צ'ארלס פונזי - ההונאה שהתחילה את הכול !

 

סיפור ידוע אבל כיף לשמוע אותך מספר אותו, אני חולה על הסיפורים שלך מרטין.

הסיפורים של מרטין מעודדים אותך לדבר אחרת עם העולם. להאמין שאיך שהוא אתה יכול להצליח (בלי לרמות כמובן) אם תדע לדבר נכון.

הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

 

פרה סמינריון : הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

פרו סמינריון בנושא –
הדין הרצוי והדין המצוי בנוגע לעבירת אינוס גבר בהתאם לשיטת המשפט בישראל – משפט משווה עם הדין הקנדי

שם הקורס: ח
מספר הקורס:
שם המרצה:
מוגש על ידי:
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

תקציר
1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 אלימות ואלימות מינית כנגד גברים
1.1.1 אלימות ואלימות מינית – הגדרה
1.1.2 אלימות מינית כלפי גברים – סטטיסטיקה והשפעות נפשיות
2
2
3
1.2 אלימות מינית כלפי גברים בהתאם לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.1 עבירת אינוס לשיטת המשפט בישראל
4

1.2.2 אונס לעומת מעשה סדום על פי החוק הישראלי
5
פרק 2 –עבירת אינוס – משפט משווה : שיטת המשפט בקנדה
7
פרק 3 – דיון ומסקנות
8
סיכום
10
מקורות
11

תקציר
כל החבר’ה הביעו צער שכל הסיפור שהסתבך
וחרטה וכל החרא אז למה הם לא מפסיקים לחייך
כי השופט הקל את העונש כי לא צעקת ולא היית בתולה
החוק היבש לא נרטב אף פעם
אפילו לא מדמעה של ילדה (כל החבר’ה, יהלי סובול)

עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום עבירות המין מההיבט המשפטי – מהו הדין הרצוי והדין המצוי בהתאם לשיטת המשפט הישראלי בנוגע לאינוס גבר? במסגרת זו, אבחן את שיטת המשפט בישראל, תוך התמקדות בעבירות אונס ותקיפה מינית כנגד גברים ונשים כקורבנות העבירה, תוך השוואה לשיטת המשפט הקנדית.
תחילה, אגדיר את האלימות והאלימות מינית כנגד גברים כתופעה חברתית וכן, אציג את הסטטיסטיקה וההשלכות של תקיפה מינית על גברים כקורבן. בנוסף, אבחן את עבירות האונס והתקיפה המינית כנגד גברים כקורבן בהתאם לשיטת המשפט הישראלי רואה את האונס ואת התקיפה המינית. בהמשך, אבחן את החוק הקנדי בנוגע לעבירות תקיפה מינית כנגד גברים בקנדה. לצערי, לאור האופי המצומצם של העבודה, לא אוכל לעסוק בסוגיה בהרחבה.

