מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות סרבנות גט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרבנות גט. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 25 באוקטובר 2026

ילדות בנות 15 בחדר לידה ופסק דין על גט: מי מגן על נשים וקטינות? | עו״ד הילה אקרמן

 

⚖️ 🛡️

זכויות נשים | הגנה על קטינות | דיני משפחה

ילדה בת 15 בחדר לידה – ואישה שנאבקת להשתחרר מנישואים לאחר שבתה נאנסה: מי מגן על נשים וילדות?

נתוני משרד הרווחה ופסק דין שפורסם בתקשורת מעלים שאלות על הגנה משפטית, אחריות המדינה וזכויות נשים וקטינות בישראל. נתוני משרד הרווחה על לידות קטינות ביבנאל ופסק דין על חיוב בגט לאחר פגיעה מינית בקטינה. עו״ד הילה אקרמן על זכויות נשים, הגנה על ילדות ואחריות המדינה.

 עו"ד הילה אקרמן

🚨 95 לידות של קטינות תושבות יבנאל

במסמך של משרד הרווחה והביטחון החברתי מוצגים נתונים על 95 לידות של קטינות תושבות יבנאל בשנים 2000–2025.

לפי המסמך, 29 מהלידות התרחשו בשנים 2023–2025.

נתונים מרכזיים מהמסמך

95

לידות של קטינות בשנים 2000–2025

29

לידות בשנים 2023–2025

הנתונים מתייחסים ללידות המדווחות, ולא בהכרח למספר יולדות ייחודיות.

📊 באילו גילים התרחשו הלידות?

לפי התפלגות הגילים במסמך, שיעור הלידות של קטינות בגילים 15–17 היה:

גיל אחוז מהלידות
15 8%
16 27%
17 65%

המסמך אינו מציג בתמונה המצורפת פירוט של נסיבות ההריונות, ולכן אין להסיק מהנתונים בלבד על עבירות מין או כפייה.

❗ השאלה אינה רק כמה קטינות ילדו

השאלה היא האם לכל נערה קיימת גישה בטוחה לטיפול רפואי, לשירותי רווחה, למידע על זכויותיה ולהגנה כאשר היא זקוקה לה.

⚖️ פסק הדין שעורר ביקורת: גט לאחר עבירת מין חמורה

בפרסום באתר "כיפה" מאת רבקה לוביץ מתואר פסק דין בעניין גבר שנידון ל-11 שנות מאסר לאחר שאנס את בתה הקטינה של אשתו.

לפי הדיווח, בית הדין חייבאת הבעל בגט, אך הנימוק שעמד במרכז ההכרעה היה אי-יכולתו למלא את חובותיו כלפי אשתו במהלך מאסרו. הפרסום מעורר שאלה משפטית ומוסרית משמעותית: מדוע הפגיעה החמורה בבתה של האישה אינה עומדת במרכז ההנמקה לחיוב בגט?

חשוב להבחין בין התוצאה לבין ההנמקה: לפי הפרסום, בית הדין אכן חייב את הבעל בגט. הביקורת נוגעת לנימוקים שעליהם התבססה ההחלטה.

🛡️ זכויות נשים וקטינות: מהן חובות ההגנה?

ההגנה על נשים וילדות מחייבת התייחסות משפטית, חברתית ומערכתית.

✔ זיהוי מצבי סיכון והפניה לגורמי סיוע.

✔ טיפול רפואי ונפשי נגיש ומותאם.

✔ שמירה על פרטיותן וכבודן של נפגעות.

✔ מתן מידע ברור על זכויות ודרכי פנייה.

✔ אכיפת החוק ללא הבחנה בין קהילות.

✔ הליכים משפטיים המתחשבים בצורכי הגנה ובטובת קטינים.

🏛️ האם הגנה על קטינות יכולה להשתנות לפי הקהילה?

נשים וקטינות מכל הקבוצות בחברה זכאיות להגנה לפי הדין.

