תוכן עניינים

מבוא 1
פרק 1 – הזכות לפרטיות 4
1.1 הזכות לפרטיות כזכות יסוד 4
1.2 הפרת הזכות לפרטיות בעידן הדיגיטלי 6
פרק 2 – חובותיו של ההורה וזכותו של הילד הקטין לפרטיות 13
2.1 השגחה הורית – ההורה וחובותיו כמוגדר בחוק 13
2.2 פרטיות כזכות יסוד של קטינים 18
פרק 3 – הצורך באיזון בין זכות הקטין לפרטיות ובין הצורך בהגנה על שלום הילד על ידי ההורה 22
3.1 הפרת הפרטיות על ידי הורה כצורך בהגנה על שלום הקטין 22
3.2 השלכות הפרת הפרטיות על ידי הורה כפעולה הפוגעת בזכות הקטין לפרטיות 26
סיכום 29
מקורות 30

מבוא
"כי ידעתיו אשר צווה את בניו ואת ביתו אחריו” (בראשית, יח :יט)
הזכות לפרטיות נגזרת מזכות האדם לכבוד ומוצדקת על ידי הצורך במרחב אישי, הזכות להיעזב במנוחה ועוד. ההגדרה לזכות לפרטיות מורכבת מפרטיות פיזית, פרטיות במידע ופרטיות בקבלת החלטות. הזכות לפרטיות אינה מוגדרת במדויק במסגרת החקיקה או הפסיקה בישראל. למרות חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. חוק הגנת הפרטיות מגדיר מספר מצומצם של פעולות אסורות המוגדרות כפעולות המהוות פגיעה בפרטיות אינו מגדיר את היקף המונח. התפתחות החקיקה נוצרת בתגובה להתפתחויות טכנולוגיות ונועדה לצמצם את הפער בן ההתפתחות הטכנולוגית עם הפגיעה בזכויות האדם.
המאבק על זכותו של האדם לפרטיות מתנהל במספר זירות – הזירה הטכנולוגית, במסגרתה נאסף מידע באמצעות כלים טכנולוגים לצורך ניתוח ; הזירה הכלכלית, אשר עוסקת בשוק המעוניין באיסוף המידע, בעיבודו ובסחר במאגר הנתונים ; במסגרת הזירה המדינית – פוליטית, המדינה הדמוקרטית מצויה בדילמה בין הצורך להפר את הזכות לפרטיות כדי לבצע את תפקידי הרשויות ובין להגן על זכויות הפרט ; במקביל, בזירה הציבורית, אזרחים מעוניינים בזכויות כגון ביטחון לעומת חירות ; בזירה החברתית, הפרט מעוניין בזכותו לפרטיות ; במסגרת הזירה המשפטית, כאשר שלושת הרשויות מתמודדות עם סוגיית הזכות לפרטיות.
מיליארדי אנשים, כיום, מנוטרים על ידי ממשלות ותאגידים. מעסיקים עוקבים אחר פעילות עובדיהם וכן, הורים עוקבים אחר פעילות ילדיהם. למעקב המקוון פוטנציאל מודיעיני משמעותי. דיונים הנוגעים בזכות לפרטיות בספרות המקצועית הנם רבים, עשירים ומתמקדים בעיקר בצורך למצוא את האיזון בין ההכרח להפר את הזכות לפרטיות על ידי הרשויות ובין זכותו של הפרט לפרטיות. הזכות לפרטיות בשיטת המשפט בישראל מושפעת מהגדרה חברתית וטכנולוגית. הגישה הפרשנית שאומצה על ידי בית המשפט הנה נרחבת, אם כי היקפה משתנה. בנוסף, הפגיעה בזכות לפרטיות צומצמה, כאשר בעת קבלת החלטה הנוגעת לצו על ידי רשות חוקרת, יש ליישם את שיקול המידתיות. דיונים עשירים מתפתחים במקרים בהם יש צורך באיזון אינטרסים. מול הטיעונים התומכים בזכות לפרטיות ניצבים אינטרסים משמעותיים, כגון זכות הציבור לדעת וחופש הביטוי. הגנה רחבה על הזכות לפרטיות נוגסת בחופש הביטוי. פגיעה בזכות לפרטיות תתקיים כאשר ישנה חשיבות ציבורית.
לאור אופיה של העבודה, אתמקד באיזון האינטרסים בעת מעורבותם של גורמים פרטיים בסוגיית הפרת הזכות לפרטיות תוך התמקדות בזירה החברתית במסגרת יחסי הורה וילדו הקטין. ישנה חשיבות רבה לזכות לפרטיות במסגרת היחסים בין חברי המשפחה. עם זאת, מדובר בסוגיה המצוי בשולי הדיון הנוגע הזכות לפרטיות במסגרת הספרות המקצועית. היריעה קצרה בנוגע להתייחסות לשמירה על הפרטיות בין חברי המשפחה, כגון בין בני זוג ובין הורה וילדו הקטין, זאת לאור הקושי ביישום הזכות במסגרת היחידה המשפחתית. התאוריות המסורתיות מגדירות את הזכות לפרטיות כשליטה והצבת גבולות בין האני לאחר ואף בין האני לחברה. תאוריות אלו קשות ליישום בהקשר הפנים משפחתי. המרחב משותף בין הפרטים המרכיבים את התא המשפחתי הנו משותף ואינו ניתן לשליטה פרטנית. בנוסף, חיזוק האינדבידואליזם עלול לפגוע במרקם היחסים בין חברי המשפחה. אך העקרון האינדבידואליסטי התומך בתפיסת הפרטיות של היחיד מקדם את קיומו של היחיד באופן שאינו תלוי במשפחה, כיחידה נפרדת. לפיכך, יישומן של עקרונות אינדבידואליסטים חזקים על ידי קידום הפרטיות במסגרת המשפחתית באמצעות המשפט עלול לפגוע במרקם היחסים משפחתי.