לרכישת העבודה

למה לאדם אסור להתערב בטבע? פארק ילוסטון בארה"ב בתור דוגמא

פארק ילוסטון בארה"ב , הפארק לאומי הראשון בעולם, היה ידוע בקהילת הזאבים הגדולה והמרשימה שלו שהפכה לסימן ההיכר של הפארק עד היום.
בשנות ה-70 של המאה ה-19 החל לחץ של חוואים בסביבה כלפי הרשויות על כך שהזאבים טורפים את עדריהם שליחכו עשב להנאתם בשדות הפתוחים ברחבי הפארק. עקב כך, ובלי הרבה מחשבה קדימה, נורו, הורעלו או הושמדו כלל הזאבים בפארק! ובתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 הם נעלמו כליל.
סוף טוב הכל טוב עבור החוואים והפארק? אז זהו שלא. הטבע חזק מהכל. ברגע השמדת כלל הזאבים החלה שרשרת אירועים טבעיים חמורים בפארק:
1. עקב העובדה שהזאבים הפסיקו לטרוף את העדרים, אוכלוסיית האיילים בפארק גדלה בצורה מאסיבית.
2. כיוון שאיילים הם צמחוניים וכרגע לא ממש היה מי שיטרוף אותם, הם חיסלו שטחים גדולים יותר של צמחיה, ובצורה מוגברת, מה שהפך שטחים ירוקים עד אז, לצחיחים לגמרי.
3. עשבים ועצים בגדות הנהרות נעלמו לגמרי והפסיקו לצמוח, ועקב כך לא היה מזון לציפורים בפארק, כך כמות הציפורים בפארק ירדה באופן דרסטי.
4. הבונים, שניזונים מעצים בגדות הנהרות, נעלמו... עקב העובדה הפשוטה שהעצים והאוכל שלהם נעלמו מגדות הנהרות.
5. כיוון שהבונים נעלמו, המיני סכרים שהם יוצרים גם נעלמו ולא היה מי שיספק איזור מים קרים ומוצלים לדגים בפארק, שגם מספרם פחת דרסטית.
6. עקב הכמות הגדולה של האדמה הצחיחה באיזור הנהרות (כאמור אין צמחיה, אין בונים, אין סכרים, אין דגים וכו'), שטפונות סחפו איתם עוד ועוד אדמה.
7. עקב השטפונות והסחף, גדות הנהרות כבר לא היו יציבים, מה שגרם לנהרות עצמם לסטות ממסלולם ולסכן את החיות (הנותרות) בפארק ואת דרכי הגישה... אפילו למטיילים.
8. האיילים, שכבר לא ממש היו צריכים לזוז, רמסו שדות שלמים, שדה אחר שדה...של החוואים עצמם!
9. כיוון שהאיילים לא מתים, אין ממש פגרים על הקרקע, כלומר פחות נשרים, עורבים, שועלים, זאבי ערבות, ודובים שחיים בפארק. רובם נטשו.
10. אם אין פגרים גם אין ממש זוחלים/תולעים, ומשהו שיזין את הקרקע שתצמח מחדש כחלק מהמערכת האקולוגית הטבעית.
כל זה לא התרחש כמובן תוך שנה, אלא לאט ובעקביות, עד שזן אחר זן נפגעו מהשטות ההיא בשנות ה-70 של המאה ה-19.
** עובדת בונוס: יש חדשות טובות – רק בשנות ה-90 של המאה ה-20 נפל לאמריקאים האסימון. הפיתרון? להחזיר את הזאבים כמובן.
כאמור באמצע שנות ה-90 נלכדו כ-30 זאבים בקנדה (לא כולם, אל דאגה), ושוחררו באופן מבוקר בפארק. הזאבים התרגלו למקום, החלו לצוד איילים, שפתאום היו חייבים לנוע. יותר תנועה = פחות שהייה בגדות הנהרות ובשטחים נרחבים אחרים = יותר צמחיה, יותר עצים, יותר חיות, ויותר חיים בפארק. כל המערכת האקולוגית חוזרת להשתקם.
נכון להיום הפארק אמנם עדיין בהתאוששות אבל נמצא במצב משמעותית יותר טוב ממה שהיה רק לפני כ-25 שנה.

כשמכרז לבניין פרלמנט חדש בפרובינציה הקנדית מרים את הקריירה של אדריכל צעיר

ב1891 הפרובינציה הקנדית קולומביה הבריטית החליטה לפרסם מכרז לבניית בניין פרלמנט חדש.
פרנסיס רטנבורי, אדריכל בריטי בן 24 שזה עתה עבר לקנדה על מנת להתחיל את קריירת האדריכלות שלו, החליט לנסות את מזלו למרות שכלל לא היה קנדי (מה שכמובן היה אחת הדרישות במכרז). הוא חתם על המכרז כ"אדריכל מקולומביה הבריטית", וזכה. למרות הזיוף בחתימה, העובדה שהוא חרג בתקציב ביותר מ400,000$ ובעיות רבות נוספות, הפרלמנט והציבור כל כך אהבו את התוצאה שפרנסיס המשיך ובנה עוד עשרות בניינים מפורסמים ברחבי הפרובינציה, בינהם גם הבניין שהיום משמש כמוזיאון האומנות של ונקובר.
אם סיפור חייו של פרנסיס לא היה מספיק מעניין עד עכשיו, אז המוות שלו לגמרי מספק את הסחורה. ב1935, פרנסיס נמצא בביתו בבורנמות׳ כשהוא פצוע קשה בראש, לאחר פגיעות מרובות מפטיש נגרים, ומת מפצעיו כעבור חמישה ימים. מי שהואשם ברצח הוא ג׳ורג׳ סטונר בן ה18, הנהג של פרנסיס, שניהל רומן עם אשתו עלמה (שגם הקשר בינהם התחיל כשפרנסיס בגד באשתו הראשונה איתה). יש שטוענים שעלמה היא זאת שרצחה את פרנסיס.
משם זה רק הולך ומתדרדר כשעל ג׳ורג׳ נגזר עונש מוות, עלמה מתאבדת כשהיא מבינה שהיא עומדת לאבד אותו, ובסוף ג׳ורג מקבל חנינה ומבלה שנים בכלא.
כמובן שלאחר מכן נכתבו על הסיפור ספרים, הופקו תכניות טלוויזיה, מחזות, ואפילו אופרה.

