יום ירושלים 2014 - שיחיו הקנאים ויסבלו

היום הוא יום ירושלים לשנת 2014. יום ירושלים הוא יום הנו חג ישראלי-לאומי הנחגג בכ"ח באייר. כידוע, העיר העתיקה, מזרח ירושלים ויהודה ושומרון נכבשו על ידי ממלכת ירדן בשנת 1948. יום זה מציין את איחוד העיר ירושלים בתאריך זה בשנת 1967, במהלך מלחמת ששת הימים, תחת ריבונות ישראלית. בנוסף לשמו הרשמי, יש המכנים את היום יום שחרור ירושלים או יום איחוד ירושלים, מתוך האמונה, לפיה הצדק נעשה בכינון הריבונות הישראלית בעיר העתיקה ובמזרח ירושלים שחרור מעול כיבוש זר - ממלכת ירדן. ביום ירושלים נערכים טקסים חגיגיים בירושלים ומחוצה לה וכן טקסי זיכרון ממלכתיים לחללים שלחמו בירושלים במלחמת ששת הימים, כאשר במקביל מצוין גם יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
החגיגות התחילו עוד מאתמול בערב. תפילות חגיגיות מתקיימות בבתי הכנסת עוד מאמש והבוקר התנהלה גם תפילה חגיגית עם הלל שלם בברכה כתקנת הרבנות הראשית. תהלוכות וריקודים נערכו כל הלילה בירושלים. העיר העתיקה, הכותל המערבי והר הבית גדושים בחוגגים ומבקרים.

ירושלים הנה עיר גדולה בחשיבותה לשלושת הדתות המונותואיסטיות. לכן, במהלך ההיסטוריה, באו לידי ביטוי מאבקים בין נציגי הדתות הללו. היהודים כבשו את העיר בהנהגתו של דוד המלך לפני כ-3,000 שנה והפכו אותה לבירת ממלכת ישראל. מדובר בעיר הקדושה ביותר ליהודים. בהר הבית הוקמו בית המקדש הראשון והשני. היהודים שלטו בעיר מבחינה דתית במשך כ-1,070 שנים. בשנת 70 לספירת הנוצרים, בשיא פריחתה, נחרב הבית השני והשליטה הגיעה לסופה. מאז ומתמיד, היהודים קישרו את עצמם לעיר ועם חורבן שני המקדשים. הם ערגו אל העיר בפיוטים ותפילות. 

הקהילה הנוצרית הראשונה הייתה ממוקמת בירושלים וכן, מאורעות חשובים בחייו של ישו, מרים אמו וקדושים נוספים התרחשו בעיר. המוסלמים כבשו את ירושלים במאה השביעית לספירת הנוצרים. בטרם האיסלאם שלט בירושלים, העיר נשלטה על ידי היהודים, המצרים, היוונים, הפרסים, הפרתים, הרומאים והביזאנטים. עבור המוסלמים, ירושלים הנה העיר השלישית בקדושתה אחרי מכה ומדינה. לפי המסורת האיסלמית, מייחסים את עלייתו של מוחמד הנביא השמיימה ממסגד אל אקצא בירושלים. עם זאת, ירושלים אינה מצויינת אפילו פעם אחת בקוראן, בניגוד לציונה מספר רב של פעמים בתנ"ך. יותר מזה, בקוראן מצוין שוב ושוב שארץ ישראל שייכת ליהודים ושאין לפגוע בהם. המוסלמים שלטו בעיר כ-1,400 שנים, למרות שהעיר מעולם לא שמשה לישות מוסלמית כלשהי כעיר בירה.
העיר העתיקה מורכבת מארבעה רבעים – רובע מוסלמי, רובע נוצרי, רובע ארמני ורובע יהודי. היא כוללת בתוכה אתרים הקדושים לשלושת הדתות, כגון הכותל המערבי, מסגד אל אקצה וכנסיית הקבר הקדוש. ישנם 30 מקומות קדושים לשלושת הדתות ברחבי העיר. אתרים אלו מרוכזים, ברובם, בעיר העתיקה ובאגן העיר העתיקה. עם איחודה של העיר, הממשל הצבאי החליט לשמור על סטטוס קוו בשליטה על המקומות הקדושים. לפיכך, רוב הר הבית מנוהל על ידי המוסלמים, ליהודים יש גישה מוגבלת לבקר בהר הבית ובכותל המערבי וכן, לנוצרים יש ריבונות על כנסיית הקבר. ירושלים היא עיר המתאפיינת בסגנון בנייה ייחודי. סגנון הבנייה של ירושלים נשען על שילוב בין מראה מיוחד לבין עמידות. קשה למצוא באיזורים העתיקים של ירושלים בתי עץ או גבס."האבן הירושלמית" מוכרת לכל מי שביקר אי פעם בעיר הבירה של ישראל. כל הבתים בירושלים נבנו עם אבנים כבדות, מיוחדות ומאסיביות. אבן ירושלמית מחפה את הבתים בירושלים, ואי אפשר להתעלם ממנה.
אבנים אלו וסגנון הבנייה יחודי לירושלים ומקנה לעיר את המראה המוזהב אותו ניתן לזהות ממרחק של עשרות קילומטרים. למעשה, מלבד ירושלים משתמשות בסגנון הבנייה הזה גם ערים קלאסיות אחרות כמו אתונה. האבן הירושלמית זוכה להצלחה גם מחוץ לישראל. אבן ירושלמית מציעה ספקטרום רחב של צבעים. היא מבוססת על הצבע החום אשר מזכיר קצת את האדמה, אולם כדאי להכיר גם את הגוונים הזהובים והכסופים.
מאפיין נוסף של סגנון הבנייה בירושלים הוא ההתכתבות עם הטבע. מאחר והאזור מבורך בכמות גדולה יחסית של משקעים, בניית הבתים התבצעה בעבר על בסיס המיקום הגיאוגרפי של העצים. רוב הבתים בירושלים נבנים באיזורים מוצלים. אפשר להיכנס אל תוך בית אבן בירושלים, ולבלות בו שעות ארוכות ללא מזגן או כל אמצעי קירור אחר. במילים אחרות, תושבי ירושלים הצליחו למצוא את האיזון הנכון בין מראה אסתטי מרשים לבין מבנים פונקציונאליים.
בנייה מחדש עם אבן ירושלמית אפשר למצוא את סגנון הבנייה הייחודי בירושלים גם במבנים הנחשבים יחסית חדשים. פרויקטים של שימור, בנייה מחדש, שיפוץ או העתקת מבנים נשענים כמעט כולם על שימוש באבן ירושלמית. למרות שיטות בנייה חדשות וזולות, האבן הירושלמית שומרת על מעמדה בעיר. שימור מבנים מדגישה את הצביון המקורי של המבנה תוך פיתוחו לזמן המודרני. מהבחינה הזו מצליחה האבן הירושלמית המפורסמת ליצור העתק מושלם.
כל גדולי הציונים בישראל תמכו ביישובה של ירושלים על ידי יהודים מאז ומתמיד. בין תומכים אלו בהתיישבותם של יהודים בשטחיה של מדינת ישראל, כולל ירושלים, הגולן ויהודה ושומרון, ניתן למצוא את מנחם בגין ודוד בן גוריון. הלכה זו חוזקה ביתר שאת עם קום מדינת ישראל ועם איחודה של העיר בשנת 1967 ואף הורחבה לעבר השטחים ששוחררו מהכיבוש הירדני והסורי ביהודה, שומרון, הגליל והגולן. בהתאם לסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונתוניה עובדו על ידי המכון לחקר ירושלים נראה, כי מאז 1967 ועד היום, גדלה אוכלוסיית ירושלים פי שלושה. נכון ל-2012 התגוררו בה 815,300 תושבים, מתוכם 63% יהודים. 19.4% הוגדרו חילונים, 20.1% דתיים, 31.2% חרדים, והשאר על הסקאלה המסורתית.




כמובן שבמקביל לחגיגות, לא כולם שמחים ומאושרים בנצחונה של מדינת ישראל ובהצלחתו של צה"ל לשחרר את השטחים שנכבשו על ידי ממלכת ירדן בשנת 1948. אנשי השמאל מבקשים מהערבים סליחה שניצחנו, מאחר והם מייחלים למותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולהתבוללותם של יהודים והכחדת היהדות.
בהמשך, החל משנות ה-90, ערביי ישראל והערבים ביהודה ושומרון - בעידודם וביוזמתם של אנשי השמאל ההזוי כמובן, יוצרים יום האבל, כפי שאנחנו מכירים כיום האבל והצום שנערך ביום הנכבה חרטא. במהלך ארועי אבל אלו, מחרטטים אנשי השמאל ההזוי והערבים שמדובר באסון לאומי לערביי ישראל על קיומה של הישות היהודית והישראלית במדינה ועל ניצחונה של מדינת ישראל את האויב הערבי שניסה להשמיד אותנו ולהכחידנו, לבצע בנו שואה נוספת. ובמלים אחרות, סליחה שניצחנו. בעקבות כך, ערבים מפגינים בשער שכם כמחאה על הריבונות היהודית - דמוקרטית לציון יום האבל הערבי - לאומי.
לצערי, למרות נצחונו של צה"ל במלחמת ששת הימים ולמרות שירושלים שוחררה מהכיבוש הירדני, למדינת ישראל עדיין אין ריבונות בהר הבית, ובפרט ברחבת הכותל המערבי, האתר הקדוש ביותר ליהודים. עם שחרור העיר, שלטונות ישראל באופן הזוי החליטו לשמור על הסטטוס קוו בעיר העתיקה ובכך, לאפשר למוסלמים להחליט מה לעשות ברחבת הכותל. לכן, ממלכת ירדן הגדירה נהלים לרחבה והגבילה את הנוכחות הישראלית והיהודים בכותל המערבי ובהר הבית בכלל.
האויב הערבי נכשל בתכניתו, תודה לאל. אני לא הולכת לרקוד על דם רעי, גם אם הוא שמאלני הזוי או אויב ערבי. למרות שהגויים האלו שמחים בפגיעה ביהודים ובישראל. זכותם להתאבל על זה שניצחנו. יום ירושלים הוא ההצלחה הישראלית והיהודית וההוכחה הניצחת שאלוהים והאמת איתנו, היהודים והישראלים.
וכבר נאמר:
אַל-תַּגִּידוּ בְגַת אַל-תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצוֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן-תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן-תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים
רוב אנשי שמאל וחלק מהערבים מתקשים לחגוג את יום ירושלים. זעקתו של הנביא ישעיהו - "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (כיצד זנתה ירושלים?), מהדהדת בראשי בהקשר הפוליטי של ימינו אנו. למעשה, אנו חוגגים את יום ירושלים כביטוי לתקומת עם ישראל בארץ ישראל ועל פי תורת ישראל. מדובר בשלושה אלמנטים שהשמאל הישראלי דוחה מעליו.  הקושי האמיתי נעוץ בחוסר יכולתם של אנשי השמאל ההזוי להתייצב מול המראה ולשאול מה קדם ליום החג? חוסר יכולתם לראות את יום ירושלים כביטוי לעמידה איתנה מול תוקפנות ערבית יזומה וכוללת, המבטאת את העדפת שגרת השיכחה המזרח-תיכונית לטובת קידום אג'נדה פוליטית. מדובר בחוסר יכולת לראות את הנבזות ואי ההסכמה עם קיומה של מדינת ישראל, באופן המעיד על קוצר ראות פוליטי - ערכי - מוסרי ואף יהודי.
כמתנגדי אפרטהייד מובהקים, ראוי שאנשי השמאל הללו יזכרו שיום ירושלים מבטא את קבלת הערבים בישראל כאזרחים שוב, קבלה שהתרחשה הן ב1948 והן ב-1967, למרות הנפת דגלי פלסטין והסכמתם עם הנרטיב הערבי לאי זכותו של העם היהודי בארצו ובעיר בירתו. כחובבי סובלנות דתית וחופש פולחן, ראוי שישכילו להבין שיום ירושלים מבטא את הושטת היד לשלום עם הערבים בהר הבית, שהפכה עד מהרה לחזון נפוץ של בהלה מהזעם המוסלמי על נוכחות יהודית בהר הבית.
כמובילי הזכות להגדרה עצמית וביטויי האבל בגין הנכבה, ראוי שיפנימו שיום ירושלים מבטא את הזכות לבנות ולהיבנות מתוך מציאות של אי הסכמה קבועה לנוכחות יהודית במזרח התיכון. כחובבי זכויות אדם באשר הוא אדם, הם שוכחים את זכותו של היהודי, ערב שחרור ירושלים והיום , לחיות ולא למות מירי צלפים לעבר שכונות יהודיות שמעבר לחומה.
כיבוש העיר העתיקה היה בחסד ולא בזכות. ויתור על ירושלים בפעם השנייה, והפעם מרצון, מקבלת בתוכה הסכמה כולי עלמא עם התוקפנות הערבית לדורותיה, ולא היא.
אין לנו זכות מוסרית לדון בשאלת פגיעה במעמדה של ירושלים כבירת ישראל ובריבונות ישראלית דה-פקטו בעיר וביהודה ושומרון בכלל. למעשה, אין שלום אמת בלי ירושלים מאוחדת כבירת ישראל. קיומה של מדינת ישראל ללא ירושלים, זהה לחורבנו של עם ישראל ללא ציון.