אחריות ההורים על מעשי ילדיהם הנה מאבני הבסיס של החינוך בכלל ובתורת ישראל בפרט. המצווה הראשונה בתנ"ך מצויינת בספר בראשית א פסוק ח – מצוות פרו ורבו, המורכבת מפעולת נשיאת אישה וחיים עימה עד שיוולדו ילדים. בתורה, מטרת ההורות גלומה בפסוק אותו אמר ה' על אברהם אבינו בספר בראשית א : כח – 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו ואחריו'. מפסוק זה עולה, כי על ההורה לדאוג לחינוך הילדים בהתאם לדרכו ואמונתו. התערבות המדינה ושלוחיה בחיי המשפחה הנה מועטת. חברי המשפחה מכתיבים את התנהלות חיי המשפחה. מתן זכויות לילד, כולל זכותו לפרטיות, במקרים מסויימים עלולה להוביל לפרוק התא המשפחתי ואף להתנהגות מסכנת של הילד שאינו מצוי תחת השגחה הורית בעקבות כך.
בדיון שלפנינו, אנו עוסקים בזכותו של קטין לפרטיות לעומת חובתו של ההורה לאחריות הורית מכח האפוטרופסות הטבעית שהוענקה לו. לפיכך, עולות מספר שאלות בהן נעסוק לאורך העבודה – כיצד מוגדרת זכותו של הילד לפרטיות במסגרת יחסי הורה – ילד קטין על פי החוק הישראלי? כיצד בא לידי ביטוי הצורך באיזון אינטרסים בין זכותו של הילד הקטין לפרטיות ובין הצורך של ההורה המשמורן להגן על ילדו הקטין באמצעות חובתו לבצע השגחה הורית? האם עלול להווצר מצב בו הורה מפר את זכותו של הילד הקטין לפרטיות?
עבודה זו מורכבת משלושה פרקים שנועדו לסייע לנו להגיע להבנה בנושא איזון האינטרסים בין זכות הילד לפרטיות ובין חובתו של ההורה לבצע השגחה הורית. הפרק הראשון נועד לסקור את המונח פרטיות ואת הביטוי הזכות לפרטיות במסגרת שיטת המשפט בישראל. בנוסף, אבחן כיצד הזכות לפרטיות מופרת בעידן הדיגיטלי. כאמור, הזכות לפרטיות מעוגנת הן במסגרת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו והן במסגרת חוק ההגנה על הפרטיות. לאור עמימות ההגדרה והתפתחות טכנולוגית, שיטת המשפט בישראל עושה את המאמץ בצמצום הפערים בין החקיקה והמציאות על ידי דיונים במסגרת ערכאות משפטיות כפי שבא לידי ביטוי בפרשות פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי בנתניה והאגודה לזכויות האזרח נ' משרד הפנים.
הפרק השני נועד לבחון את האחריות ההורית של ההורה המשמורן על ילדו הקטין, כפי שבא לידי ביטוי במונח 'אחריות הורית'. במסגרת זו, אגדיר מהי אחריות הורית וכן, אבחן כיצד החוק הישראלי רואה את זכותו של הילד לפרטיות וגבולותיה של זכות זו במסגת יחסי הורה וילדן הקטיו. קטין הנו מצב בו נשללת הכשרות המשפטית מאדם עד להגיעו לגיל בגרות שהוגדר מראש באופן כוללני וכרונולוגי. עד להגיעו של הקטין לגיל בגרות, זכויותיו וחובותיו נשללות ממנו וכן, הוא אינו נושא באחריות למעשיו. לכן, זכאותם לחרויות, כגון הזכות לפרטיות, מועברות לאדם אחר המשמש כאפוטרופוס, אשר אחראי לדאוג לטובת הקטין ולקידום אינטרסים אלו. ההשגחה ההורית על קטינים הנה חיונית במניעת התנהגויות שליליות, כגון עבריינות, סיכון עצמי וכדומה. מדובר בכלי התערבותי לצורך מניעת סיכון הילד. עם זאת, שיטת המשפט בישראל מעניקה לקטין זכויות מסויימות במצבים מסויימים למרות גילם. בהתקיימם, הקטין זכאי לשמירה על פרטיותו מפני הוריו.
במסגרת הפרק השלישי, אבחן את הצורך באיזון אינטרסים בין זכותו של הקטין לפרטיות ובין הצורך בהשגחה הורית באמצעות מעורבות במסגרת היותו ההורה המשמורן כאחראי לשלום הקטין ולכן, מוטל עליו לפעול בהתאם ולבטא השגחה הורית, גם במידה ונדרשת פגיעה בזכותו של הקטין לפרטיות. במסגרת זו, אערוך דיון בסוגיה הניצבת בפנינו על פי הגישה השמרנית לעומת הליברלית. זכויות אדם מצויים המוקד הגישה הליברלית. פרשת פלונית הנה חיונית להבנת תפיסת סוגית הפרטיות במסגרת התא המשפחתי בשיטת המשפט בישראל. בפרשה זו, באה לידי ביטוי בין מחלוקת בית הדין הרבני, המייצג את העמדה הפאטריארכלית – שמרנית, אשר מכפיפה את זכויותיה של האישה לזכויות בעלה ובין בג”ץ. כך הדבר גם לגבי זכויות הילד. בית המשפט העליון בשבטו כבג"ץ קבע, כי זכותה של האישה לפרטיות הופרה, עמדה המייצגת את הגישה הליברלית. פרשה זו מציגה את הפער בין הגישות.