תוכן עניינים
תקציר 1
פרק 1 – סקירה תיאורטית 3
1.1
הביטוי התוקפני 3
1.1.1
גורמים פרה – דיספוזיציוניים 4
1.1.2
גורמים מצביים 6
1.2
שימוש לרעה והתמכרות לחומרים פסיכו – אקטיביים 7
1.2.1 סם והשימוש לרעה בו 7
1.2.2 סיווג הסמים לפי קבוצות 9
1.2.3 השפעות פיסיולוגיות ופסיכולוגיות של שימוש בסמים והתלותיות בסם (Drug Dependence) 10 1.3
תקופת ההתבגרות 12
1.3.1 התפתחות ביולוגית 12
1.3.2 התפתחות פסיכולוגית 13
1.3.3 התפתחות קוגניטיבית 14
1.3.4 התפתחות חברתית 14
1.3.5 תהליך החברות וקבוצת השווים 16
1.4
שימוש וגורמים לשימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בגיל ההתבגרות 18
1.4.1
לחץ חברתי 22
1.5
חוסן נפשי 24
1.5.1
תוכניות מניעה 28
פרק 2 – השערת מחקר 31
פרק 3 – הצעת מחקר 32
פרק 4 – סיכום ומסקנות 34
ביבליוגרפיה 37
נספחים
תקציר
"ואיך יחיה האדם? ואיך יוכל להם, לבעיות ההווה ולרוגז הבאות, באין לו כנף מחסה, באין לו חיק האם של זיכרונות?" (מתוך : "וגם ההד נדם", רחל המשוררת)
עבודתי זו תדון בסוגיות בתחום הביטוי התוקפני. האטיולוגיה של האלימות מיוחסת לכל רמות התפקוד האנושי. ישנם שלושה מישורים של יחסי גומלין המעורבים בהתהוות ההתנהגות – המישור הביולוגי, המישור הפסיכו – אישי והשפעות חברתיות – תרבותיות. בהמשך, נעסוק בנושא אחד מיני רבים בתחום, סוגיה שעשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – במסגרת דיון זה, נתמקד בהשפעותיהם של שני מישורים, מתוך השלושה, על התהוות ההתנהגות – המישור הפסיכו – אישי, אשר יתבטא בחוסן אישי, והשפעות חברתיות – תרבותיות, אשר יתבטא בלחץ חברתי. במקרה זה, הגדרנו את הביטוי התוקפני כשימוש לרעה בחומרים פסיכו – אקטיביים על ידי המתבגרים, כלומר נציג את השימוש בסמים כביטוי תוקפני, הן כלפי המשתמש והן כלפי הסביבה, זאת כיוון שהשימוש גורם לפגיעה במשתמש עצמו ופגיעה באחר במספר בחינות, אותם אפרט בהמשך העבודה.
הדיון בנושא השימוש בחומרים פסיכו – אקטיביים בקרב מתבגרים זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב בקרב הציבור הרחב ובקרב אנשי המקצוע.
השאלה האם אכן קיימת עלייה בשיעור התופעה או שהפרסום התקשורתי הוא האחראי ליצירת תחושה זו איננה רלוונטית לענייננו, הואיל ואנו, העוסקים בתחום, ממלאים תפקיד של סוכנים במערכת, כאשר מטרתנו הנה מניעתה של התופעה. בכדי להשיג את המטרה, על החוקרים, ראשית, לאתר את הגורמים לה, לבודד אותם וליצור בקרב האוכלוסייה חוסן נפשי לגורמים אלו ואמצעי התמודדות מולם. עוד לפני 2,500 שנה, אריסטו (בתוך : McKeon ; 1941) אפיין את הצעירים כתאוותנים, נוחים לכעוס ונוטים להיסחף אחר דחפיהם. כמו כן, הם משתנים ללא הרף, בה במידה שהם סוערים וקוצפים. אם עובר הצעיר עבירה, תהיה זו תמיד מופרזת ומוגזמת. הם מרחיקים לכת בכל דבר, ויהיה זה בענייני אהבה, שנאה או בכל דבר אחר. הם רואים את עצמם כיודעי כל. קיימים גורמים רבים לשימוש בסמים, סיגריות ואלכוהול, בקרב בני נוער.
ביניהם ניתן למצוא גורמים תורשתיים, בעיות נפשיות, התנהגות אובדנית, חשיפה לפרסומות לטבק ולמשקאות אלכוהוליים, סקרנות, מרד, בריחה מלחצים וכמובן, יחסם של הסביבה, קרי, ההורים וקבוצת השווים (וייס, 1998 ; קונגר, 1996 ; McKeon , 1941).