איך תתקבלי לעבודה על פי פרוגי

הרגע בו רואים כתבות מהסוג הנמוך ביותר הוא הרגע הזה שהפה שלך נפתח והלסת שלך נופלת לרצפה מרוב הלם.
אתר ״פרוגי״, אתר שמיועד לבני נוער מבית ynet, מציג איך לקחת את כל מה שרע בחברה שלנו ובנוער שלנו בפרט ולהפוך הכל לאייטמים לוהטים שמעודדים ונותנים לגיטימציה להפקרות, לבגידות, למתירנות ולהחפצה.
שימו לב איזה כתבה שוביניסטית פרסמו שוב באתר פרוגי ומהם המסרים המועברים למתבגרים ולמתבגרות של היום. ראשית, במקום לפרסם כתבה העוסקת בקבלה לעבודה וקריירה במדור שעוסק בכסף, עסקים, קריירה, מקצוע וכדומה, מפרסמים במדור יחסים ואהבה.
בהמשך, נותנים למתבגרת עצות, כגון להבליט את הצד המיני שבה, כי מין זה הדבר הטוב ביותר אם לא היחיד שיש לה להציע. לכן, היא צריכה להגיע לראיון עם מחשוף ולהבהיר את מומחיותה בחצאית מיני, מאחר ומדובר בלבוש ההולם את כישוריה ואת מקום העבודה אליו היא מנסה להתקבל - בית בושת. בהמשך, הכתבה מציעה לה להדגיש את יכולותיה האוראליים ולהשתמש בלשון שלה על הבוס כדי להתקבל ולמלא את תפקידה. יותר מזה, עליה לציין ולהדגיש בראיון שהיא מוכנה לעשות הכל, אבל הכל רק כדי להתקבל לעבודה.
מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם פתוח, שאני בעד חופש הביטוי. אבל כאן, חופש הביטוי פוגע בי. פוגע באחים שלי. פוגע בחברה כולה. האתר הזה מדאיג אותי, מגעיל אותי וגורם לי לרצות לדפוק את הראש בקיר. כנראה שהעורכים והכתבים של ׳פרוגי׳ שכחו שמדובר באתר לבני נוער, כאלו שהדעה שלהם עדיין לא ברורה, כאלו ששואבים מידע מכל מקום מסביב ולומדים ליישם, כאלו שקוראים את הכתבה הזו ואת אלו שבצד בסגנון - איך לבגוד בלי להתפס, איך לשבור לה את הלב, סקס עם מאה אלף גברים, המקומות הכי שווים לסקס בבית ספר, בעד או נגד סקס תחת השפעת אלכוהול ועוד כתבות שהשתיקה יפה להן, ומחר יאבדו את הבתולים בגיל 10, ישתו בגיל 11, יאנסו בגיל 12, יהפכו למזרון שכבתי בגיל 13 ויתנו לגיטימציה מלאה לתקיפות מיניות.

זה לא מספיק לא להיות אנס. זה שאתה לא אנס זה לא מרשים. צריך להיות גבר מספיק מודע כדי להבין שאלימות מינית הנה בעיה שגברים גורמים. גברים מבלבלים בין אשמה לאחריות. הגבר לא אשם מעצם היותו גבר, אבל אם אתה חי בחברה שבה יש אחוז גבוה כל כך של אלימות מינית והחפצת נשים - זו גם אחריות שלך. לא מגיע לך צל"ש רק כי אתה לא מכה את החברה שלך. האחריות להפסיק את האלימות והשפלת הנשים ולדווח עליה היא גם של מי שאינו משתתף בה. מדובר מעבר להגדרה של תוקף-קורבן. השתיקה שלך היא הסכמה ואתה משמר מערכת שבה גברים חושבים שזה בסדר לדבר ככה. לתקוף נשים מילולית ואפילו פיזית.

כולנו יודעים שהתהום עמוקה. לא כולנו מבינים עד כמה. צריך להוריד את האצבע מההדק לפני שיהיה מאוחר מידי. לפני הפרשייה הבאה. מי שאחראי לאתר הזה צריך לקחת אחריות כבדה ולהבין שעם כל הכבוד לרצון להיות האתר האהוב והנקרא ביותר על ידי בני הנוער בישראל, לתכנים בו יש השפעה רעה מידי שלא שווה שום אחוז של צפייה או קריאה.
זה מזמן עבר את גבול הטעם הטוב או את הגבול בו אפשר לומר ״בכל העולם זה ככה וכולם מתלבשים ככה״. מפרסמים שם מדריכים שלמים שמלמדים את הדור הצעיר והאבוד כיצד להיות החלאות הבאות או הקורבנות הבאים ולהתגאות בזה כי זה ״מגניב״.

רביבו, ראש עריית לוד, נאלץ להתעמת עם שוטרי תחנת לוד שוב ושוב

מפקד תחנת לוד הורה להפסיק מסיבת ניצחון שארגנה העירייה בכיכר בשכונת בן גוריון בלוד עם די ג'יי וזיקוקים אחרי זכיית מכבי ת"א ביורוליג. בעקבות תלונות של תושבים השכונה למוקד המשטרה, שוטרים הגיעו למקום בהנהגת  מפקד תחנת לוד. השוטרים ביקשו מהחוגגים להפסיק את המסיבה, מאחר והמשטרה לא נתנה אישור למסיבה הספונטנית, אבל השוטרים נתקלו בהתנגדות. לכן, הם הודיעו לדי-ג'יי שהוא מעוכב לחקירה.
עורך הדין יאיר רביבו, ראש העיר של לוד, לא אהב את החלטת המשטרה, התעצבן והתעמת עם השוטרים: אני כאן ראש העיר, אם רוצים שיעצרו אותי. שיפסיקו לזלזל. בסרטון נראה רביבו מתעמת עם מפקד המשטרה, לא מאשר לנציגי העירייה לדבר עם השוטרים ואומר: "אני כאן ראש העיר, נבחרתי עם 18 אלף קולות". בנוסף, כאשר מפקד התחנה דרש מהדי-ג'יי להגיע למחרת לחקירה, צעק לו רביבו: "אתה לא מגיע. תביא לי אזיקים, שיעצור אותי. הוא אמר שיריתי זיקוקים אז מי שרוצה שיעצור אותי, שיפסיקו לזלזל בראש עיר נבחר". כמו כן, רביבו אמר למפקד התחנה שהאירוע הזה לא יעבור בשקט. גם במשטרה רואים בחומרה את האירוע ומתכוונים לזמן את ראש העירייה לשיחת אזהרה.




רק כדי שאני אוכל להבין, רק בסרטים ראש העיר מחזיק את המשטרה בביצים, או שזה אמור להיות גם במציאות הישראלית המסריחה והמשטרה שמה לעצמה כהרגל פס על החוק ועושה כרצונה? בלוד, רוב מקרי הרצח בעיר לוד הנם על רקע חילול בכבוד המשפחה, אבל המשטרה לא פועלת כדי למנוע הישנות עבירות המתה אלו ולא טורחת אפילו לחקור אותם ולמצוא את האשמים.

אז בתור לודאית, אני חייבת להגיד במה המשטרה המקומית בוחרת לעסוק - משכונת הרכבת יורים כדורים חיים וזיקוקים לעבר בתי היהודים בשכונות הסמוכות כל שבוע. זה לא טעות - הם לא מכוונים את הזיקוקים או את הרובים לשמיים אלא לבניינים עצמם. הבניינים שלנו מלאים בחורים כתוצאה מכך. המשטרה לא עושה עם זה כלום. כדי להבהיר - מדובר בנשק לא חוקי ומי שיורה בהם הוא עבריין שמחזיק בנשק בנשק ויורה בו ללא רשיון.
בערב יום הזכרון לחללי צה"ל האחרון, יאיר רביבו, ראש עיריית לוד, היה בדרך לטקס כשהוא ראה בפעולה כיצד הפעם ירו זיקוקים ואש חיה לעבר בתים של יהודים.
אני מתלוננת באופן קבוע בנושא. בפעם האחרונה שדיווחתי על הירי למוקד המשטרה, השוטרת במוקד שאלה אותי בשיא הרצינות למה זה מפריע לי שהערבים יורים עלינו? מאז הפסקתי לטרוח לדוח על העבירות הללו.
הפעם, בחגיגות של הערבים בערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל, גם רביבו דיווח על ירי הזיקוקים והרובים על ידי תושבי שכונת הרכבת לעבר בתי היהודים. המשטרה סרבה להגיע. את מי זה מפליא?
המשטרה הגיעה רק אחרי שרביבו הודיע לשוטרים טלפונית בצורה חד משמעית שאם הם לא מגיעים גם הפעם, הוא נכנס לשכונת הרכבת עצמאית במטרה אחת, להפסיק את הירי כלפי היהודים. המשטרה לא הגיעה. לכן, ראש עריית לוד, יאיר רביבו, נכנס לשכונה ואיתר את תושבי השכונה הסוררים שירו. התחיל ריב ורק אז, המשטרה הגיעה בכוחות גדולים ועצרה 10 חשודים.
ברחוב בו אני גרה - רחוב עם 4 בניינים בלבד, לפני שבועיים הערבים ציירו צלבי קרס על הרכבים של השכנים שלי. לפחות פעם בחודש הם מנפצים לרכבים בחניה את השמשות - לכל הרכבים. כן, הם עשו תג מחיר גם לרכב שלי. הגיע הזמן שמישהו יחזיק את המשטרה ואת הפורעים הערבים בביצים.

הדרקון הסרט המלא לצפייה ישירה עם תרגום מובנה / (1973) The Deadly Three / Enter The Dragon

שימו לב - כדי לראות את הסרט, לחצו על continue to file > play ואז על העיגול הלבן במרכז המסך. שימו לב, לא ללחוץ על פרסומות קופצות בגלל הוידאו. לאחר שהסרט מתחיל לפעול, ההנאה מובטחת - תגדילו את הסרט למסך מלא עם הסימן של ארבעת החצים.




