תכירו את אנדרטת השלום של הילדים שנמצאת בהירושימה. האנדרטה מספרת סיפור מאוד עצוב, שמשולב באגדה יפנית ובתקווה טהורה.
באנדרטה ניתן לראות את דמותה של סדקו ססקי מחזיקה עגור. סדקו הייתה בת שנתיים בלבד כשפצצת האטום Little Boy הוטלה על הירושימה. כעשר שנים לאחר מכן, קצת לפני יום הולדתה ה-12 חלתה סדקו ססקי בלוקימיה עקב נזקי הקרינה שנגרמו לה והרופאים אמרו שנותרה לה שנה אחת בלבד לחיים.
ססקי החליטה להתחיל לקפל עגורי נייר, זאת בעקבות אגדה יפנית שמספרת שמי שיקפל 1000 עגורי נייר יזכה שמשאלת ליבו החזקה ביותר תתגשם (או לחילופין שהוא יזכה במזל טוב לאורך כל חייו). המשאלה שעבורה קיפלה ססקי את העגורים הייתה עולם ללא נשק אטומי (או בגרסה היותר פופולרית של הסיפור- שלום עולמי) .
הגרסה הפופולרית ביותר לסיפור הזה היא שססקי נפטרה לאחר שקיפלה 644 עגורים ושתלמידי כיתתה הם אלה שהשלימו את את המלאכה לקיפול 1000 עגורים, אולם על פי תערוכה שהוצגה במוזיאון האנדרטה ססקי כן הספיקה לקפל 1000 עגורים, ולאחר שהבינה שמשאלתה לא התגשמה, המשיכה לקפל עגורים עד ליום מותה.
בכל יום מונחים מסביב לאנדרטה 1000 עגורי נייר שנשלחים מכל העולם כזכר למשאלתה של ססקי וכסמל לילדים (הדור הבא) שחולמים על עולם ללא נשק אטומי.
עוברים דירה? מחדשים את המטבח? הידעתם שבישראל קיים חוק שמוקדש כולו ל.....מקררים?
בשנות ה-60 החליט מרדכי בש להתחדש במקרר חדש ולכן השאיר את המקרר הישן שבו לא היה לו צורך עוד בחצר הבניין המשותף שבו התגורר. שני ילדים אשר שיחקו בחצר נכנסו כחלק ממשחק אל תוך המקרר ונתקעו בפנים, לאחר שלא הצליחו לצאת הם מצאו את מותם. מרדכי בש נאשם והורשע בבית משפט השלום בגרימת מוות מתוך חוסר זהירות, נקנס ונידון לארבעה חודשי מאסר בפועל ועוד שישה חודשי מאסר על תנאי. (לאחר מכן ערער בש לבית המשפט המחוזי וזוכה מאשמה. אולם, לאחר ערעור נגד שהגיש היועץ המשפטי לבית המשפט העליון, הוחלט להשאיר את הפסיקה המקורית על כנה).
בעקבות המקרה הטראגי חוקק בישראל החוק ל"מניעת מפגעים (בטיחות מקררים)" שבו נאסר על אדם להפקיר מקרר מחוץ לדירה/בניין או בכל אזור ציבורי שהוא, אלא אם הוריד את דלת המקרר או בתנאי שיש למקרר מנגנון פתיחה פנימי.
מקרה מרדכי בש היווה תקדים משפטי על מנת לקבוע את התנהגותו של 'האדם הסביר', משמע האם יכול היה האדם הסביר (לצורך העניין מרדכי בש) לצפות את התוצאות הנוראיות שהיו לפעולותיו (לצורך העניין השארת המקרר בחוץ ומותם של הילדים). בית המשפט העליון קבע שהתשובה לכך היא שהאדם הסביר יכול היה להעלות תרחיש שכזה בראשו כאפשרי ואת הסכנה הטמונה בהפקרת המקרר, ועל כן מצא אותו אשם כפי שנקבע מלכתחילה.
בשנת 2010 השאירו תושבי קריית יובל שבירושלים דלת פלדלת כבדה מחוץ לדירתם ללא השגחה, הדלת נפלה על בנם הפעוט של המשפחה וגרמה למותו. מקרה דומה קרה גם ביולי 2014 לאחר שדלת שנפלה על פעוטה בבית סבתה שבירושלים גרמה לה לפציעה אנושה. בשני המקרים נזקק בית המשפט לתקדים האדם הסביר על מנת לדון בעניינם.
מסקנות: תהיו אנשים טובים, אל תשאירו את הזבל שלכם בחוץ, דאגו לפינוי מסודר או לתרומה של מכשירים/חפצים ישנים, חוץ מזה שזבל של אחד הוא אוצר לאחר....
שני בחורים בשנות ה-20 לחייהם ניסו להבריח ברכבם 9 קילו מריחואנה מלאס וגאס למונטנה, נסיעה של יותר מ-15 שעות. בשלב כלשהו המשטרה החלה לרדוף אחריהם עם ניידות סמויות.
השניים נבהלו והחליטו להסגיר את עצמם. הם עצרו בצד הכביש, נופפו בידיהם לניידות הסמויות, אך אלה לא התייחסו אליהם. מפוחדים ומבוהלים הם התקשרו למשטרה ואחד מהם אמר:
"היי, אה, אנחנו שני המטומטמים שנתפסו בזמן שהם מנסים להבריח דברים דרך הגבול,
כל השוטרים שלכם פשוט נוסעים סביבנו כמו חבורה של משוגעים, ואני פשוט רוצה שתסיימו את זה,
אם אתה יכול לעזור לי עם זה." השוטר בירר איפה הם נמצאים, שאל אם יש להם נשק (הם טענו שיש להם רק חטיפים, כמה מפתיע) ואמר שהוא שלח שוטרים שכבר יגיעו לפגוש אותם.
