המערכונים בארץ נהדרת מגנים את המתלוננות על הטרדה ותקיפה מינית

"ארץ נהדרת" הנה עוד תכנית מערכונים ישראלית מהמיינסטרים שתואמת את האג'נדה השמאלנית הנפוצה בתקשורת בישראלית. בתכני המערכונים והתוכנית עצמה נפוצים באג'נדה הנוטה לכיוון השמאל הסוציאליסטי בדומה לתוכניות מקבילות, כמו מצב האומה. שם, השמאלנים נראים כאנשים משכמם ומעלה לעומת מזרחיים, חרדים, מתנחלים וימניים שנתפסים כנלעגים. אנשי המערכת, בנוסף, לעולם לא ילעגו לטייקונים ולמערך המושחת של ההון - שלטון - עולם תחתון מאחר ובזכותם, הם מליונרים. הרי השחקנים מרויחים מאות אלפי שקלים בשנה כפרזנטורים של בנקים וחברות ביטוח. הם לא ירקו לבאר ממנה הם שותים.
בניגוד לחשיבה המעוותת של מערכת התוכנית בנוגע ליתר הדברים, עד כה, אנשי המערכת התמידו  להתייצב לימין המתלוננות בפרשות המין השונות כמו במקרים של קצב, אייל גולן וכדומה. גם במקרה ההטרדה המינית בה היה מעורב יורם ז'ק, במאי התכנית בעברו ואחיה של עלמה ז'ק, הם הקפידו לא להתערב פומבית ולא להעלות את הסוגייה לדיון במסגרת התכנית - יתכן שמאחר וההטרדה הייתה מוקלטת, חבר המערכת לשעבר לא יכול היה לטעון שדנה רון רודפת בצע ושעשתה זאת בשביל ה-400,000 שקלים ששולמו לה על ידי הפקת האח הגדול ובכדי לקבל תוכנית בוקר בהנחייתה.
עם זאת, הפעם התוכנית חצתה את הקווים ועברה להגחיך דווקא את המתלוננת נגד סילבן שלום באמצעות פגיעה בעיתונאית הדס שטייף, אשר גיבתה אותה וחשפה את הפרשה.
למעשה, הדס שטייף לא חשפה הפעם את הפרשה, אלא עדי מאירי. עם זאת, המערכת פעלה הפעם במטרה להגחיך את הדס שטייף. במערכון שאנשי ארץ נהדרת עשו בנושא, העיתונאית הדס שטייף - ובהכרח גם המתלוננת, הוצגו ככאלו שמתעסקות בשטויות ממזמן. לעומתן, סילבן שלום הוצג גם כמגוחך, כטמבל, אם כי מעשיו הוצגו כלגיטימים והוא מקסימום, לכל היותר, הוצג כחף מפשע, כ"מנשנש מהצד" שנקלע לפרשה קפקאית.
אנשי "ארץ נהדרת" לא יודעים מה באמת קרה בחדר של סילבן שלום. עם זאת, הפעם הם טרחו לקבע בתודעת הצופים את המסר, לפיו במידה היה שם משהו, אם בכלל, זה היה בהסכמת המתלוננת הנודניקית. "נשנוש", בשונה מתקיפה/הטרדה מינית, מתבצע בהסכמת הצדדים ו"נשנוש" מלפני 15 שנה, כלל לא שווה תלונה (ולא רק בגלל חוק ההתיישנות).




אפרופו שטייף, גם היא, בדומה לאורלי, גיא וארץ נהדרת, שינתה בזמנו כיוון והגנה על נאשם באונס, כשהוא היה אחד ממקוריבה. זהו הפוסט שפרסמה אורלי בדף הפייסבוק של הזוג ב-24 למרץ:

שלום חברים. זאת אורלי. ממיטת חוליי אני מרגישה צורך עז לכתוב נוכח מחול השדים החדש סביב השר [שרובכם יודעים מיהו] שהגיעו מים עד נפש. לא יכול להיות ש 15 שנה אישה יושבת בקונכייתה ולפתע בדיוק ברגעים קריטים פוליטיים של אותו שר בוער לה לדבר. לא יכול להיות שמדינה שקבעה התיישנות פתאום שוקלת בכלל חקירה ולא יכול להיות שכולנו נסתער פעם אחר פעם ונטרוף בני אדם חיים לפני שהוכחה אשמתם. גילוי נאות. אני מאוד מעריכה את אותו שר מדובר כי הוא איש של עשיה, חברתית, אמיתית ואדם טוב.

 

נכון, לא הייתי שם לפני 15 שנה כדי לדעת בוודאות אבל אני כן יודעת בוודאות שאנחנו הנשים לא קורבנות מעצם היותנו נשים. אנחנו לא חלשות בהגדרה כדי לאמר לא או לעמוד על שלנו או לקום בזמן ולדבר. לפחות לא כולן. אני יודעת שתגידו עכשיו שאנחנו חזרנו לחבורת לול 40 שנה אחורה אבל ההבדל עצום. עשינו את זה בתחקיר על סדרה של מעשים שהוצלבו בכמה וכמה עדויות בפרספקטיבה רחוקה מספיק כדי לא לשלוף מהמותן. אם השר עשה משהו, ואני מתקשה כל כך להאמין, אז כמובן שהוא צריך לשלם. אבל אם לא אז כולנו חייבים לשלם כי הפכנו להיות חברה של מפיצי דיבה הולכי רכיל וחורצי דין.

