אור ונתן, סטודנטים לתואר ראשון במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
במסגרת עבודה סמינריונית לתואר אנו מבקשים את השתתפותך במילוי שאלון מקוון בנושא חלימה ויכולות קוגנטיביות.
נודה לך מאוד אם תסכימ/י לקחת חלק במחקר ותקדמ/י אותנו לסיום התואר.
השאלון מיועד לגיל 18 ומעלה, אורך מספר דקות ונועד למטרה מחקרית בלבד. מילוי השאלון אנונימי לחלוטין - אין כל צורך לציין את שמך או פרטים מזהים. הגישה לנתונים תתאפשר רק עבורנו ועבור ד"ר יונתן שטרן (המנחה שלנו).
אין תשובות נכונות או לא נכונות, התשובה שמרגישה לך נכונה עבורך היא התשובה המתאימה. אם תחוש/י אי נוחות תוך כדי מילוי השאלון את/ה רשאי/ת להפסיק למלאו בכל עת.
לנוחיותך, במידה ואת.ה עונה דרך הטלפון, ניתן לסובב מסך לאורך.
אל תהססו לפנות אלינו בכל שאלה והבהרה
תודה מראש על השתתפותכם
אור בונשטיין - 054-942-3622
נתן סיידמן - 058-549-0974
במידה והנך מוכן/ה להשתתף במחקר, אנא אשר/י:
מחפשים תפקיד יציב עם תנאים טובים, מענקים ואפשרויות קידום? זה בשבילכם 👇
✨ מה בתפקיד?
✅ מענה טלפוני ללקוחות החברה (שיחות נכנסות בלבד)
✅ מתן מידע, עדכון ושינוי פרטים בפוליסות ביטוח רכב
✅ טיפול בבירורים וגביית תשלומים
✅ שימור לקוחות והרחבת שירותים קיימים
✅ עבודה עם חומר מקצועי מעמיק ומעניין
🎯 מה אנחנו מחפשים?
✔ ניסיון ממוקד שירות – יתרון
✔ יכולת למידה גבוהה
✔ אסרטיביות וחוסן אישי
✔ יכולת מכירה מתוך שירות
✔ יסודיות וכושר ביטוי מצוין
✔ אוריינטציה לעמידה ביעדים
💰 שכר ותנאים:
✔ שכר בסיס: 34.32 ₪ לשעה + עמלות
✔ ממוצע שכר: כ-45 ₪ לשעה
✔ הגנת שכר של 44 ₪ לשעה בחודש הקורס + 5 חודשים נוספים
🎁 מענקים בשווי 8,000 ₪:
💸 2,000 ₪ לאחר מעבר הסמכה
💸 מענק התמדה 6,000 ₪ ב-3 פעימות:
▪ אחרי 3 חודשים – 1,000 ₪
▪ אחרי חצי שנה – 2,000 ₪
▪ בתום שנה – 3,000 ₪
🕐 היקף משרה:
5 משמרות באמצע השבוע + שישי לסירוגין
ימים א'-ה' 08:00–17:00
שישי לסירוגין 08:00–13:00
📚 הכשרה מקצועית על חשבון החברה (כשבועיים)
👨👩👧👦 קיימת גמישות להורים ולסטודנטים
📩 לשליחת קורות חיים:
📧 desertstormil@gmail.com
📱 לקבוצת הדרושים:
🎁 בונוס לגולשי הדף – מבצעים על מחשבים ניידים:
המשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – רשלנות רפואית
2
1 .1 מהי רשלנות
2
1 .2 רשלנות רפואית
3
1 .2.1 מהי רשלנות רפואית
3
1 .2.2 רשלנות רפואית בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4 פרק 2 – רשלנות רפואית : חלקו של המעביד 9
2 .1 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית 9
2 .2 חלקו של המעביד ברשלנות רפואית בראי הפסיקה
1 0 פרק 3 – רשלנות רפואית כעבירה פלילית
1 2
פרק 4 – רשלנות רפואית : סקירה משווה
1 6
פרק 5 – דיון וסיכום
1 9
מקורות
2 2
תקציר
הביטוי המשפטי של היחסים בין הפרט ומערכת הבריאות מתמקדים בעיקר בדיני הנזיקין והרשלנות הרפואית, זאת לאור העלייה במספר הפרשות העוסקות ברשלנות רפואית. לכן, בעבודה זו נסקור סוגייה אחת מני רבות מתחום הרשלנות הרפואית – העוולה האזרחית לעומת העבירה הפלילית. בנוסף, נבחן באילו מקרים תוטל אחריות בגין רשלנות רפואית על מוסדות רפואיים?