רגישות תרבותית חשובה ליצירת אמון ולהנגשת שירותים, אך אינה יכולה לשמש הצדקה להתעלמות מחשש לפגיעה או לשלילת זכויות יסוד.

מערכת הגנה אפקטיבית צריכה לאפשר לנערה לבקש עזרה גם כאשר היא חוששת מתגובת סביבתה הקרובה.

❓ שאלות משפטיות וציבוריות

האם לידה בגיל 15 מעידה בהכרח על עבירה?

לא. יש לבחון את נסיבות המקרה, הגילים, טיב הקשר, שאלת ההסכמה והוראות הדין. נתון סטטיסטי לבדו אינו מוכיח עבירה פלילית.

האם אישה יכולה לקבל סיוע משפטי כאשר היא מבקשת להתגרש?

כן. קיימות אפשרויות לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי, לרבות בחינת זכאות לסיוע משפטי מטעם המדינה. המסלול המתאים תלוי בנסיבות האישיות והמשפטיות.

מה עושים כאשר קיים חשש לפגיעה בקטינה?

יש לפנות לגורמי ההגנה והסיוע המתאימים. במקרה של סכנה מיידית יש לפנות למשטרה בטלפון 100. ניתן לפנות גם למוקד הרווחה 118 לקבלת הכוונה.

⚖️

עו"ד הילה אקרמן

הזכויות אינן צריכות להישאר רק על הנייר

הגנה על נשים וילדות מחייבת הקשבה, אחריות והתייחסות רצינית לזכויותיהן ולביטחונן.

ליצירת קשר עם עו"ד הילה אקרמן, ניתן לפנות בהודעה פרטית.

🆘 זקוקים לעזרה?

100 – משטרת ישראל, במקרה של סכנה מיידית.

118 – מוקד משרד הרווחה לקבלת מידע והכוונה.

💬 השאלה שכל חברה צריכה לשאול

האם המערכות המשפטיות, החברתיות והציבוריות מספקות הגנה נגישה ושוויונית לנשים ולילדות בכל הקהילות בישראל?

שתפו את דעתכם בכבוד ובאחריות.

מקורות:

מסמך משרד הרווחה והביטחון החברתי בנוגע ללידות של קטינות תושבות יבנאל, כפי שהוצג במסמך המצורף.

פרסום באתר "כיפה" מאת רבקה לוביץ: "פסק דין מקומם: האונס לא היה סיבה מספיקה טובה לגירושין".

המידע מבוסס על המסמכים והפרסומים שהוצגו ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

מילות מפתח מרכזיות: לידות קטינות ביבנאל, זכויות נשים בישראל, הגנה על קטינות, בית הדין הרבני וחיוב בגט, פגיעה מינית בקטינים, זכויות נפגעות עבירה, עו״ד הילה אקרמן.

המידע בפוסט מבוסס על כתבה מאתר כיפה, שפורסמה ב־19 באוקטובר 2026 ונכתבה בידי רבקה לוביץ. הכתבה עוסקת בפסק דין של בית דין רבני משנת 2025, שבו חויב גבר לתת גט לאשתו לאחר שנידון ל־11 שנות מאסר בגין עבירות פליליות, ובהן אונס בתה הקטינה של אשתו מנישואים קודמים.






לפי הכתבה, בית הדין הרבני חייב את הבעל בגט, אך לא ביסס את החיוב ישירות על עבירת האונס. במקום זאת, הדיינים הסתמכו על העובדה שמאסרו מונע ממנו לקיים את חובותיו כלפי אשתו, ובהן מזונות ויחסי אישות (״עונה״).

הדיינים שדנו במקרה היו הרב אוריאל לביא, הרב דוד מלכא והרב חיים וידאל.

רבקה לוביץ מבקרת את ההנמקה ושואלת מדוע עבירת המין החמורה נגד בתה של האישה לא שימשה בעצמה עילה לחיוב בגט.

הכתבה מפנה לפסק דין משנת 2025, שפורסם בכתב העת המשפטי־רבני ״הדין והדיין״, גיליון 69.

זהו המקור המרכזי שצריך לאתר כדי לבדוק את ההנמקה המלאה. בשלב זה לא הצלחתי לאמת את מספר התיק או את שמות הצדדים, ולכן לא נכון לייחס לפרשה מספר תיק שאינו מאומת.

חשוב גם להבהיר: הפרשה הזאת אינה קשורה בהכרח לנתוני 95 הלידות של קטינות ביבנאל שהצגת קודם. מדובר בשני מקורות נפרדים.

אפשר לקרוא את הכתבה המלאה באתר כיפה





יום רביעי, 29 ביולי 2026

סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים

 




סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים


סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

עבודת סמינריון בנושא סרבנות גט כעוולת נזיקין במדינת ישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים                                                                                                   

                 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מעמד האישה בדיני המשפחה בישראל
2
1 .1.1 מעמד האישה על פי שיטת המשפט הישראלי
2
1 .1.2 דיני המשפחה בישראל
4
1 .1.3 גירושין
6
1 .2 סרבנות גט ועגינות 7

1 .2.1 גירושין ביהדות 7

1 .2.2 סרבנות גט ועגינות : הגדרה
8
1 .2.3        סרבנות גט ועגינות כבעיה 9

1 .3 כלים משפטיים המצויים בידי האישה העגונה
1 2
פרק 2 – עוולת הנזיקין של סרבנות גט
1 6

2 .1 סרבנות גט כעוולת הנזיקין בשיטת המשפט בישראל
1 6

2 .2 סרבנות גט כעוולת נזיקין בהחלטות שיפוטיות
1 7

2 .3 קשיים העומדים בפני מסורבות הגט המעוניינות להגיש תביעה בגין עוולת נזיקין
2 0 פרק 3 – סרבנות לגירושין בדין המוסלמי והביטוי בישראל
2 3
סיכום
2 7
מקורות
2 9


תקציר

 הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ (מגילת רות, א, יג) 

במאתיים השנים האחרונות, נשים רבות נותרו עגונות כתוצאה ממאורעות קשים שפקדו את העולם בכלל ובפרט את העם היהודי. סוגיית העגינות בעשורים האחרונים למודעות הציבורית לאור העלייה בשכיחות סרבנות הגט יותר מבעבר. בעלים משתמטים רבים נעלמים או מסרבים להיענות לבקשת נשותיהם לקבל את גיטן מטעמי נקמנות או מתנים את הגט בתנאים ממוניים כאלו ואחרים. העלייה בשכיחותן של מסורבות גט ועגונות בתקופה המודרנית יוצרת בעיה חברתית ממשית ומביאה להכרה בצורך בתקנות העוסקות בנשים שנעזבו על ידי בעליהן. אמנם חילוץ נשים מסורבות גט מעגינותן נתפס כמצוות עשה בהלכה היהודית. עם זאת, רבנים ודיינים מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל וליישם פתרונות הקיימים בהלכה היהודית ואף הניתנים להם באמצעות החוק. הם חוששים מיצירת פריצות הלכתית חמורה עוד יותר וכן, מחשש פן יתקבל גט מעושה הפוסל את הגירושין. במקרה זה, הזוג עדיין נחשב לנשוי ולכך השלכות חמורות. לפיכך, מאחר ואישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו וכן, בית המשפט היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמתו של הבעל, היא נותרת עגונה או נענית לסחטנות של סרבן הגט.
חוסר השוויון המגדרי בשיטת המשפט הישראלי מושפע מהמאפיין הדתי, מאחר ונקבע, כי הדין האישי הנו הדין הדתי. לכן, ענייני הנישואין והגירושין הופקדו בידי בתי הדין הרבניים במקרים בהם הזוגות הנם יהודים ובתי הדין השרעיים במקרים בהם הזוגות הנם מוסלמים. לכן, עקרונות המשפט הדתי חלות בסוגיות אלו. הדינים בהלכה היהודית ובהלכה המוסלמית אינם חלים באופן שווה על שני המינים והם מבטאים חוסר שוויון מגדרי. יישום המשפט הדתי בשיטת המשפט בישראל נעשה באופן המפלה נשים. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את השימוש בתביעה כנגד עוולת הנזיקין ככלי בידי עגונות בגין סרבנות גט בישראל הן בקרב יהודים והן בקרב נשים מוסלמיות שבעליהן מסרבים לגרשם. במסגרת עבודה זו, נתמקד בעגונות המסורבות גט ובכלים המשפטיים המצויים בידיהן להתמודדות עם עגינותן, כאשר ההתמקדות הנה בתביעת הנזיקין בגין סרבנות הגט. בהמשך, נבחן כיצד הדת האיסלמית מתמודדת עם מצב מקביל, בו גבר נוטש את אישתו ומותיר אותה נשואה במסגרת קשר נישואין שאינו קיים הלכה למעשה.



