עבודת סמינריון בנושא השפעת ההוצאות החינוך הפרטיות על יצירת פערים בתחום החינוך

 סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?

צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 פערים חברתיים וכלכליים בישראל
2
1 .2
מבנה מערכת החינוך בישראל
3      1.2.1 מבנה מערכת החינוך הישראלית
3      1.2.2
מגזרים במערכת החינוך 5
1 .3
1 .3 הקשר בין מימון מערכת החינוך ליצירת פערים ואי שוויון
6            1.3.1 פערים ואי שוויון במערכת החינוך בישראל
6           1.3.2 תרומת המימון ליצירת פערים במערכת החינוך 9
פרק 2 –  תרומת המימון הפרטי על יצירת פערים בחינוך
1 3
2 .1   השפעת המימון הפרטי על קידום החינוך
1 3
2 .2   רפורמה בשיטת התקצוב בחינוך לפי דוח שושני
1 6
פרק 3 – דיון ומסקנות
1 9
סיכום
2 1
מקורות
2 2
תקציר 

לאור המצוקות החברתיות בישראל, אשר באות לידי ביטוי בעלייה באי שוויון, בהחמרה במצב הביטחוני, בהאטה בצמיחה הכלכלית וקשיים בפתירת המשבר, יש ליישם מדיניות, אשר מטרתה לחלץ את המשק ממצבו ולהביאו לצמיחה המבוססת על הון אנושי. עם זאת, אי השוויון מבוסס על חתכים חברתיים, כאשר האוכלוסייה הענייה מתקשה להעניק לילדיה חינוך באיכות גבוהה. בישראל, קיים קשר חזק בין תופעת העוני בעיקר עם בני המגזר הערבי, מובטלים מזרחיים בעלי השכלה נמוכה, מובטלים מהגרים, משפחות חד הוריות וחרדים. במלים אחרות, אי השוויון הכלכלי הנה סוגיה של פערים חברתיים. לכן, בכדי לשמור על רמת חיים מינימלית ולאפשר שוויון הזדמנויות בנגישות למשאבים של חינוך, תחום החינוך הנו שרות מהותי אותו מספקת המדינה לכלל אזרחיה. האחריות להקמת שרותי חינוך, מימונם ואספקתם מוטלים על החברה והשלטון. התפלגות הכנסתם של מגזרי האוכלוסייה השונים במדינת ישראל מאופיינת באי שוויון כלכלי. מאחר ובא לידי ביטוי קשר בין מגזרים חברתיים מסוימים באוכלוסיה לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הנו, למעשה, ביטוי של פערים חברתיים. החינוך והתעסוקה הנם גורמים המשפיעים באופן ישיר על אי השוויון, מאחר ובמקרים בהם שיעורי האבטלה גבוהים יותר, מתבטאת רמת השכלה נמוכה יותר ולמעשה, באים לידי ביטוי שיעורי אבטלה גבוהים בקרב ישראלים שאינם משכילים. יתרה מכך, לאור תרומת ההשכלה למשק, פיתוח שרותי החינוך מסייע לצמיחה הכלכלית ולהתרחבות התעסוקה. לכן, ההשקעה בהון אנושי איכותי הנה כדאית.  מטרת עבודה זו הנה לבחון את השפעת ההוצאות של הסקטור הפרטי בישראל המוקדשות לחינוך על יצירת פערים ואי שוויוניות בתחום החינוך. בחינה זו נערכת בניסיון להסביר את תרומת המימון הפרטי של מערכת חינוך על יצירת פערים ואי שוויון בקרב האוכלוסייה.
מאחר והוצאותיו של הסקטור הפרטי על החינוך, בשילוב הוצאותיו של הסקטור הציבורי, מרכיבים את מדד ההוצאות הלאומיות לחינוך לפיו נבדקת מידת השוויון בהקצאת משאבים בחינוך. לפיכך, נשאלת השאלה כיצד הוצאות החינוך מושפעות ממשתנים כלכליים של קבוצות אוכלוסיה שונות? במסגרת זו, ניתן לשער כי קיים קשר בין השונות בצריכה הפרטית של שירותי החינוך לרמת ההכנסה. בנוסף, ניתן לשער כי קיימים הבדלים במידת נגישותן של קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל לשרותי החינוך בהתאם למצבן הסוציודמוגרפי.
בהמשך, אנסה לבחון את מידת השוויוניות בהקצאת משאבי חינוך ובצריכתם באמצעות סקירת הספרות המחקרית הקיימת בתחום.