השוטרים שהגיעו מצאו את השניים מחכים להם בכניעה עם הידיים מאחורי הראש והמריחואנה בצד הכביש.
עד כה נשמע כמו סיפור די הגיוני על פושעים חסרי מזל.
אלא מה? לא היה כלום כי אין כלום - המרדף לא התרחש מעולם. הבחורים החביבים פשוט עישנו יותר מדי מהמריחואנה המוברחת, התמסטלו בטירוף, אכלו סרט רע במיוחד והזו הכל. וכך גרמו להסגרתם ונשלחו לכלא.
מסקנה? אל תעשנו מהחומר שאתם מבריחים. וגם אל תבריחו, עדיף.
השיחה המלאה בין השניים לשוטר (פשוט חובה, חובה, חובה!!!! להאזין לזה):
Here’s some of the phone call:
Ayala-Dolitente: Hi, uh, we’re the two dumb asses that got caught trying to bring some stuff through your border and all your cops are just driving around us like a bunch of jack wagons and I’d just like for you guys to end it. If you could help me out with that, we would like to just get on with it.
Dispatcher: You got caught doing what?
Ayala-Dolitente: Ahh… okay. Um… We kind of got spooked here trying to bring some stuff across your Idaho border.
Dispatcher: OK.
Ayala-Dolitente: And, yeah. A bunch of your cops driving around in a bunch of civilian cars not wanting to pick us up. I don’t know what’s the deal. I was just wondering if you could help us out and just end it.
Dispatcher: OK… um….
Ayala-Dolitente:Yeah… if you could call one of them. I don’t know. It’s getting cold out here man. I just want to get warm and just get on with this whole thing so…
Dispatcher: OK. Where you at right now?
Ayala-Dolitente: University Boulevard right next to the gas station and Applebee’s. All your buddies are around us so if you could help us out that’d be great.
Dispatcher: OK… alright. Is it just you or is there anybody else with you?
Ayala-Dolitente: It’s me and my buddy that I brought with me and then we have a dog that we were gonna bring back to it’s owner but…
Dispatcher: Oh OK.
Ayala-Dolitente: She’s a really nice dog. She’s not mean. She’s a pitbull…
Dispatcher: Oh… cool.
Ayala-Dolitente: She’s really cold in the car. She could use some food too.
Dispatcher: OK. What was your name man?
Ayala-Dolitente: It’s Leland.
Dispatcher: Leland… OK. Hold on just one second OK? Stay on the phone with me.
Ayala-Dolitente: Alright. Thank you.
(speaking to Sward): He’s a nice guy.
Dispatcher: Do you guys have any guns or weapons or anything on you at all?
Ayala-Dolitente: Nope we don’t have any of that stuff with us. Just a bunch of snacks and stuff.
Dispatcher: Alright. I just wanna make sure. They’re just curious.
Ayala-Dolitente: Yeah, yeah. We tried walking away from the car a couple times and that didn’t work. We tried waving them down and that didn’t work so I don’t know what’s going on here.
Dispatcher: OK. I do have one of my marked units. He’s on his way over there so he’s on his way to meet you.
דרושים: לחברת פרטית המספקת כח עזר לבתי חולים והשגחות פרטיות למאושפזים וחולים סיעודיים דרושים עובדים לתפקידים בעלי אופי טיפולי-סיעודי בבתי חולים בעיקר לאזור המרכז, השרון והשפלה למגוון תפקידים. מדובר בתפקידים כגון מטפלים צמודים למאושפזים במחלקה כהשגחה צמודה, טיפול בחולים סיעודיים ואף כח עזר. אזורים: דרושים עובדים בעיקר באזור המרכז והשרון או השפלה לעבודה בבתי חולים במרכז הארץ שכר: השכר משתנה בהתאם לאופי התפקיד ומתחיל ב-30 לשעה ומגיע אף ל-65 שקלים לשעה. משמרות: ישנה אפשרות למשרה חלקית או מלאה. מתאים לסטודנטים, לאמהות ולפנסיונרים. מכורח המציאות ישנה אפשרות לעבוד בכל שעות היממה - 24/7. דרישות: מעל גיל 18 בלבד וללא עבר פלילי. עדיפות לבעלי הכשרה רפואית מינימלית - מגישי עזרה ראשונה או חובשים.
פנייה: למעוניינים יש לשלוח הודעה לטלפון 054-7790549 או למייל desertstormil@gmail.com עם הפרטים הבאים - גיל, הכשרה מקצועית רלוונטית, אזור מגורים, שם ומספר טלפון.
המשרה מיועדת לנשים וגברים מעל גיל 18 בעיקר מאזור המרכז השרון או השפלה לעבודה בבתי חולים בעיקר באזור המרכז וללא עבר פלילי בין אם למשרה חלקית, מלאה, לאמהות, סטודנטים, פנסיונרים ועוד.
למשרות נוספות עבור חובשים ומע"רים כנסולקישור זה מהסמארטפון כדי להצטרף לקבוצת ה-WhatsApp
שלי
''... היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אוייב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח - אל ידע מצפוננו שקט."
~ נאום 1 במאי 1936; פורסם בדבר 4 במאי 1936 ברל כצנלסון
אוטואנטישמיות בהפגנת השמאל לחרדי: תגזוז את השיער מהפנים - זהו ה0מאל האנטישמי בהוד תפארתו.