יום שישי, 17 ביולי 2026

סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים


 

סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים


סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מעמד האישה בדיני המשפחה בישראל
2
1 .1.1 מעמד האישה על פי שיטת המשפט הישראלי
2
1 .1.2 דיני המשפחה בישראל
4
1 .1.3 גירושין
6
1 .2 סרבנות גט ועגינות 7

1 .2.1 גירושין ביהדות 7

1 .2.2 סרבנות גט ועגינות : הגדרה
8
1 .2.3        סרבנות גט ועגינות כבעיה 9

1 .3 כלים משפטיים המצויים בידי האישה העגונה
1 2
פרק 2 – עוולת הנזיקין של סרבנות גט
1 6

2 .1 סרבנות גט כעוולת הנזיקין בשיטת המשפט בישראל
1 6

2 .2 סרבנות גט כעוולת נזיקין בהחלטות שיפוטיות
1 7

2 .3 קשיים העומדים בפני מסורבות הגט המעוניינות להגיש תביעה בגין עוולת נזיקין
2 0 פרק 3 – סרבנות לגירושין בדין המוסלמי והביטוי בישראל
2 3
סיכום
2 7
מקורות
2 9

תקציר 

הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ (מגילת רות, א, יג) 

במאתיים השנים האחרונות, נשים רבות נותרו עגונות כתוצאה ממאורעות קשים שפקדו את העולם בכלל ובפרט את העם היהודי. סוגיית העגינות בעשורים האחרונים למודעות הציבורית לאור העלייה בשכיחות סרבנות הגט יותר מבעבר. בעלים משתמטים רבים נעלמים או מסרבים להיענות לבקשת נשותיהם לקבל את גיטן מטעמי נקמנות או מתנים את הגט בתנאים ממוניים כאלו ואחרים. העלייה בשכיחותן של מסורבות גט ועגונות בתקופה המודרנית יוצרת בעיה חברתית ממשית ומביאה להכרה בצורך בתקנות העוסקות בנשים שנעזבו על ידי בעליהן. אמנם חילוץ נשים מסורבות גט מעגינותן נתפס כמצוות עשה בהלכה היהודית. עם זאת, רבנים ודיינים מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל וליישם פתרונות הקיימים בהלכה היהודית ואף הניתנים להם באמצעות החוק. הם חוששים מיצירת פריצות הלכתית חמורה עוד יותר וכן, מחשש פן יתקבל גט מעושה הפוסל את הגירושין. במקרה זה, הזוג עדיין נחשב לנשוי ולכך השלכות חמורות. לפיכך, מאחר ואישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו וכן, בית המשפט היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמתו של הבעל, היא נותרת עגונה או נענית לסחטנות של סרבן הגט.
חוסר השוויון המגדרי בשיטת המשפט הישראלי מושפע מהמאפיין הדתי, מאחר ונקבע, כי הדין האישי הנו הדין הדתי. לכן, ענייני הנישואין והגירושין הופקדו בידי בתי הדין הרבניים במקרים בהם הזוגות הנם יהודים ובתי הדין השרעיים במקרים בהם הזוגות הנם מוסלמים. לכן, עקרונות המשפט הדתי חלות בסוגיות אלו. הדינים בהלכה היהודית ובהלכה המוסלמית אינם חלים באופן שווה על שני המינים והם מבטאים חוסר שוויון מגדרי. יישום המשפט הדתי בשיטת המשפט בישראל נעשה באופן המפלה נשים. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את השימוש בתביעה כנגד עוולת הנזיקין ככלי בידי עגונות בגין סרבנות גט בישראל הן בקרב יהודים והן בקרב נשים מוסלמיות שבעליהן מסרבים לגרשם. במסגרת עבודה זו, נתמקד בעגונות המסורבות גט ובכלים המשפטיים המצויים בידיהן להתמודדות עם עגינותן, כאשר ההתמקדות הנה בתביעת הנזיקין בגין סרבנות הגט. בהמשך, נבחן כיצד הדת האיסלמית מתמודדת עם מצב מקביל, בו גבר נוטש את אישתו ומותיר אותה נשואה במסגרת קשר נישואין שאינו קיים הלכה למעשה.