נשאלת השאלה, על סמך מה הם קבעו שהמתלוננת נגד סילבן שלום לא הוטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות? ומי קבע שפרק הזמן שעבר מהמקרה, לכאורה, עד הגשת התלונה הוא סימן לשקר ולא לטראומה או חשש של ממש לפתוח תיק בנושא שתמיד ישפיל גם את המתלוננת עצמה כמו שקורה עכשיו?
המשטרה, אגב, לא פסקה מעולם שהתלונה נגד סילבן שלום, היא תלונת סרק אלא לכל היותר שיש חוק התיישנות לגביה.  יש להניח, אם כן, שאת השינוי ביחס צוות התכנית, למתלוננת, גרמה פרשת ירון ברלד, שבניגוד לנאשמים מן העבר, כמו משה קצב ואייל גולן, הוא "משלהם".
תופעה דומה, קרתה גם לאורלי וילנאי וגיא מרוז שידידותם עם סילבן שלום ו/או אשתו, גרמה להם ככל הנראה לחרוג הפעם ממנהגם ולגנות את המתלוננת נגדו. התופעה הזו היא צביעות, נוכח הנימוקים שבחרו להציג בנושא. הרי, גם אם המתלוננת נגד סילבן שלום משקרת (דבר שלא הוכח כלל), אין לקבוע זאת על סמך הזמן שעבר מהארוע לתלונה, כפי שעשו אורלי, גיא וארץ נהדרת. את אותן הטענות, גורמים אלו יכלו להעלות גם בפרשת קצב. טענות אלו לא הועלו על ידם בזמנו. בימים ההם, החבר ברלד לא הואשם בעבירות מין. לכן, קצב הוצג כאנס ולא כקורבן טמבל חף מפשע המנשנש לפעמים מהצד.
ארץ נהדרת הנה תוכנית המשודרת במסגרת תקשורית ההמונים והיא משפיעה על הציבור. לכן, יש להתייחס לתכנים המועברים בה. עד כמה שזה מגוחך, מה ציפיתם מארץ נהדרת? ראיתם אותם פעם יורדים על טייקון? למה שיגחיכו את שרי אריסון למשל או מנכ"לי בנק כשהם בעצמם מקבלים מהם מאות אלפי שקלים בפרסומות? בזכות מי הושפעתם כדי לממן דווקא את 555 ולא את שוקה? באותה המידה, לאטמה לועגת לשמאל כי ארץ נהדרת מציגה את הימין והחרדים באופן נלעג למרות שיש כל כך הרבה חומר על השמאל ההזוי כמו יריב אופנהיימר. אבל עליהם לא יירדו במצב האומה ובארץ נהדרת . בגלל זה עשינו סדר בדברים ויצרנו רשימת אבני בוחן כדי שנדע  להבחין בין אונס לעלילה  אף אחד מהציבור לא יודע מה באמת קרה בחדרו של סילבן שלום.  במתחם של זכויות נפגעות תקיפה מינית מול זכות סילבן שלום לשמו הטוב (בנוגע לסוגיה האם יש לו בכלל שם טוב כמובן שיש ספק - לא סתם סילבן שלום צבר הון המוערך בכ- 150 מליון שקלים כעובד ציבור) אני ללא כל צל של ספק מצודדת במתלוננות. בהתחשב בכך שאחת מתוך אחת הוטרדה או הותקפה מינית, סביר להניח שסילבן שלום אינו צדיק. גם כך, רמת המוסריות של הנשיאים שלנו מתדרדרת מרגע לרגע - אנס סדרתי שמתפקד כנשיא, נשיא נהנתן שהעלה את תקציב בית הנשיא ל-60 מליון שקלים ולדעתו אפשר לוותר על הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ועכשיו גם מועמד לנשיאות מושחת ושוב תוקף מינית. עם זאת, אין זה מקומנו להרשיע אותו או לא להאשים אותו, אלא להשאירו בגדר חשוד עד שיוכח אחרת ואם לא יוכח אחרת אז שישאר חשוד וזהו. הפיכתו ל"זכאי כל עוד לא נפסק אחרת" אינה אלא הפיכת המתלוננת לאשמה בעלילה, למרות שגם לגביה לא הוכח אחרת, כך שהפוסל- במומו פוסל.
בניגוד לדעת אנשי ארץ נהדרת, אורלי וגיא ודומיהם, חזקת החפות חלה על המתלוננת אפילו יותר משהיא חלה על הנאשם. הטענה ב"ידיעה" שהיא משקרת אינה חמורה פחות מחריצת דינו של החשוד בטרם משפט. כדאי גם לציין כי לעובדה שחלה התיישנות על העבירה אין ולא כלום על השאלה האם היה או לא היה. דווקא העובדה שהמתלוננת מספרת שהדבר אירע לפני חמש עשרה שנה, דווקא היא עשוייה להעיד כי דבריה אמת ואין היא מנסה להתאים את העובדות לסדר המשפטי. כשלעצמי, לגיטימי לחלוטין בעיני שהמתלוננת תחליט לשבור את שתיקתה בת חמש-עשרה השנים כדי למנוע ממי שתקף אותה להיבחר לתפקיד בכיר כל כך ונהנתי כדוגמת הנשיאות. הייתי נוהגת בדיוק כמוה, גם אם לא הייתי מגישה תלונה במשטרה באותו הזמן. אני בכלל לא ממליצה על מותקפות וקורבנות הטרדה מינית להתלונן במשטרה. מן הראוי לשבור לתוקף את האיבר שאיתו הטריד או תקף - יד, זין, ראש וכדומה. זה יותר ערכי מהמצב הקיים כיום.

נאה דורש ונאה מקיים בכנסת ישראל? כשנפתלי בנט רוצה שנלמד הנדסה

נפתלי בנט מפציר בהורים לכוון את ילדיהם ללימודי הנדסה. ההפצרה באה לאחר סדרת קריאות נרגשות להימנע מללמוד תחומים אחרים. לדבריו [ציטוט]:

הורים, אני מפציר בכם: שלחו את ילדיכם ללמוד מתמטיקה (רצוי 5 יחידות), אנגלית ופיזיקה. אחדד את העניין: ההייטק הישראלי פורח. יש הרבה כסף להשקעות. יש מדען ראשי. יש יזמים. יש אווירת עסקים. מה חסר? מהנדסים. ממש חסר. יש תחרות עצומה על ליבו של כל מהנדס בתחומים הרלוונטים. כל מהנדס נחטף. התנאי הבסיסי הוא ידע במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה. ** כל יום עולים אליי לרגל מכל העולם חברות, שרים, ומשקיעים כדי לגעת ב"נס הישראלי", ואנחנו מחייכים ומשדרים אופטימיות, אבל האמת היא שאנחנו כבר עובדים על "אדי הדלק" של כוח העבודה הישראלי. צעירות וצעירים, עשו לעצמכם טובה: תשקיעו בלימודי מתמטיקה, אנגלית (וגם פיזיקה).

על כן ליקטתי עבורכם את רשימת תחומי ההכשרה של נציגיכם בכנסת ישראל:

נפתלי בנט: משפטים ומנהל עסקים
ניסן סלומיאנסקי: פיזיקה (אך בפועל עוסק בפוליטיקה מ-1977)
איילת שקד: הנדסת חשמל (צדיקה!)
אורי אורבך: ישיבת הסדר
אבי וורצמן: תנ"ך, תושב"ע ומינהל ציבורי
מוטי יוגב: מדע המדינה
יוני שטבון: ממשל ומנהל עסקים
שולי מועלם: סיעוד (פה אני חייבת בכל זאת מילה טובה: אחות בסורוקה חשובה לא פחות ממהנדס)
אורי אריאל: השכלה תיכונית
אליהו בן דהן: מנהל עסקים ומדיניות ציבורית
זבולון כלפא: ישיבת הסדר
אורית סטרוק: השכלה תיכונית
יותר מזה, להלן תגובתו של אביב ספיר:

אני סיימתי לימודי הנדסת חשמל ואלקטרוניקה. קרעתי את התחת 4 שנים כדי לסיים את הלימודים עם ממוצע של 85 במכון הטכנולוגי חולון אין לי נסיון קודם בגלל שאני מהנדס צעיר וכל מעסיק אשר אני פונה אליו מבקש נסיון מוכח בתעשיה. שלחתי קו"ח ללמעלה מ-450 מעסיקים במשך החצי שנה האחרונה, ובקושי 3 שיחות טלפון קיבלתי. אני יודע על מצב דומה אצל חבריי. 

ליבי מוחמץ שאני שומע אותך מבקש מהורים לשלוח את ילדיהם ללמוד הנדסה- מה הטעם בלהשקיע כ"כ הרבה אם אין מישהו שיעסיק אותך לאחר מכן? יש כ"כ הרבה מהנדסים מוכשרים לא רצויים בשוק אז למה להעמיס על השוק ולשלוח עוד אנשים ללמוד את המקצוע הזה? באיזה מציאות כל מהנדס נחטף? איך אני אמור להתחיל לעבוד בתעשייה? על פי עדויות, למהנדסים צעירים ומבוגרים - קשה מאוד למצוא עבודה! במיוחד ומעוניינים למצוא עבודה בתחום. בשרשור עצמו פרסמו עדויות רבות של מהנדסים השוללים את דברי שר הכלכלה בנט, מאחר וכמעט ולא ניתן למצוא עבודה אחרי גיל 45 או במידה והנך בוגר טרי ללא ניסיון בעבודה. מהנדסים צעירים ללא ניסיון לא מתקבלים לעבודה ואם כן - אז בשכר מינימום. מהנדסים שולחים מאות קורות חיים - ומקבלים תשובות בודדות. עלות תואר ראשון בארץ במכללה פרטית בהן לומדים רוב הסטודנטים בערך 100,000 ש"ח.

תגובתו של אילן קיר:

לא חסרים מהנדסים !!! אני מהנדס בן 49, תואר ראשון מהטכניון בהצטיינות בהנדסת מחשבים, תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת תל אביב בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה מסלול עם תזה מחקרית, שלושה פטנטים רשומים בארה"ב, מאמר שפורסם בכנס יוקרתי, עשרות שנות ניסיון אבל אף אחד לא רוצה להעסיק מהנדסים מבוגרים, אז למה שאדם ילך ללמוד מקצוע שזמן המדף שלו הוא 15 שנה ??!!!

הפוסט שלך מעניין אותי מאוד בעיקר כי אני מהנדסת ויש לי הרבה חברים מהנדסים רובם לא מצליחים למצוא עבודה וכשכן מצליחים מציעים להם שכר מבזה למהנדס (משהו די קרוב לשכר מינימום) אז מהנדסים לא חסר ב״ה חסרים מעסיקים שמוכנים לתת צ׳אנס למהנדסים ללא ניסיון ולשלם להם שכר הוגן!!! קודם בוא נעסיק מהנדסים מובטלים ורק אחכ נדאג לייצר חדשים

והשירשור מלא בתגובות דומות.
אדם אחר עלול היה להוסיף כאן מסר פוליטי. הפעם, אנסה להקפיד על ניטרליות ולכן, אסתפק בכך שעדיף להיות בעל השכלה תיכונית עם תנאי שכר של חבר כנסת מאשר מהנדס שאינו מצליח למצוא עבודה אחרי גיל 50 שחי על הבטחת הכנסה ואו דמי אבטלה.

תפריט במסעדה נוראית וחולנית ביום השואה

אחת מהדרכים להתמודד עם אירועים קשים זה שימוש בהומור שחור וסאטירה. בתור חובשת מתנדבת, הומור שחור חוגג אצלנו. פתולוגים שאני מכירה למשל מתמודדים טוב מאוד עם עבודתם הלא שגרתית באמצעות הומור שחור.
כך גם ניצולי השואה שבטח חוגגים עם רעיונות לתפריט למסעדה שלא קיימת ופתוחה ביום השואה.

בטח יוגשו בה מנות כמו עוגת אייכמניות, לחם צרפתי מסוג בגטו, שינדלר בואנו, אפונאצים, meatler, orange jews, לבובות עם גוילנה אושוויצארית, שואהרמה, סבונבוניירה, שואננס, אייכמניות, שניצולים בבגטו, מיין פיורר רושה, אנה פרנקייקים ברוטב אייכמניות, ספגטו ברוטב בולוני גז, שינדלר בואנו, שוארמה, שעועיטלר - המקום לכל הגזים

הסוד של פואד - כשבן אליעזר מוריד את הטור של אלדד יניב מאתר וואללה

אלדד יניב הוא עורך דין ועיתונאי ישראלי שמפרסם טור קבוע באתר וואללה. טוריו של יניב חושפים את מאחורי הקלעים של קשרי ההון-שלטון-עיתון בישראל. המידע הנכתב בו מבוסס על התקופה שבה עו"ד יניב שימש כבעלים של משרד עורכי דין ועבד כעוזרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.

הטור של יניב השבוע עסק בשיטת העבודה של בן אליעזר ובמאבקו בפריימריז מול יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג. הפעם נטען בו, כי בנימין בן אליעזר, המועמד לנשיאות, הפעיל חוקרים פרטיים ועמד מאחורי תחקירים שפורסמו על אברהם בורג לקראת הבחירות שנערכו בתקופת האינתיפדה השנייה, זאת במקביל לכהונתו של בן אליעזר כשר ביטחון באותה התקופה. בנימין  בן אליעזר (פואד), פוליטיקאי ותיק, לא אהב את הטור שאלדד יניב כתב עליו באתר וואללה. לכן, הוא גרם לכך בדרכים אפלות כאלו ואחרות שצוות מערכת האתר יצנזר את הטור שהעביר עליו ביקורת לגיטימית לחלוטין על דרך עבודתו הפוליטית. הוא גרם לכך שבוואללה הורידו את הטור ובכך, פגע בחופש הביטוי, חופש המידע וחופש העיתונאות בישראל. לבינתיים, גרסה מקוצרת של הטור פורסמה באתר חדשות אחר. לטענת עורך אתר וואללה, האתר ימשיך לפרסם את הטורים של אלדד יניב למרות שגורם באתר הם שקלו את סיום שיתוף הפעולה בין הגורמים. במקומו, לא הייתי מתחייבת בכל מחיר - הוא יכול להקים אתר עצמאי שיתן במה לחופש הביטוי שלו.
עד הפרסום, איזה מזל שיש גוגל ששמר על עותק:
השיטה של פואד מאת: מערכת וואלה! יום חמישי, 27 במרץ 2014, 16:00 בנימין בן אליעזר מאמין שבפוליטיקה כל האמצעים כשרים לגבור על המתחרים ובלי להשאיר סימנים. האם השיטה של פואד עדיין עובדת? "אני מוחק אותו, מוחק, מוחק, מו-חק. הנ"ל ז"ל", הרעים שר הביטחון והדגים עם הרבה הנפות ידיים שחותכות את האוויר כמו סכינים. "בעיקר את החיוך הזה שכל הזמן מרוח לו על הפנים. הוא עכשיו מוביל עליי במספרים, 20 או 30 אחוזים בסקרים, אבל זה חרטא ברטא. עוד לא רואים, אבל לא שלפנו את החומרים, ושם יש לו מפעל של ארונות עם הרבה מדפים", המשיך שר הביטחון והתגלגל בצחוק גדול. בשעת לילה מאוחרת, קצת אחרי חצות, דפקה על הדלת חדרנית עם עגלה עמוסה בסנדוויצ'ונים ופירות וירקות ותופינים ממרציפן. קחו קצת, תכניסו לפה, למרות שזה כמו אוכל לציפורים. "זה הורג אותי שבמלונות אין אף פעם מאפים", קונן שר הביטחון והכניס לפיו מלוא החופן בוטנים קלויים, בלגימה אחת, בעוד המשתתפים יושבים עם פיות פעורים כשהוא מסביר איך בעוד דקה, או בעוד רגע, תתהפך הקערה. תסמכו על תמי. בנימין (פואד) בן אליעזר מתמחה בלקום מההריסות בניגוד לכל התחזיות ולנצח בכל התמודדות שעליה הוא נועל כוונת. גם כשהסקרים מראים בדיוק הפוך, גם כשהכותרות בעיתונים והערכות המלומדות של הפרשנים אומרות שזהו זה. בסוף, הוא מוציא את היריבים מהארון. או יותר נכון, את השלדים. בן אליעזר ליווה אותי עם המאבטח עד דלת המעלית, שהורידה אותי מהסוויטה הענקית של מלון הילטון בתל אביב לכניסה, ומשם למונית. "אריק שרון לימד אותי שקודם כל מנקים את השטח עם ארטילריה ומוחקים את האויבים", הסביר בן אליעזר. "אחר כך מסתערים עם הכוחות ומשתלטים על הנקודות. על הבשר שלי הבנתי שגם בפוליטיקה אי אפשר לתפוס שטח אם לא מנקים ומורידים את הראשים". שר הביטחון בן אליעזר הלך לישון בסיומו של עוד יום עבודה מפרך באמצע האינתיפאדה השנייה. אני הגעתי הביתה ואז גם הערתי את ליאור, בדיוק ברגע הנכון להאכיל את עומר ויותם התאומים, ולתפוס תנומה קצרה לפני עוד יום בעבודה. הארץ מלאה אוטובוסים מתפוצצים ופיגועים, אבל את בן אליעזר עניינה באותו הלילה במיוחד המלחמה על ראשות מפלגת העבודה. אברהם (אברום) בורג היה בדרכו לשבת על הכיסא שאותו פינה כמה חודשים קודם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. ואם בורג בדרך לכיסא, אז הכיסא של שר הביטחון בסכנה. כי תכף בורג ינצח בעבודה, וישר יוציא את המפלגה מהממשלה.
מדי ערב המשיך פואד להסתובב בכפרים דרוזים ובישובים ערביים, היכן שנמצאים המתפקדים והארגזים. אבל המספרים של בורג בסקרים מחקו לפעילים את החיוך שעוד נותר על הפנים. "לא סופרים אותי, לא סופ-רים", חייך בן אליעזר, "אבל הם יחטפו את זה טוב טוב בפרצוף. כמה שהם טועים, הפובליציסטים המלומדים. הם לא יודעים מה הם רושמים בעיתונים. איך מסדרים לי לראות את הפרצופים שלהם כשהכל יתפוצץ בפנים?" הוא הקפיד לשאול את תמי שינקמן, הדוברת. אני, היא אמרה, אופטימית ומחייכת. להכין פלאפל בלי ידיים הכי חשוב כששמים בן אדם על הקרשים זה לעשות את זה בלי סימנים, לימד אותנו בן אליעזר וסיפר בפעם האלף סיפור שתמיד היה חוזר ומספר גם ראש הממשלה אריאל (אריק) שרון. "בעזה היינו עוצרים לקחת פיתה פלאפל אצל רוכל פלסטיני קטוע ידיים. ואני ברוך השם יש לי מקום בבטן לפיתה ועוד פיתה ועוד פיתה. עם התותבת הרוכל עשה לנו מעדן גן עדן. קצץ סלט טרי טרי וטיגן כדורים וול דאן-שרוף-שרוף ומרח חומוס ככה טוב טוב, והכניס בפיתה. כל הרצועה עמדה בתור לראות איך עושים פלאפל בלי ידיים. עד עכשיו ועד לכאן אני מריח את הטעם הזה של פעם". בורג היה אז יושב ראש הכנסת, אבל הסתובב במסדרונות כאילו זכה כבר בעוד כיסא. זה של יו"ר המפלגה. עם חיוך שלא יורד מהפנים הקים בורג צוות 100 ימים. כמו שמעון פרס בזמנו הוא חיפש חבורת עוזרים, בלייזראים וממושקפים, כאילו שלנצח בקלפיות זה עניין קטן שכבר נמצא בכיס, ולא בקלפיות. בורג היה בטוח שהקרב האמיתי הוא מול ראש הממשלה שרון, ראש בראש, בבחירות הקרובות. "אני אללה, ואריה האן, מזכיר הכנסת, הוא מוחמד נציגי", התרברב בורג בתשובה לכל מי ששאל איך הוא יסתדר לבד עם שני הכיסאות. ואז הגיע יום שלישי. הפקס בלשכת יושב ראש הכנסת פלט הררים של ניירות עם שאלות ב-30 פרשיות מרכזיות על ליקויים, אי סדרים ושחיתויות בניהול הכנסת והמעון הפרטי ביישוב נטף. איזה סקיי-לייט שהתקין בורג בגג ביתו, וסורגים על החלונות ותריסים חשמליים. והגנן של הכנסת שהוזעק לקצץ את הדשא ולשתול כמה פרחים, הכל על חשבון משלמי המיסים. ומכוניות מאזדה שנקנו לעובדים. ומחשבים נישאים במאות אלפי שקלים כדי להחליף את המחברות והפתקים שאיתם התנהל משכן הכנסת במשך דורות. וחגיגת פנסיות. ומסיבות והילולות. וטלפון לווייני שלקח איתו בורג לטורקיה, כשהיה באיזושהי הפלגה על יאכטה. תחקירו המיועד של העיתונאי מרדכי (מוטי) גילת על בורג עומד לקבוע את תוצאות הבחירות הפנימיות במפלגת העבודה, וברגע אחד, כפי שבן אליעזר "העריך", התהפכה הקערה – והחיוך של בורג נמחק בסערה. "נו, מה אתם אומרים", התפקע מצחוק פואד בסעודת ההודייה. במשרד הביטחון לא שוחטים כבש, אז הוא הגיש לנוכחים חביתות שטיגנו עובדות המשק. "תאכלו משהו, תרטיבו את הגרון, על בטן ריקה מתערפלים החושים, ואני צריך אתכם חיים ובועטים", נתן פואד את האות להסתער על הצלחות והרטיב את הגרון שלו בתה עירקי שחור, כמו שרק ראש הלשכה איילת אזולאי יודעת לעשות, ומאפה אחד או שניים. "זה הזמן, רבותיי, חברים וחברות, לשמחות. עכשיו נעשה חאפלה בקלפיות".
תמי שינקמן הייתה לפני שנים העוזרת של העיתונאי גילת. בהרבה מקצועיות היא עזרה לו במלחמה הגדולה נגד שר הפנים אריה דרעי, עד שבעקבות כל התחקירים והחשיפות היה משפט גדול שבסופו דרעי נכנס לכלא, לשנים ארוכות. אבל מאז הפכה לפה של פוליטיקאים, עם חמאה על הראש, ועכשיו היא מצידו השני של הכביש בדרך מנחם בגין בתל אביב, בחדרון קטן במשרד הביטחון, כדוברת. בשני תחקירים ענקיים פוצץ גילת את כל החלומות לבורג. בשמונה עמודים במוסף לשבת ובכותרת ראשית בעמוד הראשון, הפך בורג ברגע אחד מראש הממשלה הבא – לבדיחה. פער של 30% בסקרים נסגר ביום שישי אחד ועוד אחד בגיליון מיוחד. עם הררי מסמכים שנלקחו מהנהלת החשבונות של הכנסת וחשבוניות שאסף מישהו ש"עם השם שלו אני הולך לקבר, לקבר", סיכם בן אליעזר את המבצע ואת ההצלחה הגדולה. ועכשיו, אחרי שבורג נוקה מהשטח בארטילריה, צריך היה להסתער עם כל הכוחות והתומכים והפעילים על הקלפיות. בורג היה על הקרשים, כמו שפואד אוהב את הפלאפל בעזה, בלי ידיים ובלי סימנים, בפיתה ועוד פיתה ועוד פיתה. מי יגלה איך פואד הרוויח מיליונים? לגילת היה תחקיר חשוב. העובדה שפוליטיקאים תופרים תיקים לפוליטיקאים אחרים או מגלים איזו עלילה עסיסית על חברים למזנון הכנסת, או אוספים מסמכים לעיתונאים – איננה מעידה בהכרח שהפרשייה איננה נכונה או שסיפורים על הפוליטיקאים שנתפסים עם המכנסיים מופשלים אינם בעלי ערך. רק שאלה שתופרים תיקים לאחרים, צריכים גם מעת לעת להביט על עצמם במראה, אומר תמיד איתן כבל, שהיה עוזרו של בן אליעזר במשך שנים ועכשיו הוא חבר כנסת. תמיד משגעים אותי הפוליטיקאים שמחפשים אצל אחרים. הם מסתובבים עם מפעל של בלו-בנד על הראש, בשמש קופחת, אבל משתמשים בבלשים ואוספים חומרים על אחרים. במקום לזרוק הון תועפות על חוקרים פרטיים, שייגשו לאיקאה הקרובה וירכשו איזו מראה גדולה, שיביטו על פדחתם או קרחתם או מה שהייתה פעם בלוריתם, לפני שהם מבשלים מטעמים, לאחרים. "אני מסתובב ממקום למקום, אני רואה את האנשים, את הילדים – המדינה צוהלת", אמר בראיון ברדיו בן אליעזר לרזי ברקאי בשיא תקופת הפיגועים והאוטובוסים המתפוצצים. במפלגת העבודה לפי המסורת, שוב התכוננו לפריימריז. בן אליעזר עוד לא חימם את הכיסא כיושב ראש, אבל איך יישמרו במפלגת העבודה על המסורת והמוניטין אם לא יערפו, שוב, את הראש ליושב ראש? מזכיר הסניף העוצמתי של המפלגה בחיפה, ישראל סביון, ערק ממחנה בן אליעזר אחרי שנים למחנה של ראש העירייה עמרם מצנע, והבטיח להביא לו את כל הגייסות אם יתמודד בקלפיות. כמיטב המסורת, מיד נשכרו בלשים פרטיים לאסוף על סביון את כל הסודות שבן אליעזר הכיר משנים של חברות עם איש העסקים, שי אופיר, חבר של השניים עם כיס שתמיד היה פתוח. על הדרך התבקשו הבלשים מ"ויצמן יער, חקירות ומעקבים בסגנון אחר", להכין תיק גדול גם על הטוען לכתר היושב ראש. "למרות שבעניין שלו, אין לי הרבה ציפיות", אמר בן אליעזר. "לפי דעתי והערכתי, מצנע הוא מלפפון. אצלו, גם אם תחפרו עמוק בפנים עד הלבה, לא תמצאו עסקים שחורים או נשים". עכשיו מתמודד בן אליעזר על הנשיאות. אם גם במירוץ הזה הוא הקפיד ליישם פעם נוספת את האסטרטגיה, גם הפעם צריך יהיה צריך לנקות את השטח בארטילריה. עם בלשים ותיקים וחקירות על יריבים. אם גם הפעם בן אליעזר יקפיד על המורשת, זה יהיה בלי סימנים ובלי ידיים. כמו הפלאפל בפיתה שהוא הכי אוהב מהכיכר המרכזית בעזה.
המזל של בן אליעזר, שהיריבים שלו מאמינים באסטרטגיה ישנה וקצת מוזרה, שבטח מצחיקה אותו כל לילה במיטה לפני השינה. בלי לכלוכים ובלי השמצות על היריבים, פשוט לאסוף מאחד לשנייה אצבעות. איש מהמתמודדים האחרים על הנשיאות לא ישכור בלשים פרטיים לברר כמה כסף בדיוק הרוויח בן אליעזר כמתאם פעולות צה"ל בשטחים, בשנות השמונים, כשהיה גם במדים וגם יבואן פרטי של רכבים ובעלים של חברה שמכרה מכוניות יפניות עם בלעדיות ו"מבצעים מיוחדים", לתושבי השטחים.
זו גם שאלה טובה איך קנה את הפנטהאוז ביפו בתשעה מיליון, מה כתב על חברותם חוסני מובראק בזיכרונותיו או מה עשה בקזחסטן כשר תשתיות בביקור פרטי, כשזימן אנשי הון ופוליטיקאים מקומיים לפגישות סודיות במסעדות, עם הבן יריב שעושה שם עסקים – בתשתיות. רק שבן אליעזר עלול להיות הפעם מופתע. המדינה השתנתה וגם שיטת פואד יצאה מהאופנה. אם אדם פושט את עורם של אחרים ולא מביט במראה, לשם שינוי יש מי שיעשו את העבודה. לא בלשים ולא יריבים, אלא עיתונאים, שמחפשים כבר בימים אלה, תשובה טובה. טקסט זה מבוסס על הפרק ה-15 מתוך הספר האינטרנטי ״פניית פרסה״ של אלדד יניב, שיראה אור בקרוב.

