הגנה על הפרטיות בעידן הטכנולוגי – הדין הרצוי והדין המצוי השוואה בין בחוק בישראל מול ארה"ב

 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים

תקציר 1 

פרק 1 – סקירת ספרות 2
1 .1 משפט וטכנולוגיה 2
1 .2 ההגנה על הפרטיות 6
1.2.1 ההגנה על הפרטיות במשפט העברי 5

1.2.2 ההגנה על הפרטיות בישראל בעידן המודרני 8
1 .3פגיעה בזכות לפרטיות באמצעים טכנולוגיים בישראל : הדין המצוי 10 

 פרק 2 –  משפט משווה 113

2 .1 ההגנה על הפרטיות בארצות הברית 13

2 .2 פגיעה בפרטיות באמצעים טכנולוגיים : המצב המצוי בארה"ב 

פרק 3 – דיון ומסקנות 19
סיכום 2 2
ביבליוגרפיה 2 3

תקציר 

הטכנולוגיה בעידן המודרני מתפתחת במהירות והופכת ליותר זמינה ונפוצה. אינטרנט, מחשב, סלולר וטכנולוגיות נוספות מצויות היום בכל בית אב ובכך, הרוב המוחלט של האזרחים בישראל נגישים לטכנולוגיה זו. בנוסף, מדבר בטכנולוגיה מסייעת כמערכת מידע וציוד המשרת חברות רבות, תאגידים, מוסדות ציבוריים ומוסדות ממשלתיים הצוברים מידע באמצעותם ומשפרים את פעילותם ותפקודם. עם זאת, עם התפתחות הטכנולוגיה, נפגעת זכותו הבסיסית ביותר של היחיד לפרטיות. נפוצים מקרים של וירוסי מחשב, דואר זבל באימייל, סוסים טרויאנים, האזנות סתר, שימוש לא ראוי במאגרי מידע ועוד. המטרה המשפטית הנה לשמור על איזון בין אינטרסים שונים. שיפורים טכנולוגיים מסייעים בתחומים רבים, כגון הפצת ידע והעלאת הרמה הכלכלית. עם זאת, הטכנולוגיה עלולה לפגוע בפרטיותו של האזרח. במקרים מסוימים, הפגיעה מוצדקת, מאחר והיא נעשית לטובת הכלל.
לפיכך, יש לבחון כיצד שיטת המשפט בישראל שומרת על איזון בין השימוש בטכנולוגיה והגנה על הפרטיות. בנוסף, יש לבחון זאת מול שיטת משפט נוספת, כפי שהיא מיושמת בארצות הברית. מסקנות אלו יסייעו בהבנה שלנו את יחסי הכוחות ומידת היעילות של שיטות המשפט.
                                                                                                         

עבודת סמינריון בנושא שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין הרצוי והדין המצוי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט
2
1 .2 קניין רוחני בעידן הדיגיטלי
3
1 .3 דיני זכויות יוצרים
4     1.3.1 מהו שימוש הוגן?
7

1 .4 זכויות יוצרים ויישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחקיקה בארצות הברית
1 1
פרק 2 – שימוש הוגן בטכנולוגיה – הדין המצוי והדין הרצוי
1 4
פרק 3 -דיון ומסקנות
1 8
סיכום
2 1
מקורות
2 2