לי, חבר במקדש שאולין, מתבקש על ידי אדם ללכת לטורניר שמתקיים על אי השייך לנזיר לשעבר שערק ממקדש שאולין בשם האן. הוא גורש מהמסדר לאחר שהפר את קוד ההתנהגות המקובל בו. המאסטר של לי מספר ללי שהם מאמינים שהאן מעורב בסחר בסם אופיום ובעבדים לבנים. הוא רוצה שלי ילך לשם ויספק לו הוכחה כדי שיוכלו לעצור את האן.
לי מסכים אבל אז נודע לו שאנשיו של האן ניסו לחטוף את אחותו ולאנוס אותה 10 שנים לפני כן. אחותו, במקום להיכנע להם, התאבדה. לי מעורב עכשיו אישית בדבר.
משתתף נוסף בתחרות הנו אדם בשם רופר שנמצא בחובות כספיים לאנשי מאפיה שאוספים את הכסף בדרך לא שגרתית והוא מחפש מוצא מהבור שהוא נקלע אליו.
הדרקון הנו סרטו הרביעי והאחרון של ברוס לי לפני מותו הטרגי. הדרקון הנו גם סרטו המצליח והמדובר ביותר של אגדת הקונג פו ברוס לי. הפקה סינית-אמריקאית בשיתוף עם כוכב סרטי הבלקספלוטיישן ג'ים קלי. סיפור על תחרות קונג-פו אכזרית מהווה אלגוריה על מיעוטים מדוכאים בעולם הקפיטליסטי. קרבות קונג פו אדירים ואנרגיה מתפוצצת של אבי הז'אנר ברוס לי. הזדמנות נדירה לחזות במאסטר על מסך גדול!

גישתו של בגין כלפי התיישבות ביהודה ושומרון תואמת למדיניותו של בן גוריון

אם אומרים שכשנחזור לגבולות 67' לא תהיה מלחמה, אז למה הייתה מלחמה ב-1967? גולדה מאיר

זהו ראיון של יעקב אחימאיר עם מנחם בגין ב-1977, לפני המהפך ההיסטורי. לדברי בגין, אסור לוותר על ההתנחלויות ביהודה ושומרון.
מנחם בגין: אני לא טוען שהערבים יקבלו את התוכנית שלנו. הם לא מקבלים שום תוכנית ישראלית. ההבדל הוא בכך שאלו אומרים אנחנו נוותר על שטחי יו"ש, הסכם עם הערבים אינם משיגים, אינם מסוגלים להשיג, אבל הם מזמינים לחץ גם באמריקה לאמור: אתם לא מספיק מוכנים לסגת. תיסוגו עוד קצת.
והראיה הודעתו של הנשיא קרטר לפני הבחירות. הוא מסר את ההודעה שבועות מספר לפני ה- 17 במאי על הנסיגה לקווי ה- 4 ביוני 67 עם תיקונים קלים, בעצם על פי תוכנית רוג'רס הנודעת ולכן, המושג הזה הוא מטעה לחלוטין ולכן אני מבקש לא להשתמש במונח המוטעה והמטעה הזה ולא מוכרח להיות עימות או לחץ אמריקני.
יעקב אחימאיר: אבל מדיניותך אינה מקובלת בוושינגטון, מר בגין. מנסיוני אני יודע שאין אף סנטור בארצות הברית, אף פקיד מימשל שמוכן להשלים עם מדיניות שתחיל את החוק הישראלי על יהודה ושומרון.
מנחם בגין: בעיית החלת החוק היא בעיה של דיון והחלטה של הכנסת.
אני רוצה לשאול אותך יעקב, האם איזשהו נציג ישראלי עד היום פעם אמר לסנטור אחד שיהודה ושומרון כחוק, על פי הצדק, על פי הזכות, צריכות להיות חלק בלתי נפרד מהריבונות הישראלית?
איזה טענות יש לך או לישראלי אחר או לסנטורים האלה, שאתה מספר לי שהם אינם מוכנים לקבל את המדיניות שלפיה יהודה ושומרון צריכים להיות חלק בלתי נפרד של הריבונות?
יעקב אחימאיר: זו דעתם!
מנחם בגין: סלח לי! הם צריכים להיות יותר פרו-ישראלים מהישראלים עצמם? הם הרי קיבלו שיעורים ממר אלון, ממר פרס וממר רבין ומן הגברת גולדה מאיר שאנחנו מוכנים לוותר על שטחי יהודה ושומרון אז נכנס להם לראש שבעצם זו היא מדיניות צודקת משום שהישראלים עצמם מטיפים לה.



כידוע, בשנת 135 לספירה, לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, הקיסר אדריאנוס שינה את שמה של ארץ ישראל (כולל יהודה ושומרון, הגליל, הגולן והגדה המזרחית של הירדן) לפלסטין, אותם פלישתים ג'ינג'ים יורדי ים שנעלמו מהאזור מאות שנים לפני כן, בכדי לזרז את קיצה של הדת היהודית ולהביא למחיקת הקשר בין היהודים ולישראל.
במהלך המאה ה-20, הערבים ניסו להשמיד את ישראל והיהודים בכח הזרוע, כפי שבא לידי ביטוי במאורעות שהתרחשו בשנים 1911, 1920, 1929, 1936, 1948 והרשימה עוד נמשכת. הערבים נכשלו ועדיין ממשיכים להיכשל במשימתם. לכן, הם שינו טקטיקה ומשתמשים באותה השיטה בה השתמש בזמנו הקיסר - הם תבעו זכויות אותן בדו על ארץ ישראל בשם העם הפלסטיני הנעלם. השקר של האומה הערבית נועד לערער את הלגיטימציה של היהודים על שטחי ארץ ישראל - פלסטינה, לנטרל את האמונה בצדקת דרכו של העם היהודי ולהטעות את אומות העולם.
מדיניותו של מנחם בגין כלפי ההתיישבות ביהודה ושומרון, כולל בעיר ירושלים, כפי שהיא מוצגת בראיון עם בגין תואמת את מדיניותו של דוד בן גוריון מאז ומתמיד.
עוד לפני שנת 1920, בן גוריון פעל כדי לעבות את נקודות הישוב ברחבי הארץ, כולל בירושלים, במטרה לסייע בהגנה על הישוב ובכדי ליצור גוש טריטוריאלי אסטרטגי ברחבי פלסטין, שמה הלועזי של ארץ ישראל. מבחינה אסטרטגית, ההתיישבות מסייעת ליצירת בה רוב עברי בפלסטין ושרשרת התיישבות יהודית.
על פי מדיניותו של בן גוריון, על אוכלוסיית ירושלים להיות גדולה יותר לעומת אוכלוסייתה של תל אביב וכן, יש להקיף את העיר בשכונות עובדים ובישובים חקלאים. בנוסף, דוד בן גוריון פעל למען העלאת יהודים והתיישבותם ברחבי הארץ, מאחר ורוב יהודי בישראל יקבע את עתידה. עד לסתיו 1947, גישה זו הפכה למדיניותה של התנועה הציונית. היהודים אינם יכולים להכיר בבירה אחרת מלבד ירושלים השלמה.

בן גוריון נותר נאמן לגישה התומכת ביהוד הארץ במהלך מלחמת העצמאות ואף לאחר מלחמת ששת הימים ואיחודה של ירושלים. הוא הורה לראש עריית ירושלים דאז, למשה דיין וליצחק ספיר לגרום לבואם של רבבות יהודים לחלקה המזרחי של ירושלים תוך זמן קצר, גם אם יסכימו לגור בצריפים עד שיוקמו השכונות הקבועות. העיקר שיהיו יהודים באזור ממניעים אסטרטגיים. מלכתחילה, המטרה הייתה לבסס רצף התיישבות יהודית בשטחים אסטרטגיים ולמנוע בעתיד אפשרות להפריד בין חלקיה השונים של העיר.
גישתו של בן גוריון מייצגת את מדיניותה של הציונות בארץ ישראל בכלל, ובפרט בירושלים. לפי גישה זו, ניתן להבטיח שליטה יהודית על אדמה באמצעות התיישבות בלבד. מדיניות זו מיושמת בירושלים וביתר הקרקעות ביהודה ושומרון לאורך עשרות שנים. ברוח זו, המדינה פעלה בהתאם למתווה, במסגרתו נבנו ישובים חדשים ביו"ש ובקרקעות שסופחו לירושלים בעקבות מלחמת ששת הימים. בנוסף, הוקמו מוסדות ציבור ומוסדות ממלכתיים, כגון קמפוס של האוניברסיטה העברית, מכללת יהודה ושומרון שהפכה בהמשך לאוניברסיטה, קריית ממשלה ובית החולים הדסה הר הצופים.

במונופול מגה רומסים עסקים קטנים שחולקים איתם את עוגת ההכנסות

המונופול הדורסני שיש לתאגיד הענק הישראלית קואופ הריבוע הכחול בשוק בישראל הנו ידוע ומוכר. דורסניות זו באה לידי ביטוי במספר היבטים, כגון יחס התאגיד לקופאיות וליתר העובדים הנמצאים בתחתית סולם הדרגות בתאגיד לעומת ההנהלה הבכירה ובעלי המניות. במקרה זה, הרשת מביאה את הקופאיות שלה לחרפת רעב, משחררים אותן באמצע המשמרת והן מרוויחות פחות משכר המינימום - 2,500 שקלים בחודש. יום חופש נתפס על ידי הקופאיות והמנהלים כעונש. רבים מעובדיה נמצאים במעגל העוני למרות שהרשת מרוויחה מליארדי שקלים.
דוגמה נוספת הנה המחירים היקרים שרשת מגה, כולל רשתות בנות בדמות עדן טבע מרקט, מוכרים לצרכן הסופי וכן, הדורסניות שלה כלפי החקלאים. במסגרת זו, החקלאים נדרשים על ידי מגה להשמיד תוצרת חקלאית. כך, נוצר מחסור של ירקות ופירות. הירקות שכן נמכרים ברשת, נמכרים במחיר של לפחות 10 שקל לקילו. החקלאי מקבל מהרשת 0.5 שקלים לקילו בלבד. את ההפרש מפער בתיווך שנוצר, הרשת משלשלת לכיסה. גם רשת youphone הסלולרית שנמצאת בבעלות קואופ, עובדת על הצרכן באמצעות האותיות הקטנות בחוה שהוא אף פעם לא רואה. בעדן טבע מרקט, כמו ביופון, עובדים על הצרכנים במבצעים. מכך עולה שלא מדובר בתקרית חד פעמית אלא במדיניות. קוראים לזה חמדנות.
והפעם, במגה שוב נכנסים למאבק במתחרה קטן ומקומי, גם אם זה אומר שהם ימכרו כלים חד פעמיים במחיר הפסד, רק כדי לגרום לו לפשיטת רגל. הפעם מדובר בסניף מגה בעיר שממוקם במרכז מסחרי קריית שרת ברעננה באזור בית לווינשטיין-לב הפארק אחרי רחוב ויצמן. במרכז המסחרי, ליד הסניף, יש גם סניף קופת חולים כללית, פיצריה קטנה ומאפיה שכונתית.
זהו מרכז מסחרי קטן ברעננה שכונתי כזה וחם. אנשים שחלקם הגדול לא נופלים תחת ההגדרה "מעמד הביניים" אלא למטה מכך ואף הרבה למטה מכך. שם בדיוק פתח איש מקסים חנות קטנה לחד פעמיים זולים קצת מכשירי כתיבה קצת כלי מטבח... יו נו... זול כזה.
הוא ואמו הקשישה מנהלים אותה על מי מנוחות ואבוי... גם מצליחים. מה זה מצליחים....?
לא . אין נהרות אדם גודשים את החנות וגם לא צובאים על הדלתות אבל מתקיימים.
ראה זאת סניף מגה בעיר הסמוך, הוציא אל מחוץ לסניף את כל המוצרים המקבילים לאלו שנמכרים בחנות הקטנטונת ומוכר אותם במחירי רצפה. אה כן וגם דאגו להגיע אל בעל החנות ולאמר לו.. (הנה הדרמה חלק 1) - לא חשוב לנו להרוויח חשוב לנו שאתה תפסיד.
באתי אליו ושוחחנו ושאלתי אם הוא לא מתקומם.. הוא ענה - (דרמה חלק 2 ואחרון) אני יכול להפסיד לקוחות אבל לא אפסיד את הפרנסה.