אמש, לקראת מוצאי שבת, נערכה הפגנת שקר כלשהו בפתח תקווה בקרבת מקום מגוריו של היוץ המשפטי לממשלה, בהובלת אלדד יניב וארגוני השמאל הקיצוני הממומנים על ידי קרן פורד האנטישמית. דתי מבוגר שהגיע לשאול למה הם לא מחכים ליציאת השבת עם ההפגנה בפתח תקווה, מותקף באלימות על ידי נאצים יהודים במשפטים כמו "תוריד את השטיח מהראש שלך", (כיפה) ו"תוריד את השערות מהפנים". הדברים נאמרו על ידי חילוני שמאלני מקיבוץ מזרע שהשתלח בקשיש החרדי ואמר לו בלהט השינאה התהומית ליהדות, לגזור את שערות זקנו ולהוריד את השטיח שעל ראשו. 75 שנים מפרידות בין קצין ה-S.S לאיש הקאפו המודרני.
שמו של האיש אברהם פורת מקיבוץ מזרע. גם בארה"ב האיש הרע הזה אברהם פורת היה עסוק בלהכפיש את ראש
הממשלה . אין לי אלא להזדעזע מעומק שינאת החינם שיש לשמאל על כל מה שמדיף ריח יהודי. זה מזכיר לי את התקופה החשוכה ביותר בהיסטוריית האנושות, בה הנאציזם טבח ביהודים בשם תורת הגזע. אני רוצה להרחיב בדיבורי אך נעתקות המילים מפי מתוך צער על עם ישראל, עם הסגולה, שלא השכיל להתאחד, ולבקש את גאולתו הניצחית אל מול הרשע המקיף אותו על כל צעד ושעל ומבקש להשמידו...!!!
מדהים איך תמיד כשצץ סרטון של ימני שמדבר לא יפה אז זה תחילה של תהליכים, התנהגות ליכודית טיפוסית, או סתם מפגן שנאה, אבל כשזה בא משמאל זה בכלל גורם לפילוג, ליבוי השנאה, והסתה נגד ציבור שלם. אם זה היה מימין כבר מזמן היו זועקות כותרות על "מפגן השנאה" או "מה קרה לנו" ו"תהליכים שאשכרה מזכירים את שנות ה-30". אבל זה משמאל. וזה במסגרת חשש לדמוקרטיה ומלחמה מזוייפת בשחיתות. לכן זה עובר חלק. ממש אוטואנטישמיות וחרדופוביה מזכיר את שנות ה-30 בגרמניה.
אין לי מילים בושה!! שנאת חינם.
המשפטים האלה מזכירים משפטים מגרמניה הנאצית...
כואב הלב
אוטו אנטישמיות הייתה בהיסטוריה ורק שינתה צורה: בדור המדבר קראו להם ערב רב ; בדור החשמונאים קראו להם מתיוונים ; בדור האינקוויזיציה קראו להם משומדים ; בדור השואה קראו להם יודנראט וקאפו ; ובדור שלנו קוראים להם השמאל הקיצוני הארור. לראות את זה ולשאול בפשטות - מי האוייב האמיתי שלנו הערבים או ....... אנחנו?
אני לא מעכלת שאני הולכת לכתוב על זה, אבל מאחר והיום כבר יוסר צו איסור הפרסום על הפרשייה אני משתפת אתכם על הפרשייה שעלולה לשנות את חיי, ואת חיי משפחתי - כבר שנה שאני נמצאת תחת חקירה סמויה, חקירה שכוללת מעקב צמוד, ציטוט לשיחות הטלפון שלי ותיעוד של כל פגישותי ועיסוקי.
החוקרים אספו חומרים רבים מעברי, תשאלו וחקרו את האנשים הקרובים אלי ואפשר לומר שהם יודעים עלי היום הרבה יותר ממה שאני יודעת על עצמי.
זו פרשיה לא פשוטה, מעורבים בה אנשים נוספים, ואם חס ושלום היא תסתבך, היא עלולה להמיט אסון כלכלי, נפשי ופיזי עלי ועל בני משפחתי.
על פי המידע שיש ברשותי מצבי המשפטי לא מזהיר ואני הולכת להקדיש את החודש הקרוב להכנת תשתית ראייתית שתשפר את מצבי בדיון שנקבע לעוד שלושים יום בדיוק.
הולכים לעבור עלי ימים לא פשוטים, גייסתי לטובתי את מיטב עורכי הדין הפליליים וכולי תפילה שהם יצליחו להוכיח את חפותי במשפט הגורלי של חיי
מה שמפחיד אותי יותר מכל שלא אעמוד מול שופט סטנדרטי ורגיל, אלא לפני שופט מיוחד, בוחן כליות ולב, שאין דבר נעלם ממנו ואין נסתר מנגד עיניו.
לא יעזרו לי הקשרים הפוליטיים שיצרתי, לא הכסף שיש לי ואפילו לא רהיטות הלשון שלי. הוא ישפוט אותי אך ורק לפי מעשי ולפי מחשבותי!
ברוב רחמיו וחסדיו הוא נתן לי חודש של הכנה, חודש שבו אוכל לחזור בי מחלק ממעשי ולשפר את דרכי ואת הליכותי, מקווה שאצליח לעמוד בזה ולהגיע למשפט הגורלי ערוכה ומוכנה,
המשפט הזה יכריע על מצבי האישי והמשפחתי ויקבע בו מעמדי הכלכלי והציבורי, הרפואי והנפשי.
בראש השנה, יום הדין, נעמוד לפני בורא עולם כולנו, כיחידים וכקבוצה, נישפט על כל מעשינו ומעללינו ויפסק דיננו לחיים או למיתה, להצלחה או לכשלון, לשבט או לחסד.
כן, גם אתם, הייתם נתונים למעקב שנה שלמה, 'עין ראתה, אוזן שמעה, וכל מעשיכם נכתבו בספר', בידכם לשנות לטובה את מצבכם המשפטי לו רק תזכרו שהחודש 'המלך מגיע לשדה', כדי להקשיב לכם.
