מצאת זהב בקיר- עכשיו תשלם מס! עו"ד ורואה חשבון חגי אלמקייס, מומחה מיסים! -
אחלה פרק בעולם, לקחת נושא לכאורה משעמם ולהפוך אותו להכי מעניין שיש. איזה כיף להקשיב לזה!
מרטין "הבולדוג" בוקסדורף. מטפל במשכנתאות של אנשים שנתקלו בקושי כל שהוא או חושבים שעלול להיות קושי כל שהוא עם המשכנתא.
אנשים שעברו פשיטות רגל, תיקים בהוצאה לפועל, בעיות מול הבנקים והתחילו חיים חדשים. אנשים שרוצים את הטוב ביותר עבור המשכנתא שלהם . בלי שום תחרות.
מרטין מטפל כבר 15 שנה באנשים שהם המצליחים בתחומם או בדרך להיות כאלו .
"תהליך משכנתא רגוע, יציב וללא דרמות"!
מרטין מטפל כבר המון שנים במסורבי משכנתא, בגלל מיליון ואחת סיבות! עשירים, עניים ובינוניים! משכנתא למסורבים - מרטין ״הבולדוג״.
כל הסיפורים שתראו הם אמיתיים לחלוטין ואלו מקרים שמרטין נתקלתי בהם במהלך העבודה
ברמת המאקרו, המדינה צריכה X כסף לתקציב. Y אנשים מתפרנסים בדרך כזו או אחרת - כשכירים, כעצמאים, כבעלי עסקים, כבעלי נכסים ועוד. תמיד יהיה, נגיד, 10% שיעלימו מס מסיבות כאלו או אחרות - הם מקבלים קצבאות ולא רוצים שהקצבת הבטחת הכנסה/נכות/בט"ל שלהם תיפגע, הם עוסקים בפעילות לא חוקית, כמו סחר בסמים, סחורה גנובה, הימורים לא חוקיים ועוד. המשמעות היא שנטל המסים נופל על אותם 90% שמדווחים על ההכנסות שלהם.
ברמת המיקרו, ליחיד יש אינטרס לדווח על ההכנסות מעבר לחלוקה הוגנת יותר של נטל המסים - המדינה תפצה אותו במקרים של אובדן הכנסה כמו תאונת עבודה, קורונה ואפילו מלחמה. האם הסדרת קזינואים כמוסדות להימורים לא חוקיים תחת מפעל הפיס בישראל לצורך העניין לגיטימית?
זוהי בעיה מאוד בסיסית ומורכבת בכל מערכת מיסוי: איך לצמצם “הון שחור” ולמנוע העלמות מס, כאשר חלק מהכנסות אינו מדווח מסיבות שונות, כולל פעילות לא חוקית או רצון לעקוף קנסות ולקבל הטבות. הנקודה המרכזית היא שיש תמיד חלק מהמשק שלא מדווח (“הכלכלה התת-קרקעית”) — היא נכונה ומתועדת בכלכלת מדינות מודרניות. הבעיה היא לא רק טכנית, אלא גם חברתית-כלכלית ופוליטית.
להלן כמה נקודות מרכזיות שיעזרו להבין את המרחב:
🧠 למה בכלל קיים “הון שחור”?
יש כמה גורמים מבניים שמייצרים כלכלה לא מדווחת:
📌 1. תמריצים כלכליים
• להסוות הכנסות יש תועלת כלכלית – על היחיד מוטל לכאורה פחות מסים לתשלום.
• לעיתים יש “תמריצים הפוכים” — מי שמדווח מאבד הטבות (קצבאות/הטבות מס).
👉 אם מערכת המס וההטבות אינן מתואמות, יש תמריץ להסתיר חלק מההכנסות כדי לשמור על הטבות.
📌 2. עלויות כבדות של ציות לחוק
• מי שמדווח כעצמאי צריך להתמודד עם רגולציה, הנהלת חשבונות, דוחות – וזה עולה כסף.
• זה יוצר תמריץ עקיף “לעבוד בשחור”.
📌 3. פעילות פלילית
פעילות בלתי חוקית (סחר בסמים, סחיטה, הימורים לא חוקיים) היא במהותה מחוץ למסגרת החוק ולכן גם מחוץ למס.
📈 פתרונות ברמת המאקרו
המדינה יכולה לנקוט שני סוגי פתרונות: תיקון תמריצים ו-אכיפה טובה יותר.
