפרו לו על התוצאות, הוא חשב שהוא מת והתוצאות העציבו אותו ביותר. בנוסף, בתקשורת הועברה ביקורת על כך שההמונים נכנעו לקמפיין ההפחדה, כביכול, שיישם הימין. הרי הקמפיין ה"הרגעה" מטעם השמאל וגורמים אנטישמיים נוספים, כגון ארגון V15, שקרא 'רק לא ביבי' היה מאוד אופטימי ולא מאיים.

פרופ׳ אמיר חצרוני, שמאלן, אנטישמי, מסית וגזען, כותב בתגובה לתוצאות הבחירות:

״אילו הייתי צעיר ב-60 שנה והייתי בתפקיד ממלכתי הראוי לי... הייתי מתנגד חד משמעית להעלאתם ההמונית של יהודי המזרח, ללא סלקציה מתאימה שתבטיח כי כעבור 60 שנה לא יהיה רוב לימין, ולא יהיה קהל לעמיר בניון״.

באותה המידה היה יכול להוסיף גם את התנגדותו לעלייה מבריה״מ, שהצביעה בהמוניה לימין - ולהישאר רק עם ברית מפלגות השמאל

והרשימה הערבית המאוחדת, שינהלו את המדינה! כל שעה שאדם כזה לא יושב בכלא היא בזיון למדינת ישראל! בוואללה אף התפרסם שמדינת תל אביב מבואסת. תושביה שוקלים לרדת מהארץ. "בדרך להוציא את הדרכון העיראקי שלי". זהו נוסח הפוסטים של כמה פספוסים בפייסבוק. וואללה. גורם לי לחשוב - האם כשהתקשורת השמאלנית משקרת, היא מנסה לעבוד על הימין או על השמאל? 

הלו, מה נסגר אתכם? היו בחירות בין המשיח לביבי? אנשים לא רצו את בוז'י. בצדק לא רצו, כי ככה לא נראית אלטרנטיבה. אני מבינה שזה עצוב לחלק מהאנשים, אבל קחו את כל הכוחות שהיו לכם לפני הבחירות ותצטרפו למאות המאבקים בשטח. שם נמצאת התקווה. במאבקים נמצא השינוי - במחאה עממית וחתירה למדינה דמוקרטית. בעזרת השם נעשה ונצליח, בטח לא בעזרת מדינת ישראל.