נצלו את החודש הקרוב, תתכוננו למשפט המכריע ותעשו הכל כדי להיות טובים יותר, אנושיים יותר ואוהבים יותר.
חודש אלול תשע"ז.
חודש הרחמים והסליחות!!
פעם אמרתי לאחד, וואלה יכלו לצאת לנו תאומים. היה קצת הלם.
אני לא מוכנה להסתובב
"אנחנו נהנים?"
בוא נדבר על רגשות
כשאני כבר בפנים: 'כן מאמי תיכנס.. אני רוצה להרגיש אותך'
-אני כבר בפנים.....
את השם של האקס..
זה בסדר שגילו לי פטרייה שלשום נכון?
נו כבר.....אני רוצה לרוץ לספר לחברה
אתה אוהב אותי? [ואתה יודע מה הכי נורא בזה??? שאתה לא אוהב אותה והיא עדיין במיטה שלך......]
היפותזה: היא באה אלייך, אתה מזיין כמו גבר אחרי שעה, נרדם , מתעורר- אין לך ארנק ועוד כמה דברים קטנים ויקרים- היא בת זונה? או אתה מטומטם?
שכחתי לקחת גלולה, אבל זה בסדר מותק, תמשיך
תגיד לי משהו [כל משפט שהוא מעבר לגניחה או שתי מילים רצופות ("עוד, עוד" / "כן, מעולה") מיותר.]
"חחח"
אל תזוז, תעשה את עצמך ישן עלי. הילד שוב בדלת...
מהו הקוד של המכונית ? זוכר ?(לצורך הארכת זמן ביצוע)
בשלב הטרום סקס אתן נזכרות ללכת פתאום שוב שלב אחורה להיכרות מעמיקה, היה לכן מספיק זמן לפני ;)
זכרת להפעיל את האזעקה של האוטו...?
האמת בחורה שלא גונחת תוך כדיי מבאס
תגמור כבר
לא חזק מאמי יכאב לי אחרי זה ואני עוד צריכה לשכב עם חבר שלי היום
היא:ההה... לאט.. מה קרה לך תרגע...
אני (בלב): תמיד אהבתי לשבור צעצועים מהר
היא: קצת ימינה ואיי ואיי עכשיו שמאלה..מממ..כן.כן... יואוו טיפה למעלה ואיי יואווו זה מדהים...כן כן.. ימינה ..ימינה עוד קצת... פאאקק זה מדהים יוואוו יוואוו....
אני:זהו? התמונה תלויה סבבה?
היא:אבל למה אתה לא יורד לי?
אני: שומר על זכות הנשימה, יש לך אטב כביסה אולי? את יודעת שמנגבים כלפי חוץ נכון?
אבל אל תגמור לי בפה טוב?
נעלת את הדלת? לך תבדוק.
לא סובל שהן מדברות במהלך היום אז בסקס...
תסגור את האור
פעם ירדתי למישהי אז אמרתי לה וואו וואוו. יפה. יפה. אז היא שאלה למה אני אומר כל דבר פעמיים אמרתי לה שאני לא....
יותר לאט
יותר מהר... יותר בכח... יותר זריז יותר חזק.... (היה את שידורי המכביה ברקע אז היא שרה את השיר)
בוא נדבר רגע...
"חזיה יפה. לא ראיתי אותה. חדשה?"
" לא חדשה. אחותך הביאה לי אותה"
"אני לא גומרת מחדירה,תעשה לי ביד".
"לא יהיה סקס היום".
אייי! לא לשם! יותר למטה!!!
*באים לשכב מתפשטים *
סליחה מאמי אני אלרגית לבוטנים
אצלי בעלי חצי מהלידה היה בשירותים מהלחץ והשיא היה המיילדת:" פתיחה מלאה את יולדת" הוא:" אני כבר בא, חייב לשירותים"
אצלי הוא היה בעבודה עד פתיחה 8! ואז הגיע לא נכנס כי הוא מפחד...אז לא אמר כלום!!! וטוב שכך
הוא נרדם חחח
בהריון השני כשהיה לי צירים בלילה בעלי אמר לא מאמי זה נדמה לך. אני הרגע קראתי באינטרנט שזה צירים מדומים
תפרו אותי והוא מצלם לי את הפושפוש
בלידה הראשונה הגעתי בשלב שכבר לא ניתן לקבל אפידורל, ושבלידה החלה כמות הצעקות היתה..... והוא: ״מאמי אל תצעקי״
הדבר הכי מעצבן בזמן לידה :" תצעקי! למה את לא צועקת?!"
"אני עייף , תיקראי לי כשהיא בחוץ אני הולך הביתה לישון "
אמר למה לסבול קחי אפידורל ככה תוכלי לנוח בצירים . כן שאני אנוח או הוא חחחח
הוא נשם!! חחחחחחח מסכן
בשנייה שילדתי בעלי האמיץ שאל את הרופא והמיילדת אם יש חדר התאוששות לגברים. רק מהמבט שדפקתי לו הוא היה צריך להתאושש
בלידה השניה ילדתי בלי צעקות תוך 3 שניות... אז הוא אמר לי מה זהוווו?? לא יכולת לעשות קצת רעש??? העיקר אתן אומרות שזה כואב..
נו יאלה תלדי כבר אני מהבוקר כאן.....אני: באמאשלך אני מאתמול כאן
שלי אמר לי שששששש זה יעבור
זה היה קיסרי אז הוא דווקא היה עדין... ישב לידי, ליטף לי את הפנים.
כול שניה יצא ונכנס לחדר התחרפנתי מזה
כלום התמקד בספר תורה שהרב הביא לו ולא הרים את העניים לשנייה ואני בטוחה שבזכות זה הייתה לי לידה קלה ברוך השם הפרטנר הכי מושלללללם שיכולתי לבקש
יותר מעצבן שהוא לא עשה. מההלם הוא פשוט לא הגיב לכלום, לא הועיל בכלום ובעיקרון חבל שהכנסתי אותן.
