צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.

הרבה כבר נכתב על צפון קוריאה, אבל הנה דבר אחד שלא מרבים לדבר עליו - צפון קוריאה היא מעצמה של חטיפות.
זה התחיל במלחמת קוריאה, אז לפי הסטטיסטיקות הזמינות, צפון קוריאה חטפה עשרות אלפי דרום קוריאנים, בדגש על אינטלקטואלים בעלי כישורים מועילים. המטרה הייתה לפצות על אבדן כוח אדם ובריחת מוחות בצד הצפון קוריאני מחד גיסא, וליצור מחסור בידע מקצועי בצד הדרום קוריאני שיקשה על המדינה היריבה להתאושש מן המלחמה מאידך גיסא.
פרויקט החטיפות המשיך גם אחרי שביתת הנשק של שתי הקוריאות. בשנות השבעים נחטפו אלפי אזרחים דרום קוריאנים על ידי סוכנים צפון קוריאנים בזהויות בדויות. המפורסמים שבהם היו צ'וי אוּן הי, כוכבת קולנוע דרום קוריאנית, והגרוש הטרי שלה שין סאנג אוק, במאי עטור שבחים שנודע בתור נסיך הקולנוע הדרום קוריאני.
צ'וי און הי נחטפה בשהותה בהונג קונג, על ידי סוכן צפון קוריאני שהתחזה לאיש עסקים שמעוניין להקים איתה חברת הפקות. אוק נחטף בזמן שחיפש אותה. בצפון קוריאה, הם הוכרחו להתחתן מחדש ולהפיק סרטים שישרתו את מטרות המשטר.
זה לא נגמר שם. עם הזמן, תכנית החטיפות התרחבה לשכנות רחוקות יותר באסיה, ובהמשך אפילו למדינות באירופה, במזרח התיכון ובאמריקה.
לפי עדויות שמסרו עריקים צפון קוריאנים שעבדו כסוכנים בשירות מולדתם, היעד הראשון היה אזרחים יפנים, ואחריהם ערבים, סינים ואירופאים. היטומי סוגה, אזרחית יפנית, נחטפה לצפון קוריאה מאזור מגוריה ביפן, ונלקחה לפי עדותה לאמן סוכנים צפון קוריאנים בשפה ובמנהגים היפניים. אנושה פנג'וי, אזרחית תאילנדית, שוכנעה על ידי אדם שהציג עצמו כתייר יפני להגיע לחוף הים, שם ארבו לה סוכנים שהעלו אותה על סירה וחטפו אותה למדינה המבודדת בעולם, כך לפי העדות שתיאר חייל אמריקאי שערק לצפון קוריאה במלחמת קוריאה וחי שם תקופה ממושכת.
אזרחית לבנונית האמינה שמסדרים לה עבודה בחברה יפנית ונלקחה במקום זאת לצפון קוריאה, אזרחית רומנית נפלה בפח של עבודה כציירת בהונג קונג או ביפן ומצאה עצמה בצפון קוריאה, צרפתיות פותו על ידי סוכן שהתחזה ליורש אסיאתי עשיר, עובדות מלזיות בסוכנות ליווי סינגפורית נשלחו לשמש מארחות במסיבה על סירתם של שני "תיירים יפנים" ולא נראו שוב, ואלו רק מקצת מן העדויות חובקות העולם שמגיעות מ־12 מדינות ומספרות על חטופים בני לכל הפחות 25 לאומים.
הסוכנים מעולם לא נתפסו, כך שאין עדויות מצילומים או מחקירות. אפשר היה לטעון ששום דבר מזה לא קרה, אילולא בוועידת יפן־צפון קוריאה הראשונה ב־2002 הודה השליט הצפון קוריאני דאז, קים ג'ונג איל, בחטיפתם של 13 אזרחים יפנים. אלו החטיפות היחידות שהמשטר הצפון קוריאני הודה בהן והתנצל עליהן.
עדויות ומחקרים מצביעים על מספר סיבות לקיומו של פרויקט החטיפות:
1. אילוץ אזרחים זרים, במיוחד יפנים, לשמש מורים פרטיים לשפה ולתרבות של ארצם, עבור סוכנים צפון קוריאנים שמתאמנים כדי להיטמע במדינות זרות.
2. גנבת זהויות למטרות מבצעיות.
3. הבאת מומחים מסוגים שונים שיידרשו לפעול למען המשטר.
4. הפיכת אזרחים זרים לסוכנים בשירות צפון קוריאה, כולל חינוך מחדש לפי כתבי שושלת קים ודוקטרינת הג'וצ'ה.
5. מציאת בני זוג לעריקים או חטופים שחיים בצפון קוריאה.
6. העלמת עדים לפעילות של סוכנים צפון קוריאניים.