עבודת סמינריון בנושא השפעת ההוצאות החינוך הפרטיות על יצירת פערים בתחום החינוך

 סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 פערים חברתיים וכלכליים בישראל
2
1 .2
מבנה מערכת החינוך בישראל
3      1.2.1 מבנה מערכת החינוך הישראלית
3      1.2.2
מגזרים במערכת החינוך 5
1 .3
1 .3 הקשר בין מימון מערכת החינוך ליצירת פערים ואי שוויון
6            1.3.1 פערים ואי שוויון במערכת החינוך בישראל
6           1.3.2 תרומת המימון ליצירת פערים במערכת החינוך 9
פרק 2 –  תרומת המימון הפרטי על יצירת פערים בחינוך
1 3
2 .1   השפעת המימון הפרטי על קידום החינוך
1 3
2 .2   רפורמה בשיטת התקצוב בחינוך לפי דוח שושני
1 6
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2
תקציר 

לאור המצוקות החברתיות בישראל, אשר באות לידי ביטוי בעלייה באי שוויון, בהחמרה במצב הביטחוני, בהאטה בצמיחה הכלכלית וקשיים בפתירת המשבר, יש ליישם מדיניות, אשר מטרתה לחלץ את המשק ממצבו ולהביאו לצמיחה המבוססת על הון אנושי. עם זאת, אי השוויון מבוסס על חתכים חברתיים, כאשר האוכלוסייה הענייה מתקשה להעניק לילדיה חינוך באיכות גבוהה. בישראל, קיים קשר חזק בין תופעת העוני בעיקר עם בני המגזר הערבי, מובטלים מזרחיים בעלי השכלה נמוכה, מובטלים מהגרים, משפחות חד הוריות וחרדים. במלים אחרות, אי השוויון הכלכלי הנה סוגיה של פערים חברתיים. לכן, בכדי לשמור על רמת חיים מינימלית ולאפשר שוויון הזדמנויות בנגישות למשאבים של חינוך, תחום החינוך הנו שרות מהותי אותו מספקת המדינה לכלל אזרחיה. האחריות להקמת שרותי חינוך, מימונם ואספקתם מוטלים על החברה והשלטון. התפלגות הכנסתם של מגזרי האוכלוסייה השונים במדינת ישראל מאופיינת באי שוויון כלכלי. מאחר ובא לידי ביטוי קשר בין מגזרים חברתיים מסוימים באוכלוסיה לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הנו, למעשה, ביטוי של פערים חברתיים. החינוך והתעסוקה הנם גורמים המשפיעים באופן ישיר על אי השוויון, מאחר ובמקרים בהם שיעורי האבטלה גבוהים יותר, מתבטאת רמת השכלה נמוכה יותר ולמעשה, באים לידי ביטוי שיעורי אבטלה גבוהים בקרב ישראלים שאינם משכילים. יתרה מכך, לאור תרומת ההשכלה למשק, פיתוח שרותי החינוך מסייע לצמיחה הכלכלית ולהתרחבות התעסוקה. לכן, ההשקעה בהון אנושי איכותי הנה כדאית.  מטרת עבודה זו הנה לבחון את השפעת ההוצאות של הסקטור הפרטי בישראל המוקדשות לחינוך על יצירת פערים ואי שוויוניות בתחום החינוך. בחינה זו נערכת בניסיון להסביר את תרומת המימון הפרטי של מערכת חינוך על יצירת פערים ואי שוויון בקרב האוכלוסייה.
מאחר והוצאותיו של הסקטור הפרטי על החינוך, בשילוב הוצאותיו של הסקטור הציבורי, מרכיבים את מדד ההוצאות הלאומיות לחינוך לפיו נבדקת מידת השוויון בהקצאת משאבים בחינוך. לפיכך, נשאלת השאלה כיצד הוצאות החינוך מושפעות ממשתנים כלכליים של קבוצות אוכלוסיה שונות? במסגרת זו, ניתן לשער כי קיים קשר בין השונות בצריכה הפרטית של שירותי החינוך לרמת ההכנסה. בנוסף, ניתן לשער כי קיימים הבדלים במידת נגישותן של קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל לשרותי החינוך בהתאם למצבן הסוציודמוגרפי.
בהמשך, אנסה לבחון את מידת השוויוניות בהקצאת משאבי חינוך ובצריכתם באמצעות סקירת הספרות המחקרית הקיימת בתחום.

