בעל אחד חוזר הבייתה אחרי יום העבודה. הוא מוצא את שלושת ילדיו מחוץ לבית בפיג'מות משחקים בבוץ, דלת הבית פתוחה ואין סימן לכלב.
בהיכנסו הבייתה הבלאגן יותר גדול - מנורות הפוכות על הרצפה, הטלוויזיה דולקת בפול ווליום והשטיח מטונף.
במטבח הכיור מלא בכלים מלוכלכים, אוכל של בוקר וצהריים מפוזר על השולחן והרצפה ומתחת לשולחן כוס שבורה.
הבעל המודאג עולה במדרגות לחדרי השינה לחפש את אשתו שמה קרה לה משהו - בדלגו על צעצועים ובגדים פזורים הוא מגיע לשרותים שם הברז באמבטיה פתוח והמים זורמים וגלילי נייר טואלט מפוזרים לאורכה ורוחבה של האמבטיה.
מודאג עוד יותר הוא רץ לחדר השינה ומוצא את אשתו בפיג'מה מכורבלת במיטה קוראת ספר.
"מה קרה פה היום?" שואל הבעל.
"אתה זוכר שכל יום שאתה חוזר מהעבודה אתה שואל אותי - מה לעזאזל עשית כל היום?"
"כן..." עונה הבעל "ובכן..." עונה האשה - "אז היום לא עשיתי את זה!" נכתב בהערכה מלאה!!!
הערב ב-20:00 בסדרת הכתבות "הורים בכל מחיר" תבדוק רומי נוימרק האם המשוואה "הורות=אושר" נכונה לכולם:איך מתייחסת החברה למי שמחליט לא להביא ילדים לעולם? הנה קטע מראיון של חברת הכנסת מרב מיכאלי, מתוך הפרק שישודר במהדורה המרכזית:
Posted by חדשות 10 on Tuesday, July 21, 2015
האם הורות שווה אושר? מירב מיכאלי מתראיינת לכתבה במירב בפאסיב אגרסיב אופייני. לדברי מירב, הסובבים לא הגיבו באופן מעודד לרצונה להימנע מלהביא ילדים לעולם. עם הזמן, התגובות הקצינו יותר ויותר. אמרו לה, את תגדלי, את תביני. אחר כך זה את לא נורמלית זה בלתי הפיך, כאילו שילד זה הפיך. ואז, את תצטערי, את תתחרטי. את לא יודעת מה את מפסידה, את לא מבינה. לטענת מיכאלי, תגובות אלו נובעות מכך שהיא מפרה את הסדר החברתי. ראשית, הטקסט מציג שאלה בנאלית עד כדי גיחוך. לא צריך שום עיתונאית מליגה ד בערוץ מסחרי כדי ללמד אותנו שהמשוואה הורות=אושר לא נכונה לכולם. אגב, שום משוואה מסוג X=אושר לא נכונה לכולם. ככה זה עם אושר. אאורקה. אני מחכה לנובל. גם לא צריך לספר לי שכל אדם רשאי לחיות כרצונו. ובכל זאת, להלן איזו תובנה של קשישה שעברה דבר או שניים בחיים: באופן כללי הורות מעניקה לאדם הזדמנות לחוות רגש שמי שאינו הורה אינו חווה: הדאגה לאדם אחר יותר מאשר לעצמך; חרדה לגורלו יותר מאשר לגורלך; חשש מכאבו יותר מאשר מכאבך; שמחה בהישגיו יותר מאשר בהישגיך. זהו רגש רב-עוצמה שקיומו משפיע כמעט על כל החלטה אנושית. ברוח זו כבר נאמר בתוספתא (סנהדרין ז, ג) כי "מי שלא ראה לו בנים... אין כשר לדון דיני נפשות". גם בנות בסדר, כמובן! לא רוצה לפתוח מול מיכאלי חזית נוספת.
יותר מכך, הנה טענה שגם Merav Michaeli מרב מיכאלי מעולם לא שמעה בזכות ההולדה ואני מציגה אותה לפניכם לראשונה כתשתית לדיון אקדמי. זה קצת מורכב, אז נא להתרכז. 1. ישנה אמירה המיוחסת, אולי בטעות, לווינסטון צ'רצ'יל, לפיה "ההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים". לכן התושבים שהשליכו ארגזי תה בריטיים לים בנמל בוסטון בשלהי 1773 ידועים כמהפכנים שוחרי חירות ולא כחוליגנים, ונדאלים, פורעי חוק. למרות שהכוונה המקורית של הביטוי הייתה כנראה לנצחון צבאי, היא הפכה לנכס צאן ברזל בדיון על מה שקרוי "פוליטיקה של הזכרון". במילים אחרות: המנצח שכותב את ההיסטוריה לא צריך להביס את יריבו בשדה הקרב. מספיק שהוא עושה כן בשדה הפוליטי. דוגמא לכך הנה מעשהו של הקיסר הרומי, אדריאנוס, אשר שינה את שם האזור מ"פרובינקת יהודה" ל"פרובינקת פלשתינה". השם פלשתינה או באנגלית Palestine משמר יותר מכל את הרצון למחוק את השם הקודם, את הרצון למחוק את הזהות היהודית. אין מבין אומות העולם אפילו אומה אחת ששמה מתחיל באות שלא קיימת בשפתה. כך, למעשה, ה-"P" הפכה ל-"F". כה אמר דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל:
"עניין השם פלסטינה זה רמאות לשמה. זה הומצא על ידי היוונים. אבל לא הייתה מדינה פלסטינאית. לא היה דבר כזה."
הציטוט לעיל מטעם בן גוריון מוקדש עבור השרלטנים מהקרן לישראל חדשה על גרורותיה. אז הבאתם ציטוטים מבגין ז"ל והוצאתם אותם מהקשרם. לעומת השקר שלכם אביא ציטוטים מאבות האומה המתחדשת מטעם האגף השמאלי על המפה הפוליטית בלי להוציאם מהקשרם. 2. אחת הדרכים להביס יריב בשדה הפוליטי היא באמצעות שינויים דמוגרפיים. למשל, דמיינו איזה נרטיב יהפוך מרכזי בלימודי ההיסטוריה אם יתגבש במדינת ישראל רוב ערבי. הדבר קורה כבר היום בויקיפדיה האנגלית, שבה מספר העורכים הפרו-פלסטינים עולה על מספר העורכים הפרו-ישראלים.
3. יכול להיות שלא כולם צריכים להתרבות. גב' מיכאלי היא נכדתו של ישראל קסטנר, האיש שכמה שופטים בישראל ייחסו לו שיתוף פעולה עם הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הנרטיב שמיכאלי מנסה לקדם הוא שקסטנר היה גיבור שסיכן את חייו למען הצלת הרבים, וכי אלפים חבים לו את חייהם. אינני מתכוונת להכריע במחלוקת ההיסטורית. אני מבקש לטעון שהתנגדותה של מיכאלי להעמדת צאצאים, וצמצום הילודה בחוגים אליהם היא משתייכת לעומת הגברת הילודה בחוגים היריבים, מניחים תשתית להתפתחות דמוגרפית שעתידה להותיר את הכוח הפוליטי בידי מתנגדיה. המשמעות היא שגב' מיכאלי, בהימנעות מהולדה ובקידום הרעיון בקרב חסידיה, מקטינה עוד יותר את הסיכוי שהנרטיב שלה יאומץ אי פעם בעתיד. אשמח לשמוע עמדות נוספות
לתלות על המזרקה ליד 507 שלטים ״נא לא להאכיל את הדגים!״.
