מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות פגיעות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פגיעות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 30 ביוני 2020

מחקר בנושא ידע ומודעות לגבי שינויי אקלים בקרב צוות סיעודי ורפואי במערכת הבריאות בישראל





שלום רב,
אנו עורכים מחקר בשם: ידע ומודעות לגבי שינוי אקלים בקרב צוות סיעודי ורפואי במערכת הבריאות בישראל אשר מטרתו היא לבחון את ההבדל בין ידע ומודעות הצוות הרפואי בנושא שינויי אקלים לבין ידע ומודעות הצוות הסיעודי בנושא, על מנת להתערב בהתאם כדי לצמצם את מספר וחומרת הפגיעות כתוצאה משינויי אקלים.
השתתפותך במחקר עשויה לתרום בצורה משמעותית להבנת הנושא.
חשוב לנו להבהיר כי אינך חייב/ת להשתתף במחקר, ולאי הסכמה לא תהיה כל השלכה עליך ולא תפגע בך בכל דרך שהיא בהמשך.
במסגרת המחקר תתבקש/י למלא שאלון. משך השאלון יהיה כ 15 דקות. 
אם תרצה/י בכך תוכל/י להפסיק את השתתפותך בשאלון בכל שלב שהוא, מבלי שתהיה לכך כל השלכה עליך ולא תיפגע/י מכך בכל דרך שהיא בהמשך.
כל הנתונים המזהים במחקר ישמרו חסויים ולא יהיו זמינים לאף אחד מלבד צוות המחקר.

תודה  מראש על שיתוף הפעולה.

בברכה,

שמות החוקרים: חוקרת ראשית: ד"ר מיה נגב. חוקר נוסף (סטודנט): גוטאני איהם.
ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה




יום שבת, 27 באוקטובר 2018

לפעמים צריך להסתכל על בעיה הפוך מהאינטואיציה השגרתית






מעשה שהיה: הימים ימי מלחמת העולם השניה. כוחות הברית מנסים להחליט כיצד ניתן למגן את המטוסים שלהם טוב יותר. עקרונית, ניתן לכסות את כל חלקי המטוס בפלדה אבל זה יוצר שתי בעיות:

1. מטוס כבד בהרבה שעולה יותר דלק להטיס והוא משמעותית קשה יותר לתמרון;
2. בימי מלחמה בד"כ הכל במחסור, בטח ובטח מתכות.

כאן נכנס לתמונה אברהם ולד (Abraham Wald), יהודי מאוסטרו-הונגריה, שהיגר לארה"ב עקב רדיפת היהודים, שגברה מאוד לאחר סיפוח אוסטריה בידי גרמניה הנאצית בשנת 1938.
בימי המלחמה ולד, מתמטיקאי מוכשר, היה חבר בצוות תכנון אסטרטגי שהתמודד עם בעיות הנדסיות ומתמטיות מורכבות מולן ניצבו כוחות הברית. אחת הבעיות הייתה לנסות להחליט כיצד ניתן למגן מטוסים בצורה היעילה ביותר, תוך שימוש בהכי מעט מתכת שאפשר. ולד קיבל לידיו נתונים מאלפי פגיעות של מטוסים ששבו משדה הקרב לגבי המקומות בהם נפגעו המטוסים והתבקש על פי מפות אלה לתכנן את המיגון. ההגיון שהוביל את מקבלי ההחלטות היה זה - האיזורים שספגו הכי מעט פגיעות יזכו להכי מעט מיגון. לדוגמה - מצאו שגוף המטוס והכנפיים סופגות פגיעות רבות, לעומת המנועים שסופגים יחסית מעט פגיעות.
ולד זיהה שמדובר בטעות לוגית קשה ולמעשה אפילו קטלנית - הרי המטוסים שנבדקו, ושמהם הוציאו את נתוני הפגיעה - הם המטוסים *ששבו בשלום לבסיס*. כלומר המקומות בהם כמעט לא ראו פגיעות, הם דווקא אלה שצריך למגן, מכיוון שפגיעה שם ככל הנראה הפילה את המטוס.
כוחות הברית אכן יישמו את את הרעיונות של ולד, מה שככל הנראה הציל את חייהם של לא מעט טייסים.
מה שולד עלה עליו הוא מה שנקרא בסטטיסטיקה - "הטיית הישרדות". כלומר סטטיסטיקה שעוברת הטיה על ידי כך שיש קבוצה ששורדת ונכנסת לסטטיסטיקה, והקבוצה שאינה שורדת לא נספרת. זו בעיה חמורה במיוחד במקרים בהם ישנו ניסוי שמוביל לתוצאה בררנית הנתלית בהשרדות של הפרטים בניסוי.

ולד ואישתו נהרגו בשנת 1950 ב.. התרסקות מטוס בהודו. סתם התרסקות..
בתמונה: מפת הפגיעות שקיבל ולד, המכילה את הפגיעות שכן נספרו.