היום לפני 20 שנה (28.01.1996) - התפוצצה פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה הנוגעת למדיניות מגן דוד אדום בעניין מנות דם שנתרמו על ידי עולים מאתיופיה. על-פי המדיניות, שהוסתרה מן התורמים, לא נעשה שימוש בתרומות הדם, בשל החשש שהתורמים נגועים במחלות הנפוצות יותר בקרב עולי אתיופיה מאשר באוכלוסייה הכללית, ובכללן איידס. עם זאת, לתורמים ניתנה "תעודת תורם דם" וניתן להם ולבני משפחתם ביטוח דם למשך שנה ככל התורמים. הפרשה נחשפה בכתבה מיום 28 בינואר 1996 שערך העיתונאי רונאל פישר בעיתון מעריב, ועוררה בישראל סערה.
כמה ימים לאחר חשיפת המדיניות, הפגינו אלפים מבני העדה מול משרד ראש הממשלה, תחת הסיסמה "דמנו כדמכם". המשטרה, שנערכה בכוח קטן להפגנה שקטה, הופתעה כשהמפגינים הפגועים והזועמים תקפו את השוטרים באבנים, מקלות וברזלים. השוטרים ניסו להדוף את המפגינים בכדורי גומי, זרנוקי מים וגז מדמיע. זו הייתה אחת ההפגנות הסוערות ביותר במדינת ישראל: נפצעו כ-41 שוטרים ו-20 מפגינים, וכ-200 מכוניות של עובדי משרד ראש הממשלה ניזוקו. מפקד מחוז ירושלים במשטרה ניצב אריה עמית העיד כי הייתה זו ההפגנה האלימה ביותר בישראל שבה נאלצו כוחות המשטרה בלית ברירה להשתמש לראשונה בירי גז מדמיע כנגד מפגינים יהודים וכי כוחותיו עמדו בפני ההחלטה לאפשר ירי חי לאזהרה אך לבסוף נמנעו מכך.
הסערה הציבורית הביאה לפיטוריו של מנכ"ל מגן דוד אדום דאז, ולהקמת ועדת חקירה בראשות הנשיא לשעבר יצחק נבון. לאחר דיונים שנמשכו מספר חודשים פרסמה הוועדה את מסקנותיה: היא קבעה שלא היה מקום להונות את תורמי הדם, אולם לא המליצה לשנות את הנהלים לגבי אי-קבלת תרומות דם של בני העדה.
לדעתי האישית המדיניות הזו מוצדקת ועל התחקיר העיתונאי להיות מצונזר מלכתחילה, אם כבר פוגעים בישראל בחופש העיתונות. אתיופיה הנה מדינת עולם שלישי הנמצאת באפריקה השחורה - דרומית לסהרה. רוב הנדבקים באיידס באפריקה השחורה נדבקים באמצעות קיום יחסי מין מאחר והם לא משתמשים בקונדומים. זוהי הסיבה ש-100% מהזונות ביבשת נשאיות איידס. 6% מהאוכלוסיה באפריקה השחורה נשאי איידס. מדובר בנתון גבוה פי 3 מהריכוז במדינות העולם המערבי. 12% מעולי אתיופיה נדבקו באיידס במהלך העלייה או אחריה. 30% ממהגרי העבודה שהסתננו מאפריקה נשאי איידס. בנוסף, ריכוז מחלות נוספות המועברות דרך הפרשות הגוף גבוה באוכלוסיה השוכנת באפריקה השחורה לעומת האוכלוסייה המערבית. לכן, מוצדק להשמיד מנות דם החשודות כנגועות.בשנות ה-90 לא היו הבדיקות הקיימות היום שמאבחנות נוכחות נגיפים כאלו ואחרים בדם קרוב לזמן ההדבקות.
לכן, דרך יעילה לסנן מנות דם נגועות הנה לאתר סימנים מחשידים - ממש כמו שמשמידים מנות דם של אשכנזים ששהו בבריטניה בתחילת שנות ה-80, אז הייתה נפוצה מחלת הפרה המשוגעת. לכן, גם מהם מתרימים כדי שלא להביך אותם מול חבריהם לעבודה, ללימודים ולשרות הצבאי. הם גם מקבלים ביטוח מנת דם כמו כולם. מזהים אותם על פי סעיף בשאלון ההתרמה - ממש כמו ששואלים האם שהית באפריקה השחורה במהלך 7 השנים האחרונות, שואלים האם שהית באנגליה בתחילת שנות ה-80. גם אם הבנאדם סימן כן, מתרימים ממנו דם והוא נהנה מהיתרונות שמסביב - כולל ביטוח דם לו ולבני משפחתו. אבל לא מסכנים את החולה ומשמידים את מנת הדם של האדם הנמצא בסיכון. זוהי פעולה ערכית ביותר, יהודית ומוסרית. לא מדובר במדיניות גזענית, מאחר והאדם יכול לתרום דם במידה ונמנע מלבקר באתיופיה במשך מעל ל-7 שנים. צבע העור שלו אינה הסוגיה. התנדבו איתי פרמדיקים שלא יכלו לתרום דם מאחר ומדי שנה הם טסים לאפריקה השחורה ולהתנדב במשלחת סיוע רפואית מטעם מדינת ישראל. גם מנת הדם שלהם מושמדת כשהם מסמנים את הסעיף לפיו הם מאשרים ששהו באפריקה השחורה במהלל 7 השנים האחרונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה