האם תכנית ויסקונסין השיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?
מספר מילים 3789
מספר מקורות 9
סקירת ספרות מטלת מנחה 16, מטלה חובה – מטלת ספרייה במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי שמספרו 10558
האם תכנית ויסקונסין השיגה את מטרתה לשלב מובטלים כרוניים בשוק העבודה?
מספר מילים 3789
מספר מקורות 9
סקירת ספרות מטלת מנחה 16, מטלה חובה – מטלת ספרייה במסגרת הקורס ביטחון סוציאלי שמספרו 10558
שנת הגשה | 2020 |
מספר מילים | 3965 |
מספר מקורות | 7 |
רעיון לתכנית חינוכית שמטרתה לחזק את הקשר בין הילדים תושבי האזור, והסביבה הטבעית. חלקו את התכנית ל3 מפגשי למידה חוץ כיתתיים, ויום שיא אחד. ציינו בכל מפגש מהן המטרות הלימודיות(ידע), מהן המיומנויות שיילמדו, ומהם הערכים שיוקנו לתלמידים.
שם התכנית:______________________________________
מפגש
מיקום ומשך המפגש
נושא המפגש
ומטרתו
ידע שמועבר
מיומנויות לתלמיד
ערכים שיועברו
תוצרים
(יש לצרף מערך שמתאר את מהלך המפגש)
יש להעביר קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com
- נסיון מחברת סטארט-אפ
- נסיון ניהולי של שנתיים
- נסיון בJava Script
- נסיון בNodeJS
- CI/CD
יש להעביר קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com
במסגרת התפקיד: רישום חשבוניות ספקים וביצוע התאמות קליטת חשבוניות ספקים בארץ ובחו"ל ניתוח כרטיסי הנהלת חשבונות ובקרה על תהליכי הנהלת החשבונות דיווחים למוסדות ועוד הדיווח הינו לחשב
דרישות: תעודת מנהל/ת חשבונות סוג 2 או 3 ניסיון של כשנתיים מארגון תעשייתי ניסיון בעבודה עם מערכות ERP כולל גישה למערכות מידע ניסיון עם ספקים בארץ ובחו"ל - חובה אקסל ברמה טובה אנגלית ברמה טובה שירותי הסעדה אחרי חודש מקבלים פרמיות בכלל האתרים יש ארוחות מסודרות
יש להעביר קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com
עבודת סמינריון בנושא
ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה –
כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?
שם הקורס: נשים בחברה היהודית בארץ בישראל (1882 – 1948)
מספר הקורס: 10582
שם המנחה:
מוגש על ידי: אורית
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי
מבוא
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 פערים מגדריים בעולם המערבי – מודרני
1.1.1 מגדר ופערים חברתיים
1.1.2 מעמד האישה בחברה המודרנית והחתירה לשיוויון זכויות
2
2
3
1.2 תפיסת מעמד האישה בישראל בעידן המודרני
9
1.3 שיוויון ואי שיוויון בין המינים בתקופת היישוב
11
1.3.1 חלוקת התפקידים בין המינים בתקופת היישוב בארץ ישראל
11
1.3.2 תרומת ההסתדרות הכללית לפערים בין המינים
14
1.4 ארגוני נשים בישראל בתקופת היישוב
15
פרק 2 – בחינת תפיסת מעמד האישה של ארגון הדסה ומועצת הפועלות
18
2.1 ארגון הדסה
18
2.1.1 הקמת ארגון הדסה ומייסדות הארגון
18
2.1.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
19
2.1.3 פעילות הארגון
20
2.2 מועצת הפועלות
23
2.2.1 הקמת ארגון מועצת הפועלות ומייסדות הארגון
23
2.2.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
26
2.2.3 פעילות הארגון
27
פרק 3 – דיון ומסקנות
30
סיכום
36
מקרות
37
מבוא
במסגרת עבודה זו אבחן סוגייה אחת מני רבות מתחום החברה היהודית בתקופת היישוב בארץ ישראל – את מעמד האישה בחברה הישראלית המתהווה, כאשר ההתמקדות הנה בהשקפתם של ארגוני הנשים בארץ ישראל בתקופת היישוב בנוגע למעמד האישה. לצורך בחינה זו, אתמקד בהשקפתם של שני ארגוני נשים שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 – השקפת ארגון הדסה לעומת השקפת ארגון מועצת הפועלות כלפי סוגיית מעמד האישה ביישוב.
בעת המעבר מאירופה לישראל, הן הגברים והן הנשים שאפו לשינוי באורח חייהן, אך רק הגברים מימשו את השינוי. רבות מהנשים שאפו, בין היתר, ליצור שינוי במעמדה המסורתי הנחות של האישה כפי שהיה מוכר להן בחברה היהודית – מסורתית של מזרח אירופה ומרכזה, זאת במטרה להגיע לשיוויון מגדרי בחברה המתגבשת ביישוב היהודי בארץ ישראל. בעייני החלוצות בתקופת היישוב ישנה השקפה שונה לעומת החלוצים בסוגיית מעמד האישה ותפקידיה בחברה. לכן, מעמד האישה בישראל נותר דומה למעמדה בארץ מוצאן של החלוצות, אשר חונכו על ידי אמהות שהעדיפו לבצע את תפקידיה המסורתיים של האישה. עם זאת, הן נחשפו להשפעות כגון המהפכה הפמיניסטית שהחלה באמצע המאה ה-19 וכן, הן הושפעו ממהפכניות רוסיות ויהודיות. בניגוד לציפיותיהן, מעמד האישה בתקופת היישוב לא השתנה באופן מהותי ומעמדן של הנשים נותר נחות לעומת הגברים. למעשה, הנשים ציפו לשינוי באורח חייהן, אך הגברים הם אלו שמימשו שינוי באורח החיים.
אחד התחומים בהם בא לידי ביטוי אי השיוויון המגדרי בתקופת הישוב היה התחום התעסוקתי. עיסוקן של הנשים התמקד בחלוקת התפקידים המסורתית, הן במסגרת המשפחתית והן בעבודה. תפקידים המאופיינים בעבודת כפיים יצרנית ואו מקצועיים לא היו פתוחים עבורן וכן, גם ההכנסה הנלווית לתפקידן נמוכה. לאחר שהנשים נישאו, לרוב הן הפסיקו לעבוד וכן, אורח חייהן התמקד במסגרת המשפחתית. ההסתדרות מילאה תפקיד פעיל בהגדלת הפערים בין המינים, כאשר לשכות העבודה של הארגון הכווינו נשים להשמה במסגרת תפקידים מסורתיים מגדרית וכן, הסכמי השכר שנחתמו מעגנים פערי שכר המפלים נשים באופן שיטתי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוקמו מספר ארגוני נשים, כגון ויצ”ו, מועצת הפועלות והדסה, אשר פעלו לקידום זכויותיהן. לצורך עבודה זו אתמקד בבחינת השקפתם של ארגון מועצת הפועלות וארגון הדסה כלפי מעמד האישה. לאור הנסקר בספרות, עולה השאלה כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?