יום שישי, 29 במאי 2026

קורס גישות תיאורתיות – נייר עמדה בנושא גישות ביקורתיות לחוק


 סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

קורס גישות תיאורתיות – נייר עמדה 

מוגש על ידי: מת"ז: 

במסגרת מאמרו של גורדון, הנושא את הכותרת "הפשרת מציאות משפטית: גישות ביקורתיות לחוק", מוצגות מספר טענות נפוצות העולות בסיג ושיח העוסק בגישות הביקורתיות לחוק. בין היתר, אחת מהטענות הנפוצות העולות במסגרת הדיונים הביקורתיים על המשפט מסבירה את הסיבות להיררכיות הרגילות של שליטה וכפיפות באמצעות הפניה לתיאור ההסכם החוזי של הצדדים המעגן העדפות נטילת סיכונים מול ביטחון. במהלך הבירור, יבואו לידי ביטוי שאריות של מניעת צדק, סבל וניצול. על פי גורדון, ניתן להתמודד עם שאריות אלו באמצעות התייחסות כלפיהם כמכלול ויצירת רפורמה מדינית שתאפשר את התאמתם של מבני השיטות הרגילות ולתקן את המבנה שלהם באמצעות רגולציה.
הרעיון המועלה במאמר בא לידי ביטוי בפרשת רחל אברהם.
בפרשה זו, פנתה לבית המשפט העליון המשמש כבג"ץ, עותרת שהייתה מסורבת גט ואשר הסרבן לא נכנע לסנקציות שהוטלו עליו על ידי בית הדין. לאחר שנים של מאמץ, השיגה העותרת מבעלה המשיב את גיטה באמצעות הסכמתה לפתוח את הסדר הממון שהושג ביניהם ואושר כפסק דין על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר שהשיגה העותרת את גיטה, חזרה בה מהסכמתה לפתוח את הסדר הממון ואף הודתה שמדובר היה בתחבולה בכדי שהסרבן יתיר אותה מעגינותה. אמנם בית המשפט הכיר בחוסר 




יום שלישי, 28 באוקטובר 2025

סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים


 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים

תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 מעמד האישה בדיני המשפחה בישראל
2
1 .1.1 מעמד האישה על פי שיטת המשפט הישראלי
2
1 .1.2 דיני המשפחה בישראל
4
1 .1.3 גירושין
6
1 .2 סרבנות גט ועגינות 7

1 .2.1 גירושין ביהדות 7

1 .2.2 סרבנות גט ועגינות : הגדרה
8
1 .2.3        סרבנות גט ועגינות כבעיה 9

1 .3 כלים משפטיים המצויים בידי האישה העגונה
1 2
פרק 2 – עוולת הנזיקין של סרבנות גט
1 6