תחילה, נסקור בפרק הראשון את עוולת הרשלנות, תוך התמקדות ברשלנות הרפואית. בנוסף, נבחן כיצד שיטת המשפט הישראלית מגדירה מהי רשלנות רפואית בהתאם לחוק ולפסיקה, זאת בהתאם לדיני הנזיקין. במסגרת הפרק השני נבחן מהו חלקו של המעביד במעשה הרשלנות הרפואית, כאשר ההתמקדות הנה ביחסי שולח – שלוח ובכשל מערכתי. בחינה זו הנה חיונית, מאחר ואחריות המעביד לרשלנות רפואית הנה אחריות שילוחית נפוצה במסגרת פקודת הנזיקין. בכדי להוכיח את אחריותו של המעביד לרשלנות בהתאם לשיטת המשפט בישראל, צריכים להתקיים מספר תנאים מצטברים – ישנם יחסי עובד ומעביד וכן, העוולה בוצעה על ידי העובד במהלך עבודתו של העובד אצל המעביד. בנוסף, אחריות המעסיק לרשלנות העובד מוגדרת במסגרת יחסי שולח – שלוח. בנוסף, נבחן בפרק זה את חלקו של המעסיק ברשלנות בראי הפסיקה בישראל.
במסגרת הפרק השלישי, נסקור כיצד החוק הפלילי בישראל רואה את הרשלנות הרפואית כעבירה פלילית וכיצד ניתן להבחין בין הדין האזרחי של עוולת הרשלנות לעבירת הריגה. בהמשך, נבצע בפרק הרביעי סקירה משווה של המצב המשפטי בארצות הברית בסוגיית הרשלנות הרפואית בנקודות כמו יישומה של דוקטורינת ההסכמה מדעת לטיפול רפואי.
לבסוף, בפרק החמישי, נערוך דיון בממצאי העבודה.
מסקירתנו עולה, כי בניגוד למערכת הבריאות האמריקאית, מערכת הבריאות הישראלית הנה, לרוב, ציבורית. למרות ההבדלים, גישתן של שיטת המשפט הישראלית והאמריקאית כלפי רשלנות רפואית דומות בעמדתן. למרות ההבדלים, שיטת המשפט בישראל בחרה לאמץ את אמות המידה הנהוגות בארצות הברית.
שוק התעסוקה בוער, עובדים מתלוננים על מעסקים נצלנים. מעסיקים לא מצליחים למצוא עובדים. האם זה אשמת עורכי דין שמגנים על העובדים? או בתי המשפט? האם אפשר בכלל לגשר בין מעסקים לעובדים? עדי פריינטי היא עורכת דין בתחום דיני עבודה מזה 26 שנים, היא מייצגת עובדים מול מעסיקים שתובעים את הזכויות שלא קיבלו. הבולדוג אישית לא הסכים איתה על כלום, אבל אתם תחליטו מה אתם חושבים בעצמכם ! כמעסיק - אתה אוכל מלא סטירות שלא דיברו עליהם כאן כי אי אפשר לכמת (מלשון כמות) אותן לכסף לעובדים צעירים יש 0 נאמנות לעסק (בכלל לא כמו שהיא מציגה) את הזכויות שלהם הם יודעים לדקלם מ-צ'אט.גי.פי.טי. למעשה, לא הייתי קוראת לזה נאמנות אלא פחד ממה שיש בחוץ.