לפיכך, צריך לנקוט בשיקול דעת ראוי כשמדובר בצריכת המוצרים של תאגידים מונופוליים דורסניים שמשמידים כל מה שאפשר, גם על חשבון הספקים של הרשת, העובדים הכי קטנים של התאגיד ואפילו מתחרים זניחים ומקומיים שדואגים לפרנסתם ולא כדי להפוך למונופול מתחרה במגה. אני מחרימה תאגידים מונופוליסטיים כדוגמת מגה ושופרסל. החרמה זו כוללת רשתות בנות כגון עדן טבע מרקט. זה קל יותר ממה שאתם חושבים - קודם כל אני משווה מחירים וגם כך, המחירים אצל המתחרים בסל הכולל זול יותר בעשרות שקלים בכל סל קניה. לשם כך אני משתמשת באפליקציית פרייסז כדי לסייע בהשוואת המחירים. במקביל, אני מעדכנת מחירים בסניף הרשת בו אני נמצאת באותו הרגע - מהמוצרים על המדף או ישירות מהקבלה.
לבסוף, במידה והסניף היחיד שעומד באותו הרגע לרשותי הנו סניף מרשת קואופ או שופרסל מסיבות כגון קרבה וכדומה, אני מחליטה ללכת לחנות הקטנה ליד ולא להיכנס למגה או ליש חסד. מדובר בעיקרון - הרי רשתות דורסנית ותקדם מוצרים של עלית כמונופול ולא של יצרן הממתקים כרמית כמתחרה האידיאלי, המקומי והזול לעומת עלית. יתרה מכך, כמו שראינו במקרה זה, היא תמכור מוצרים במחיר הפסד כדי לפגוע במתחרה המקומי שלה. לכן, צריך להתנהג בדורסניות כלפי מונופול דורסני, להחרים אותן ובשום פנים ואופן לא לדרוך באחד מסניפי הרשת, גם לא בשביל רק חלב או רק ביצים, לא לעגל פינות.

מניסיון אישי, לא רק שלא נפגענו מההחלטה להחרים מונופולים של סופרים ויצרנים, אלא אף הרווחנו מבחינה כלכלית לא מעט. הכרנו יצרנים ישראלים קטנים ובינוניים, כמו כרמית, פריניב, טוליפ, חיתולי בייביסיטר ועוד - קניית המוצרים שלהם ולא של המונופלים מחזקת את כוחן על חשבון המונופולים וכמובן, מחירן זול יותר ממחירו של המותג כשהאיכות אפילו טובה יותר. אני מדברת על מיץ טבעי  ב-14 שקלים לבקבוק של 2 ליטר במקום 28 שקלים לבקבוק של המתחרים כמו פריגת או על חבילת חיתולים ב-35 שקלים לחבילה במקום ב-80 עד 120 שקלים לחבילה.

יתרה מכך, הכרנו את המכולת השכונתית ואת הסופרים הקטנים והבינוניים - הדבר סייע בכך שיכולתי לחזור הביתה מקניות בסופר עם עודף משטר של 100 שקלים. אין את הפיתויים של מבצעים מיותרים ועבודה בעיניים כזו או אחרת שמטרתה לגרום לי לרכוש מוצר שלא הייתי זקוקה מלכתחילה. שום דבר לא חסר לי בבית, לא נאלצתי לזרוק לפח מוצרים פגי תוקף כי קניתי רק את מה שאני צריכה, גם כשרציתי להתפנק ולקנות מחוץ לתכנון, עדיין חסכתי כסף והרשתות המונופוליסטיות הפסיקו להרוויח ממני בעקבות ה"קניות הקטנות" של ה-250-300 שקלים.

ניתוח המסר של הסרט אווטאר AVATAR

ההרפתקה הפנטסטית "אווטאר" הנה רחבת יריעה בבימויו של ג'יימס קמרון, במאי "טיטאניק".
הסרט לוקח את הצופים אל עולם חדש ומרהיב מעבר לכל דמיון. על כוכב מרוחק ששמו פנדורה. גיבור בעל כורחו מתחיל במסע של גאולה, גילוי ואהבה בלתי צפויה, בעודו מוביל קרב ענק להצלת הציביליזציה.
הסרט החל את מסעו בדמיונו של קמרון, במאי הסרט, לפני 14 שנים, כאשר האמצעים להגשים את חזונו עוד לא היו קיימים. לאחר 4 שנות עבודת הפקה, הסרט "אווטאר" מעניק חוויה קולנועית ייחודית וחדשה, בה הטכנולוגיה המהפכנית שהומצאה למען הפקת הסרט, משתלבת בתוך רגשות הגיבורים והסיפור הסוחף.
במסגרת עלילת הסרט, אנחנו נכנסים לעולם הזר דרך עיניו של ג'ייק סאלי (סאם וורת'ינגטון), נחת לשעבר המוגבל בכסא גלגלים. אחיו של ג'ייק היה אמור לטוס לפנדורה, אך לאחר שנרצח נסע גייק לכוכב העוין.
למרות גופו השבור, בליבו הוא עדיין לוחם. הוא מגויס לנסוע מרחק שנות אור למוצב האנושי על כוכב פנדורה, היכן שתאגידים כורים מינרל נדיר ויקר ערך המהווה המפתח לפתרון משבר האנרגיה של כדור הארץ. בגלל האטמוספירה הרעילה של פנדורה, הם יצרו את תכנית האווטאר, שבה מחוברת התודעה של "נהגים" בני אדם לאווטאר, גוף ביולוגי נשלט מרחוק שיכול לנשום את האוויר הקטלני .האווטארים האלה הם יצורי כלאיים שמהונדסים גנטית על ידי ערבוב הדנא של בני האדם עם ה-DNA של האוכלוסייה המקומית של פנדורה הנאבי.
כשהוא נולד מחדש בתור אווטאר, ג'ייק יכול ללכת שוב. מוטלת עליו המשימה לחדור לשורות הנאבי שהפכו למכשול רציני בכריית המחצב היקר. אך נאייטרי (זואי סלדנה), נקבת נאבי יפהפיה, מצילה את חייו של ג'יק ומשנה את הכל. ג'ייק נלקח על ידי השבט שלה ולומד להיות אחד מהם. כשמערכת היחסים של ג'ייק עם המדריכה שלו נאייטרי מעמיקה, הוא לומד לכבד את אורח החיים של הנאבי ומחליט להישאר לחיות עמם. בהמשך הסרט, יאלץ ג'ייק להתעמת עם המבחן האולטימטיבי כשהוא מוביל את הנאבי לקרב אפי שיקבע את גורלו של העולם כולו.
בסרט, באים לידי ביטוי מאבקו האישי של ג'יק כנכה על כיסא גלגלים שרוצה לעוף ברמת המיקרו וכן, ברמת המאקרו, ההרס שבני האדם מיישמים על העולם והפגיעה שלהם בכדור הארץ ובאיזון של אמא טבע תמורת בצע כסף.

עמיר בניון - אני אחיך 1080p HD (לא לראות בשבת קודש)

אני שומר לך על הזהות. אני מגן לך על הילדים. אני מוסר את נפשי בשביל המשפחה שלך ואתה יורק לי בפנים.
אחרי שלא הצליחו להרוג אותי בחוץ אתה בא והורג אותי מבפנים.
לא ראיתי את אמא כבר חודש לא את בני לא את ביתי לא את אשתי אני מסתער תמיד קדימה עם הגב שלי אליך ואתה משחיז את הסכין.
יותר מכל, המחשבה הזאת שורפת לי את הנשמה ואתה, איך אתה עוד לא מבין אני אחיך,אתה אויב
אתה שונא אותי, אני אוהב
כשאני בוכה אתה צוחק מאחרי גבי
אתה הורג אותי
אתה הרי אחי אתה הרי אחי.
אני עתיד אתה עבר וההווה בינינו נשבר
אני רעב למענך אתה זולל וסובא
כשגרוני יבש אתה שותה שיכר
הפה שלי חתום תמיד למען ביטחונך אבל אתה מוסר אותי לזר
אני אחיך, אתה אויב
אתה שונא אותי אבל אני אוהב
כשאני בוכה אתה צוחק תמיד מאחרי גבי
אתה הורג אותי
אתה הרי אחי
אתה הרי אחי

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִהלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה ובכל מקום שהם בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

 אני אחיך, אתה אויב אתה שונא אותי אבל אני אוהב כשאני בוכה אתה צוחק תמיד מאחרי גבי אתה הורג אותי אתה הרי אחי אתה הרי אחי

כי אדוני אלוהיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע 

ישי לוי ועמיר בניון "את"

את מאז ומתמיד , את 

אפילו בימים שכמעט נכנעת
בסופו של דבר נשארת
אפילו בימים שהכל נגמר
את תמיד נשארת את
את מאז ומעולם את
אפילו כשהיה קשה לזכור
בסופו של דבר את זכרת
אפילו כשגירשנו מעט את האור
בסופו של דבר את הארת
את החיים שלי באור כזה שמח
שמאיר בי גם הרבה דברים טובים 

בעצמי בעצמך
עכשיו הכל סביבך מאיר
כן את, כל הזמן פשוט, את
אפילו כשהיה קשה לזהות
אני זיהיתי מיד שזאת את
אפילו כשהפכת למשהו אחר
בסופו של דבר היית את
שהארת את החיים שלי
באור כזה שמח
שמאיר בי גם הרבה דברים טובים
בעצמי בעצמך
עכשיו הכל סביבך מאיר
את החיים שלי
באור כזה שמח
שמאיר בי גם הרבה דברים טובים
בעצמי בעצמך
עכשיו הכל סביבך מאיר

לא הבנתי למה השמאלני רואה בי פשיסט?

אני אוהב ילדים, אבל את הילדים שלי אני אוהב יותר.
אני אוהב נשים , אבל את אשתי אני אוהב יותר.
אני אוהב אנשים, אבל את החברים שלי אני אוהב יותר.
אני מכבד נוצרים ומוסלמים, אבל את בני עמי, היהודים, אני אוהב יותר.
אני נהנה לי בחו"ל, אבל את ארץ ישראל אני אוהב הרבה יותר.
לא אמסור את ילדי, אשתי, חברי וארצי לאויב הערבי.
לא הבנתי למה השמאלני רואה בי פשיסט ?

I love kids, but I love my kids more.
I love women, I love my wife more.
I like people, but I love my friends more.
I respect Christians and Muslims, but my people, the Jews, I love much more.
I lovetraveling in ather countries, but my I love my country, my land, Israel.
I wont give my children, my wife, my friends and my country to the Arab enemy.
I don't know whay the left wing sees me as a fascist?

גרגמל
מכשף מכוער
דפוק עם חתול מוזר
מוזר כזה
כל היום רודף אחרי דרדסים קטנים כחולים
ולא מצליח לתפוס אותם בשום פנים
זה לא הוגן, המסכן

גרגמל
עובד קשה יחד עם חתחתול המהבול
המהבול הזה
כל היום חולם לנגוס בדרדס קטן
אבל תמיד זה נדפק לו בגלל דרדס אבא הנאחס
הוא תמיד הורס לו את הקומבינה כל הזמם

פה גדול רעב נורא
פה גדול אוכל הכל
לחם וביצים
חצץ וברזלים
פה גדול רעב נורא

גרגמל
אם תשאל אותי אני חושב שלך ולחתחתול נעשה עוול נוראי
מגיע לכם פיצוי כחול קטן בפיתה עם טחינה וחריף בשביל לשבור את הדודה
לכל הפחות שתי מנות

פה גדול רעב נורא
פה גדול אוכל הכל
לחם וביצים
חצץ וברזלים
פה גדול רעב נורא

זהירות! הודעות Whatsapp/SMS עם קישור זדוני במכשירי סלולר עם מערכות הפעלה Android

החל מיום שישי ה 16.5.2014 נשלחות הודעות Whatsapp/SMS ובהן קישור (Link) וכיתוב הכולל אותיות בג'יבריש. לחיצה על הקישור מפנה להתקנת וירוס, אפליקציה זדונית הפועלת במכשירים סלולרים עם מערכת הפעלה Android בלבד. מדובר בווירוס מסוג תולעת המעביר מידע מהטלפון לאינטרנט ובאופן אוטומטי שולח הודעות לאנשי הקשר.