אבל איזה בניין יפה יצא לו אה?

כששר ההגנה הקנדי סובל מהפלצנות של השמאל הקנדי הרדיקלי

גם בקנדה, כמו בישראל יש שמאל רדיקלי ואנרכיסטי, ממש כמו שלום עכשיו ומחסום ווטש. ידוע שהומור אנגלי הוא מתוחכם, אבל הומור קנדי הוא ברמה אחת מעל. להלן תגובתו של שר ההגנה הקנדי למכתב ביקורת ששלחה לו שמלאנית קנדית פלצנית בעקבות פעילות הצבא הקנדי באפגניסטן. שיפטו בעצמכם:

זה התרגום של התשובה, של שר ההגנה הקנדי ששלח לנשמה נשית טובה שהתלוננה בפניו על גורלם של האסירים "הלוחמים המסכנים" האפגניים במרכזי המעצר באפגניסטן.

המטה הארצי לביטחון
מייג'ור גנרל ג'ורג' ר פירקס בניין, 15 NT
אוטווה, ON K1A 0K2
קנדה

גברת נכבדה,
תודה לך על מכתבך המבטא את הדאגה העמוקה שלך לגורלם של מחבלי אל קאעידה שנתפסו על ידי כוחות קנדיים, ומועברים לממשלת אפגניסטן וכעת מוחזקים על ידי פקידים במרכזים הלאומיים שלהם במרכזי המעצר באפגניסטן.

הממשל שלנו מתייחס לנושאים אלה ברצינות וההודעה שלך מתקבלת בהבנה באוטווה.
את תשמחי ללמוד,כי הודות לטיפול של אנשים כמוך, אנו יוצרים מחלקה חדשה בתוך המטה להגנה הלאומית, אשר תיקרא PCART או תכנית של קנדים שאחראים לרוצחים.

בהתאם להנחיות התכנית החדשה, יבוא לקנדה טרוריסט ויושם תחת אחריותך ובמעקב אישי.
העצור האישי שלך כבר נבחר וילווה תחת משמר חמוש למקום מגוריך בטורונטו ביום שני הבא.

עליי מוחמד אחמד בן מחמוד (את יכולה פשוט לקרוא לו אחמד) יטופל על ידך על פי הסטנדרטים שדרשת באופן אישי במכתב התלונה שלך. כפי הנראה יהיה לך הכרחי להעסיק גם עזרה. אנו נערוך ביקורות שבועיות על מנת להבטיח שאחמד מקבל טיפול ואת כל תשומת הלב שאת ממליצה בתקיפות במכתבך.

למרות שאחמד הוא סוציופת אלים ביותר, אנו מקווים שהרגישות שאת מתארת כבעיה התנהגותית קלה מאוד שלך, תעזורנה לו להתגבר על בעיותיו.
ייתכן שאת צודקת כאשר הם מתארים בעיות אלה כהבדלים תרבותיים גרידא.אנחנו מבינים שאת מתכוונת לספק לו ייעוץ וחינוך בבית.

הטרוריסט המאומץ שלך מאוד בקיא מאד בדיסציפלינות של קרב מגע ויכול ליטול חיים בחפצים פשוטים כמו עיפרון או קוצץ ציפורניים.
אנו ממליצים לך לא לבקש ממנו לעשות הדגמה בפגישה הבאה של קבוצת היוגה שלך.

הוא גם מומחה לחומרי נפץ שמיוצרים ממוצרים ביתיים. אולי עדיף לשמור אותם נעולים, אלא אם את חוששת שזה (בדעות שאת מביעה) עלול לפגוע בו.

אחמד לא ירצה לשמור על יחסים איתך או בנותיך (מלבד קשר מיני) מאחר שהוא מאמין שנשים הן סוג של סחורה תת אנושית.זהו נושא רגיש במיוחד עבורו והוא ידוע בתגובותיו האלימות לנשים שאינן עומדות בקריטריונים של הביגוד כפי שהוא רואה כמתאים יותר.

אני סומך ובטוח שעם זמן תלמדי ליהנות מהאנונימיות של הבורקה. זכרי שזה חלק מהכבוד הטוב לאמונות דתיות, כמו שאת כותבת במכתבך.
שוב תודה לך על הדאגה שלך. אנחנו באמת מעריכים אנשים כמוך שדואגים לספר לנו איך לשפר את העבודה שלנו ולדאוג לאחינו בני האדם.

זכרי לטפל טוב באחמד וזכרי שאנחנו צופים בך.

מזל טוב ואלוהים יברך אותך,
בכבוד רב,
גורדון אוקונור
שר ההגנה של קנדה.