לקפוץ הלוך חזור מעל המזרקה שבין 505 ל507.
לנסוע על מכסחת דשא.
לשחק באולם פיס.
להטיס מטוס נייר מננו.
לזרוק שקיות מים מהמגדל
להבין סוף סוף מה עבר בראש של המעצב של גרוס.
להציב באיזה לילה באחד הדשאים שני עמודים עם שמך.
להשתמש במפתח חרום בספריה ולצאת מהחלון.
ללכת עם חולצה צבעונית ברחבי בר אילן
לא להוציא את הפחית דווקא כדי להכביד על המכונה שלא תגיד ״תודה״
להיכנס למזרקות ליד בנין 507
להחזיר ספרים לספריה
לשים סבון במזרקות (הכל קצף)
לקפוץ מננו
לעלות על גגות בניינים שבהם מעבדות ביולוגיות וכימיות
להשתכשך בבריכת הכדורים בננו
להיכנס לכיתה מהחלון ,מחופש לספיידרמן ,ולשאול את המרצה אם מישהו חיפש אותך..
לצרוח בספרייה
לזרוק מטבע מעבר לכתף השמאלית למזרקה ליד 507.
לתרום דם בבנין 507.
לצאת לדייט בתוך הקמפוס.
לרקוד באמצע הלילה איפהשהו בקמפוס.
להשתכר בקמפוס
בטוחחחח לטפס לגג של ננו. רצוי לבד בזמן השקיעה.
לעשות פלאש מוב בספריה ליהדות!
לעשות תואר
לעשות על האש באקסודוס.
לעלות למגדל שמעל הספריה המרכזית
להשתלט על ה"עגלות גולף" ולעשות נסיעה פרועה ברחבי הקמפוס!
להרשם לעוד תואר בבר אילן
להעלות באש את אקסודוס...
לאכול במסעדה המוזרה הזאת שבאמצע הקמפוס
להתלונן על הוויפיי
להכין מערכת לשנה הבאה, להבין שאין סיכוי להירשם לקורסים כי הם מלאים/ חסומים/ דביבון אכל את המרצה ולבכות בכי תמרורים. המהדרין דופקים את הראש בקיר וזועקים השמימה "למה לא הלכתי לעברית???" ג' פעמים.
להיכנס להרצאה באיחור רציני, להבין שנכנסת לכיתה הלא נכונה, לצאת בבושת פנים.
לדפוק קלנועית, לעשות איתה סיבוב ברחבי האוניברסיטה ולהחזיר . בבקרים הם משאירים את המפתחות בפנים
למצוא איפה נמצאים הקופים/בע"ח אחרים במדעי המוח ולשחרר אותם
לעלות במעלית של בניין מוזיקה ולהתלהב מזה שהיא שקופה
תשעה באב, שנת 2015 למניינם, התרחש ביום שבת השנה. לכן, ביום י' אב תשע"ה עם ישראל אבל על חורבן בית המקדש, ומדינת ישראל לא מאפשרת ליהודים לעלות באופן חופשי למקום המקדש שבריבונותה. קריאת שמע בהר הבית מובילה למעצר. 12 שנים לאחר תשעה באב שנת 70 לספירתם, החליט דומיטיאנוס לתת מתנה לאחיו, טיטוס, הקיסר הרומי - שער ענק שנבנה לא רחוק מהקולוסיאום. בשער תבליטים רבים המתארים את מצעד הניצחון של הרומים ואת גדולתו של אחיו - טיטוס שהחריב את בית המקדש.
אחד התבליטים מראה את החיילים הרומים נושאים על גבם שלל מבית המקדש ומעל לכולם בולטת המנורה.
הרומאים לקחו את המנורה שהייתה הסמל לעצמאות היהודים, והובילו אותה כל הדרך מישראל עד לרומא כדי להראות לעולם כיצד הם מבזים את היהודים האלה שקוראים לעצמם "עם הנצח".
60 שנה לאחר מכן, הגיע קיסר אחר לישראל, אדריאנוס, והחליט שלקחת את הסמל זה לא מספיק וצריך גם לקחת את השם.הקיסר החליט לשנות את שם האזור מ"פרובינקת יהודה" ל"פרובינקת פלשתינה". השם פלשתינה או באנגלית Palestine משמר יותר מכל את הרצון למחוק את השם הקודם, את הרצון למחוק את הזהות היהודית.
אין מבין אומות העולם אפילו אומה אחת ששמה מתחיל באות שלא קיימת בשפתה. כך, למעשה, ה-"P" הפכה ל-"F".
אגב, השכנים מסביב יודעים את זה: לכל מדינה בסביבתנו יש שם עם משמעות מילולית (מצרים: שטח. ישראל: ישר אל איראן: אצולה. עיראק: חוף..) ורק לפלסטינים יש שם חלול ממשמעות. שם שלמען האמת, נוגד את האיסלאם בגלל המוטיב הרומאי - אלילי שבו.
כמעט 2000 שנים חלפו. איפה האימפריה הרומית ואיפה אנחנו? היום, תשעה באב שנת התשע"ה. חלקנו צמים וחלקנו לא.
אבל לכולנו זה לא יום שמח.
זה יום עצוב כי השנאה ניצחה.
כי לפני המון שנים היו מחלוקות, והקרעים בין החברה גדלו.
כי במקום לסלוח שמרו טינה.
במקום לאהוב ריכלו מאחור.
גם היום אנחנו מלאים במחלוקות. אבל הנה לנו יום של תזכורת למה שהשנאה יכולה לגרום. בתשעה באב נאסר לימוד תורה, משום שלימוד התורה משמח את הלב והיום הוא יום של אבל. אבל לכלל יש כמה חריגים. הבולט שבהם הוא "אגדות החורבן" המכונסות במסכת גיטין שבגמרא. האגדה הידועה מכל היא זו של קמצא ובר קמצא. ירושלמי עשיר ערך סעודה לחבריו וביקש להזמין אליה את חברו קמצא. שליחו התבלבל והזמין בטעות את בר קמצא, יריבו של בעל הבית. בר קמצא החליט להגיע לסעודה (אולי משום שהניח שהמארח מבקש להשלים עמו). המארח המופתע דרש ממנו לקום וללכת. בר קמצא ביקש להימנע מן המחזה המשפיל והציע לשלם על מנתו. המארח סירב. בר קמצא הציע לשלם את מחצית העלות של הסעודה כולה וגם הפעם המארח סירב. בניסיון אחרון להעביר את רוע הגזירה הציע בר קמצא לשלם עבור הסעודה כולה. המארח סירב בשלישית והוציא את האורח הבלתי רצוי בכוח. הגמרא מספרת שבר קמצא כעס על המכובדים שהיו עדים לאירוע ולא מחו ועל כן הלך לקיסר וסיפר שהיהודים מורדים בו. בחלקו השני של הסיפור הקיסר בוחן את נאמנות היהודים, בר קמצא מכשיל אותם, והקיסר הזועם יוצא למסע שבסופו חרב הבית השני. הסיפור הזה חשוב להבנת נפש האדם גם אם נוציא מתוכו לגמרי את המימד הלאומי והדתי. הוא מלמד אותנו שני דברים: (1) מה עוצמתה של נקמנות אנושית; (2) מה מניע נקמנות כזו. על עוצמתה של הנקמנות ניתן ללמוד לא רק מכך שבר קמצא הלך לקיסר והאשים את יריביו בעבירה החמורה ביותר בספר החוקים (בגידה), אלא גם מכך שכאשר הקיסר ניסה לברר את העובדות, בר קמצא "שיבש הליכי משפט" על מנת להפלילם: הוא הציע לקיסר לבחון את נאמנות היהודים על ידי העברת הוראה קיסרית להקריב קורבן, ובמו ידיו הטיל מום בעגל ששלח הקיסר על מנת לעשותו פסול להקרבה ולהציג את היהודים כמי שמפרים את אותה ההוראה. בקיצור ולעניין, הוא לא רק "התחיל במצווה" על ידי ההלשנה, אלא ממש יצא מגדרו כדי להבטיח את הנקמה.
