תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.
קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.