עלילת דם נוסח נשיא ארצות הברית According to Jimmy Carter, "Jewish State" means Muslims must convert!

זה ידוע לא מהיום, שמסיבה שאינה ברורה, ארצות הברית אינה תומכת בהכרה של הערבים במדינת ישראל כמדינה יהודית או כמדינת היהודים. לגרסתם, ההכרה הישראלית במדינה ערבית שעלולה לקום ביהודה ושומרון הנה חיונית ולגיטימית. עם זאת, אין צורך בהדדיות והערבים לא צריכים להכיר במדינת ישראל. עם זאת, אין שום תרוץ לכך ש-32 מדינות החברות באו"ם אינן מכירות כלל בקיומה של מדינת ישראל.
ארצות הברית, אחת מהתומכות המתמידות ביותר בישראל, מתחילה לזגזג בגישה זו מאז בחירתו של ברק חוסיין אובמה, זאת למרות שמחובתה להביע תמיכה יציבה במדינת ישראל למען בטחונה. הדבר בא לידי ביטוי למשל בפעילותו של ג'ון קארי האנטישמי, מזכיר המדינה האמריקאי, מול ישראל. קארי הוא זה שלוחץ להתקדמות במשא ומתן לשלום בין ישראל לערבים ואף דוחף להסכם מסגרת כשערך ניסיון לרבע את המעגל והציב הסכם משלו תוך הפעלת לחץ אטומי על הצדדים לחתום ויהי מה.
אחד מנשיאיה האנטישמיים לשעבר של ארה״ב, ג׳ימי קרטר, ירד מהפסים. גם הוא, כמו מזכיר המדינה, אינו תומך בדרישה הישראלית להכרה בה כמדינה יהודית. בראיון לסוכנות הידיעות האמריקנית AP, טוען קרטר שהמשמעות של מדינה יהודית הנו, למעשה, גיור המוני בכפייה של כל ערביי ישראל.   קרטר טוען בראיון, כי ישראל יכולה לקרוא לעצמה מדינה יהודית וכן, לטענתו, הערבים לא יסתרו את המשפט הזה. אבל לכפות על הערבים לטעון שעל כל הערבים שחיים בישראל חייבים להיות יהודים, זה צעד מרחיק לכת.

“I don’t see how the Palestinians or the Arab world can accept that premise, that Israel is an exclusively Jewish state. This has never been put forward in any of the negotiations (...) before (Benjamin) Netanyahu became prime minister this time. And now it has been put into the forefront of consideration. 