מרטין "הבולדוג" בוקסדורף. מטפל במשכנתאות של אנשים שנתקלו בקושי כל שהוא או חושבים שעלול להיות קושי כל שהוא עם המשכנתא. אנשים שעברו פשיטות רגל, תיקים בהוצאה לפועל, בעיות מול הבנקים והתחילו חיים חדשים. אנשים שרוצים את הטוב ביותר עבור המשכנתא שלהם . בלי שום תחרות. הוא מטפל כבר 15 שנה באנשים שהם המצליחים בתחומם או בדרך להיות כאלו
מרד הגנרלים לא התפתח החלל ריק, אלא יושם והתפרס על פני שנים, כשראשי מערכת הבטחון ישמה מדיניות משלה. מאיר דגן, ראש המוסד, התנגד ב2010 לתקוף באיראן ולכן מבצע מעשה ריגול ומדווח על התוכנית של נתניהו לארה"ב. מדובר במעשה חתרנות ומרידה על רקע מדיניות פוליטית לעבר ארגון ביון, גם אם מערכת הביון שמקבלת את הדיווח שייכת למדינה ידידותית. גם אם הוא בטוח שהוא מציל את מדינת ישראל מתוך יהירות, כי לדעתו הוא יודע יותר טוב. היום אנחנו יודעים שהיה צריך לחסל את תוכנית הגרעים האיראנית. בכל מדינה אחרת, מאיר היה צריך להיכלא לשארית חייו. מדובר בחפרפרת בתפקיד בכיר במערכת הבטחון הישראלית. אך מאיר דגן אפילו לא נחקר כי הוא משמש "בצד הנכון", לשמאל האנרכיסטי.
רונן ברגמן התריע על מבצע הביפרים באתר YNET 16 שעות לפני הוצאתו אל הפועל - אם לא הצליחו לשכנע בתוך החדר, הדבר יודלף לתקשורת או לחלופין למערכת ביון זרה על ידי האנרכיסטים יודעי כל במערכת הבטחון. ואכן מלכתחילה בחיזבאללה חשדו בביפרים. הידיעה היתה עלולה לסכן את המבצע. האנרכיסטים במערכת הבטחון הרשו לעצמם לעשות כרצונם. גם לא נחקרה ההדלפה על התקיפה באיראן - בערוץ 2, המגישים היו מוכנים עם איפור.
אם החיזבאללה היה רק חושד, מבצע הביפרים היה נמנע. מדובר בכלי נוסף לסיכול ארועים - אם צריך, מדליפים מידע כדי לסכל פעולות בטחוניות ולעקוף את הדרג המדיני. מדובר במרידה שקטה. הצבא רוצה שדברים ייעשו בדרך שלו כדי להפעיל לחץ על הדרג המדיני. לצורך העניין מציגים מצגת מפחידה במטרה ליישם את המדיניות שהמערכת הבטחונית החליטה עליה. המטרה היא לבנות צבא שיש לו מדינה ולא מדינה עם צבא שפועל להגנתה. היסוד הנפשי שלהם שמערכת הבטחון מפקפק בשלטון המדיני ולכן יש להטעות אותה כדי ליישם את המדיניות של הפקידים במערכת הבטחון
ארגוני הטרור הערבים תמיד האמינו בהשמדת מדינת ישראל. אם הם פעלו בנושא, מאחר והדבר היה מנוגד לאינטרסים שלהם. הם המתינו להזדמנות. סמכות השלטון הצבאי על המדינה מסכנת את בטחון ישראל. כשיש גנרל שלא מציית לסמכות האזרחית צריך לעוף הביתה מיד. אי הציות של מערכת הבטחון היא רעה חולה. המערכת מנעה הקמת ועדה חקירה וניהלה מלחמת חורמה כדי למנוע חקירה אמיתית כנגד מי שאחראי על הטבח ב-7 לאוקטובר. הם סרבו לשתף פעולה עם מבקר המדינה מתוך יהירות, אלא אם הרכב הועידה תהיה מקובלת עליהם. גם ארועי ה-7 לאוקטובר, לא גרמה להם להבין שהם לא מעל לדרג הנבחר. היה משבר והצבא לא ידע למי לציית כשהיה אמור לציית לנבחרי הציבור ואם זה לא מתאים להם, כמו במדינה דמוקרטית, יש להחליף אותם בקלפי.