היה לידי בקיסרי עד שהתינוקת יצאה אמר לי עם חיוך יאללה ביי אני עולה איתה מה אני צריך אותך
אני ובעלי ישנו במחלקת נשים. בחמש בבוקר ירדו לי המים ואני מעירה אותו ואומרת לו שירדו לי המים ולוקחים אותי לקיסרי בגלל מצג עכוז. ומה החצוף אומר מאמי חצי שעה ואני מתעורר כמו חדש זרקתי עליו נעל ואז הוא באמת התעורר כמו חדש
הריון זה לא מחלה ..
אני בשיא הכאבים מרגישה שהתינוק יוצא אומרת לו תיקרא למיילדת הוא הולך אחרי שניה חוזר אומר לי שניה היא תסיים לאכול ותבוא רציתי להרוג אותו
יוצא לעשן סיגריה כל חצי שעה
בעלי היה פשוט נסיך, לגמרי היה שם בשבילי לכל מה שהייתי צריכה. וברגע שילדתי הוא פרץ בבכי. הייתה הרבה התרגשות ואהבה באויר :)
בעלי נהנה מאוד בחדר לידה:) הייתה לו ספה נוחה והוא השלים הרבה שעות שינה ... בסוף ילדתי בקיסרי חח
" הצירים זה כמו כאב של שירותים"?
תזהרי לצעוק ולקלל אני בורח לך חחחחחחח
תפסיקי לצרוח
וואי!!!! ראיתי טלויזיה להעביר את הצירים והוא ביקש שאני אכבה כי זה מפריע לו לישון
אמר מה זה באמת כואב?
הדבר היחיד שהיה מותר לי לאכול בחדר ליגה היה ארטיק קרח אז באיזשהו שלב כשביקשתי ממנו ללכת לקנות לי הוא אמר "אכלת כבר 2, את לא חושבת שזה מספיק?" בסוף הרצתי אותו עד שנגמרו כל הארטיקים במכונה
אני חושב שנשים אחרות לא צועקות ככה... לא היו נשים חח הייתי במחלקת לידה לבד בלי אפידורל
חפר לי שאני צריכה לאכול כשאני עם צירים כואבים ובחילות
הבעל שלי נרדם על מזרון שהמילדת הביאה לו בחדר לידה.. מרוב שהוא ישן חזק לא הצלחנו להעיר אותו ורק שהיתי בלחיצות האחרונות הוא התעורר מהצרחות שלי חח
הוא לא ישן כל הלילה בגללי, אז מחלתי לו על זה
אמר יהיה בסדר זה יעבור
בלידה הראשונה רציתי להיות גיבורה לא ידעתי לקראת מה אני הולכת אמרתי לבעלי אני אנסה ללדת בלי אפידורל עבר הזמן הגיעה השעה ללדת ירדו המים התחילו צירים של החיים התחננתי לאפידורל בחדר לידה ובעלי בשיא האומץ שעוד שניה שאני תולשת שיערות מכאבים פתיחה של 7 התחננתי לאפידורל ובשיא החוצפה שלו הוא אומר לי "אבל אמרנו בלי אפידורל ואת כבר בפתיחה של 7 אז תנסי למשוך" עוד שניה עפתי אותו מהחדר. כמעט הרגתי אותו
אני עם צירים על כדור פיזיו צועקת, והוא על כורסא מנמנם ואומר לי דיי, אני רוצה לישון!
אני על צירים של החיים והוא אמר לי "מה יהיה בלידה הבאה?"
צחק כשסבלתי מהצירים !!!! חחחחח ואז הבין שבאמת כואב לי ולא כדאי לו להמשיך לצחוק
נרדםםםם במהלך הצירים!!!!! טוב נו... הלידה לקחה 34 שעות.
ראה סרט באמצע הצירים...כולי משתגעת,אומרת לו כואב לייי. והוא עונה :נו מה את רוצה שאני יעשה?! מחזיק לי את היד וממשיך לראות תסרט....עוד רגע הרגתי אותו
הוא בא למרדים אחי אפידןרל זה פסיכולוגייי היא ראתה הרבה בייבי בום שים לה מים היא תחשוב זה אפידורל ותשתף פעולה ...מוניטןר בתגובה צירים :210 ב ל י א פ י ד ו ר ל
הוא לעס לידי ביסלי
בעלי היה מדהים בלידה:הרגיע, הצחיק (רצה לבדוק לי פתיחה-כבר שם כפפות), זרם עם הצוות ועם כל הפמליה שהייתה איתי בחדר לידה, דאג והוא היחידי שהרשיתי לו לגעת בי
תוך כידי צירים שהיה לי כואב בעלי ניסה להרגיע אותי ואמר לי דברי איתי מה קורה ולא יכולתי להוציא מילה מהפה מהכאב המשתק וכול כך עיצבן אותי הלחץ שלו שלא הבין מה קורה איתי וכל שניה אמר דברי איתי מה איתך חחח אבל זה מכוונה טובה סך הכל הוא תמך בי הרגיע אותי בלידה
דיבר בטלפון עם חברת ביטוח שהתקשרת אליו בהצעה חדשה!
שאל עם אני רעבה ...!!! איך בן אדם יהיה רעב עם צירייים ובלי אפידורל וכל דקה ציר
שואל אותי מה כמה זמן זה יקח אני רעב
לא מעצבן אבל מצחיק.. לידה 8 לא הספקתי לקחת אפידורל..