About a fourth of Israel’s people are Arab or other non-Jewish citizens. Israel can claim `We are a Jewish state.’ I don’t think the Arab countries will contradict that Jewish statement. But  to force the Arab people to say that all the Arab people that they have in Israel have to be Jews, I think that’s going too far

לפיכך, לטענת קרטר, ברגע שמדינת ישראל תוכרז כמדינה יהודית, רק יהודים יוכלו לחיות בה. הוא אף מרחיק לכת בטענתו שמשמעות ההכרה בישראל כמדינה יהודית הנה בכך שכל מי שאינו יהודי, כולל ערביי ישראל שמהווים משהו כמו רבע מהאוכלוסייה, ייאלמו להתגייר, להמיר את דתם ליהדות. באמת נזכרתי שאני צריכה לחטוף ילד ערבי - נוצרי כדי שיהיה לי דם טרי למצות של פסח. קשה להאמין שהאנטישמי הזה היה פעם נשיאה של אחת מהמעצמות הכי חזקות בעולם. רמה כזו של בורות וטיפשות בטענותיו גם לא שווה את המאמץ בציון העובדה שנתניהו לא היה ראש הממשלה הישראלי הראשון שהציב על שולחן המשא ומתן בין הישראלים לערבים את הדרישה בהכרה של ישראל כמדינה יהודית. מדובר בשקר שאינו קשור למציאות ולעובדות בשטח.

זה ממש נראה שדבר לא השתנה מהעלילות האנטישמיות שמפנים כלפי היהודים במאות השנים האחרונות. תמיד ירדפו את המיעוט הקטן ההוא למען אינטרס עילאי כזה או אחר. מדי פעם קיים עדכון של עלילת הדם כדי להתאים אותה לעידן המודרני, כמו העלילה שישראל היא מדינת אפטרהייד. יותר אבסורד מכך שעדיין יש יהודים שמעלילים עלילות דם על העם היהודי בעקבות השנאה העצמית. אנשים כמו יאיר לפיד, הרצל והשמאל הישראלי בכלל. מעבר לכך, דבר שארצות הברית והרשות הערבית איתה ישראל מנהלת משא ומתן לשלום צריכות לזכור, הנה שיאסר ערפאת כבר העניק הכרה למדינה ישראל כמדינה יהודית.

שבעת מדורי גיהנום בדיור הציבור בישראל - המערכת עם מיקי חיימוביץ' עונה 1 פרק 14 לצפייה ישירה

בפרק זה של המערכת, הבמאי דורון צוברי יוצא לבדוק מדוע מדינת ישראל דואגת לחסל את הדיור הציבורי. מדוע במקום לדאוג לאזרחים הזקוקים לבית, מדינת ישראל דואגת לחסל את הדיור הציבורי ומזניחה את אזרחיה כל הכבוד לדורון צברי שהצליח, להביא תיעוד אותנטי מהשטח. כל הכבוד לצוות דיור ציבורי.כולם חייבים לראות ״המערכת״ בערוץ 2 מייד!!!! בושה למדינת ישראל!!!!
בתחקיר מסופר על ילדים שנאלצים לעבור מדי כמה חודשים דירה, להחליף בתי ספר, להתנתק מחברים והמשפחה וזאת דווקא בגיל שדרושה כל כך היציבות והרגשת הבית הקבוע. מהתחקיר עולה כי את משרד האוצר והשיכון לא מעניין שיש אלפי דירות ריקות של דיור ציבורי, מדוע שישקיעו בכך? למה לבנות עוד דירות לדיור הציבורי? מבחינתם, על העניים להמשיך ולהיות עניים, זרוקים ברחובות, בחדרי מדרגות וחדרי אשפה, הם,מצידם, לא ידאגו לקורת גג בטוחה וראויה. צפו בתחקיר המלא שבעת מדורי הגיהינום – תחקיר "המערכת" עם מיקי חיימוביץ, על משפחות שלמות ללא קורת גג בטוחה. להיות "חברתי" הפך לאופנתי גם אצל נציגי הון שלטון - בנק - עיתון/תקשורת. מדובר בהצלחה חלקית של המחאה העולה מהעם. עם זאת, אין לטעות - עדיין רבה המלאכה ורב המרחק בין צורכי העם לבין הפירורים שהשיטה המשטה מפזרת בניסיון להיראות "חברתיים".
בערוץ 2 רגילים שהם מוכרים ואנחנו קונים. ככה זה עובד. אגב, מה קניתם בפרסומות? בעלי המניות - תמנונים בנקאיים שנוהגים לבשל שקשוקות חריפות מלונדון, הפכו ל'חברתיים' לעת מצוא.... השיטה המשטה ממשיכה בשלה ומפזרת לכם סם "חברתי" - ההון, שלטון, הבנק והעיתון עברו לשיווק אגרסיבי.
ולמרות הכל יש גם אנשי אמת כדורון צברי שמצליחים למרות הכל להפיק סרט המתאר איך מדרדרים אוכלוסיות מוחלשות אל העוני המחפיר ואל חוסר אונים טוטלי. האמת יוצאת אל האור - הצעד הבא פתרונות אמת . זהו תחקיר מזעזע. התחקיר מדווח על מפונים מבתיהם, זאת בנוסף לאותן מאות אימהות חד הוריות שאינן מקבלות זכאות לדיור ציבורי וכן, מעבר לאותן חד הוריות שזכאיות וממתינות במשך שנים לדיור ציבורי. אני זועקת את זעקתם של כל התושבים שנמצאים במצוקת הדיור , ונזקקים ל"חסדם" של חברת עמידר!! מקרים מעטים בהם אני יכולה לומר בקול רם : "אני מתביישת במדינה שלי" ..וזה אחד מהמקרים !

איך לזהות אונס או עלילה? זה לא אונס אם....

שלום לכולם,
הייתי רוצה להציג אתכם בפני משחק שאני והחברים שלי נהגנו לשחק בשעות הפנאי שלנו בילדותנו התמימה. המשחק נקרא "זה לא אונס אם."
צריך להתחיל במילים "זה לא אונס אם... " ולהשלים את המשפט.
לדוגמא: 

• זה לא אונס אם יש לו תעודת הוראה.
• זה לא אונס אם הכנת לזה כוריאוגרפיה.
• זה לא אונס אם אין לה דופק
• זה לא אונס אם זה מחוץ למים טריטוריאליים.
• זה לא אונס אם הכרתם באינטרנט
• זה לא אונס אם היא אישה ואתה הומוסקסואל
• זה לא אונס אם גם אתה בכית
• זה לא אונס אם שאלת אותה מתי מסתיימת המשמרת והיא אמרה שהיא גומרת תוך כמה דקות
• זה לא אונס אם עזרת לה עם צבעי הגואש
• זה לא אונס אם אתה מפורסם
• זה לא אונס אם טבלת את הביצים במי מלח
• זה לא אונס אם היא שעמדה
• זה לא אונס אם אתה חכם 
• זה לא אונס אם אתה רשע
• זה לא אונס אם זה חד גדיא
• זה לא אונס אם זה לא עובר על חוקי התנ"ך
• זה לא אונס אם יש לה מוניטין מפוקפק
• זה לא אונס אם קנית אותה מאוקראינה
• זה לא אונס אם אתה בתול
• זה לא אונס אם שמת לידוקאין על הקונדום
• זה לא אונס אם אתה צועק "הפתעה!"
• זה לא אונס אם אתה אבא שלה
  