אבל המרכיב החשוב ביותר של הסיפור נוגע למניע. הגמרא מדגישה שמה שעצבן את בר קמצא יותר מכל לא היו הטעות הטפשית של השליח, או אפילו גסות הרוח המזעזעת של בעל הבית. הדבר שהסעיר את בר קמצא והובילו להפיק סרט עתיר-ניצבים בסגנון קופולה - הייתה דווקא שתיקת המכובדים שחזו בהשפלתו ולא נקפו אצבע (הסרט "הסנדק" מתחיל בדיוק על אותו עיקרון). אולי אתה ימני ואתה ממש לא מסכים אם השמאל. זה בסדר. אולי אתה חילוני ואתה ממש לא מסכים עם החרדי. זה בסדר. אולי אתה יהודי ואתה ממש לא מסכים עם הערבי. זה בסדר. זה הגיוני לא להסכים. לכל אחד יש דעה שונה. אבל אל תשנאו. אל תרכלו. אל תקללו. תנסו לראות את הבנאדם מאחורי הדעות שלו. קודם כל בנאדם. אל תפסלו אדם כי הוא שונה ממכם. תבינו שתסלחו לאדם שעשה לכם עוול זה יעשה לכם קל יותר בלב. תנסו לא לפגוע. הרי מה שווה רכילות עסיסית מול לב שבור של מישהו? תאהבו. תחבקו. תאמרו מילים שבונות ולא הורסות ותראו כמה כח ועוצמה יש במילים שלכם. בעקבות צום תשעה באב ויום חורבן שני בתי המקדש הגיעו מאות יהודים, חילונים ודתיים על מנת לעלות להר הבית, מקום בית המקדש. במקביל, התכוננו עשרות ערבים להפר את השקט בהר ולמנוע מהיהודים לעלות. המשטרה התמודדה עמם חלקית.
משטרת ישראל התחשבה ביום החשוב ושינתה מעט את הנהלים. היא הגדילה את כמות הנכנסים, ואפשרה ל 30 יהודים לעלות יחד בקבוצה, יותר ממה שהיה בחצי השנה האחרונה. בנוסף, אפשרה המשטרה לשר החקלאות, השר ח"כ אורי אריאל, לעלות להר הבית בניגוד לנוהל בחצי השנה האחרונה שלא אפשר לחברי כנסת כניסה להר. המשטרה אף פירסמה פרסום לא רשמי כי מעכשיו יוכלו להכנס להר הבית חברי כנסת שירצו בכך.
מנגד עדיין המשיכה משטרת ישראל להגביל את גודל קבוצות היהודים וזמני כניסתם בעוד שערבים מסתובבים בהר באופן חופשי, וכן עליית היהודים להר הבית הופסקה החל מהשעה 9 וחצי לטובת כניסה ויציאה מיידית משער השלשלת.
הבוקר נעצרו על ידי המשטרה בהר מספר יהודים ללא שום סיבה. ביניהם, אדם שקרא 'שמע ישראל' ואדם שרצה לעלות להר הבית עם תפילין. כל זאת ברקע התבטאות נשיא המדינה על חופש דת ליהודים בהר הבית. החורבן מתחיל בקרבנו.
בגללנו. מוסר ההשכל חשוב מאוד. לפעמים מחדל של קולקטיב - חוסר מעש המבטא חוסר אכפתיות - אל נוכח מעשה עוול, הוא לא רק גרוע יותר ממעשה העוול עצמו, אלא אף נתפס כגרוע יותר בעיני קורבנו. בסיפורי התלמוד והגמרא דנים הרבה בעניין הזה, גם סיפורו של יפתח הגלעדי, שהעלה לקורבן את בתו והכהן הגדול שלא נקף אצבע למנוע זאת. אחריות קולקטיבית היא דבר חשוב בחברה.
אני מניחה שמכאן אתם יכולים להמשיך לבד. צום מועיל.
שוטר שעצר נהג שנסע במהירות מופרזת, ניגש לחלונו של הנהג ושאל: "אפשר לקבל את הרשיון שלך בבקשה?"
הנהג ענה: "אין לי רשיון. אף פעם לא עברתי תאוריה".
שאל השוטר: "אפשר לקבל את רשיון הרכב?"
"זה לא הרכב שלי, גנבתי אותו" ענה הנהג." הרכב גנוב??" שאל השוטר.
"זה נכון. אבל כשאני חושב על זה שוב, אני נזכר שראיתי את רשיונות הרכב בתא הכפפות, כשהכנסתי לשם את האקדח"
"יש אקדח בתא הכפפות?" הופתע השוטר.
הנהג ענה: "כן אדוני השוטר, הכנסתי אותו לשם אחרי שהרגתי את בעלת הרכב והכנסתי את גופתה לתא המטען".
"יש גופה בתא המטען????" הזדעק השוטר.
"כן, אדוני השוטר"
מיד עלה השוטר בקשר, וכששמע זאת הקצין הממונה עליו הגיע מייד. תוך דקות ספורות הקיפו שוטרים את הרכב, והמפקד העליון ניגש אל הנהג.
"אדוני, אפשר לראות את הרשיון שלך?" שאל המפקד. "בודאי" ענה האיש תוך כדי שהוא מגיש לו את הרשיון.
"למי שייכת המכונית?" שאל הקצין.
"היא שלי, אדוני השוטר. הנה רשיון הרכב".
שאל הקצין: "תוכל בבקשה לפתוח לאט את תא הכפפות שאוכל לראות אם יש בפנים אקדח?"
"כן, אבל אין אקדח בפנים". כמובן שלא היה שום אקדח בפנים.
המפקד שאל: "אכפת לך לפתוח את תא המטען? קיבלתי מידע שיש שם גופה".
"אין בעיה", פתח הנהג את תא המטען שאכן הוא היה ריק.