2 .1 סרבנות גט כעוולת הנזיקין בשיטת המשפט בישראל
1 6

2 .2 סרבנות גט כעוולת נזיקין בהחלטות שיפוטיות
1 7

2 .3 קשיים העומדים בפני מסורבות הגט המעוניינות להגיש תביעה בגין עוולת נזיקין
2 0 פרק 3 – סרבנות לגירושין בדין המוסלמי והביטוי בישראל
2 3
סיכום
2 7
מקורות
2 9
תקציר 

הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ (מגילת רות, א, יג) 

במאתיים השנים האחרונות, נשים רבות נותרו עגונות כתוצאה ממאורעות קשים שפקדו את העולם בכלל ובפרט את העם היהודי. סוגיית העגינות בעשורים האחרונים למודעות הציבורית לאור העלייה בשכיחות סרבנות הגט יותר מבעבר. בעלים משתמטים רבים נעלמים או מסרבים להיענות לבקשת נשותיהם לקבל את גיטן מטעמי נקמנות או מתנים את הגט בתנאים ממוניים כאלו ואחרים. העלייה בשכיחותן של מסורבות גט ועגונות בתקופה המודרנית יוצרת בעיה חברתית ממשית ומביאה להכרה בצורך בתקנות העוסקות בנשים שנעזבו על ידי בעליהן. אמנם חילוץ נשים מסורבות גט מעגינותן נתפס כמצוות עשה בהלכה היהודית. עם זאת, רבנים ודיינים מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל וליישם פתרונות הקיימים בהלכה היהודית ואף הניתנים להם באמצעות החוק. הם חוששים מיצירת פריצות הלכתית חמורה עוד יותר וכן, מחשש פן יתקבל גט מעושה הפוסל את הגירושין. במקרה זה, הזוג עדיין נחשב לנשוי ולכך השלכות חמורות. לפיכך, מאחר ואישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו וכן, בית המשפט היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמתו של הבעל, היא נותרת עגונה או נענית לסחטנות של סרבן הגט.
חוסר השוויון המגדרי בשיטת המשפט הישראלי מושפע מהמאפיין הדתי, מאחר ונקבע, כי הדין האישי הנו הדין הדתי. לכן, ענייני הנישואין והגירושין הופקדו בידי בתי הדין הרבניים במקרים בהם הזוגות הנם יהודים ובתי הדין השרעיים במקרים בהם הזוגות הנם מוסלמים. לכן, עקרונות המשפט הדתי חלות בסוגיות אלו. הדינים בהלכה היהודית ובהלכה המוסלמית אינם חלים באופן שווה על שני המינים והם מבטאים חוסר שוויון מגדרי. יישום המשפט הדתי בשיטת המשפט בישראל נעשה באופן המפלה נשים. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את השימוש בתביעה כנגד עוולת הנזיקין ככלי בידי עגונות בגין סרבנות גט בישראל הן בקרב יהודים והן בקרב נשים מוסלמיות שבעליהן מסרבים לגרשם. במסגרת עבודה זו, נתמקד בעגונות המסורבות גט ובכלים המשפטיים המצויים בידיהן להתמודדות עם עגינותן, כאשר ההתמקדות הנה בתביעת הנזיקין בגין סרבנות הגט. בהמשך, נבחן כיצד הדת האיסלמית מתמודדת עם מצב מקביל, בו גבר נוטש את אישתו ומותיר אותה נשואה במסגרת קשר נישואין שאינו קיים הלכה למעשה.





יום ראשון, 4 בספטמבר 2022

סרבנות גט כעוולת נזיקין בשיטת המשפט בישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים

 




עבודת סמינריון בנושא סרבנות גט כעוולת נזיקין במדינת ישראל והשפעתה על בתי הדין הדתיים של יהודים ומוסלמים                                                                                                              

      תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2                                
1 .1 מעמד האישה בדיני המשפחה בישראל
2
1 .1.1 מעמד האישה על פי שיטת המשפט הישראלי
2
1 .1.2 דיני המשפחה בישראל
4
1 .1.3 גירושין
6
1 .2 סרבנות גט ועגינות 7