• זה לא אונס אם הצעת לה לשתות משהו תוך כדי
• זה לא אונס אם היא יודעת לקרוא רוסית
• זה לא אונס אם היא לא יודעת לקרוא רוסית
• זה לא אונס אם היא צמח
• זה לא אונס אם היא רצתה מסיבת הפתעה ליום ההולדת
• זה לא אונס אם היא ביקשה השראה
• זה לא אונס אם היא סרבה בשפה שלא הבנת
• זה לא אונס אם אבא שלה מאשר
• זה לא אונס אם אתה אווטר
• זה לא אונס אם עמעמת את האורות לפני כן.
• זה לא אונס אם היא לא אמרה "תפסיק בבקשה"
• זה לא אונס אם היא לא מבדילה בין 'אם' ל'עם'.
• 

  זה לא אונס אם חבר שלך מחופש לאש קצ'ם, צועק מהצד "פיקאצ'ו מכת ברק!!!" ואתה מחופש לפיקאצ'ו, צועק: "פיקה! פיקה!" ותוך כדי מכניס לה עם שוקר בצלעות
• זה לא אונס אם אתה אומר בהתחלה 'הרצל אמר'
• זה לא אונס אם היא ממילא זונה.
• זה לא אונס אם היא המזקירה שלך
• זה לא אונס אם היא מתחת לגיל שלוש
  
• זה לא אונס אם החברים מהשכונה מעודדים אותך מהצד
  
• זה לא אונס אם החזרת את החיתול שלה אחרי
  
• זה לא אונס אם היא כבר מתה.
  
• זה לא אונס אם היא אמרה שהיא אוהבת אניס
• זה לא אונס אם עוברת לך בראש המחשבה שהיא נהנית
• זה לא אונס אם נפל לה המוצץ
• זה לא אונס אם היא לא מצליחה לשרוק במקביל
• זה לא אונס אם היא לא בהכרה
  
• זה לא אונס אם היא סודאנית ובסך הכל האכלת אותה
  
• זה לא אונס אם היא גמרה לפניך
  
• זה לא אונס אם אמרת תודה אחרי
  
• זה לא אונס אם בסוף אתה משאיר טיפ
  
• זה לא אונס אם אתה נשיא פרסי
• זה לא אונס אם היא עוד לא יודעת להגיד לא
  
• זה לא אונס אם היא נהנית מזה
  
• זה לא אונס אם היא גם גונחת
  
• זה לא אונס אם הערת אותה מתרדמת של 100 שנים
• זה לא אונס אם האנס מזרחי
• זה לא אונס אם היה לכם קר ועשית פעילות ספורטיבית מחממת
• זה לא אונס אם אתה לא זוכר מה קרה
• זה לא אונס אם היא בקבוצת פמיניסטיות דתיות בפייסבוק.
• זה לא אונס אם האנס אשכנזי
• זה לא אונס אם היא המחבוא לאפיקומן
• זה לא אונס אם נגמר התירוש
  זה לא אונס אם זה בהמלצת רופא
  
• זה לא אונס אם היא השתזפה טופלס
• זה לא אונס אם הכרזת 'המלך אמר'
  
• זה לא אונס אם אתה לא יודע את שפת הסימנים.
  
• זה לא אונס אם היא לא צועקת הצילו הצילו
  
• זה לא אונס אם בסוף היא אומרת תודה אחי
  
• זה לא אונס אם היא כושית
• זה לא אונס אם אבא שלה חייב לך מעל ל-50 שקל
• זה לא אונס אם שתית מעל 4 כוסות יין.
• זה לא אונס אם עשית את זה כדי ללמד לקח
• זה לא אונס אם היא אילמת
  
• זה לא אונס אם לקחת אותה למסעדה יקרה לפני,כאילו סעמק...אני שילמתי...תתפשטי כבר!
• זה לא אונס אם אתה טוען לאי שפיות זמנית.
• זה לא אונס אם היא אנסה אותך קודם.
• זה לא אונס אם שיחקתם באבא ואמא
• זה לא אונס אם היא ביקשה ממך לשחק איתה.
• זה לא אונס אם הפייסבוק משעמם
• זה לא אונס אם אין משהו מעניין בטלוויזיה
• זה לא אונס אם היא שמנה ועזרת לה להוריד קלוריות.
• זה לא אונס אם היא חד הורית שצריכה לשלם עבור הטיול השנתי של הילדים שלה.
• זה לא אונס אם היא לא בחורה
  
• זה לא אונס אם היא בכיסא גלגלים. אם היא רוצה להפסיק שתקום ותילך.
  
• זה לא אונס אם זו פעם שניה 
  
• זה לא אונס אם הכנת מקרום הבתולין שלה דרבוקה
• זה לא אונס אם שילמת על ההפלה
• זה לא אונס אם היא לא נכנסה להריון
• זה לא אונס אם אחרי זה קנית לה ארוחת ילדים בבורגראנץ'
• זה לא אונס אם זאת חנטל.
  
• זה לא אונס אם באים לאסוף אותה אחרי החוג
• זה לא אונס אם טעית בכניסה [נגנב ללא בושה מחוק העונשין]
• זה לא אונס אם אין לה וגינה [נגנב ללא בושה מחוק העונשין]
• 

  זה לא אונס אם לא השתמשת בידיים.
  
• זה לא אונס אם אתה חוזה המדינה
• זה לא אונס אם אתה עושה צ'ק אין בפייסבוק תוך כדי.
• זה לא אונס אם היא לא בתולה
• זה לא אונס אם אתה סמ"ר
• זה לא אונס אם זה במהלך הפגנה נגד אונס
• זה לא אונס אם זה במהלך משחק אמת או חובה
• זה לא אונס אם איבדת שליטה על המנוף
• זה לא אונס אם קנית אותה באינטרנט
• זה לא אונס אם היא ברחה מהמרתף
• זה לא אונס אם הכנסת אותה להריון - היא לא רצתה סקס ואתה לא רצית תינוק. אתם שווים.
• זה לא אונס אם אשכנזים רקדו לך על הדם
• זה לא אונס אם אתה אומר "1 באפריל"
• זה לא אונס אם צעקת "עמודו"
• זה לא אונס אם יש לך היתר מהעירייה
• זה לא אונס אם עוד לא 9:00 בבוקר
• זה לא אונס אם נגמרו הבטריות בשלט
• זה לא אונס אם זה נעשה בשם המדע
• זה לא אונס אם הסטטוסקופ עדיין על החזה
• זה לא אונס אם זה הפעם השניה שאתה אונס איתה
• זה לא אונס אם היא עובדת בתעשיית המין [זנות וזה].
• זה לא אונס אם הוספת אותה אחר כך לחברים בפייסבוק
• זה לא אונס אם היא לא מצמצה פעמיים כסימן
• זה לא אונס אם היא הייתה חושבת מחוץ לקופסא.
  