התרגז הקצין: "אני לא מבין. השוטר שעצר אותך אמר לי שאין לך רשיון, גנבת את המכונית, יש אקדח בתא הכפפות וגופה בתא המטען"
ענה הנהג: "כן, בטח המניאק השקרן הזה אמר לך גם שנסעתי במהירות מופרזת!!"
מפלגת העבודה - לא הצליח, מפלגת העבודה + התנועה - גם לא הצליח, מפלגת העבודה + התנועה + מרצ - גם לא יצליח, מפלגת העבודה + התנועה + מרצ + הרשימה הערבית המשותפת - אולי יצליח, מפלגת העבודה + התנועה + מרצ + הרשימה הערבית המשותפת + החמאס - בטוח יצליח.
כיצד התקשורת מציגה ידיעות שחושפות את הונאות "תג המחיר" בארץ?
על ידי ידיעות פיצי מיצי פיציות...
הלכה למעשה, רוב השחתת הרכוש המוסלמי במסגרת מבצע "תג המחיר", מבוצעים על ידי ערבים ואנשי שמאל במטרה לעשות דמוניזציה ודה הומניזציה למתנחלים ולייצר תודעה שקובעת -
"מתנחלים = טרוריסטים". התודעה הזו מועברת בעיקר באמצעות המסרים המועברים בתקשורת השמאלנית בישראל ובעולם הנוקטת במדיניות אנטיהודית, אנטיציונית ואנטי ישראלית. מדובר בדיווח עיתונאי כוזב, בפוליווד, בהסתה לכל דבר ועניין. פשעי שנאה מועברים בתקשורת כפשע המבוצע על ידי יהודים בלבד ולא על ידי ערבים מוסלמים. יותר מכך, פשעי שנאה ופשעי מלחמה המבוצעים על ידי ערבים בישראל, על ידי הרשויות בעזה ובמדינות ערב כמו סוריה, נחשבים למעשים לגיטימיים, כך על פי השמאל בישראל והתקשורת בארץ ובעולם. מדיניות זו ננקטת למרות שהתנהגות זו של המוסלמים מוכרת בארופה. האם שמעתם בתקשורת על תג מחיר ערבי כמו למשל.... הצתת בית כנסת? ועל זה שריפת בית הכנסת על ידי ערבים בלוד שמעתם? ואני בטוחה שלא שמעתם על הגרפיטי ובו דברי נאצה וממש לא אמנות שריססו ערבים על בית המורשת של בגין. שימו לב לשגיאות הכתיב בגרפיטי, כגון כהנה במקום כהנא וטג מכיר במקום תג מחיר. לא פעם הכותב לא יודע לעצב נכון את האותיות.
סיבה נוספת לכך שערבים עושים תג מחיר והשחתת רכוש של שכניהם הערבים הנה סכסוכי חמולות וכן, על רקע פגיעה בכבוד המשפחה, מאחר והם לא רוצים שאחותם תעבוד בבית הזונות השכונתי. לכן, הם שורפים מסגדים ומכוניות.
למרבה הצער, הנשיא הישראלי, ראש הממשלה וחברי הכנסת היהודים מודעים לכך. רובם מעדיפים להתעלם או, לחלופין, לגנות את הנאשם האולטימטיבי - המתנחל, מאחר והדבר תואם לאג'נדה האנטיציונית שלהם. תופעת תג המחיר של יהודים כנגד ערבים ואו מוסלמים אינה קיימת לפי גרסת המציאות של התקשורת הישראלית והפוליטיקאים הישראלים.
במשך תקופה מפרסם חדשות 0404, כמעט על בסיס יומי, את כמות פיגועי האבנים ובקבוקי התבערה -- עשרות כאלה מידי יום. רבים, גם במשטרה ובצבא, הרימו גבה, נדהמו מהנתונים, אבל מעולם לא קיבלו הוכחה לכך.
שימו לב לדוגמאות השונות שליקטתי עם השנים: - תושב טמרה הסגיר עצמו: "ריססתי כתובת 'תג מחיר' בעכו" - מתנחלים: פלסטינים עקרו עצי זית בעצמם. - ערבים הציתו את המסגד בטובה זנגריה. - תג המחיר בקוסרא פוברק. - נערים ערבים הודו בריסוס כתובת "מוות לערבים". - תיעוד: ערבים מביימים תג מחיר ליד עלי, כורתים עצי זית של עצמם, כותבים 'תג מחיר' ורצים לכלי התקשורת. - במרכז שכונת פסגת זאב שבירושלים רוססו כתובות בערבית המשוות בין מגן דוד לצלב קרס. המידע הגיע לתקשורת שבחרה להתעלם. עצוב לראות עד כמה התקשורת שבויה בידי השמאל הטרוריסטי והחד צדדי. שימו לב כמה הכתבה בה ערבים זורקים בקבוקי תבערה על יהודים בישראל קטנה ולא מקבלת חשיפה
- ערבים ריססו כתובת גרפיטי על רכב יהודי שחנה סמוך לשער האשפות. מה? גם על זה לא שמעתם ? תתביישו !!!
ועוד ידיעה מיצי פיצית... כי היא הרי לא חשובה. מדוברר בסך הכל בטרור שמופנה כנגד יהודי, שזה פחות או יותר שימו לב הסטנדרט, השגרה, הנורמאלי: פורעים ערבים ריססו כתובות בערבית על קירות בית כנסת בישוב מאור וכשערבים פוגעים בביתם וברכושם של משפחה יהודית, חותכים צמיגי רכבים החונים בשכונות יהודיות, מבצעים פרוגרומים ביהודים, כשערבים שורפים ומשחיתים בתי כנסת בישראל ובתי קברות של יהודים בהר הזיתים וקברי צדיקים, אנדרטות מחוללות על ידי ערבים והרשימה עוד ארוכה. ובכל זאת, סנקציות מופעלות כנגד היהודים המופללים בביצוע המעשה.
ואיפה הנשיא היוצא והמושחת פרס?
פרס יגיע רק אם הוונדליזם מופנה כנגד מסגדים. בתי מדרש ובתי כנסת לא יעניינו את שימון. תזכורת :
הנשיא פרס מיד לאחר הצתת המסגד בטובה זנגריה:
"מלא בושה וחרפה". עם זאת, רק לשאחר כמה זמן התברר שהיו אלה ערבים ששרפו את המסגד, שכניו של הערבי שהעיד על כך ניסו להתנקש בו וכמובן שפרס הנשיא לא גינה ולא הכפיש את ההתנקשות ואת הפגיעה של הערבים במסגד.