אין ללחוץ על הקישור שמופיע בהודעה!

במידה וקיבלת הודעה כזו - יש למחוק אותה.

אנו חוזרים ומדגישים כי אין ללחוץ על קישורים חשודים בהודעות SMS/WhatsApp ממקור לא ידוע, אותיות ג'יבריש וכדומה!!! במידה ולחצת על הקישור יש לפעול בהתאם למסמך ההנחיות ----

להלן הנחיות להסרת הוירוס:

על מנת לבצע גיבוי למכשיר התומך מערכת הפעלה Android, במכשיר הסלולרי חייב להיות מוגדר חשבון של Google שמסונכרן לשרתים של Google בענן.
גיבוי אנשי הקשר:
 היכנסו להגדרות - חשבונות לחצו על Google מצאו את החשבון שלכם והכנסו אליו (בדרך כלל יהיה לידו סימן סינכרון ירוק של חיצים מסתובבים). ודאו כי תיבות הסימון של Gmail, אנשי קשר, יומן ופרטי אנשים מסומנות.
כשאתם מחוברים לאינטרנט, לחצו על לחצן שלוש הנקודות המופיע בפינה העליונה של המסך, ובתפריט שיפתח לחצו "סנכרן כעת". על המסך יופיעו חיצים מסתובבים עדות לכך שהמידע שלכם מסונכרן לשרתים של Google.
במכשיר לחצו על לחצן התפריט בפינה השמאלית למטה ולבחור את האפשרות מזג עם Google.
לאחר פעולות אלו – כל המידע שלכם מגובה. ניתן לוודא שהמידע נשמר ב Google על ידי כניסה לאנשי הקשר בחשבון ה-Google.
 יש לחבר את המכשיר למחשב הביתי עם כבל נתונים. לגשת לאייקון המחשב שלי על שולחן העבודה, לבחור את הטלפון הסלולרי שנמצא בתחתית הרשימה להיכנס אליו ולבחור את תיקיית ה DCIM. בתיקייה זו שמורים כל התמונות שצולמו במכשיר. תעתיקו את התמונות ( העתק, הדבק) לתיקיה חדשה בשולחן העבודה.
את אותו התהליך תבצעו לתיקית WhatsApp\Media שנמצאת ברשימת התיקיות. התמונות שנמצאות בכרטיס הזיכרון לא נמחקות באיפוס המכשיר אבל כדאי להעתיק גם את התמונות מכרטיס הזיכרון.
 איפוס המכשיר להגדרות יצרן: יש להכנס להגדרות המכשיר --- > גיבוי ואיפוס ולאחר מכן איפוס לנתוני יצרן יש לסמן מחיקת אחסון טלפון פנימי וללחוץ על מקש "איפוס ההתקן".
 לאחר ביצוע כל הפעולות האלו המכשיר אופס לברירת המחדל ויש להגדירו מחדש עם חשבון ה Google 

כשחייזר מעביר ביקורת על תרבות הרייטינג והפריים טיים Альф Episode 05 «Prime Time Alf »

משהו השתנה בחברה הישראלית והחברה המערבית בכלל מאז תרבות הרייטינג חדרה לטלוויזיה. מאז, איכות נחשבת למילה גסה. תכניות זבל וראלטי מקבלות רייטינג גבוה של 30 ו-40 אחוזי צפייה. תכניות איכות מבוטלות, לא מקבלות מימון ראוי, לא נרכשות על ידי ערוצי הטלוויזיה או חברות הכבלים והלווין ולכן, לא מקבלות זמן מסך ואף לא מופקות ולא משודרות בפריים טיים. כיום, התוכניות המשודרות היום אינן מאופיינות באיכות, אינן חינוכיות, אינן אינפורמטיביות או ערכיות. כן, כיום איכות היא מילה גסה. אין תוכניות חינוכיות או כאלו המעבירות יידע והשכלה. אין חופש מידע בתקשורת הישראלית. יש סקס, רכילות צהובה
גם כשעודכן חוק התקשורת (בזק ושידורים) באופן המתמקד בתכניות מקור ישראליות, שמטרתו לעודד הפקה ויצירת תכנים ישראליים מקוריים וליצור תכנים איכותיים ישראליים, ערוצי הטלוויזיה וחברות הכבלים והלוויין העבירו תקציבים לתכניות ריאלטי פרובוקטיביות או לטלנובלות שאיכותן בקרשים, כגון האלופה, ילדי ראש הממשלה, האח הגדול וכדומה. חלקן היו תכניות צהובות, חלקן חיזקו סטראוטיפים שליליים כלפי מזרחים, ערבים ונשים, חלקן היו חסרי תסריט ראוי או שחקנים שעוברים מסך אלא רק קוראים את השורות שנכתבו בלי השקעה בלי קשר ליכולת משחק.
באמת שניסיתי להיזכר בסדרות ישראליות ראויות - הן נדירות ביותר. יש יותר תכניות אולפן המעבירות מסרים שמאלניים ופחות הפקות מקור. גם כשמדובר בקומדיות, מועברים בהם מסרים שמאלניים הלועגים למתנחלים ומעבירים מסרים חיוביים בנוגע לאויב הערבי. יותר מזה, גם כשלאטמה הייתה אמורה לעבור מהאינטרנט לטלויזיה בינואר 2014 כתכנית סאטירה ימנית המהווה קונטרה לארץ נהדרת ומצב האומה השמאלניות, עצרו את ההפקה, למרות הרייטינג הגבוה שצפוי לה.
סרטי קולנוע ישראלים מגיעים לטלוויזיה לפני שהגיעו למסך הגדול. גם ביניהם לא ניתן למצוא ראויים שיזכו באוסקר האמריקאי או בפסטיבלים בין לאומיים. לא זכור לי תסריטאי ראוי לשמו, גם לא אסי דיין שהרס את החיים על פי אגפא, בעיקר בסוף. בסרט הקלאסי גבעת חלפון אינה עונה רואים בסרט שעשו אותו תוך שבועיים, לא ממש השקיעו בטייקים או באיכות המשחק. כבר אין אנשי קולנוע כמו יהודה ברקן שישחזרו שוב את ההצלחה של טרילוגיית אבא גנוב או את נשיקה במצח. נכון, היו הפקות מקור שנמכרו בחול, כמו חטופים, מסודרים ורמזור. עם זאת, הסדרה רמזור נחשבת לאיכותית בהעברת סטיגמות ולא פעם, נופל לה המצחיק.
מבחינת ז'אנרים אין הרבה מגוון - יש קצת דרמה, הרבה טלנובלה טראשית וריאלטי צהוב ברמת זבל. אין סדרות אקשן וגם לא סרטי אקשן, אין קומדיות ומעט מאוד רומנטיקה או יצירות שעוסקות בשסעים חברתיים בישראל, ממש כמו הסדרה עבודה ערבית או סדרות שעוסקות ביחסי הדת והמדינה. לפעמים יש קצת דוקומנטרי פוליוודי, כמו 5 מצלמות שבורות, אבל אין דוקומנטרי ראוי, גם לא חיימוביץ'.
תכנית התחקירים הנשכנית כלבוטק מועמדת לסגירה בגלל שהיא לא רווחית לטענת ערוץ 10. מה זה לא רווחית? היא עולה לערוץ חצי מליון שקלים כשהפרסומות לא מכסות זאת. נו, מה לעשות שכלבוטק משיגה את היעדים שלה ונכנסת בחברות בלי קשר לשאלה האם הן מפרסמות בערוץ? התכנית בהנחיית מנכ"ל הערוץ, רפי גינת, עשתה השנה שירות מעולה לטבעונות ולמודעות להתעללות בבעלי חיים כשחשפה צילומים המציגים חברות גדולות ומפרסמות כמו תנובה וזוגלובק באור לא יפה.
הצופים בדרך כלל אינם מתמקדים במסרים המועברים בתוכנית, אלא משתמשים בהם כרעש ברקע בזמן שהם עושים פעילות שגרתית, כגון לשטוף כלים ולהשכיב את הילדים במיטה. הראש בדרך כלל לא עובד בגלל התכנית, טמבלויזיה. כשהם קשובים מדי פעם לתכנית, הם שומעים חלקי מסרים ומלים, כגון שמות מותגים, הם מושפעים מהאופנה ומהפרסומות הסמויות וכדומה. לכן, לא חשוב מה אומרים עליך, העיקר שמדברים עליך. הדבר מתואר בפרק הזה של הסדרה המיתולוגית אלף:

כבר שנים שאין לי טלוויזיה בבית וזה בכלל לא חסר לי. ניתקתי את הכבלים ביום שהבחנתי שהיא דלוקה ברקע. מדי פעם אני מעבירה ערוץ אבל אין מה לראות. אז לבינתיים עשיתי דברים אחרים, אולי זה ישתנה, אבל זה לא השתנה, אז ניתקתי. גם כך כל מה שמעניין מעודכן באינטרנט. יו טיוב התחילו לשים סרטים באורך מלא. סדרות זמינות לצפייה ישירה באתרים שונים. הערוצים המסחריים זמינים באינטרנט, כולל חדשות ותוכניות בוקר וגם בזה התחלתי לצפות לעתים נדירות. שום דבר לא חסר לי. במידה וקורה משהו, גם כך מעדכנים אותי בעל כורחי, כמו שאני שומעת על תכנית כזו או אחרת כדוגמת הפח הגדול.
לסיכום, העובדה שהטלוויזיה דלוקה לא אומר שמשודרים תכנים ראויים, שממש רואים את תכנית הטלוויזיה המשודרת באותו הרגע או את הפרסומות. מקסימום, הטלויזיה משמשת כבייביסיטר זול ולא ראוי לילדים, כרעש רקע וכדומה. זה לא אומר שמשודרת תכנית איכותית שמצדיקה רייטינג גבוה. לכן, כשעלתה הטענה שלתכנית האח הגדול יש רייטינג גבוה ולכן, מדובר בתכנית איכותית המצדיקה את המסרים הנבזיים המועברים בה, נזכרתי בפרק הזה של אלף.

When ALF's favorite TV series "Polka Jamboree" is threatened with cancellation, he decides to do something about. First, he The Tanners get the chance to participate in a new TV ratings system. With clever arguments, ALF gets Kate to let him use the system. After learning his favorite programs might get canceled, ALF decides to tweak the numbers a bit. arranges for the Tanners to become a Nielsen-ratings family. And second, he tries to "fix" the Nielsens throughout America so that his pet show will top the charts. Although NBC president Brandon Tartikoff would play himself in a subsequent ALF episode, he is herein portrayed by David Leisure of "Joe Izuzu" fame.