'את צריכה כל לידה בלי אפידורל.. זה טוב לך'
אחרי אפידורל אני מסטולה וסופסוף היה לו עם מי לדבר
"עוד קצת את לוחצת... מתפוצץ לך המוח"
אחריי אשפוז של שלושה ימים כולי עצבנית חסרת סבלנות החליטו לבסוף על קיסרי . בעלי בתגובה : לא לא היום אני לא מוכן .
חחח שהוא אומר לי באמצע ציר גבוה שאני צורחת ,דווקא נראה לי שהציר לא היה מספיק גבוה ,רציתי שהוא יעבור ציר אחד במקומי לראות את תגובתו
עשה לי "שששששש...." כמעט תקעתי לו מחט בצוואר
בדרך לבית חולים אני מתבכיינת שכואב לי הגב בטירוף מהצירים, והוא: ״ גם לי יש כאבי גב, אז מה״?
הייתי ען אפידורל אבל כשהיו הצירי לחץ אז גם ההשפעה נגמרה והרגשתי הכל והוא יושב לידי מסתכל על המוניטור ו...יש לך ציר....הנה עוד אחד וככה כל ציר בסוף לא התאפקתי אמרתי אני יודעת אני מרגישה אותה....אה מה באמת אבל את עם אפידורל וחיגיתי למרדים חצי שעה שישים לי עוד מזרק של אפידורל...בסופו של דבר המרדים הגיע שם לי עוד מזרק של אפידורל אבל זה היה כשהראש של הבייבי כבר היה בחוץ
"ששששש מה את בוכה שקט למה ככה את צועקת איזה בושות את עושה "
אמר שהוא עייף מת ומשעמם לו
ככה הוא אמר לי והשתוללתי עליו:״ מאמי, כאב זה רק בראש, גם צירים... תנשמי״
כולי מתפרקת מכאב, רואה את המוות והוא עושה לי נעימי
אמר "תנסי לישון" כל 5 דקות.
צחק עליי... על זה שצעקתי
אחרי שקיבלתי טישטוש נירדמתי, וגם הוא סוף סוף.. אחרי שעה בערך התעוררתי עם צייייירים למות !! לא הגעתי לזמזם כדי לקרוא למיילדת ואני שעה צועקת לו והוא בשלו... נוחר. התחלתי לזרוק עליו שמיכות וכל דבר אפשרי שהיה ליידי והצלחתי להגיע אליו עף עליו. עד שמשהו פגע לו בפנים הוא התעורר.
אני כולה שעתיים מאז שהגעתי עד דילגתי והוא החצוף מתלונן מה נהיה פה כול היום יש לנו עוד דברים לעשות חחח׳
עוד שניה אני יולדת והוא שואל את הרופאה רגע אז בטוח היום היא יולדת לא הולכים לבית?
נו יאלה מאמי בואי נגמור עם זה מהר חחחח... או חיים שלי שקט כול הבית חולים שומע אותך ..... ואני בלי אפידורל בא לי להרוג אותו .. ואני גם בלי אפידורל יומיים מיון ו13 שעות חדר לידה
הסריט אותי בציר
הסריט אותי בפלאפון ומסתכל על המוניטור וכל פעם בציר חזק אומר לי ואווווו איזה נסיעה מהירה התינוקות נוסעת ומבסוט
בזמן ציר כואב: ״מה יש לך??״
שלי הלך לישון והתקשרו אליו שהיה לי פתיחה 7 !!
היה לי לחיצה אחרונה לפני וואקום והוא הלחיץ אותי נו נו ייצא לך ילד עם ראש גרוזיני.. כמעט הרבצתי לו
"היה קליל לא?"
בעלי אמר לי... "מה את צועקת שקט..." (ילדתי בלי אפידורל)
אצלי הוא היה ממש לחוץ מהלידה שכל פעם שציר עבר ועצרתי לנשום קצת הוא צעק עלי " מה את נחה?! תלחצי!!"
בזמן שאני מתעקשת על לידה טבעית הוא בהיסטריה אומר לי: "יא משוגעת, את רוצה לצרוח כמוהה??? (היולדת בחדר ליד...)
אכל שווארמה עם מלא בצל ובאמצע ציר עם כל הריח של הבצל נצמד לי לפנים ושואל " איך אני יכול לעזור לך? "
''מאמי מה את צועקת, תנשמי תנשמי''
אני באמצע ציר כולי מתקפלת תופסת לו את היד ונושכת לו את הג׳קט והוא אומר לי אבל מאמי היד שלי זה כואב תשחררי טיפה...באמא שלך???
אכל בוטנים וכשאמרתי לו שזה מפריע לי הרעש שלהם הוא יצא החוצה
"אני לא יכול לראות אותך סובלת אני יוצא החוצה " אתה גרמת לסבל הזה בוא תסבול איתי!!!!!!!
אני נכנסתי לחדר לידה במונדיאל... הוא אמר לי נו יאללה כבר יש מונדיאל!!!
בצירים שאל כל דקה עם אני רוצה כוס מיים
בזמן שהיה לי צירים בעלי הלך לעשן סיגריה - כל ההריון לא עישן ואז ביום הלידה הוא עישן לי כמעט פקט
הכניס את אמא שלו בכוח לחדר לידה שלא רציתי אותה שם ולא רציתי שיבואו בכלל במקום שיהיה רגועה רתחתי מעצבים
איים על האחיות עשה בלאגן והסריט אותם בגלל שאני סובלת ושלא מביאים לי אפידורל.חחח קיצר הם לא סבלו אותנו בגללו.
נגע לי בבטן בזמן ציר
אמר "ששששש שששששש לנשום לנשוםםםם תנשמי כבר"
בלידה, מתקפלת מצירים בחדר המתנה הוא נשכב על 3 כסאות יחד עם פרצוף מסכן ואמר לי "וואי תשמעי איזה כאבי גרון יש לי אני מת" ......... באמת?!?!?!?!?+
מבקשת שיגביר את העוצמה של האפידורל. "מאמי, חכי שבאמת יכאב לך"
אני ערה 48 שעות כמעט עם צירים ו3 סוגים של זירוזים. והוא: "נו מה זה כמה זמןןןן אני עייףףףף לא מחזיק את עצמי, אין לי כוח, נו שתצא כבר..... נרדם.