גדי וילצ'רסקי עוזב את בנק לאומי ואת רקפת הגנבת. הם מבקשים ממנו עמלת שורה והוא צריך לבקש מהם עמלת שירה :)
משלמי המשכנתאות שימו לב - יש פתרון. לא צריך יותר להחזיר לבנק פי 3 מסך קרן המשכנתא באמצעות ריבית. השרות ניתן ללקוחות כל הבנקים. בנוסף, 80% מהשכירים שמשלמים מס הכנסה זכאים לקבל כסף בחזרה ממשרד האוצר. לביצוע החזרי מס צרו קשר. תקשיבו לי טוב אני כאן עוזב נחנקנו כבר מהעמלות
אתם יותר גרועים מהוט
אם אני כאן אשאר אז הג'ובה תיגמר נחנקנו כבר מעמלות, מעמלות נחנקנו כבר מעמלות בנק לאומי, נחנקנו מעמלות חנקתם כבר את הלקוחות כבר אין לנו כוחות על כל דבר אתם לוקחים עמלה ועל מה?! עמלת משיכת מזומן עמלת הפקדת מזומן עמלת לא הפקדתי בזמן עמלת משיכת צ'ק עמלת הפקדת צ'ק צ'ק, צ'ק, צ'ק, צ'ק עמלת הקצאת אשראי עמלת להישאר בסניף הזה זה לא כדאי עמלת ערוץ ישיר תסתכלו על הלקוחות - מי כאן ירוץ וישיר? וכמובן מלכת העמלות - עמלת השורה. גבירותיי ורבותיי, מהי עמלת השורה? למה היא קשורה? האם היא כשורה? נחנקנו כבר מהעמלות, בנק לאומי, נחנקנו! אם אני כאן אשאר אז הג'ובה תיגמר נחנקנו כבר מעמלות, מעמלות! נחנקנו! חבר'ה, מה אני צריך לקחת מספר עכשיו? יש לי כמה צ'קים להפקיד. גדי וילצ'רסקי מודיע לבנק לאומי, סניף כיכר רבין בתל אביב, ולמנכ"לית רקפת רוסק עמינח תוך כדי שירה על לחן השיר ניו יורק ניו יורק מהמחזמר הנודע. בנק לאומי לא פראיירים: חדי העין וודאי הבחינו שאחת המשתתפות פה היא למעשה טיראן פרטוק, שהתחזה לרקדנית, ותוך שהוא מסתכן בנקע בקרסול, הצליח לחדור לקודש הקודשים של להקת בלקן במחסן, צפה בתווים של ניו יורק ניו יורק מבעוד מועד, צילם אותם באייפון, והניח את הממצאים לרקפת על השולחן. ומה דעתכם עמלה על גביית עמלה ועל עמלה כי יום שני היום.
הצ'ופצ'יק של הצ'ק - הפינה הראשונה של "סוגר חשבון", כל יום רביעי, 21:00, ערוץ 10. מה דעתכם על ההצעות שלי ל רקפת רוסק עמינח?#סוגרחשבון Posted by יובל חקלאי - Yuval Haklai on Friday, May 15, 2015
כל הפעולות שכלל לא הזקקת, שקל - שקל אספת, וחסכת כל אותן שעות שבעסק השקעת שוב יורדות לטמיון עמלות, בשלל צורות שתי פעולות חולפים כספיי אל מול עיני עמלות, הצ'ק חוזר, הבנק סוגר להתעורר מהר עמלות בשלל צורות שתי פעולות חולפים כספיי אל מול עיני
יחסי מין בכפייה זה אונס לכל דבר. מדובר באלימות, בתקיפה מינית. בכל העבירות האחרות, מדובר בדבר כל כך ברור, אך לא במקרה של אונס. כפית על מישהו לתת לך כסף או לקנות לך משהו והוא לא שילם לך מרצונו החופשי? זה שוד. זה לא כסף שמגיע לך בגלל שהוא הסכים לתת לך אותו. כנ"ל לגבי יחסי מין שלא מרצון. חדירה ללא הסכמה זאת אלימות. חדירה בכח זאת אלימות. זה לא חייב להיות מכות. כמו שלהבדיל אלפי הבדלות אלימות מילולית זאת גם אלימות. בטח חלק גדול מהחילונים אינם יודעים, אך יש דבר הנקרא "בעילת מצווה", שזו הפעם הראשונה בה בני הזוג הנשואים מקיימים סקס. בשל מצוה זאת, ובלחץ שיש על הגברים לבצע את בעילת המצווה, ישנם מקרים בהם הגבר כופה זאת על האישה בלילה הכלולות (אונס אותה), למרות שהיא לא רוצה.
בעילת מצווה אינה מכשירה אונס!!!! והיא אינה חייבת להתבצע בליל הכלולות. יותר מכך, חל איסור לגבר לקיים יחסים עם האישה אם היא אינה רוצה בכך ("בני אנוסה").
אני מצרפת פה פסק דין של בית הדין הרבני שחייב את הבעל בגירושין, ודחה את ערעור הבעל להכריז על האישה כאישה מורדת.
"אשר בשעת בעילת מצוה פגע המערער (ולו בשגגה) הן בנפשה והן בגופה, בשל חוסר גילוי רגישות כלפי המתבקשת." במקום להגיד "יאללה, מה אתה משחק משחק אותה? אתה יודע שאתה רוצה!" אם את לא בטוחה שהוא רוצה תשאלי "הכל בסדר? זה נעים לך?"
אם אפילו עולה לך מחשבה במהלך האקט המיני של "מה הוא משחק אותה קשה להשגה" סימן שמשהו לא בסדר. גם אם זה התחיל בהסכמה חופשית מרצון, אם יש הרגשה שהצד השני לא בקטע תוודא/י שזה אכן עדיין כך. כשיש ספק, לשאול "רוצה שאעשה לך XXX? ;);)". לשאול זאת לא בושה, ופרטנר/ית ששואל/ת ורוצה לספק זה סקסי בטירוף. יותר מזה, היא שיכורה? מסוממת? מעולפת? ישנה? זה לא יכול להיות מין בהסכמה אם היא לא ערה, עירנית, נוכחת, פיקחת, מבינה מה קורה, רוצה שזה יקרה. משתפת פעולה. בעניין.
זה לא יכול להיות מין בהסכמה אם היא לא מסוגלת לתת את הסכמתה כי היא לא בפוקוס. אז לא, לא, זה לא מתאים לבוא אליה כשהיא ישנה ולגעת בה. אי אפשר להסכים למין כשאת ישנה, אי אפשר לרצות מין כשאת ישנה. אתה לא יכול לדעת אם היא רוצה או לא, אם מתחשק לה, אם היא בעניין, אם היא רוצה אותך עכשיו על או בתוך הגוף שלה. זה לא חשוב אם קיימתם יחסי מין בלילה הקודם, הסכמה למין צריכה להיעשות בערנות ומתוך הכרה ורצון.
תזכרו, אונס זה לא רק כשמתנגדים, אונס זה לא רק כשאומרים "לא", אונס גם יכול להיות כשקופאים. שאפסו כוחות הצד השני לנסות להגיד לך "לא". כשהצד השני "נכנע". זה עניין של חינוך מיני. אם תגידי שאת לא רוצה לשכב איתו, הוא יעזוב אותך? יצחק עליך? אולי יספר עליך דברים לחבר'ה? אם תגידי שאת לא רוצה לשכב איתו הוא יעשה סצנה? יצעק? יעשה לך "רגשי", יעלב ויהרוס את כל הערב? אם תגידי שאת לא רוצה לשכב איתו הוא יפיץ עליך סיפורים? יפיץ תמונות או סרטונים שלך...? זו לא הסכמה אם הוא גורם לך לפחד להגיד שאת לא רוצה.