Alf Season 2 Episode 5 | Alf | Alf Tv Series | Alf Seasons | Alf Episodes | ALF

בהפקת האח הגדול שוב מסתבכים בהטרדה מינית

שוב הטרדה מינית בהפקת האח הגדול והפעם אפילו לא מנסים להסתיר זאת או להגדיר זאת כטעות בעריכה או פליטת פה. והפעם, שוב מדובר בבמאי ועורך התוכנית יורם ז'ק ואחיה של עלמה ז'ק מארץ נהדרת. כידוע, יורם גם "תורם" את קולו לדמותו של האח הגדול. הפעם, כאשר יורם ז'ק מציג את תעודת הזהות של דנית גרינברג, קולו נשמע מבטא את המילה כוס בביטוי כוס קפה באופן סוטה מבחינה מינית ואומר כּוּס במקום כּוֹס. אני לא רואה בכך פליטת פה. זה נראה כמשחק מילים מחושב שנאמר בכוונה תחילה. אי אפשר לטעון שהוא שכח לסגור את המקרופון.
חשוב לציין, כי מתקיימים כאן יחסי עובד ומעביד - יורם ז'ק הנו הבמאי ועורך התכנית האח הגדול גם בעונה הנוכחית. דנה גרינברג עובדת בתכנית ומקבלת משכורת כל עוד היא לא עפה. היא חתומה על חוזה ארוך טווח עם ההפקה, אשר ידאגו לה לפרנסה גם אחרי שהעונה תיגמר. מעמדה של דנה גרינברג הן במהלך התוכנית והן לאחריה מושפע בעקבות שיקול דעתו. הוא זה שאחראי לתדמית שלה.

Post by Tomer Brand.

כאמור, זוהי אינה הפעם הראשונה שיורם ז'ק אינו שומר על הפה שלו כשמדובר באיברי גופה של האישה שעומדת מולו ועובדת תחתיו. במהלך עונה 3 של תכנית האח הגדול, הוא השאיר את המקרופון פתוח באופן כזה שצופי ערוץ 20 שמעו אותו אומר לדנה רון שהוא מעוניין להעביר את איבר המין שלו על השדיים שלה. כתוצאה מכך, כשגילתה דנה על פליטת הפה, היא פרצה בבכי. בעקבות כך, היא הוצאה מבית האח הגדול ובמסגרת ההסדר בינה לבין ההפקה, היא קבלה פיצוי של 400 אלף שקלים, תכנית בוקר, הוצאה מבית האח במסווה של אסאמאסים והסכם סודיות נחתם בין הצדדים, כך טוען עמרי חיון, לפחות. מעמדו של יורם ז'ק לא נפגע.
על פי האוזן הלא מקצועית שלי, אני לא שומעת סוג של עריכה או רעשי רקע במקרה זה, אשר יכולים להעיד כי היה כאן סוג של סאונד פוטושופ. בנוסף, בהתחשב בכך שבאה לידי ביטוי מחזוריות בהתנהגותו הסוטה מבחינה מינית, הדבר מעיד על האופן שהוא רואה נשים ומתייחס אליהן. יכול להיות שהוא סוג של סוטה מין אקסהביציוניסט ועבריין עם תסמונת טורט שנהנה להשפיל נשים ולראות בהן ככוכבות פורנו, כאיברי מין מהלכים לכל דבר, ממש כמו שאנסים רואים אותן, אני לא יודעת מאחר ואני לא פסיכולוגית ומעולם לא החלפתי איתו מילה.
יורם בעבר עבד גם בפאנל של ארץ נהדרת. בעבר, חבריה לפאנל של עלמה ז'ק במערכת ארץ נהדרת, יצאו להגנתם של סלבס שמטרידים מינית ומוקיעים נשים שמתלוננות על הטרדה מינית. במסגרת זו, הם הציגו מערכון הלועג למתלוננות על הטרדה מינית ולאנשים המגנים עליהם, בזים להם ומציגים את העבירה כדבר של מה בכך. האם מדובר בעבירה של מה בכך? יורם הוא זה שהטריד מינית ויחד עם זאת, דנה רון, קורבן הסטייה המינית של יורם ז'ק, היא זו שעפה מהאח הגדול. הוא לא נענש. למה שהוא לא ייענש? כי חבריו שמתפקדים במקומות הנכונים במערכת שומרים עליו? זה לא תקין!

חצי מת / Half Past Dead 2002 לצפייה ישירה + תרגום סרט ענק עם סטיבן סיגל ואחד הרפארים הגדולים!

סטיבן סיגל (Steven Seagal)  מככב הפעם בסרט הכרוך באפקטים ויזואלים של לחימה והופעה לצד אחד מהראפרים הגדולים בסגנון המטריקס. (סטיבן סיגל) וג'א-רול הראפר כניקולס, יושבים בכלא אלקטרז החדש, בגלל מעורבות במאפיה שקשורה לגניבת מכוניות יוקרה. סטיבן סיגל כמובן מושתל של ה-F.B.I.
ביום  בו הם נכנסים, שלטונות הכלא עומדים להוציא להורג פושע מורשע ששדד מטילי זהב בשווי 200 מליון דולר מהממשלה. במהלך השוד, נרצחו 5 סוכנים של ה-FBI ולכן, לאחר 17 שנות המתנה, נקבע יומו לצאת להורג בכיסא חשמלי. הוא סרב לגלות, לאורך כל הזמן הזה, היכן נמצא האוצר שהחביא, למרות נסיונות השכנוע.
כדי למנוע את לקיחת הסוד לקבע, סוכן מושחת של ה-FBI חודר לאלקטרז, יחד עם חבורת פושעים מאומנים ביותר, כדי לעזור לו לאתר את הזהב גנוב ולהשתמש בשופטת כמגן אנושי. האסירים יוצאים למתקפה נגדו, כשבראשם ג'א-רול וסטיבן סיגל.

הפח הגדול הופכת להזויה מעונה לעונה

זוהי אורטל בן דיין, שמאלנית קיצונית דוחה שנכנסה לבית האח הגדול. בתמונה היא מחזיקה בידה תעודת הכרה בנכבה (النكبة - האסון או המכה). על פי התעודה : אני אורטל בן דיין מכירה בנכבה הפלסטינית שנגרמה לערבים, לטענתם של משכתבי ההיסטוריה, על ידי ישראל ב-1948.
יום הנכבה הנו כינוי לעזיבתם של 500,000‏ מערביי ארץ ישראל במהלך מלחמת העצמאות אל בתיהם בארצות ערב השונות או למקומות יישוב אחרים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. הגירה זו בוצעה בעקבות האזהרה של המנהיגים הערבים, כי עומד להתבצע טבח עם ביהודים הציונים בישראל. לכן, על הערבים להתפנות כדי ש"חפים מפשע" לא יפגעו. בפועל, למעשה, מאחר והולכת להיות השמדת עם על ידי ערבים ביהודים, הערבים הוזהרו להימנע מפגיעה ולכן, התבקשו לחזור לבתיהם בארצות ערב עד לסיום הטיהור. לפיכך, מדובר בנכבה חרטה, בפוליווד לכל דבר ועניין.
נו, טוב, אנחנו עדיין מחכים להשלמת הטיהור הלא מוצלח, לשמחתנו. איש חכם אמר פעם, כי ביום בו הערבים יניחו את נשקם, לא תהיה עוד מלחמה. ביום בו היהודים יניחו את נשקם, לא תהיה עוד ישראל. מאחר והטיהור האתני של היהודים על ידי הערבים לא היה מוצלח במיוחד לאורך 66 השנים שעברו מאז, תודה לאל, נוצרה בעיית פליטים ערבים, אשר דרשו זכות שיבה. במסגרת יום אבל זה, מתאבלים גם על אירועי מלחמת העצמאות שהביאו להקמת מדינת ישראל ולתבוסת צבאות ערב במלחמה‏. סליחה שניצחנו, במלים אחרות.
יחד עם זאת, הנכבה האמיתית מתייחסת, הלכה למעשה, ליהודי ארצות ערב, לטבח העם ולשואה שהערבים ביצעו ביהודי המדינות במזרח התיכון. במקביל להשמדתן של קהילות יהודיות באירופה על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם, קהילות רבות של יהדות ערב הושמדו. הנותרים, נאלצו להגר לישראל, זאת למרות שהם לא היו בהכרח ציונים. הם היו יהודים אמיתיים, יהודים מאמינים ושומרי מצוות בני המעמד הגבוה שהותירו את רכושם ועסקיהם מאחור. בישראל, הם נחשבו לערבים, לנחותים, חיים במעברות, בצריפים ובאוהלים. אנשי עסקים ממולחים נאלצו לבצע עבודת כפיים, לעבוד בחקלאות ולטאטא רחובות.
הערבים החלו לציין את יום הנכבה החל משלהי שנות ה-90 על ידי עצרות ובתהלוכות. ברשות הפלסטינית ובמדינות אחרות מצוין יום זה ב- 15 במאי, אז המנדט הבריטי הגיע לסיומו וכן, התאריך הלועזי של היום שנועד להכרזת המדינה (בפועל הוקדמה ההכרזה בכמה שעות ל-14 במאי בגלל כניסת השבת). חלק מערביי ישראל מציינים את יום הנכבה ביום העצמאות של מדינת ישראל.
נשאלת השאלה האם הנכבה הזו כוללת יום אבל וצום?
נוצר הרושם שרוב חבריה של אורטל, בנוסף להיותם שמאלנים הזויים, הנם טבעונים אקטיביסטים. אין לי בעיה עם הטבעונות שלהם והאופן בו חבריה הטבעונים מהשמאל של אורטל כופים את השקפת העולם שלהם על הסובבים אותם - באופן נורמלי, אנשים לא חייבים להיות לידם. הבעיה היא שחבריה הטבעונים מהשמאל ההזוי עושים שם רע לטבעונים ולטבעונות. הם עושים הסברה גרועה לטבעונות ולמתנגדים לתעשיית המוצרים מן החי, זאת בניגוד לשרשרת התחקירים בכלבוטק, שעושה פעילות הסברה מעולה ומעלה את הבעייתיות בתעשיית החי למודעות.
נכון, תעשיית המוצרים מן החי היא רצח לכל דבר, גם אם כביכול משתמשים למזון מתועש או לבגדים כמו צמר ועור. אבל האנטגוניזים שלהם והמרירות לא מוציאים לנו, הטבעוניים, שם טוב. בגלל אנשים כמוה, אנשים שמכירים אותי ומגלים שאני טבעונית מנסים להתגרות בי בשביל ה"צחוקים". אנשים כמוה יצרו לטבעונים סטיגמה של אנשים ממורמרים, תוקפניים ובעלי נטיות אובדניות. אבל לא כך מצליחים לעשות הסברה, לא בעזרת תוקפנות ואובדנות עצמית. גם לי יש זכות קיום ואם יתוש יעקוץ אותי אמעך אותו. כנ"ל לגבי כינים על הילדים שלי, קרציות ופרעושים על הכלבים שלי, עכברים, חולדות וכדומה.
באותה המידה, לא אבקש סליחה שניצחנו. לא אצטער על כך שאני חיה כי השכמתי להרוג את מי שבא לרצוח אותי. מדובר בזכותי להתקיים, בזכותי להגנה עצמית. אפשר להתקיים בלי לאכול מזון מן החי ובלי ללבוש מגפי עור. העם שלי לא יכול לשרוד בלי שתהיה לו אוטונומיה, בלי בטחון.
אני לא אבקש סליחה שניצחנו, אלא אחגוג את יום העצמאות. מטרת יום הזכרון לחללי צה"ל הנו לזכור את חללי העם שלי ומי שנפל להגנתי ולהגנתו של עמי. יום העצמאות של מדינת ישראל מטרתו לחגוג את הנצחון שלנו, את יכולתנו לשרוד.
כן, נאלצנו להרוג את האויב בדרך לצורכי הגנה עצמית בלבד. לא מדובר בחגיגה על דמו של האויב ובשמחה לאיד. כנראה שהם היו צריכים לחשוב על זה קודם, לפני שתקפו אותנו במטרה להשמיד, לעשות השמדת עם, טבח עם, רצח המוני.
כמו שאין זכות לאדם לטבוח פרות, כך אין לערבים זכות לטבוח יהודים.
זוהי "גאווה" אופיינית לערוץ 2 להכניס טינופת כזאת לתכנית ריאלטי שמשודרת 24/7 ושילדים נחשפים לכיעור הזה. מדובר באישה אכולה בשנאה עצמית ובעלת נטיות אובדניות. היא שונאת את העובדה שהיא חיה. היא אנטישמית ואנטי ציונית ומשליכה את ההאשמה העצמית שלה על היהודים. איך היא מתבוללת עם מסתנן מוסלמי מסודן וקוראת לזה נאורות? אדם רוצה להתקדם ולא לסגת, לא לדרדר את מצבו.