מאמי כואב לך? נכון כבר לא כואב?! הינה את בסדר
לקח לי כל הזמן את הגז צחוק !!!!
הייתי באמצע צירים והתחלתי להשתגע שיביאו לי אפידורל והוא:את ממש לא נעימה....חחחחחחחח עוד שניה רצחתי אותו. חחחחחחחחחחחחח אשכרה ככה אמר לי אמרתי לאמא שלי תוציאי אותו או שאני הורגת אותו חחחחחחחחחח
הוא אכל תפוח בזמן שילדתי ובכיתי כל העולם
תפסיקי לשים עוד אפידורל בגב זה כבר לא בריא בשבילך
מיד אחרי הלידה ביקשתי ממנו להתגלח והוא סירב. כעסתי כי זקן הוא סימן לאבלות ולנו נולדה בת שניה
ישב להסתכל על המוניטור כשיש ציר אני מתה מכאביםם והוא אומר לי: עכשיו לא כואב לך המד צירים מראה מספר נמוך
ניתוח קיסרי, המרדים מעל הראש שלי מזיזה את הרגלים והרופא צועק למרדים להרדים אותי מלא ובעלי אומר לי דיי ששש לא כואב...
צורחת עליו למוות שיסתום
הלך לישון (בלילה בצירים לפני הלידה) ועוד התלונן שלא מצליח להירדם מהצעקות
בלידה השניה התעוררתי עם צירים אז הערתי אותו והוא אמר לי תחזרי לישון כל הלילה לא היה לך צירים...
שששש אל תצעקי את יותר חזקה מהכאבים
ממי המשחק כדורגל מתחיל ב 9 יש מצב את מזדרזת?
בדרך לבית חולים בלילה שכבר היינו בביקורת יום קודם (40+5) הוא אומר לי "ממי תדעי לך אני מזה עייף אם אנחנו עולים סתם עכשיו זה מזה ייבאס אותי לפחות תלדי עכשיו"... כאילו מה נראה לך באלי להיות עגולה לעד ??? והצירים מה איתם??
כשהגענו ב2 בלילה הוא ישן בספסלים בקומה בחוץ אפילו לא נכנס איתי.. הרופא אמר שנבוא בבוקר כי הייתי פתיחה 1.5 ולא היה טעם להישאר...אז שהערתי אותו שנוסעים הוא אמר לי "יאללה אני עייף אני כמעט לא ישן לאחרונה"..
אחרי הלידה שנגמר סיפר לכולם שהיה לידה קלה אחרי שההיתי עם פיטוצין בלי אפידורל תפרים לידה של 17 שעות ועוד ראשונה
אמא שלי שתהיה בריאה אמרה אחרי ימים של צירים ושעות בחדר לידה "מסכנה שלי שום דבר לא הולך לך בקלות"
הייתי בצום לפני הקיסרי - והקקה הזה אכל לי פשוט מול העיניים !!! אכלתי תלבבבבב
אכל לי את הסנדוויץ!! חצוף
אמר לי אני רעב אולי תכיני לי סנדביץ'?
היו לי צירים בקטנה... עוד לא בלידה, אמר בצחוק... "היא סתם עושה את עצמה ".... חשבתי שאני יורה בו!!!!....
והייתי המון במקלחת על כדור פיזיו בבית חולים ובאיזשהו שלב הוא יצא החוצה כי לא יכל עם כל האדים
והכי מעצבן - מספר את הסיפור לידה כאילו הוא הגיבור ולא כאילו אני הגיבורה
אני הייתי בחדר לידה והייתי צועקת בזמן לידה אז בעלי אמר לי די על תצעקי את עושה פדיחות פה שומעים אותך עד בחוץ.
הוא ברח
״איך את אוהבת את המוניטור הזה את פשוט תופעה אף אחת לא שמה מוניטור אבל את לא מוותרת עליו״
באמצע הלחיצות הוא אמר לי ואני מצטטת: "שלא יברח לך קקי." (תוך כדי גיחוח)
אני הייתי גמורה מעייפות והוא הלך לישון על הספה... כאילו עבר 2 לידות!!!
״אם אני עברתי אבנים בכליות , את יכולה לעבור את זה ״...
לידה שניה. "יאללה נו... תעשי את זה מהר." האמת זה באמת היה מהר.
לידה שלישית אני "מאמייייי..... כואאאאאאאב ליייייי...." הוא "די נו. פעם שלישית כבר... לי למשל ממש כואב הראש.... אויש... ממש כואאאאב..."
איזה דרמתית את , את מגזימה...שאני צורחת את הנשמה עם זירוז וצירים לפני האפידורל...
הלידה השניה שלי הייתה לידת בזק, במהלכה צרחתי את נשמתי ורציתי למות מרוב כאבים.
אחרי הלידה קמתי מהמיטה בפעם הראשונה ללכת להתקלח. בעלי נשכב במיטה שלי במחלקה ואמר "ואו כואב לי כל הגוף" חשבתי שהוא צוחק עלי
תחכי ללדת במוצאי שבת. כדי שהברית לא תצא בשבת חחחחחח
באמצע צרחות מהצירים..
"מאמי, אל תצעקי ככה חזק, קצת יותר בשקט" . כמובן שהתגובה שלי לא איחרה לבוא.
ב2 הלידות ברגע ששמע את המשפט " את הפתיחה 10 את מתחילה לידה " הוא אמר לי מצטטת :" אני הולך רגע לעשות פיפי" ולא חזר עד אחרי שהתינוק היה בחוץ והיתקשרתי אליו שהכל נגמר .