נושא הדיון הנו הקשר בין משתנה אישיות ספציפי – חוסן נפשי, לבין התמודדותם של בני נוער במצבי לחץ חברתי וההשפעה על הביטוי התוקפני. ההנחה העומדת בבסיס המחקר הנו שהשוני בין אנשים באופן שבו הם מגיבים ומתייחסים למצבי לחץ קשור למשתנים אישיותיים – קוגניטיביים, רגשיים ואחרים. כלומר, גם מצב של לחץ אחיד (מבחינת עומס, משך וכדומה), לכאורה, כאשר לכל הפרטים קיים פוטנציאל בסיסי לעמוד בהצלחה במשימה, עדין ימצאו הבדלים ניכרים בין פרטים במידת ההצלחה – הן ברמה האובייקטיבית והן ברמת ההערכה העצמית, בהתמודדות זו. בעקבות המצוין לעיל, קיימים שלושה גורמים אשר נמצאו קשורים ליכולת העמידה במקרה הצורך :
חוסן נפשי וכשרי התמודדות, עוצמת המשבר הנתפסת ומערכת התמיכה. בעבודה זו, אנו נתמקד בהשפעה שיש על הלחץ החברתי על הפרט לפי מידת עוצמתו של החוסן הנפשי. הפרק הראשון יפתח בסקירה תאורטית ומחקרית של הביטוי התוקפני והגורמים הפרה – דיספוזיציוניים והמצביים ליצירת תוקפנות וכן, ידון בהגדרת מושג החומר הפסיכו – אקטיבי, השפעותיו והשימוש לרעה בו. בהמשך, נגדיר את תקופת ההתבגרות באמצעות ההיבטים ההתפתחותיים והמשברים החלים בה, ואף נציג את השימוש לרעה בחומרים פסיכו – אקטיביים והגורמים לכך בתקופת ההתבגרות, תוך הצגת גורם הלחץ החברתי וכן, נציג, במידת האפשר, את משתנה החוסן הנפשי ואת תפקידו בהקשר של מניעה. על סמך המידע שיוצג בפרק זה, ננסה להציג את ההגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא החוסן הנפשי ותרומתו בהתמודדות המתבגר מול הלחץ החברתי לשימוש בסמים. מטרת העבודה הנה לבדוק את השפעת הלחץ הקבוצתי על החלטותיהם של בני נוער בעלי חוסן נפשי להשתמש בסמים. במחקר זה, מושג החוסן האישי ייבדק כמשתנה מתווך אפשרי להסברת השוני הבין אישי בהתמודדות הפרט עם לחץ והתנהגותו כתוצאה מכך. מכיוון שבסקירה התיאורטית נמצא, כי נכונותם של בני נוער ליטול סמים נובעת מגורמים פרה – דיספוזיציונים ומצביים, כלומר מהמערך הפסיכולוגי של הפרט ומגורמים סביבתיים – חברתיים, אנו משערים כי לעוצמת החוסן האישי של הפרט קיימת השפעה על התמודדותו של המתבגר במצב לחץ חברתי להשתמש בסמים. לשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות על ידי ביצוע סקר התנהגות והעברת שאלונים בקרב אוכלוסיית תלמידי תיכון.
מדגם – הסקר יורכב מתלמידי שכבות יא' – יב' הלומדים בבתי ספר תיכוניים באזור המרכז. בעקבות היות המחקר פרי – טסט, גודל המדגם יוגבל לכ –
5 0 תלמידים ותלמידות מצורות התיישבות עירוניות. כלים – יועברו במסגרת אותה קבוצת מחקר שאלונים שיבדקו 3 מדדים – שאלון עמידות של דרורי וטוביאן (בתוך : טאובמן, 1993), שמטרתו לבדוק את מידת החוסן האישי בעזרת שלושה משתנים : מחויבות, שליטה ואתגר ; שאלון סיטואציות לחץ, המבוסס על מחקרה של אונגר (1975), הבודק את מידת הכניעה ללחץ חברתי ; שאלון דגני (1992) לבדיקת התנהגותם של הנבדקים בשימוש בסמים בשיטת הדיווח העצמי וכן, שאלון לבדיקת נתונים דמוגרפים.
הליך – במחקר זה נבדקו שלושה משתנים – מידת החוסן האישי, כניעה ללחץ חברתי ושימוש בסמים. כיוון שקיימת השפעה של קבוצת השווים על הפרט בתקופת ההתבגרות ולכן, נפוצים מצבי לחץ חברתיים בתקופה זו ובנוסף נראה, לכאורה, כי הגישה לחומרים פסיכו – אקטיביים זמינה, משתנה עוצמת החוסן האישי ישמש בהצעת מחקר זו כגורם מתווך להחלטתו של המתבגר להשתמש או לא להשתמש בסמים הנובעת כתוצאה מלחץ חברתי. תיערך השוואה של תוצאות השאלונים בין הנבדקים בעלי עוצמות חוסן אישי שונות בנוגע להתמודדותם מול לחצים חברתיים והתנהגותם בתחום השימוש בסמים. השאלונים יועברו, בו זמנית, לכל תלמידי הכיתות הנדגמות במהלך השעתיים הראשונות, כשכל תלמיד ממלא את השאלון בזמנו החופשי. עם תום מילוי השאלונים, יש לאסוף אותם ולהצליב נתונים בכדי לוודא התאמות בין המשתנים ובהתאם לכך, לאושש או להפריך את השערות המחקר.
לבסוף, נציג את מסקנותינו בנושא והמלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום החוסן האישי והן בתחום הלחץ החברתי והשימוש בסמים, בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.