ראשי הצבא יצרו דמורליזציה בקרב אזרחים ואנשי צבא באופן מכוון עוד לפני הרפורמה המשפטית כנגד ממשלת ימין. הם זרעו את הזרעים ההרסניים ואת זה האוייב ידע לזהות. בכך שהם מנעו מהדרג המדיני מידע, הם ביטלו את הדמוקרטיה וקיבלו את ההחלטה מראש ללא סמכות. מדובר במאפיה, באיום. לא מדובר בשומרי סף. התפקיד של ארגוני הבטחון רואה את עצמו כמי שאמור להגן על הדמוקרטיה מצד הממשלה ובכך הפך את עצמו לגוף פוליטי המבצע המרדה. למעשה, על פי חוק, תפקיד השב"כ להגן על הדמוקרטיה, ובפרט על הממשלה. ראשי השב"כ צריכים להעצר. לכן הם נכשלו ב-7 לאוקטובר וביצעו המרדה. מדובר בשיטה.
הסרט 'קוראים לי סאם' כמקרה בוחן - סאם כדמות בעלת מוגבלות שכלית התפתחותית וטיפול באמצעות בעלי חיים כהתערבות לבעלי מוגבלות זו
תוכן עניינים
חלק א – כללי
1 חלק ב – מהי מוגבלות שכלית התפתחותית
2
1 . מהי מוגבלות שכלית התפתחותית?
2
2 . שכיחות התופעה
2
3 . הגורמים למוגבלות שכלית התפתחותית
3
4 . הטיפול בבעלי פיגור שכלי
4 חלק ג – תרומת הטיפול בחיות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית 5
סיכום 7
מקורות
8
חלק א – כללי
בחרתי לעסוק בעבודה זו בסרט הדרמה 'קוראים לי סם' ('I Am Sam'), אותו ביים ג'סי נלסון (2001, Nellson). הסרט מציג את סאם דואסון, אשר נולד עם פיגור שכלי ומשמש כאב יחידני לילדה בת 7. רמת המשכל שלו מקבילה לילד בן 7. בתו, לוסי, נולדה לסאם מזוגיות עם הומלסית שגרה איתו עד ללידתה של לוסי.
לוסי נולדה נורמלית, אם כי לא ידוע הרקע הרפואי או הנפשי של האם והסיבה שהביאה אותה לגור ברחוב מלכתחילה. האם בחרה לנטוש את סאם והתינוקת ביום שהם השתחררו מבית החולים לאחר הלידה. בהמשך, סאם מגלה, כי האמא אמרה לו שגרה איתו רק כדי שיהיה לה מקום לישון.
למרות המוגבלות של סאם, הוא מסתגל למצב החדש ואף נעזר בחברים בעלי מוגבלויות נפשיות ושכליות גם הם, בעמיתים לעבודה ובשכנה טראנסג'נדרית הסובלת מאגרופוביה. סאם אף השתתף בקורס הדרכה הורית. עם זאת, במהלך מסיבת יום ההולדתה השביעי של לוסי, עו"סית מהרווחה החליטה להעביר את הילדה למשפחת אומנה, הליך שבעקבותיו נפתח משפט משמורת. בשלב זה, עלילת הסרט מתמקדת במאבקו המשפטי של סאם להחזיר לחזקתו את לוסי.
ריטה, עורכת דין יוקרתית הסכימה לייצג אותו במשפט ללא תשלום. במהלך המשפט, נבחנת המסוגלות ההורית של סאם לאור מוגבלויותיו וכן, מתברר, כי המשפחה האומנת פתחה בהליך אימוץ של לוסי, במקרה ובו בית המשפט יחליט כי סאם אינו אב כשיר או במידה וסאם יחליט לוותר על הזכויות ההוריות שלו. בשלב מתקדם במשפט, סאם נשבר ובמהלך עדותו מסכים עם התובע, כי מגיע ללוסי הטוב ביותר. בעקבות כך, בית המשפט החליט, כי לוסי נשארת בחזקת המשפחה האומנת עד שמצבו הסוציואקונומי של סאם ישתפר, כולל שיפור בהכנסתו ומעבר לדירה גדולה יותר, בה יהיה ללוסי חדר משלה וכן, על סאם הוטל לעבור הערכה פסיכולוגית. בעקבות החלטת השופט, סאם מתפטר מעבודתו בבית הקפה, עובר דירה קרוב למגוריה של המשפחה האומנת, מתחיל לעבוד בפיצה האט ועובד כמטפל בכלבים להשלמת הכנסה. ריטה, עורכת הדין, ממשיכה ללוות את סאם בהליך המשפטי וכן, בסופו של דבר, סאם זוכה גם לשיתוף פעולה מצד האמא האומנת, שמעבירה את הבת לחזקתו.