למי שקשה להבין - לא מדובר פה על תקשורת לגיטימית בין בני זוג, אלא על סחיטה ליחסי מין. כמו באונס בשומרת למשל, ובהרבה אונסים קבוצתיים בבתי ספר. "אם לא תשכבי איתי לא תהיי מקובלת" "אם לא תשכבי עם חבר שלי אנחנו נפרדים" וכו.
מדובר במקרים בהם אנשים הולכים לכלא - כי זה אונס. הסכמה תחת איומים זו לא הסכמה מרצון. זה ממש לא עודף שימוש במילה אונס, זהו אונס לכל דבר. לא כל האונסים הם אלימים, החוק בעצמו מודע לדבר בכך שיש שתי רמות לאונס, הרמה הראשונה דינה 16 שנות מאסר, ויש אונס בנסיבות מחמירות (למשל, תוך כדי שימוש באלימות), שדינו 20 שנות מאסר.
זה לא מחליש את האישה, כי באותה מידה הנאנס יכול להיות גבר. זה לא מחליש את הקורבן, אלא מצביע על האנס כמה שהוא - אנס.
דבר אחרון, נחשו לפי תמונות האילוסטרציה איזו מבין הכתבות על פשעים שונים מדברת על אישום בעבירת מין.
כי למה לאתר עיתונאי בעל השפעה כמו ynet לא לחזק את הגישה שנשים נפגעות מין צריכות להתכרבל מבויישות.
הרי השם של האנס הותר לפרסום, אז למה לא לשים תמונה שלו, ועוד מבוייש, מנסה להסתתר מעין המצלמה? לדעתי זה יהיה מעולה.
לא, אין דברים כאלה!
טריגר סקסיזם, החפצה ודושיות על:
Haaretz הארץ, העיתון לאנסים שוכבים אשר התעלה על הפרסומת הקודמת שלו, בה נראה דוש עם סדיני משי ותואר M.A, רוטט כמטחנת בשר מכל מיני כיוונים של עלמה שולית וכמעט נטולת פנים בעודו טוחן ת'מוח למצלמה. כשהאישה בפרסומת משמשת רק ככלי לסיפוק מיני ולא מוציאה אף מילה במהלך האקט (אולי רמיזה לכך שלנשים פשוט אין דעות?) חוץ מ"איך היה?", אז כן מדובר בסקסיזם, בביזוי האישה, בהחפצתה ובחיזוק תרבות האונס. הגועל נפש השוביניסטי ברור.
מה שמשום מה מפספסים זו העובדה שהבחור אשכנזי, עשיר, גר בדירת פאר ואפילו לא צריך לסיים את התואר השני שלו. שהקול בסיום הפרסומת הוא של סבא'לה אשכנזי. וכשכל הפרסומות פונה ל"אשכנזים אינטלקטואלים" ובזאת ויתרו הארץ על קהל הנשים והקהל המזרחי. כשאחד הכתבים הבכירים במערכת הנו אנס סדרתי ומטרידן מיני כפייתי המקבל לגיטימציה לפעולותיו מטעם השמאל הפמיניסטי, אין טעם לשאול כיצד מייצגות את העיתון פרסומות שונאות נשים כאלו. אחרי זה הם תוהים למה לא קוראים אותם?
מופרך. כן! בעיתון הארץ הצליחו לעקוף את זה! ואני מאחלת למי שמגדיר את מה שקורה בפרסומת כ"להתנות אהבים", שכך יראה המין שלו עד סוף חייו. וזה מגיע מהאנשים שנתנו לכם השנה את קרב המאסף על כבודו האבוד של פעיל השמאל הרדיקלי, המתנגד בתוקף לזכותה הטבעית של מדינת ישראל לבטחונה ולבטחון תושביה וכן, האנס אותו הם מעסיקים בתפקיד בכיר במערכת הארץ כבר עשרות שנים, יצחק לאור. זהו אדם שבמערכת עיתון הארץ מתעקשים להמשיך ולתמוך בו למרות תיקי אונס מזעזעים התלויים נגדו במשטרה. מדובר באחד מעברייני המין העובד כעורך בהארץ ונתפס מצלם נשים מתחת לחצאיותיהן. השני מסעיר עצמו חליפות בארוטיות של אשת רוה"מ ונערים מוסלמים, והמו"ל לא עלינו מפעיל רשת שלמה להשתקת פרשיותיו המצולמות. ובכן, מהאנשים האלה בדיוק קבלו את המוח שלגילומו בחרו משלל שחקני ישראל, דוקא את זה שנעצר בחשד למעשה מגונה בכפיה! בפרסומת מבריקה (אם אתה דוש עד כתה ד') שבה מתחולל קרב בין שני אבריו הורדרדים של דוש מדושן (בטח קראו לו בתסריט מרסל דושאן) הם מראים שוב בחדות ובהשראה מרגשת של אמת בפרסום שהסיבות העיקרית לרכוש את פרי מפעלם הן: א. אתה גבר
ב. אתה אשכנזי ג. אתה צרכן של סושי במאות שקלים למנה
ד. כנ"ל של אלכוהול
ה. מיניות קיימת בחייך רק על הציר שבין אלימות להתבודדות ושימו ללב לבלונדינית בפינה השמאלית שמסמלת אשה, כשכל אבריו של הגבר קמים זה על זה. אנחנו בממלכת הדושו-פורנו, חברות.
בעבר, הסיסמה של הארץ היתה "עיתון לאנשים חושבים". אחרי זה יצאה הסיסמה "הארץ, לא מה שחשבת". סירטון הסקס נראשון מרמז כנראה שהארץ מזיין לכם את השכל. או, לפחות דופק לכם אותו. והפרסומת של 2015 כנראה מרמזת ש"הארץ, עיתון לאנשים שחושבים עם הזין". העיתון ממש אינו מיועד לאנשים חושבים. אין שום דבר בו המעודד את המחשבה ומדובר בזבל עיתונאי פוליוודי ובתעמולה אנטישמית, אנטיציונית ואנטיהודית ומבצע הסתה בין שורותיו ומטעה את הציבור בדיווחיו התקשורתיים.
שום יחס לאשה כאדם, דיבור עליה ולא איתה, כאילו מין זה משהו שאפשר לעשות בגוף של מישהי ולא איתה. ככה לא נראה מין, ככה נראית תרבות האונס. אין לאשה קול, אין לה רצון, אנחנו אפילו לא יודעים אם היא מעוניינת במין הזה, אבל בעיני עיתון "הארץ" ככה נראה מין ומי שמבקר את הפרסומת כנראה שמרן פוריטני. אתם - שחושבים שהרצון של אשה לא רלוונטי למין איתה - שמרני תרבות האונס. לא פלא שזאת הפרסומת של עיתון שמעסיק בעקביות גברים שיש נגדם תלונות על עבירות מין, כולל מתן במה לעבריין מין נגד הקורבנות שלו כדי שיחששו להתלונן.