🟩 1. הפחתת הנטל והסרת תמריצים להעלמות מס
אם אנשים ירגישו שפשוט יותר “לשחק לפי הכללים” מאשר להסתיר הכנסות, הם יבחרו בדיווח:
• הפחתת שיעורי מס על הכנסות נמוכות/בינוניות
• טיפול בהטבות כך שלא יפגע דיווח (ולא יגרום לאנשים להסתיר הכנסה כדי לשמור על קצבאות)
• הטבות מס אוטומטיות להוצאות מוכחות
🟩 2. דיגיטציה וטכנולוגיה שמקטינים “השטח השחור”
• שימוש בחיוב חשבוניות דיגיטליות
• הקמת מערכות פיקוח ומתן קנסות אוטומטיים
• שילוב מערכות מידע בין גופים (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מס־ערך מוסף וכו’)
טכנולוגיות כמו בלוקצ’יין או חיוב דיגיטלי מיידי יכולות להקטין מאוד את כמות העסקאות שלא מדווחות.
🟩 3. אכיפה חזקה ואפקטיבית
• הגדלת התקציב לגופי בקרה
• טיפול מודיעיני ב”כלכלה התחתית”
• חקיקה שמקלה על הרשעות בעבירות מס
🧩 והאם להסדיר ענפים “אפורים”?
הנה המקום שבו שאלת לגבי קזינו/הימורים:
אם פעילות כלכלית קיימת גם בשוק השחור — השאלה היא לא האם להסדיר, אלא איך להסדיר כך שנפיק ממנה תועלת ציבורית.
🎯 הסדרת הימורים/קזינו יכולה להפחית את הכלכלה השחורה
הסדרה חוקית של שווקים שהיום פעילים באופן בלתי חוקי יכולה:
• להביא להכנסות מס גדולות למדינה
• להקטין פעילות עבריינית
• להביא לפיקוח על תנאי העסקה וסחר
יש כמובן גם חסרונות מוסריים/חברתיים:
• גידול בהימורים בעייתיים
• פגיעה באוכלוסיות מוחלשות
אבל מהבחינה הכלכלית הפשוטה — אם המדינה יכולה להסדיר, לפקח ולמנוע את מעבר חלק מהקופה לשוק האפור — זה בדרך כלל מפחית “הון שחור”.
🧠 נקודה על “הטבות לעומת מס”
הטענה שלעיתים הצורך לשמור על קצבאות גורם להעלמת מס — נכונה וחשובה.
המדינה יכולה:
✅ לשלב בין תשלומי תמיכה לבין דיווח הכנסה שקוף
❌ לאלץ אנשים לבחור בין תמיכה לבין דיווח מלא
מערכת שהופכת דיווח לכדאי גם מבחינה ביטוחית יכולה להקטין מאוד את העלמות המס.
עבודה זו עוסקת בסוגיה אחת מני רבות מתחום המקרקעין, עסקאות הקומבינציה וגביית מסי שבח – סוגיית תוקפה של עסקה המותנת. למעשה, מדובר בהמחשה של הדין המצוי של סוגיות מיסוי בגין עסקאות מקרקעין, בהן קיים פער בזמנים בין המועדים הרלוונטיים לקביעת שווי העסקה. עסקת קומבינציה הנה דרך נפוצה בישראל למימון תכנית חדשה לבניה תוך שיתוף פעולה עם קבלנים ורוכשים. עסקה זו מאפשרת לכל בעל קרקע להשתתף בתכנית הבניה מבלי לגייס הון עצמי. בעל הקרקע מפקיד אצל קבלן את החלקה שברשותו על מנת להקים עליה מבנה. מדובר בעסקה מלאכותית שמטרתה להוזיל עלויות הן לבעל הקרקע והן ליזם ולחסוך בתשלומי מס הכנסה, מס שבח ומס רכישה בגין עסקאות אלו.
לפי סעיף 19 (3 א) לחוק מיסוי מקרקעין, העוסק באופן ממוקד בתוקפן של עסקאות מכירת זכות מקרקעין מסוג קומבינציה ומטרתו לספק מענה לבעיות קיימות בשטח –
“במכירת זכות במקרקעין המותנית בהתקיימות תנאי עתידי שלפיו יוגדלו אפשרויות הניצול של הזכות לפי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, שתמורתה הושפעה מהגדלת אפשרויות הניצול כאמור וכולה אינה בכסף – יום אישור התכנית”
סעיף זה קובע, למעשה את המועד בו העסקה נכנסת לתוקף. מדובר בסעיף המסדיר עסקאות עתידיות בתחום המקרקעין, בהן הצדדים מסכימים במסגרת חוזה עתידי, כי הביצוע הכלכלי של העסקה יהיה במועד מאוחר יותר למועד ההסכמה על שווי התמורה. לפי תנאי העסקה, העברת הזכויות תתבצע במועד מאוחר יותר. פערי הזמנים בין הביצוע הכלכלי ובין מועדים שונים בחיי העסקה מקשים על ניתוח דין המס באופן ההשפיע על השווי הראוי שיש לייחס לעסקה לצורך חישוב חבות המס. מטרת העבודה הנה לבחון האם סעיף זה משרת את טובת הצדדים לעסקת הקומבינציה?