סמינריון מחקרי בנושא - הרכב ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל – מקור מימון ציבורי לעומת מקור מימון פרטי

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1
– סקירת ספרות
2
1 .1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .2 מערכת החינוך בישראל
3
1 .2.1 מגזרים בחינוך בישראל 7

1 .2.2 פערים בחינוך בין מגזרים באוכלוסייה 9

1 .3 ההוצאות הלאומיות לחינוך
1 3

1 .3.1 שיטת התקצוב של בתי הספר
2 0
1 .3.2 הרפורמה התקציבית בחינוך על פי דוח שושני
2 2
פרק 2
– ממצאים
2 5

2 .1 בחינת הרכב ההוצאה הלאומית
2 5

2 .2 השוואת נתונים מול מדינות ה-OECD
3 0 פרק 3
– דיון ומסקנות
3 5
סיכום
3 7
מקורות
3 8
נספחים 

תקציר 

"החינוך הוא מכשיר חברתי אשר לא ניתן להפריז בחשיבותו. מדובר באחת הפונקציות החשובות ביותר של הממשלה והמדינה" [השופט תאודור אור] 

קצב הגידול של התוצר הגולמי לנפש בישראל הנו מהנמוכים בעולם המערבי מאז מלחמת יום כיפור, מגמה המגדילה את הפער הכלכלי הפער הכלכלי בין ישראל למדינות המערביות. במקביל, אי השוויון בהתפלגות ההכנסה הכלכלית בישראל הנו מהגבוהים בעולם, כאשר הפערים הכלכליים בתוך האוכלוסייה בישראל גבוהים באופן מהותי. החינוך והתעסוקה משפיעים באופן ישיר על הצמיחה ואי השוויון, כאשר ככל שרמת ההשכלה נמוכה יותר, שיעורי האבטלה גבוהים יותר. הביקוש לעובדים משכילים גודל בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית על חשבון הדרישה לעובדים בעלי השכלה נמוכה. במקביל, יבוא העובדים הזרים מגדיל את היצע העובדים בעלי השכלה נמוכה. בכך, באים לידי ביטוי שיעורי אבטלה גבוהים בקרב קבוצה זו. מדיניות ההשקעה בהון אנושי הנו כלי חשוב שעשוי לחלץ את המשק הישראלי וליצור צמיחה המבוססת על הון אנושי. בעקבות קישורם של מגזרים חברתיים מסוימים לתופעת העוני, אי השוויון הכלכלי הופך לסוגיה של פערים חברתיים. ההשקעה בהון אנושי איכותי כדאית בעקבות התשואה על ההשכלה במשק. לכן, מעורבות הממשלה בהספקת שרותי חינוך ובמימונם כדאית מבחינה כוללת – חשיבות השקעה זו בא לידי ביטוי גם בתרומה לצמיחה כלכלית והתרחבות התעסוקה. 