אני כל כך מתביישת בעיתון הזה. זה לא קשור לשוביניזם, סקסיזם או לפוריטניות. זה קשור לכבוד מינימלי לקוד החברתי, להצבת גבול בין פרטי לציבורי, בין וולגרי לראוי. מבחינת הציבור - מערכת העיתון ושיטת השיווק אחד הם. זה פרצופו של המותג. ואכן, מערכת העיתון מגבה שוביניזם ומעודדת את תרבות האונס ולא רק באמצעות שיטת השיווק אותו היא בוחרת לנקוט כדי לשווק את העיתון. מערכת עיתון הארץ מגבה את האנס העורך שלה וגינתה את ההחלטה השוללת ממנו פרס ספרותי בגין ההטרדות המיניות, התקיפות המיניות, הכפייה המינית ומעשי האונס שהוא ביצע ושלצערנו, לא ניתן עוד לחקור אותן בגין התיישנות.
על פי ויקיפדיה: "ההמיספרה השמאלית לרוב דומיננטית בפונקציות הקשורות לשפה, והימנית לרוב דומיננטית בהקשר של תפיסה מרחבית" אני מעדיפה לחזק את ההמיספרה שתופסת את המציאות במרחב מהאונה שיודעת לגבב שטויות בצורה חלקלקה ורצינית לכאורה, בדיבורים חסרי קשר למציאות. תעשו טובה למוח שלכם ואל תעשו מנוי להארץ . תעקבו אחרי חדשות 0404, אתר "שבע" ובערוץ 20 [80 אלף עוקבים בפייסבוק]. הם מציגים תוכן מאתגר באמת, למשכילים שמסוגלים לראות את המציאות. וגם בחינם, איך שכחתי. אין לי קשר לאתר, סתם אזרחית ששמחה שאתרים סופר איכותיים שלא שבויים בקונספציות השמאל נהיים פופולריים. אגב, היינו מאוד רוצות לפרסם את הסיפור הזה בדף הפופולרי עדויות נשים שהותקפו מינית על ידי יצחק לאור, אבל עיתון הארץ הפעיל את כל כובד משקלו כדי שהדף יהיה סגור לצפיה בארץ (הוי האירוניה. אם אתן בחו"ל תוכלו ליהנות ממנו כרגיל), כי דיווחי אמת זה מטרד מבחינתם, כשמדובר בעיתונות. אנחנו מבינות אותם. בפעם הבאה נעטה פאת בלונד ושוט כשאנחנו מעוניינות להעביר מסר. ונטשטש לעצמנו את הפנים.
בשנים האחרונות, הביקורת הצרכנית לא נחסכת ממנופול תנובה. קול זעקה צרכנית קמה בעקבות היותה של תנובה מונופול שעושה קומבינות על גב הצרכנים והיצרנים הקטנים - מונופול תנובה דואג להסיר את מוצריהם של היצרנים הקטנים מהמדף כדי שלצרכן לא תהיה ברירה אלא לקנות את מוצריה של תנובה במחיר מופקע לאור המחסור בחלופות. בשנים האחרונות, תנובה עדיין שורדת את השערוריות שרודפות אותה למרות מעשיה והתעמרותה בצרכנים וביצרנים. מי זוכר את פרשת הסיליקון בחלב של תנובה? כשתנובה הוסיפה לחלב סיליקון כדי לחזק את הקיבה ולהרוס לצרכן את הבריאות על הדרך. אי אפשר לשכוח את המראות הקשים של ההתעללות בבעלי החיים שבמשחטת אדום אדום של תנובה, כפי שנצפה בתחקיר של כלבוטק ולמרות חותמת הגומי של כשרות המהדרין בד"ץ על מוצרי המשחטה. התעללות זו הופכת את הבשר ללא כשר לאכילה. והזעזוע החדש של מונופול תנובה, כיצד חברת תנובה מרמה את ציבור הצרכנים? היא מרמה אותו במשקל המוצר - קחו לדוגמא את הקוטג' האישי ביחידות ששוקלות [או אמורות לשקול, לפחות, כך על פי הצהרתה של תנובה] 125 גרם. לא פעם, צרכנים התלוננו שמוצרים מלאים באויר. עם זאת, משקל זה משקל ואם חברה מצהירה שבמוצר מסויים יש 80 גרם והיתר זה אוויר, כשלמעשה אכן האריזה מכילה 80 גרם מוצר, אין מה להתלונן. אבל מה אם חברה מצהירה שגביע קוטג' מסויים אמור להכיל 125 גרם קוטג' וזהו אינו המקרה לעולם? שימו לב שאמיר שוקל עם הגביע, שמשקלו העצמי, אני מניחה, מגיע לכ-5 גרם. ב-100% מהמקרים, הקוטג' לא מגיע גם עם משקלו העצמי של הגביע ל-125 גרם. קרי, יש הפרשים של בין 20% ל-50% מתכולת המוצר ובכך, תנובה מטעה את הצרכנים וגוזלת את כספם. צפו בתחקיר של אורן יצחקיאן:
האם חברת תנובה מטעה את ציבור לקוחותיה?שלום, אני מפיץ את הסרטון הזה כדי שכל לקוחות חברת תנובה ישימו לב שהם אכן מקבלים את כמות הקוטג' בהתאם למשקל המוצר שמוצג על האריזה שבגינה חברת תנובה גובה את מלוא הכסף מהצרכן. לאחרונה שמתי לב שהקוטג' שאנו רוכשים במשקל 125 גר' (כמו שתנובה מצהירה על גבי המוצר) אינו שוקל כפי שהם מצהירים והמשקל הרבה יותר קל.החלטתי שבכל פעם שנרכוש קוטג', לשקול את המוצר לפני פתיחתו וגיליתי שזה לא מקרה יחיד ומקרה זה חוזר על עצמו בכל פעם.פעם שקלתי משקל של 79 גר' ופעם אחרת משקל של 89 גר' ואז הבנתי שחייב לשתף את הציבור והחלטתי לתעד את הפעמים הבאות.בסרטון זה ניתן לראות 2 מוצרי קוטג' שבמקום משקל של 125 גר' נמדד בפועל בקופסא אחת 86 גר' ובשניה 100 גר'.יש שיטענו שזו טעות בקו הייצור או בכיול המכשירים שלהם, אך אני מאמין שחברה בסדר גודל כמו תנובה שמרוויחה מיליונים צריכה לפחות שיהיה לה בקרת איכות כמו שצריך כדי למנוע מקרים אלו שבסופו של דבר באים על חשבון הכיס של הצרכן.נא בידקו בביתכם את המוצרים ושקלו אותם כדי לבדוק אם יצא לכם מקרה דומה, אם כן תעדו והעלו סרטון.שתפו כמה שיותר כדי להעלות מקרה זה לתשומת לב הציבור וכדי שחברת תנובה תדע לעתיד לא לספק חלק מכמות הקוטג' ולגבות את מלוא הכסף ובכך להרוויח כסף על חשבון הציבור.מצורף קישור לבדיקת כיול המכשיר מדידה:https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10153142602873737&id=738073736&ref=bookmarksבברכה,אורן יצחקיאן. Posted by Oren Itzhakian on Friday, July 17, 2015
וזה מה שכתב אורן:
האם חברת תנובה מטעה את ציבור לקוחותיה?