1 .2.1 גירושין ביהדות 7

1 .2.2 סרבנות גט ועגינות : הגדרה
8
1 .2.3        סרבנות גט ועגינות כבעיה 9

1 .3 כלים משפטיים המצויים בידי האישה העגונה
1 2
פרק 2 – עוולת הנזיקין של סרבנות גט
1 6

2 .1 סרבנות גט כעוולת הנזיקין בשיטת המשפט בישראל
1 6

2 .2 סרבנות גט כעוולת נזיקין בהחלטות שיפוטיות
1 7

2 .3 קשיים העומדים בפני מסורבות הגט המעוניינות להגיש תביעה בגין עוולת נזיקין
2 0 פרק 3 – סרבנות לגירושין בדין המוסלמי והביטוי בישראל
2 3
סיכום
2 7
מקורות
2 9
תקציר הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ (מגילת רות, א, יג) במאתיים השנים האחרונות, נשים רבות נותרו עגונות כתוצאה ממאורעות קשים שפקדו את העולם בכלל ובפרט את העם היהודי. סוגיית העגינות בעשורים האחרונים למודעות הציבורית לאור העלייה בשכיחות סרבנות הגט יותר מבעבר. בעלים משתמטים רבים נעלמים או מסרבים להיענות לבקשת נשותיהם לקבל את גיטן מטעמי נקמנות או מתנים את הגט בתנאים ממוניים כאלו ואחרים. העלייה בשכיחותן של מסורבות גט ועגונות בתקופה המודרנית יוצרת בעיה חברתית ממשית ומביאה להכרה בצורך בתקנות העוסקות בנשים שנעזבו על ידי בעליהן. אמנם חילוץ נשים מסורבות גט מעגינותן נתפס כמצוות עשה בהלכה היהודית. עם זאת, רבנים ודיינים מסרבים לקרוא תיגר על כוחו המוחלט של הבעל וליישם פתרונות הקיימים בהלכה היהודית ואף הניתנים להם באמצעות החוק. הם חוששים מיצירת פריצות הלכתית חמורה עוד יותר וכן, מחשש פן יתקבל גט מעושה הפוסל את הגירושין. במקרה זה, הזוג עדיין נחשב לנשוי ולכך השלכות חמורות. לפיכך, מאחר ואישה אינה יכולה להגיש גט לבעלה על מנת להתגרש ממנו וכן, בית המשפט היהודי אינו יכול להעניק גירושין ללא הסכמתו של הבעל, היא נותרת עגונה או נענית לסחטנות של סרבן הגט.
חוסר השוויון המגדרי בשיטת המשפט הישראלי מושפע מהמאפיין הדתי, מאחר ונקבע, כי הדין האישי הנו הדין הדתי. לכן, ענייני הנישואין והגירושין הופקדו בידי בתי הדין הרבניים במקרים בהם הזוגות הנם יהודים ובתי הדין השרעיים במקרים בהם הזוגות הנם מוסלמים. לכן, עקרונות המשפט הדתי חלות בסוגיות אלו. הדינים בהלכה היהודית ובהלכה המוסלמית אינם חלים באופן שווה על שני המינים והם מבטאים חוסר שוויון מגדרי. יישום המשפט הדתי בשיטת המשפט בישראל נעשה באופן המפלה נשים. מטרתה של עבודה זו הנה לבחון את השימוש בתביעה כנגד עוולת הנזיקין ככלי בידי עגונות בגין סרבנות גט בישראל הן בקרב יהודים והן בקרב נשים מוסלמיות שבעליהן מסרבים לגרשם. במסגרת עבודה זו, נתמקד בעגונות המסורבות גט ובכלים המשפטיים המצויים בידיהן להתמודדות עם עגינותן, כאשר ההתמקדות הנה בתביעת הנזיקין בגין סרבנות הגט. בהמשך, נבחן כיצד הדת האיסלמית מתמודדת עם מצב מקביל, בו גבר נוטש את אישתו ומותיר אותה נשואה במסגרת קשר נישואין שאינו קיים הלכה למעשה.