 ניתן למדוד את מידת שוויוניות בחינוך באמצעות בחינת הקצאת משאבים לחינוך. במסגרת זו, יש להתמקד בשני היבטים מרכזיים של צריכת שירותים – בחינת הקשר בין התפלגות הצריכה הפרטית של שירותי החינוך על ידי משקי הבית לבין רמת ההכנסה ובחינת מידת הנגישות לשרותי החינוך הניתנים לקבוצות אוכלוסייה הפונות למסגרות לימוד שונות. בהמשך, ננסה לבחון את מידת השיוויוניות בהקצאת משאבי חינוך ובצריכתם באמצעות סקירת נתוני ההוצאות הלאומיות בישראל תוך התמקדות ביחסיות בין ההוצאות הציבוריות בחינוך לעומת ההוצאות הפרטיות בהתאם למגזרים השונים. מטרת מחקר זה אינו לבחון את תקפותה של תיאוריה מסוימת במסגרת הכלכלה הפוליטית אלא להסביר את ההוצאה לחינוך כתנאי הכרחי להבנת תהליכים בתחום ובמסגרת זו, לצורך זיהוי סדרי העדיפויות של הממשלה. נשאלת השאלה, כיצד מורכב התקציב הלאומי לחינוך מבחינת היחס בין המימון הציבורי לעומת המימון הפרטי. בחינת ההוצאה הציבורית לחינוך לעומת ההוצאה הפרטית חיונית במטרה לענות על השאלה באיזו מידה ההעדפה המתקנת בהוצאה הציבורית מצליחה לצמצם את הפער הניכר בהוצאה הפרטית לחינוך לרעת השכבות החלשות.
במסגרת עבודה זו ננסה לבחון את ההוצאות הלאומיות לחינוך בישראל, מדד המורכב הן מההוצאות הציבוריות והן מההוצאות הפרטיות. בחינת הנתונים תתבצע באמצעות סקירת נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שפורסמו בדוחות הממשלתיים וכן השוואתם לנתוני מדינות ה-OECD תוצג בפרק הממצאים, הפרק השני בעבודה. נתונים אלו ירוכזו בטבלאות ובגרפים בהתאם למשתני המחקר ובהמשך, במסגרת הפרק השלישי, ננסה לדון בהם ולהגיע למסקנות בהתאם. אך, ראשית, נסקור את המשתנים במסגרת הספרות האקדמית הקיימת.

הפערים בין המרכז והפריפריה בישראל, תוך השוואה בין תל – אביב וגוש דן בכללותו לכרמיאל כעיר פריפרית

 

עבודה נושא הפערים הכלכליים, הפערים החברתיים ופערים בחינוך בין המרכז והפריפריה השוואה בין תל אביב לכרמיאל

שנת הגשה	2019
מספר מילים	5558
מספר מקורות	25

תוכן עניינים
תקציר 1
פרק 1 – סקירת ספרות 2
1.1 כרמיאל כפריפריה 2
1.2 מרכז ופריפריה בישראל 3
1.3 פערים במערכת החינוך 7
1.4 פערים כלכליים וחברתיים בישראל 8
מקורות 9

תקציר
במסגרת עבודה זו, אסקור את הפערים בין המרכז והפריפריה בישראל, תוך השוואה בין תל – אביב וגוש דן בכללותו לכרמיאל כעיר פריפרית. הביטוי “כל הדרכים מובילות לרומא” הנו נכון כשמדובר בגוש דן. כאשר מדברים על מרכז ופריפריה בישראל, התחושה היא שההתרחשות היא בגוש דן ומעט מזה בירושלים, זאת לעומת יתר חבלי הארץ, שם ההתרחשות הנה זניחה ושולית. התהליך הכלכלי – חברתי גרם לגוש דן לשמש כמרכז חייה של מדינת ישראל בתחומים כגון תרבות, תקשורת, ספורט, מרכזי בילוי ומגוריהם של סלבס. מי שאינו מתגורר בגוש דן שואף להתגורר באזור. גוש דן התפתח מבחינה כלכלית ותהליכי הפיתוח בה הואצו, אך הפריפריה הוזנחה על ידי המדינה בהיבטים רבים

הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו

 המחלקה לניהול עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו במסגרת קורס סמינריון מחקרי – שמספרו שם המרצה: מוגש על ידי:

מספר תעודת זהות:
תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 שוק העבודה בישראל
2
1 .1.1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .1.2 עבודה ואבטלה בכלכלה הישראלית
3
1 .1.3 תעשיית ההייטק בישראל
4
1 .2 תרומת ההשכלה האקדמית וההכשרה המקצועית להשתלבות בכח העבודה 5

1 .2.1 האינטרס האישי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית 5

1 .2.2 האינטרס הלאומי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית
6
1 .3 חרדים ונשים בשוק העבודה בישראל 7