שלום, אני מפיץ את הסרטון הזה כדי שכל לקוחות חברת תנובה ישימו לב שהם אכן מקבלים את כמות הקוטג' בהתאם למשקל המוצר שמוצג על האריזה שבגינה חברת תנובה גובה את מלוא הכסף מהצרכן.
לאחרונה שמתי לב שהקוטג' שאנו רוכשים במשקל 125 גר' (כמו שתנובה מצהירה על גבי המוצר) אינו שוקל כפי שהם מצהירים והמשקל הרבה יותר קל.
החלטתי שבכל פעם שנרכוש קוטג', לשקול את המוצר לפני פתיחתו וגיליתי שזה לא מקרה יחיד ומקרה זה חוזר על עצמו בכל פעם.
פעם שקלתי משקל של 79 גר' ופעם אחרת משקל של 89 גר' ואז הבנתי שחייב לשתף את הציבור והחלטתי לתעד את הפעמים הבאות.
בסרטון זה ניתן לראות 2 מוצרי קוטג' שבמקום משקל של 125 גר' נמדד בפועל בקופסא אחת 86 גר' ובשניה 100 גר'.
יש שיטענו שזו טעות בקו הייצור או בכיול המכשירים שלהם, אך אני מאמין שחברה בסדר גודל כמו תנובה שמרוויחה מיליונים צריכה לפחות שיהיה לה בקרת איכות כמו שצריך כדי למנוע מקרים אלו שבסופו של דבר באים על חשבון הכיס של הצרכן.
נא בידקו בביתכם את המוצרים ושקלו אותם כדי לבדוק אם יצא לכם מקרה דומה, אם כן תעדו והעלו סרטון.
שתפו כמה שיותר כדי להעלות מקרה זה לתשומת לב הציבור וכדי שחברת תנובה תדע לעתיד לא לספק חלק מכמות הקוטג' ולגבות את מלוא הכסף ובכך להרוויח כסף על חשבון הציבור.
מצורף קישור לבדיקת כיול המכשיר מדידה:
בברכה,
אורן יצחקיאן
כשפרסמתי את הסרטון בדף הפייסבוק הרשמי של תנובה, זוהי התגובה שקיבלתי:
שלום מיכל, בעקבות פניית הצרכן אורן יצחקיאן אלינו, ביצענו עם צאת השבת בדיקה ראשונית של מוצרים מדגמיים ולא איתרנו תקלה. כפי שהתחייבנו בפניו ובפני הציבור, ערכנו הבוקר בדיקות מקיפות ומעמיקות יותר הן בקו הייצור והן במאות מוצרים במחסני החברה וברשתות השיווק. לצערנו גילינו כי קיימת שונות רנדומלית במשקל בקו המייצר את הקוטג' והגבינה הלבנה באריזות 125 ולצד מוצרים רבים תקינים מצאנו גם מוצרים בתכולה חסרה. התקלה אותרה ומטופלת באופן מיידי.
בעקבות זאת הורה מנכ״ל תנובה, אריק שור, על הקמת ועדת בדיקה בראשה יעמוד מומחה בעל שם, ד״ר שמואל אבן, במטרה לאתר את הגורמים לתקלה ולהפיק לקחים.
אנו מודים למר יצחיקאן על שהפנה את תשומת ליבנו לתקלה ומבקשים להתנצל בפני ציבור צרכנינו.
כל צרכן שבידו מוצר קוטג' או גבינה לבנה באריזת 125 עד תאריך פג תוקף 26/7 מוזמן לפנות למוקד שירות צרכנים בטלפון
1-800-666-244 ולקבל פיצוי. תודה
אורן בכלל קיבל תגובה שונה וגם הוא לא האמין - תגובה טענה שמבדיקות שלה, הכל תקין ובכל הגביעים שהיא בדקה במפעל ובסופרים, גביע קוטג' אישי מכיל את הכמות שמוצהרת, 125 גרם. מתי בתנובה הספיקו לבדוק? הרי בדיוק יצאה שבת והמפעל אמור להיות כשר. לכן, הוא בדק שוב את הקוטג' האישי של תנובה, את כל היחידות שנמצאות במקרר של הסופר, את אלו שהפעם אמורים להיות תקינים וראו זה פלא, 100% מהמוצרים על המדף לא שקלו 125 גרם, אפילו לא עם המשקל העצמי של הגביע. זה מה שאורן מצא:
היי חברים,בעקבות הפוסט הקודם שלי בעניין אי התאמה בין כמות הקוטג' שתנובה מצהירה (125 גר') לבין מה שנמדד בפועל (86 גר'), עלו שאלות לגביי דיוק המדידה לפיהם טענתי את טענותיי.אי לכך צילמתי עוד סרטון בו נעשה מדידה מקדימה לבדיקת דיוק המכשיר גם במשקלים נמוכים והתוצאות לפניכם.ככל שתשתפו כך אני מאמין נוכל לשנות את פני הדברים ונשפיע בכך שמקרים אלו לא יחזרו על עצמם.בברכה,אורן יצחקיאן. Posted by Oren Itzhakian on Saturday, July 18, 2015
היי חברים,
בעקבות הפוסט הקודם שלי בעניין אי התאמה בין כמות הקוטג' שתנובה מצהירה (125 גר') לבין מה שנמדד בפועל (86 גר'), עלו שאלות לגביי דיוק המדידה לפיהם טענתי את טענותיי.
אי לכך צילמתי עוד סרטון בו נעשה מדידה מקדימה לבדיקת דיוק המכשיר גם במשקלים נמוכים והתוצאות לפניכם.
ככל שתשתפו כך אני מאמין נוכל לשנות את פני הדברים ונשפיע בכך שמקרים אלו לא יחזרו על עצמם.
בברכה,
אורן יצחקיאן
ומה עכשיו? על הבוקר, מנכ"ל משרד התמ"ת הוציא מכתב לבחינת הנושא ומכיר בכך שלמשרדו אין יכולת לעקוב, לפקח ולבקר את הנושא. לבינתיים, זה הפך לאופנה. צרכנים מכל רחבי הארץ בודקים כיצד תנובה ומונופולים אחרים דופקים אותם במשקל המוצרים שהם קונים - אם זה בגבינת סקסי שאמורה לשקול 500 גרם ושוקלת בפועל קרוב יותר ל-400 גרם או אבקת אפייה שיש בה בפועל 8 גרם במקום 10 גרם, דבר שהורס את העוגה וגוזל מהצרכן 2 גרם שאותו חשב שקנה, שהם למעשה 20% מהאריזה. שימו לב לכתבה מהצינור:
החזיתאתגר השקילה של פרויקט החזית- כמה אמורים המוצרים הללו לשקול וכמה הם שוקלים באמת? המשיכו לשלוח לנו סרטונים ותמונות של המוצרים המשקרים Posted by הצינור on Tuesday, July 21, 2015
מעבר לכך, להבא, כשאתם שוקלים את גביע הגבינת קוטג' שלכם כדי לראות אם רימו אתכם בעשרים גרם, תחשבו גם על העגל שנלקח מאימו עשרים דקות אחרי לידתו לשחיטה רק כדי שאתם תקבלו את החלב וגבינת הקוטג' שלכם. תודה.