תקציר 

תכנות שונות מאפשרות שימושים רבים במחשבים ובאינטרנט ומקלות על פעולות אותם מבצע המשתמש כעניין שבשגרה. הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת שעתוק איכותי, מיידי, זול ונגיש וכן, מספקת דרכי הפצה חדשות ופיתוח דרכי יצירה חדשים, שיתוף מידע וידע ופיתוח מערכות חברתיות. לאור ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, התפתחו תחומי משפט כגון הקניין הרוחני, זכויות יוצרים ודיני המחשבים, זאת כיוון שמסגרות החקיקה המסורתיות אינן ישימות מאחר ויסודותיהן מעוגנים במרחבים מוחשיים. לפיכך, יש לסגל את עקרונות המשפט הקיימים למציאות החדשה. תכנה ניתנת להגנה משפטית באמצעות ארבעה דרכים – הגנת פטנט, הגנת סודות מסחריים, הגנה שיווקית וכן, הגנת זכויות יוצרים. בנוסף, הטכנולוגיה מאפשרת פגיעה בזכויות יוצרים באמצעות העתקה ואף ניתן להשתמש בטכנולוגיה בכדי להגביל גישה ליצירות ושימוש בהן.
קניין רוחני הוא ענף משפטי אשר מסדיר את הזכויות המשפטיות על נכסים שאינם מוחשיים. מטרתו של ענף משפטי זה הנו לעודד יצירה, מחקר ופיתוח באמצעות הבטחת תגמול ליוצרים ולממציאים. דיני הקניין הרוחני מאפשרים לסחור במידע בדומה לסחר בנכס ומקנה בעלות עליו. אתגרים חדשים ניצבים בפני מפיצי המידע בעידן הדיגיטלי והצורך לפתח את דיני הקניין הרוחני גובר במטרה להחיל אותם בהתאם לאתגרים ולהתפתחויות החדשות. מקורה של ההגנה המשפטית על טכנולוגיות מצויה בענפי הקניין הרוחני. במסגרת עבודה זו אתמקד בשימוש הוגן בטכנולוגיה. השימוש ההוגן מעגן מקרים יוצאי דופן במסגרת זכויות היוצרים המאפשרים הפרה על זכות היוצר כענף קניין. מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה מהותית מתחום הקניין הרוחני בכלל ודיני זכויות היוצרים בפרט – מהו הדין הרצוי והדין המצוי ביישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט במדינת ישראל. במהלך הפרק הראשון אציג בקצרה את היצירה הטכנולוגית ועולם המשפט, את תחום הקניין הרוחני בעידן הדיגיטלי, אציג את דיני זכויות היוצרים בישראל ואת יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק הישראלי. בנוסף, אציג את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בחוק בארצות – הברית. במסגרת הפרק השני, אנסה לבחון את יישומה של דוקטרינת השימוש ההוגן בטכנולוגיה בשיטת המשפט בישראל ובארצות – הברית וכן, אבחן מהו המצב המצוי ומהו הרצוי ביישומה של הדוקטרינה. לבסוף, במהלך הפרק השלישי, אנסה ליצור דיון ולהציג את מסקנותיי בנושא.

סמינריון הלוואות חוץ - בנקאיות בישראל : הדין הרצוי והדין המצוי

 

תוכן עניינים
תקציר 

פרק 1 – סקירת ספרות
1 .1 מהי הלוואה?

1 .2 מקורות מימון חוץ בנקאיים
1 .2.1 נכיון חשבוניות        

      1.2.2 מסגרת אשראי נוספת מחברת האשראי    

          1.2.3 נכיון צ'קים בחברות פרטיות           

   1.2.4 הלוואות מחברות ביטוח    

          1.2.5 גיוס משקיעים            

  1.2.6 קרנות סיוע ציבוריות ופרטיות  

            1.2.7 חברות מימון
1 .3 יחסי כוחות בין הלווה למלווה 

פרק 2 – הדין המצוי מול הדין הרצוי בישראל בעניין ההלוואות החוץ בנקאיות 

פרק 3 -דיון ומסקנות

 סיכום 

מקורות 

תקציר   

    המערכת הבנקאית הנה מערכת כלכלית גדולה ומאורגנת. במסגרת זו, הליך נטילת הלוואה הנו פרוצדורה הדורש מהלווה מערך בטחונות הולם.
במקביל ישנם גורמים פרטיים המספקים אשראי ללווה מחוץ למערכת הבנקאית. קיומם של גורמים אלו הנם חיוניים, כיוון שסיוע מימוני ניתן גם לגורמים שאין בחזקתם מערך בטחונות מתאים כתנאי לקבלת ההלוואה מטעם המערכת הבנקאית. פיצוי עבור הסיכון שנלקח בחשבון מתבצע על ידי נטילת ריביות בשיעורים גבוהים לעומת הריבית הנהוגה במערכת הבנקאית. לפיכך, הבנק הנו אחד מהמקורות בהן גורמים שונים יכולים להיעזר לצורכי מימון.       מטרת עבודה זו הנה לבחון סוגיה אחת מני רבות בתחום ההלוואות החוץ בנקאיות – מהו הדין המצוי בתחום בישראל ומהו הדין הרצוי? בהמשך, במהלך הפרק הראשון, אנסה לבחון את המונח 'הלוואה', לסווג את תחומי ההלוואות החוץ בנקאיות ולאור זאת, להציג את יחסי הכוחות בין הלווה והמלווה. בהמשך, אנסה להציג את החקיקה הישראלית בתחום ולבחון איפה ניתן לערוך מקצה שיפורים. לבסוף, ייערך דיון בנושא ואנסה להסיק מסקנות בהתאם.