1 .3.1 קרבה לדת ועבודה 7

1 .3.2 מגדר ועבודה 9

1 .3.3 חרדים ונשים כקבוצות מיעוט בשוק העודה הישראלי
1 2

1 .4 מחויבות ארגונית
1 3

1 .4.1 שביעות רצון מהעבודה
1 3

1 .4.2 שביעות רצון מהשכר
1 4

1 .4.3 מוטיבציה של העובד
1 4

1 .4.4 נאמנות למקום העבודה
1 6
פרק 2 – שיטות מחקר
1 7

2 .1 שיטת מחקר
1 7

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 7

2 .3 כלי מחקר
1 7

2 .3.1 מגדר כמשתנה מחקר
1 7

2 .3.2 תפקיד טכנולוגי
1 7

2 .3.3 קרבה לדת
2 .3.4 שביעות רצון מהעבודה
1 7
1 7

2 .3.5שביעות רצון מהשכר
1 7

2 .3.6 מוטיבציה של העובד
1 8

2 .3.7 נאמנות למקום העבודה
1 8

2 .4 הליך מחקר
1 8
פרק 3 –  ממצאי מחקר
2 0             
3 .1 התפלגות אוכלוסיית המחקר לפי משתנים דמוגרפיים
2 0
3 .2 הקשר בין קרבה לדת ובין רמת שביעות הרצון מהעבודה
2 3

3 .3 הקשר בין קרבה לדת ושביעות רצון מהשכר
2 4

3 .4 הקשר בין קרבה לדת ורמת מוטיבציה
2 5

3 .5 הקשר בין קרבה לדת ורמת נאמנות לחברה
2 6
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 8
סיכום
3 0 מקורות
3 1
נספחים תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני הנוגע לשרשרת האספקה בארגונים. המחקר עוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מחוייבותם של עובדים לארגון המעסיק אותם. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך הקיים בניהול משאבי האנוש של הארגון, תוך התמקדות במחוייבותם של עובדים ארגון, שביעות רצונם מהעבודה ותרומת רמת המוטיבציה שלהם לתפקודם בעבודה. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במקצועות הדורשים הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית, בעיקר טכנולוגית מתחומי ההנדסה וההייטק. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. המחסור נובע מכמות שאינה מספקת של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק, כגון אקדמאיות וכן, אקדמאים בני המגזר החרדי והערבי. למעשה, ענף ההייטק בישראל צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות רלוונטיים נמצא בקיפאון מתמשך. אחד הפתרונות לאיוש משרות אלו הנו עידודם של קבוצות מיעוטים, כדוגמת חרדים ונשים, המאותגרות מבחינת שילובן בשוק העבודה, להשתלב בתעשיית ההייטק ולשם כך, לעבור הכשרה מתאימה. חרדים ונשים הנם שתי קבוצות מיעוט המצויות מתחת לקו העוני. שכרם הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק וכן, עובדים המזוהים עם קבוצות אלו סובלים מאפליה בקבלה לעבודה ובשכר עבודתם לאור הסטיגמה הנלווית לקבוצות אלו.
מהספרות עולה, כי הקרבה לדת תורמת לרווחתו של העובד ובכך, משפיעה לטובה על תפקודו בעבודה. עם זאת, ישנה אפלייה לרעה בקרב מעסיקים בישראל כלפי חרדים ואף כלפי נשים.
מאחר ומהספרות עולה, כי הקרבה לדת מספקת למאמינים תחושת רווחה, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את השפעת הקרבה לדת של עובדות הייטק בחברת סיסקו לרמת מחוייבותן לארגון. במסגרת זו, הגדרנו את המונח מחוייבות ארגונית של העובדות כמורכבת מ-4 מונחים – רמת שביעות רצון מהעבודה, רמת שביעות רצון מהשכר, רמת מוטיבצייה ורמת נאמנותן לחברה. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, שאלנו 4 שאלות מחקר – (1) האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות הרצון של חרדיות לעומת חילוניות מהעבודה? (2) בנוסף, האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות רצונן של עובדות חרדיות לעומת חילוניות משכרן? (3) האם בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין רמת הנאמנות לחברה של עובדות הייטק חילוניות לעומת חרדיות? (4) האם בא לידי ביטוי הבדל ברמת המוטיבציה של עובדות הייטק חילוניות לעומת עובדות חרדיות?
בכדי לבחון שאלות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב
3 2 עובדות הייטק חילוניות וחרדיות. שאלונים אלו בודקים משתנים כגון רמת שביעות רצון מהעבודה ומהשכר, מוטיבציה ורמת נאמנות לארגון. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי כל השערותינו הופרכו, אם כי מניתוח הנתונים עלה ממצא שלא ציפינו לו.