• זה לא אונס אם אתה הקצין שלה
• זה לא אונס אם היא אוהבת שחור בלי סוכר
• זה לא אונס אם זה במהלך מבחן בתנ"ך
• זה לא אונס אם התנתק החיבור לאינטרנט באמצע ההורדה
• זה לא אונס אם אשכנזים מאשימים אותך
• זה לא אונס אם אתה מאשים את האשכנזים
• זה לא אונס אם זה היה קודם במשחקי הכס
• זה לא אונס אם זה אננס
• זה לא אונס אם הצלת אותה מאונס
• זה לא אונס אם היא שואלת "מה אפשר לעשות עבורך"
• זה לא אונס אם היא שחררה אותך בערבות
• זה לא אונס אם יש לה יום הולדת באותו היום וקראת לזה 'מתנה'.
• זה לא אונס אם זה בשירותים במועדון
• זה לא אונס אם זה ברחבת הריקודים במועדון.
• זה לא אונס אם אתה ממשיך לקרוא לה אמא
• זה לא אונס אם סיממת אותה
• זה לא אונס אם לא סיממת אותה
• זה לא אונס אם היא בתוך קופסא
  
• זה לא אונס אם אתה הגניקולוג שלה.
• זה לא אונס אם היא עיוורת וחושבת שזה סוכרייה על מקל
  
• זה לא אונס אם אתה עורך לה טקס קבורה מסודר
  
• זה לא אונס אם אתה זמר מזרחי
• זה לא אונס אם אין לה בשם אות אהו"י
• זה לא אונס אם היא הפילה את הסבון
• זה לא אונס אם אתה עדיין ממשיך לקרוא לה אמא.
• זה לא אונס אם לפני כן אתה עושה סלפי.
• זה לא אונס אם אין בזה א' או ו'.
• זה לא אונס אם השתמשת במשפט פתיחה לגיטימי [תגידי, זה מריח לך כמו כלורופום? - לגיטימי לחלוטין...]
• זה לא אונס אם אתה מאשים את האשכנזים
• זה לא אונס אם האשכנזים מאשימים אותך
• זה לא אונס אם נאנסת קודם
• זה לא אונס אם התחלקת עם אח
• זה לא אונס אם היית עם כפפות
• זה לא אונס אם תוך כדי בכית יותר ממנה
• זה לא אונס אם ניגבת לה את הדמעות
• זה לא אונס אם שטפת ידיים
• זה לא אונס אם עוברי אורח מחאו כפיים
• זה לא אונס אם היא אמרה "הכל לטובה"
• זה לא אונס אם אתה אלוהי
• זה לא אונס אם סגרת שבת
• זה לא אונס אם אתה צם ביום כיפור
• זה לא אונס אם אנסת את קצב, השותף שלך לתא
• זה לא אונס אם ירדת לה לפני
• זה לא אונס אם היא תינוקת ואמא לא בבית אז אין מי שיניק אותה
  
• זה לא אונס אם זאת הדרך היחידה לגרום לאחותך להפסיק לדבר
  
• זה לא אונס אם רק יד אחת הייתה קשורה לסורגים של המיטה
• זה לא אונס אם היא תובעת ממך פיצויים ואתה קורא לזה סחיטה. אם היא לא הייתה מרוצה מהטיפ, היא הייתה צריכה להתלבש וללכת.
• זה לא אונס אם מישהו אחר התחיל כבר לפניך
• 

  זה לא אונס אם זה מהגר
  
• זה לא אונס אם היא לא אמרה מההה!
• זה לא אונס גם אם זה אונס
  
• זה לא אונס אם השרוולים לא כיסו את המרפקים
• זה לא אונס אם אתה היחידי שמוכן לגעת בה
  
• זה לא אונס אם זה ניסוי באנטומיית גוף האדם
  
• זה לא אונס אם היא עוד לא התחילה לפקפק בקטע עם החסידה
  
• זה לא אונס אם הוא ראש ישיבה
• זה לא אונס אם רק רצית אבא.
• זה לא אונס אם רק רצית להיות אבא
• זה לא אונס אם אתה מכניס לה לסטומה [חור בבטן - המקום החדש ממנו יוצא הקקי למי שעבר כריתת פי טבעת]
• זה לא אונס.
  
• זה לא אונס אם היא מעולפת מרוב שתיית אלכוהול
• זה לא אונס אם המשטרה לא בסביבה.
  
• זה לא אונס אם אתה חזק ממנה
• זה לא אונס אם היא מתרטבת תוך כדי
• זה לא אונס אם היא לא אמרה 1 2 3 דג מלוח
• זה לא אונס אם היא ישבה בקדמת האוטובוס
• זה לא אונס אם שילמת על טיפות החשק מחיר מלא
• זה לא אונס אם היא יצאה מהמטבח
  
• זה לא אונס אם זה בגבולות בית ספר
  
• זה לא אונס אם השארת אותה בחיים
• זה לא אונס אם היא הפיליפינית של סבא שלך
• זה לא אונס אם מתברר אחר כך שזה גבר בתחפושת
  
• זה לא אונס אם הנאנסת לא מודעת למעשיה
  
• זה לא אונס אם יש לך עורך דין תותח
  
• זה לא אונס אם קנית אותה
• זה לא אונס אם אתה פוליטיקאי
• זה לא אונס אם לבית המשפט הוא מגיע עם כיפה על הראש
• זה לא תמיד אונס, אבל גם כשזה כן-זה לא
  
• זה לא אונס אם אבא אמר
• זה לא אונס אם היא אמרה שהיא בת 18 למרות שהיא בת 14
• זה לא אונס אם קרה בתקופת השואה
• זה לא אונס אם אחר כך אתה מזמין אותה לנרגילה.
• זה לא אונס אם היא שמנה
• זה לא אונס אם אתה סלב
• זה לא אונס אם היא בת 5, אתה ערבי ואחר כך היא נהרגה כדי לשמור על כבוד המשפחה 
• זה לא אונס אם אחר כך היא לא יכולה להתלונן
• זה לא אונס אם היא ממילא כבר התכופפה
• זה לא אונס אם אחר כך לא גנבת לה את האייפון
• זה לא אונס אם לפני זה ביקשת ממנה לנקות לך והיא סרבה
• זה לא אונס אם היא דלוקה עליך
• זה לא אונס אם לא חינכו אותך שאסור לאנוס
• זה לא אונס אם זה קטן ממקל של מטאטא
• זה לא אונס אם היא יותר כנועה מאחותה 
• זה לא אונס אם לא העלת את הסרטון של האונס לווטסאפ.
• זה לא אונס אם נגמר המסקינטייפ
• זה לא אונס אם אתה מדגדג אותה
• זה לא אונס אם יש לה איידס
• זה לא אונס אם זה לא מצולם בוידאו
• זה לא אונס אם היא המזכירה שלך. 
• זה לא אונס אם יש בוב ספוג ברקע
• זה לא בוב ספוג אם יש אונס ברקע
• זה לא אונס אם אתה עושה את זה למחייתך
• זה לא אונס אם היא עושה את זה למחייתה
• זה לא אונס אם היא לא יודעת לקרוא
• זה לא אונס אם עשית את זה עם מקל
• זה לא אונס אם זה לא כיף
• זה לא כיף אם זה לא אונס
• זה לא אונס אם היא בכתה רק פעם אחת
• זה לא אונס אם האיבר שאתה אונס כבר לא מחובר אליה.
• זה לא אונס אם היא לא יודעת את המספר של משטרה 100 בשבילך.
• זה לא אונס אם היא מכוערת

אתם מוזמנים לאמץ את מוחכם החולני והנוראי ולהמשיך מכאן.

יום טוב.