תוכנית האח הגדול, או הפח הגדול, הנה עלובה בכך שהיא נותנת להזויה כמוה במה. ה"פמיניזם" שלה מצדיק להטריד מינית גבר אשכנזי ולהתגרות בו כדי שיתקוף אותה מינית. אני לא אקרא כאן להצביע למתחרים שלה כדי להעיף אותה. זה אומר שהאח הגדול ישיג את מטרתו ויקבל הצבעות ורווחים מהודעות SMS. אני כן אציע לכם לא לראות את תכנית הפורנו הזו שמעליבה את האינטליגנציה שלנו כצופים. אין לתכנית הזו שום תרוץ לקבל רייטינג.
לחצו Share ושתפו!

סטיגמטה לצפייה ישירה (1999) Stigmata

מותחן על טבעי. סטיגמטה היא תופעה מיסטית בלתי מוסברת במושגים של הגיון בריא או המדעי, לפיה, מאמינים קתולים סובלים מדימומים פתאומיים בראש ובכפות הידיים והרגליים, כביכול במקומות שבהם מסמרו הרומאים את איבריו של ישו לצלב.
פרנקי פייג`, היא בחורה פשוטה שחיה בפיטסבורג, עובדת כמעצבת שיער, יש לה חבר וחייה נראים רגילים ונורמליים לחלוטין, עד שיום אחד תוקפים אותה הסימפטומים של הסטיגמטה ללא הודעה מוקדמת. רופאים ופסיכולוגים אליהם היא פונה לא מסוגלים לסייע לה, והתופעה הולכת ומחריפה. לאחר שכומר מקומי עד לתקיפתה האכזרית של פרנקי, ככל הנראה על רקע דתי, הוא מדווח על כך לממונים עליו. בוותיקן מחליטים לשלוח חוקר מיוחד, אנדרו קירנן, המתמחה בטיפול בתופעות מיסטיות ובסילוק דיבוקים, שינסה לפענח את המסתורין סביב התופעה. איש הכנסיה הפוגש את הנערה, נדהם מהכוחות העצומים שהשתלטו עליה, מאבחן את הסכנה הגדולה בה היא שרויה, ונאלץ לצאת למסע הכולל נקיטת צעדים אמיצים העומדים בסתירה מוחלטת לאמונותיו החזקות, ולו רק בכדי להציל את חייה.

האדם הקדוש ביותר עבור הנוצרים, ישו, ננעץ על צלב, נזר קוצים לראשו, מסמרים הצמידו את כפות רגליו וזרועותיו לקורות העץ, צליפות השוט על גבו ודקירות הרומח בצדי גופו הפכו לסמל בקרב הנוצרים, בעיקר הקתולים. סטיגמטה הנהצורת הריבוי של המילה היוונית סטיגמה, דקירה. סימני הצליבה מכונים סטיגמטה ולפי האמונה, ישו לא היה האחרון שהפצעים הופיעו על גופו. בקרב אנשים שהכנסייה מכירה בהם כ"סטיגמטיים", הפצעים הופיעו מעצמם, ללא כל עדות לאלימות מבחוץ. התופעה דומה לתופעות התגלות אחרות בעלות פירוש דתי, אך לא מדובר בשמיעת קולות, קבלת מסרים או חוויות חוץ גופיות - כאן העדויות מסתמנות על גופו של המאמין.
לפי האנציקלופדיה הקתולית ההיסטוריה מספרת על מאמינים נלהבים רבים שנושאים על גופם את סימני הפסיון של ישו. אלה הם הסימנים הנראים, יש מאמינים נוספים שסובלים רק מהכאבים עצמם ואז מדובר בסטיגמטה סמויה. העדויות לסטיגמטה, טוענים הקתולים, הם כה מבוססות היסטורית עד שהלא-מאמינים אינם יכולים להפריכן. ההיסטוריה מכירה 500 מקרים של סטיגמטה, כגון הקדוש פרנסיס מאיסיזי שב-1202 החל לטעון שהוא חווה חוויות דתיות. ב-1224 הוא הקים את המסדר הפרנסיצקני ומיד אחר כך סיפר על התגלות. הוא החל מדמם ממקומות בגוף שבהם נפצע הצלוב והמשיך לדמם במשך שנתיים מחייו. ברור שכוחה של המחשבה להשפיע על הגוף הוא מתגלה כאן במלוא עוצמתו. אפילו כאשר מדובר בפגיעה עצמית מכוונת – לא רבים מסוגלים לגרום לעצמם סבל גופני כה קשה. הפרעה מוכרת שיכולה לשמש כהסבר היא תסמונת מינכהאוזן. מי שלוקה בה גורם לעצמו לחלות או להיראות כחולה בתחבולות שונות על מנת לזכות בתשומת לב.

גישה אחרת תסביר את הסטיגמטה כפלסבו, אבל הפוך. מצבי מתח קשה וחרדה יכולים לגרום להופעת פצעים, מורסות ופזוריאיזיס ואף לדימום, אבל עדיין מדובר כאן לא בדימום סתם, אלא בכזה שתואם את פצעיו של ישו. אם אתם נוצרים מאמינים אז פצעי הסטיגמטה יכולים להתמיר את הסבל בתהילה. דימום ופציעות על-טבעיות כמו אלה של הצלוב יקרבו אתכם לקדושה והמוטיבציה הזאת יכולה להוות גורם פסיכולוגי מגביר דימום, פשוטו כמשמעו.
לכאורה, הסרט עוסק בתופעת הסטיגמטה ובשאלה האם אמונה והזדהות עם כאב יכולים לגרום לאדם פצעים ודימום? ההיסטוריה מספרת על לפחות 500 מקרים בהם אנשים החלו לדמם ללא כל סיבה נראית לעין ממקומות בגוף הזהים לנקודות הצליבה של ישו. ההסברים לתופעה שנויים במחלוקת. אצל נשים היא מופיעה יותר. עם זאת, הסרט סטיגמטה עוסק בתפקידה של הכנסיה, במקומה בקשר שבין האדם לאלוהים בנצרות. במשך מאות שנים, הכנסייה דאגה לשמר את מעמדה בחברה באופן קטלני, כאשר מתנגדיה עונו ונרצחו. הוטל חסיון על מגילות שאותרו בירושלים ואשר עלולות לפגוע במעמדה של הכנסייה כיום, בעידן החילוני, בו תפקידה מוטל בספק.

הוראות הפעלה - לחצו על ה-X הלבן הקטן בחלק הימני העליון, בין המשולש של ה-PLAY לשפיץ ואז תוכלו לראות את הסרט, תוכלו ללחוץ על הפליי כשהכפתור הופך מכחול לאדום

הצעה לפרוייקט לגיבוש חברתי בבתי הספר

הצעה ליישום בחצרות בתי הספר:
בבית ספר יסודי בעיירה קטנה בשבדיה, החליטה מנהלת בית הספר לצייר את השמש שבתמונה במקום בולט בחצר המוסד החינוכי. כל המורים והתלמידים תודרכו לגבי התוספת הקטנה לחצר - הוסבר להם שכל מי שמרגיש לבד, עצוב או פשוט לא מוצא עם מי לשחק, יוכל להיכנס ולעמוד על העיגול של השמש על מנת שהסובבים יראו ויבינו שהוא זקוק לחברה או לעזרה.
כל תלמידי בית הספר והצוות תודרכו לגשת למי שעומד בתוך העיגול של השמש ולהציע לו להצטרף אליהם למשחק, גם אם הם לא מכירים וגם אם הילד או הילדה מכיתה או שכבה אחרת.
הפרוייקט הפך להצלחה גדולה.
לאחר שבועיים, אמא שהגיעה באמצע יום לימודים בהפסקה לאסוף את בתה מוקדם, נעמדה על השמש מבלי שהבחינה בכך בזמן שחיפשה את בתה בין הילדים בחצר.
תוך רגע נגשו אליה מספר ילדים ושאלו אותה אם היא זקוקה לעזרה.
היכולת לראות את האחר ולהתחבר אליו ממקום של הבנה וחמלה הנה המים הגבוהים. המקום הרגשי של הזדהות עם עצב, פחד או כאב הנם המים הנמוכים.
זהו פרוייקט חינוכי מועיל שמשיג את מטרתו ויש ליישם אותו גם בבתי הספר בישראל.

לישראל אין ריבונות בהר הבית למרות מלחמת ששת הימים

במהלך הפגנת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית נשמעו קריאות בעד זכות השיבה ונגד נוכחות ציונית בירושלים.
"ציונים צאו החוצה, ירושלים ערבית" !!! כך צועקים ערבים ישראלים באוניברסיטה העברית. זהו סרטון שני מתוך ההפגנה של התאים הקיצוניים אתמול (14.5) לזכר הנכבה ולעידוד השתמטות.
את ההפגנה כאמור ארגנו חד"ש ירושלים - الجبهة القدس, حركة وطن الطلابية - القدس ו-التجمع الطلابي الديمقراطي (תנועת בל"ד ותנועת וטן).
**
במהלך ההפגנה שרו המפגינים על רצונם לגרש את הציונים ואת היות העיר ירושלים "ערבית בלבד
**
לאנשים האלה, הקיצונים האלה, נותנים במה חופשית, נותנים להם לזעוק "גזענות" על כל דבר ועוד מתנצלים בפניהם, והכל בחסות האוניברסיטה העברית בירושלים | הדף הסטודנטיאלי Hebrew University of Jerusalem.

אנחנו שואלים: מי פה הגזען ומי פה הדמוקרט ?!
**
בהזדמנות זו, אנו קוראים לכם לחתום על עצומה שרצה והקוראת לאוניברסיטה להפסיק את הכניעה והטירוף








הר הבית בידנו. כך נטען על ידי מוטה (מרדכי) גור, מפקד חטיבת הצנחנים ביום בו שחררה החטיבה את ההר במלחמת ששת הימים מידי הכובש הירדני. באותו הקרב, החטיבה איבדה 97 חיילים. למרות זאת, הרשויות אוסרות על כל מי שאינו יהודי לבקר בהר הבית.
עם איחוד ירושלים תחת שלטון ישראלי בעקבות מלחמת ששת הימים בשנת 1967 רשאים להיכנס להר מבקרים בני כל הדתות. אולם הכניסה למבקרים לא-מוסלמים מותרת רק דרך שער המוגרבים, וכמו כן אסורה עדיין התפילה והפולחן במקום למבקרים לא-מוסלמים. בין שנת 2000 לשנת 2003 נאסרה הכניסה למתחם למבקרים לא מוסלמים בעקבות אירועי "האינתיפאדה השנייה". נקודת הזמן הרגישה ביותר בהר היא בצהרי יום שישי, בסיומם של תפילות יום השישי במסגדים בהר. בתקופות רגישות מגבילה משטרת ישראל כניסת מתפללים מוסלמים להר הבית, על מנת להקטין את הסכנה להתפרצות הפגנות אלימות במתחם.
הגבלות על לא-מוסלמים בכניסה להר הבית

הכניסה למתחם מותרת בימים א' עד ה', בין השעות 7:30 - 10:00 בבוקר ובין 12:30 עד 13:30 אחר הצהריים. בתקופת שעון קיץ הכניסה בבוקר מותרת עד 11:00, וכניסת הצהרים היא בין 13:30 ל-14:30. 