₪400.00 – קנה עכשיו

זו 

הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק

 

עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו

המחלקה לניהול עבודת סמינריון אמפירי בנושא הקשר בין קרבה לדת לרמת מחויבות לארגון בקרב עובדות חרדיות וחילוניות מתחום ההייטק בחברת סיסקו במסגרת קורס סמינריון מחקרי – שמספרו שם המרצה: מוגש על ידי:
מספר תעודת זהות:

לקבלת העבודה
 תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1 שוק העבודה בישראל
2
1 .1.1 פערים כלכליים וחברתיים בישראל
2
1 .1.2 עבודה ואבטלה בכלכלה הישראלית
3
1 .1.3 תעשיית ההייטק בישראל
4
1 .2 תרומת ההשכלה האקדמית וההכשרה המקצועית להשתלבות בכח העבודה 5

1 .2.1 האינטרס האישי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית 5

1 .2.2 האינטרס הלאומי בהשכלה אקדמית והכשרה מקצועית
6
1 .3 חרדים ונשים בשוק העבודה בישראל 7

1 .3.1 קרבה לדת ועבודה 7

1 .3.2 מגדר ועבודה 9

1 .3.3 חרדים ונשים כקבוצות מיעוט בשוק העודה הישראלי
1 2

1 .4 מחויבות ארגונית
1 3

1 .4.1 שביעות רצון מהעבודה
1 3

1 .4.2 שביעות רצון מהשכר
1 4

1 .4.3 מוטיבציה של העובד
1 4

1 .4.4 נאמנות למקום העבודה
1 6
פרק 2 – שיטות מחקר
1 7

2 .1 שיטת מחקר
1 7

2 .2 אוכלוסיית מחקר
1 7

2 .3 כלי מחקר
1 7

2 .3.1 מגדר כמשתנה מחקר
1 7

2 .3.2 תפקיד טכנולוגי
1 7

2 .3.3 קרבה לדת
2 .3.4 שביעות רצון מהעבודה
1 7
1 7

2 .3.5שביעות רצון מהשכר
1 7

2 .3.6 מוטיבציה של העובד
1 8

2 .3.7 נאמנות למקום העבודה
1 8

2 .4 הליך מחקר
1 8
פרק 3 –  ממצאי מחקר
2 0             
3 .1 התפלגות אוכלוסיית המחקר לפי משתנים דמוגרפיים
2 0
3 .2 הקשר בין קרבה לדת ובין רמת שביעות הרצון מהעבודה
2 3