כואבבב לךךךךך תכף ייגמר
אני עם צירים כל הלילה סובלת והוא ישן בכסא. באיזה שלב האדון התעורר והכריז שהוא ממש סובל לישון על הכסא ושזה לילה ממש קשה בשבילו, הלך לו הגב..
שאל מתי נבוא עוד הפעם ללדת אמרתי שפעם הבא הוא יבוא ללדת לבד
אני הולך לישון תעירי אותי אם יהיה צירים משהו..
הגעתי בשבת ב 11 וחצי לחדר לידה. המיילדת אומרת לי מקווה שתלדי במשמרת שלי. שאלתי אותה עד מתי היא נמצאת אמרה לי שעד 14 . ואז השיאאאאאאאאאא - בעלי אומר ואי זה מה שחסר לי שהיא לא תלד עד 14.
חחח המיילדת הייתה בשוק
כל ציר שהגיע לפני שנתנו אפדורל... תחשבי אנחנו בים בספינה ....
אני בשיא הצירים עם פיטוצין ובלי אפידורל, הוא עומד לי על הראש מסתכל עליי ומשלב ידיים.. היום אני צוחקת על זה אבל אז זה הטריף אותי כאילו למי אתה מחכה?? למיייייי?
אולי תנסי הפעם בלי אפידורל
בעלי ואחותי היו איתי בלידה . שניהם ביחד אמרו לי בזמן ציר "תנשמי , תנשמי כמו שאמרו ...." שניהם חזרו עם כחולים צביטות ושריטות !!
אמר וואי אני עייף.... אתה עייף?!?
"וואי איזה קר פה אני מת"
"וואי אני כבר עייף וקר לי".
וואללה?
אולי תפסיקי קיבלת אפידורל זה לא אמור לכאוב . באמא שלךךך?? בוא תיקח גם פיטוצין בכמות כזו ונראה אם תבכה או לא
כאובה נורא בקודי עומדת על הרגליים נפוחות מאוד ... "הריון זה לא מחלה !"
אני רעב תלדי כבררררר!!!
העפתי אותו להביא לנו שניצלים.
עם בעלי אין עצבים, הכל רק צחוקים וכל הצוות נקרעעע ממנו, ילדתי שבוע שעבר ובאמצע הלחיצות הוא רצה לעזור למיילדת אז ביקש שאני אקח את המצלמה ואצלם
אני שרה.. והוא: "תהיי בשקט אני רוצה לישון" חחחחחח
בעלי אומר לי: איזה פדיחות מה את צועקת???
בעלי כמעט התעלף במהלך הלידה , כל הצוות שהיה איתי ניגש לעזור לו ואני עם הרגליים פתוחות למעלה
מכינים אותי לקיסרי חירום והוא ״את לא עושה קיסרי!!!!
הכניס לי נרגילה לחדר לידה
אמר בחייאת בואי סלפי חחחח
הלך לעשן בפתיחה מלאה
אחרי שנתנו לי אפידורל הניח את הפלאפון שלי על מדף ויצא מהחדר..כאילו מההה? אני חצי משותקת
בעלי אמר שהוא עייף שלחתי אותו הביתה לישון ונישארתי עם אחותי ואמא שלי ויום למחרת (עדיין לא ילדתי) הוא פשוט קם בבוקר רגיל והלך לעבודה
שאמי התעצבנתי ונוא נשאר אדיש ואומר לי זה הורמונים מאמי עוד קצת תחזרי לעצמך
התעסק עם הטלפון ודיבר איתי יותר מדי
ראה את המונדיאל
אמר תירגעי מה יש לך
״אני רוצה לעזור לך, ואת מרחיקה אותי..עזבי לא צריך״..
באוטו בדרך לבית חולים (היא יצאה שבע דקות אחרי שהגענו לבית חולים בדרך לחדר לידה בלידה חטופה!) ואני צועקת באוטו מכאבים והוא סוגר את החלונות ״שלא ישמעו פדיחה...״
"די תפסיקי לעשות הצגות זה לא כזה כואב"
למה את לא רוצה לאכול משהו? לקנות לך לשתות? תאכלי! תשתי! נו תאכלי! את לא רעבה?? ככה 80 פעם..
ניהל שיחת חולין בזמן הצירים ...
בזמן הלחיצות במקום להחזיק לי תראש למעלה הוא שם תיד שלו במצח שלי והחזיק לי תראש שלא יתרומם...חשב שאני צריכה ראש אחורה...
הצרחה שהוא קיבל? מסכן!
תעזוב לי תראש כבררררררררררר
"חווה לא הייתה צריכה לאכול מעץ הדעת" וחזר על זה כל שעה עגולה
בעלי כל לידה שלי ברגע שאנחמו נכמסים לחדר יולדות מהלחץ מתחיל לאכול שטויות שיש במכונה בבית חולים אמי אם צירים והוא לועס איזה בוטנים או עוד משהו מעל האוזן שלי זה מחרפן אותיייי פשוט בא לי לדקור אותו באותו רגע (לא באמת)
בשעות הראשונות של הכאבים החזקים נמצאת מאושפזת במלקת יולדות. כל המחלקה ישנה מצד אחד כאבי תופת ומתה לפרוק את הכאב מצד שני לא נעים להעיר את כולם.. מוצאת את המטבח פתוח יופי אוכל לפחות להתמודד לצעוק שם.. מופתעת למצוא שם אשה נוזלת על כיסא חצי מעולפת, פותחת חצי עין שומעת ורואה אותי סובלת.. היא במבט מזוגג: "לידה ראשונה שלך?" אני: ... כן! (למה זה מגיע לי??!!)