הר הבית סגור למבקרים לא מוסלמים בימי שישי, שבת וימי החג המוסלמים.

בחג רמדאן הכניסה רק בשעות הבוקר.

הכניסה למסגדים בהר אסורה, כמו הכניסה להר הבית דרך שוק העיר העתיקה ברובע המוסלמי האסורה אף היא. 

המבקרים חייבים לעבור בדיקה ביטחונית ולהציג תעודת זהות בכניסתם להר.

תשמישי קדושה כגון: סידור, טלית, תפילין, ארבעת המינים, דגל ישראל וכן כלים מוזיקליים אינם מורשים במתחם.

אסור להתפלל או להשתחוות בכל מתחם ההר.

כיום, עולים להר כ-9,000 יהודים ישראלים בשנה, לעומת כ-370,000 המבקרים כתיירים. להיות עם חופשי בארצנו, ארץ ציון ירושלים. זהו המשפט החזק ביותר בהמנון הישראלי, התקווה. זהו הדיווח המקומם של אדם מהשורה בשם מוטי בוזגלו, או מבחן בוזגלו, אם תרצו, המוכיח כי היהודי אינו חופשי בארצו וכי היהודי אינו מוגן במדינתו על ידי חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו וכן, אין חופש דת בישראל למי שאינו מוסלמי. לאחרונה אף נטען על ידי רש"ע, כי הכותל המערבי הנו חלק ממסגד אל-אקצא ולכן הוא מחוץ לתחום ליהודים. כך על פי אנשי רוח ומנהיגים דתיים ברש"ע שפרסמו דברים ברוח זו.

וכך סיפר בוזגלו:

ביום שישי- ה- 25.4.2014 הגעתי לעיר העתיקה באופן מקרי לחלוטין- שמתי את המחשב שלי לתיקון במרכז העיר והייתי צריך לחזור אחרי כשעתיים לקחת אותו, וכשחשבתי מה לעשות בזמן הזה, אז נזכרתי שלא הייתי המון זמן בעיר העתיקה (משהו כמו חצי שנה).

במהלך הטיול הספונטני שלי בעיר העתיקה עברתי ברחוב השלשלת באחת מהסמטאות שמובילות להר הבית. ונתקלתי בזוג שוטרים- שוטר אחד ערבי בשם עלאא ושוטרת נוספת שהיתה פאסיבית יותר וכמעט לא אמרה כלום. במהלך הצעידה שלי לא הבחנתי בשוטרים בצד הדרך, וכשחלפתי על פניהם השוטר פנה אלי בערבית, אני לא הבנתי מה הוא אומר, ואחר כך הוא ניסה לפנות אלי באנגלית- אמרתי לו שאני ישראלי, ואני מדבר עברית. הוא שאל אותי לאן אני הולך, אז עניתי לו שאני רוצה לבדוק אם ניתן להיכנס להר הבית- כלומר אם אלה השעות המותרות לביקור וכניסה.

באותו הרגע הטונים של השוטר החלו להיות יותר ויותר תקיפים- הוא שאל אותי "למה אתה רוצה לעלות להר הבית, מה יש לך לעשות שם"? עניתי לו שאני רוצה לעשות סיבוב קצר ברחבה של הר הבית, כמו כל תייר אחר, ולצאת. מאותו הרגע התחיל שיח הזוי, שבמהלכו השוטר שהבין שמדובר בבן אדם תמים, חף מפשע וללא כל כוונה פלילית (או לחילופין- כוונה להפר את הסדר הציבורי), התחיל להתכווח איתי ולהטיל עלי על מיני האשמות, כשהשוטרת עומדת בצד. חשוב לציין פרט חשוב מאוד מכל המקרה הזה- העברית של השוטר עלאא היא מאוד חלשה- מלבד העובדה שניכר עליו שהוא לא מכיר כחצי מהמילים בשפה העברית, ניתן לראות שהוא בכלל לא מבין את הניואנסים של השפה העברית, ומושגים בסיסיים שקשורים לשפה העברית ולהוואי הישראלי. כך למשל- ש "זה נשמע לי מאוד הגיוני שאני אוכל לעלות ולטייל ברחבת הר הבית כמו כל תייר אחר לבד, ולא עם קבוצה גדולה שמזהים אותה בקלות כקבוצה של יהודים, ואז היא יכולה להיות מותקפת ולמשוך אש". אלה בדיוק המילים שאמרתי, ומה שהשוטר עלאא הבין מהמילים הללו היא שאני מעוניין לעלות להר כדי לעורר פרובוקציה וכדי למשוך אש- הוא ענה לי בתגובה: "אהה- זה מה שאתה רוצה- לעלות להר ולמשוך אש??!?!? תביא את תעודת הזהות שלך". באותו הרגע הייתי בהלם- ואמרתי לשוטרת ששתקה ליידו "את ראית מה היה פה עכשיו? זה נראה לך הגיוני מה שהוא עושה? הרי את שמעת בדיוק מה אמרתי לו, ושאין לי שום כוונה לעשות איזשהו מעשה לא חוקי". השוטרת ענתה משהו בסגנון של :"אין מה לעשות, זה הוא קובע, ועכשיו תמתין לו". לאחר שהוא לקח את תעודת הזהות שלי, הייתי בטוח שהשוטר ייראה במחשב שאני בן אדם נורמטיבי, בלי עבר פלילי, ולא רק זה- אלא גם בן אדם שמעולם לא נחקר בתחנת משטרה, ואפילו לא עוכב אף פעם על ידי שוטר. מאותו הרגע התחיל סיוט שנמשך כמעט 4 שעות, במהלכו השוטר עלאא ויתר השוטרים בנקודת המשטרה הסמוכה ליד רחוב השלשלת התנהגו באלימות רבה (מילולית), ואף בזלזול רב. 

מסתבר שבאותו הרגע השוטר עלאא החליט להמציא לעצמו גרסה שאין אף קשר בינה לבין המציאות, ויותר מזה- כל אדם סביר ורציונאלי, וכל שוטר ואיש חוק שהיה נכנס לנעליו של השוטר עלאא היה מבין שמדובר בבן אדם נורמטיבי , שומר חוק וללא כוונה פלילית- אני מאמין כי גם אותו שוטר הבין זאת, אולם נראה היה שהוא היה נחוש למצוא איזושהי סיבה לעכב אותי, וזאת בשל מה שנראה כמוטיבציית יתר של שוטר ערבי לעצור אזרח יהודי, או לחילופין- כדי להציג איזשהם "קבלות" לשעות שאותן הוא מבזבז בעבודתו- כלומר, להוכיח כאילו הוא מבצע את עבודתו כמו שצריך. השוטר עלאא המציא גירסה לפיה מעוניין להיכנס לתוך המסגד בהר הבית ולעורר פרובוקציה בין המתפללים- כלומר- במילים אחרות הוא המציא גירסה לפיה אני מתכוון לסכן את החיים שלי, ולהתאבד. ומאותו הרגע כל הגורמים בתחנה אימצו באופן עיוור את הגירסה שלו, כולל קצין המשטרה, והחוקר. 

אני באתי בגישה הכי פתוחה שבעולם- אמרתי להם שאין לי שום דבר להסתיר, מהסיבה הפשוטה שלא עברתי שום עבירה, וגם לא התכוונתי לעבור עבירה- בסך הכל רציתי לבדוק האם אני יכול להיכנס להר הבית, וזהו- ואף סיפרתי להם ששמתי את המחשב בתיקון, ושאני צריך לחזור לקחת אותו. לאורך כל התהליך נראה היה שהדבר האחרון שמעניין את השוטרים השונים (וגם את החוקר בתחנת דוד) זה האמת- האמת בכלל לא עניינה אותם - נראה היה שלא היה אכפת ששמתי את המחשב אצל הטכנאי, וכי החלטתי באופן ספונטני לבקר בעיר העתיקה, ובמקרה גם הגעתי לסמטה שמובילה לכניסה להר הבית (דבר זה מוכיח כי לא התקיים היסוד הנפשי של העבירה הפלילית- שהיא כוונה מראש לבצע עבירה). חשוב לציין שכשציינתי בפניהם שאני חייב לעזוב מיידית כדי לקחת את המחשב מהתיקון, הם לא התייחסו לבקשה שלי, ואף לא אישרו לי לענות לשיחת הטלפון שקיבלתי מאותו טכנאי- דבר שהיה מוכיח כי לא היתה לי שום כווונה פלילית לביצוע איזושהי עבירה. בנוסף לכך, כששאלתי את השוטרים השונים שם כמה זמן אני הולך להיות מעוכב, ושציינתי שיש לי באותו היום משמרת לילה, הם אמרו כמה פעמים משהו בסגנון של "אני מציע לך לא לתכנן תכניות ללילה, כי אתה הולך להישאר במעצר".
לאחר כמעט 3 שעות של עיכוב בנקודת המשטרה לקחו אותי לחקירה בתחנת המשטרה של מרחב דוד, ושם הכחשתי בצורה גורפת את כל החשדות שהופנו לעברי (ניסיון להפר את הסדר הציבורי)- כמו כן נלקחו ממני טביעות אצבעות, צילום רגיל ובפרופיל, וכן אילצו אותי לחתום על צו הרחקה מעיר העתיקה למשך 15 יום ולהתחייב על ערבות עצמית של 5,000 שקלים במידה ואני מפר את הצו הזה- נאמר לי שבלי התנאים הללו- אני לא יכול להשתחרר, וכי אם אני לא אחתום, אני אבלה את הלילה במעצר. חשוב לציין שהגירסה של השוטר עלאא היא מופרכת לחלוטין- הוא טען בדו"ח שלו שאני ניסיתי להסתנן להר הבית, תוך כדי התחזות לאדם מוסלמי (או משהו כזה), וזאת לאחר שכשהוא פנה אלי בערבית, ואחר כך באנגלית- עניתי לו שאני ישראלי ושאני מדבר עברית- השוטרת לצידו היתה עדה להתרחשות, ולא אמרה מילה. כמו כן- חשוב לציין שבמהלך האינטרארקציה הקצרה שהיתה בינינו, עבר באותו מקום איזשהו תייר אסייתי- והשוטר שאל אותו לאן הוא הולך, אז התייר ענה לו שהוא הולך להר הבית- אז השוטר ענה לו שהר הבית סגור אך ורק לתפילות של מוסלמים, אמר לו לעשות אחורה פנה, ושחרר אותו לדרכו- את המקרה הזה גם השוטרת יכולה לאשר, וגם מצלמות האבטחה שסביר להניח שקלטו אותו. אז מה היה פה? שני מקרים זהים לחלוטין- אחד של תייר אסייתי, ואחד של ישראלי יהודי- שניהם בתמימותם רוצים לבקר בהקשר הבית, רק שאת התייר האסייתי השוטר לא חשב אפילו לעכב לשום תשאול, או חקירה, אלא שחרר אותו לדרכו, ואילו את האזרח הישראלי הוא עיכב (ולמעשה כלא למשך מספר שעות), השפיל, הדביק האשמת שווא, פתח לו תיק פלילי, כולל הכנסה של טביעות אצבע ותמונות למאגר המשטרתי, צו הרחקה וערבות עצמית למשך 15 יום. דרך אגב- החוקר סרב לתת איזשהו מסמך שמפרט את החשדות נגדי, וסרב גם לתת לי איזשהו מסמך שכולל בתוכו את הדו"ח שכתב אותו שוטר- לאחר התעקשויות רבות מצדי, הדבר היחידי שהוא הסכים לתת לי הוא המסמך של כתב הערובה שחתמתי עליו.

בתודה ,
מוטי בוזגלו
בתמונות: השוטר המתנכל והמסמך שעליו אולץ בוזגלו לחתום
Moti Buzaglo