3 .3 הקשר בין קרבה לדת ושביעות רצון מהשכר
2 4

3 .4 הקשר בין קרבה לדת ורמת מוטיבציה
2 5

3 .5 הקשר בין קרבה לדת ורמת נאמנות לחברה
2 6
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 8
סיכום
3 0 מקורות
3 1
נספחים תקציר עבודה זו מציגה מחקר חיוני הנוגע לשרשרת האספקה בארגונים. המחקר עוסק בסוגיה אחת מני רבות מתחום מחוייבותם של עובדים לארגון המעסיק אותם. הרחבת הידע המצוי ברשותנו בנוגע לסוגיה זו הנה חיונית לאור הצורך הקיים בניהול משאבי האנוש של הארגון, תוך התמקדות במחוייבותם של עובדים ארגון, שביעות רצונם מהעבודה ותרומת רמת המוטיבציה שלהם לתפקודם בעבודה. ידוע, כי שוק העבודה במדינת ישראל מאופיין במגמה של מחסור במקצועות הדורשים הכשרה מקצועית והשכלה אקדמית, בעיקר טכנולוגית מתחומי ההנדסה וההייטק. מגמה זו מאפיינת שווקי עבודה רבים בעולם המערבי ואינו ייחודי לישראל. המחסור נובע מכמות שאינה מספקת של בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים מתחומי הנדסת המחשבים, מאיכות לא מיטבית של בוגרי מכללות וניצול חלקי של כח האדם הקיים בשוק, כגון אקדמאיות וכן, אקדמאים בני המגזר החרדי והערבי. למעשה, ענף ההייטק בישראל צומח מדי שנה, אך מספר הסטודנטים במקצועות רלוונטיים נמצא בקיפאון מתמשך. אחד הפתרונות לאיוש משרות אלו הנו עידודם של קבוצות מיעוטים, כדוגמת חרדים ונשים, המאותגרות מבחינת שילובן בשוק העבודה, להשתלב בתעשיית ההייטק ולשם כך, לעבור הכשרה מתאימה. חרדים ונשים הנם שתי קבוצות מיעוט המצויות מתחת לקו העוני. שכרם הממוצע נמוך מהשכר הממוצע במשק וכן, עובדים המזוהים עם קבוצות אלו סובלים מאפליה בקבלה לעבודה ובשכר עבודתם לאור הסטיגמה הנלווית לקבוצות אלו.
מהספרות עולה, כי הקרבה לדת תורמת לרווחתו של העובד ובכך, משפיעה לטובה על תפקודו בעבודה. עם זאת, ישנה אפלייה לרעה בקרב מעסיקים בישראל כלפי חרדים ואף כלפי נשים.
מאחר ומהספרות עולה, כי הקרבה לדת מספקת למאמינים תחושת רווחה, מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הנה לבחון את השפעת הקרבה לדת של עובדות הייטק בחברת סיסקו לרמת מחוייבותן לארגון. במסגרת זו, הגדרנו את המונח מחוייבות ארגונית של העובדות כמורכבת מ-4 מונחים – רמת שביעות רצון מהעבודה, רמת שביעות רצון מהשכר, רמת מוטיבצייה ורמת נאמנותן לחברה. בהתבסס על סקירת הספרות אותה ביצענו, שאלנו 4 שאלות מחקר – (1) האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות הרצון של חרדיות לעומת חילוניות מהעבודה? (2) בנוסף, האם ישנו הבדל מהותי ברמת שביעות רצונן של עובדות חרדיות לעומת חילוניות משכרן? (3) האם בא לידי ביטוי הבדל מהותי בין רמת הנאמנות לחברה של עובדות הייטק חילוניות לעומת חרדיות? (4) האם בא לידי ביטוי הבדל ברמת המוטיבציה של עובדות הייטק חילוניות לעומת עובדות חרדיות?
בכדי לבחון שאלות אלו, עבודה זו מציגה מחקר כמותני אותו ביצענו, במסגרתו הועברו שאלונים לדיווח עצמי בקרב
3 2 עובדות הייטק חילוניות וחרדיות. שאלונים אלו בודקים משתנים כגון רמת שביעות רצון מהעבודה ומהשכר, מוטיבציה ורמת נאמנות לארגון. בהתבסס על ניתוח ממצאי המחקר, ערכנו דיון והסקנו את מסקנותינו בהתאם. מבחינתנו עולה, כי כל השערותינו הופרכו, אם כי מניתוח הנתונים עלה ממצא שלא ציפינו לו.

הפערים בין המרכז והפריפריה בישראל, תוך השוואה בין תל – אביב וגוש דן בכללותו לכרמיאל כעיר פריפרית

 

הפערים בין המרכז והפריפריה בישראל, תוך השוואה בין תל – אביב וגוש דן בכללותו לכרמיאל כעיר פריפרית

תוכן עניינים
תקציר 1
פרק 1 – סקירת ספרות 2
1.1 כרמיאל כפריפריה 2
1.2 מרכז ופריפריה בישראל 3
1.3 פערים במערכת החינוך 7
1.4 פערים כלכליים וחברתיים בישראל 8
מקורות 9

תקציר
במסגרת עבודה זו, אסקור את הפערים בין המרכז והפריפריה בישראל, תוך השוואה בין תל – אביב וגוש דן בכללותו לכרמיאל כעיר פריפרית. הביטוי “כל הדרכים מובילות לרומא” הנו נכון כשמדובר בגוש דן. כאשר מדברים על מרכז ופריפריה בישראל, התחושה היא שההתרחשות היא בגוש דן ומעט מזה בירושלים, זאת לעומת יתר חבלי הארץ, שם ההתרחשות הנה זניחה ושולית. התהליך הכלכלי – חברתי גרם לגוש דן לשמש כמרכז חייה של מדינת ישראל בתחומים כגון תרבות, תקשורת, ספורט, מרכזי בילוי ומגוריהם של סלבס. מי שאינו מתגורר בגוש דן שואף להתגורר באזור. גוש דן התפתח מבחינה כלכלית ותהליכי הפיתוח בה הואצו, אך הפריפריה הוזנחה על ידי המדינה בהיבטים רבים