השפעת מדיניות התקצוב של בתי הספר בעקבות המלצות דוח שושני על צמצום פערים בחינוך

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2 פרק 2 – מערכת החינוך בישראל
4
2 .1 מגזרים בחינוך בישראל 7

2 .2 פערים בחינוך בין מגזרים באוכלוסייה 9
פרק 3 –  שיטת התקצוב של בתי הספר
1 4

1 .3.1 שיטת התקצוב של בתי הספר לפני דוח שושני
2 0
1 .3.2 הרפורמה התקציבית בחינוך על פי דוח שושני
2 2
סיכום
2 5
מקורות
2 6
נספחים 

תקציר 

קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי. וכן, אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם, כאשר הפערים הכלכליים בתוך האוכלוסייה בישראל גבוהים באופן מהותי. בעקבות כך, הפער הכלכלי בין ישראל למדינות המערב גודל, וכן, גדלים הפערים בין מגזרים שונים באוכלטסיה. החינוך והתעסוקה משפיעים באופן ישיר על הצמיחה ואי השוויון – ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה גבוהים יותר. במקביל, הביקוש לעובדים משכילים גודל בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בישראל. מדיניות ההשקעה בהון אנושי עשוי לחלץ את המשק הישראלי וליצור צמיחה המבוססת על הון אנושי. בעקבות קישורם של מגזרים חברתיים מסוימים לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הופך לסוגיה של פערים חברתיים. ההשקעה בהון אנושי איכותי כדאית בעקבות התשואה על ההשכלה במשק. לכן, מעורבות הממשלה בהספקת שרותי חינוך ובמימונם כדאית מבחינה כוללת – חשיבות השקעה זו בא לידי ביטוי גם בתרומה לצמיחה כלכלית והתרחבות התעסוקה.  ניתן למדוד את מידת שוויוניות בחינוך באמצעות בחינת הקצאת משאבים לחינוך. במסגרת זו, יש להתמקד בהשפעת יישומן של המלצות ועדת שושני על מדיניות חלוקת תקציב החינוך במטרה לבחון כיצד השאיפה לשוויון בהקצאת תקציבים בין המגזרים במערכת החינוך משפיעים על נגישות החינוך לאוכלוסיות שונות .
פרק 1 – פערים כלכליים וחברתיים בישראל שינויים מהותיים מתחוללים בישראל בזכות היותה מדינה מתועשת, כגון עלייה ברמת החיים וברמת הרווחה האישית, הצטברות מתמדת של ידע, התפתחות במחקר, במדע ובתעשייה, עליה ברמת ההשכלה הפורמלית באוכלוסייה ועוד. בנוסף, בשנות ה-90 של המאה העשרים באו לידי ביטוי מגמות בעלות משקל בהתפתחויות הלמידה ורמת ההשכלה, כאשר האוכלוסייה בישראל גדלה במיליון נפש בין השנים 1990 ל-1996, לרוב בעקבות גלי העליה הגדולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה.
מערכת החינוך נדרשה להתמודד עם צרכים מיוחדים של אוכלוסיית העולים ועם התרחבות היקף התלמידים. השינוי בהרכב העדתי בקרב האוכלוסייה שנוצר בעקבות גלי העלייה השפיע על התפלגות ההשכלה במגזר היהודי. בנוסף, יושמה תוכנית לפיתוח המכללות ופתיחת שערי מוסדות ההשכלה הגבוהה במטרה להעלות את שיעור התלמידים במוסדות להשכלה הגבוהה בקרב שכבות האוכלוסייה השונות ולהעלות את שיעור בעלי התארים. במקביל, הורחבו היקף מסגרות החינוך לילדים בגילאי טרום גן והיקף מסגרות החינוך המיוחדות. מדיניות זו יושמה במטרה למצות ככל האפשר את פוטנציאל הלמידה של כל תלמיד, להעלות את רמת ההשכלה באוכלוסייה, ליצור שיוויון בין מגזרים, רמות הכנסה ומסגרות חינוך שונות בתפוקות חינוכיות. לאורך זמן בא לידי ביטוי תהליך התקדמות בתחום, אם כי קצב ההתקדמות שונה בקבוצות אוכלוסייה שונות ועדיין קיימים פערים (גייסט, 1999). –