מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות יזיזות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יזיזות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 3 באוקטובר 2019

10 דברים שגברים אומרים לי כדי לא לשים קונדום





 דברים שגברים אומרים לי כדי לא לשים קונדום:
1. אני לא מרגיש עם זה (ואותי זה מייבש אז מה)
2. אני עושה בדיקות כל הזמן (מרגיע ביותר)
3. אני סומך עלייך (מה? למה??)
4. אני לא עושה את זה כמעט אף פעם (אז במה זכיתי?)
5. קונדום יעיל רק 96% מהפעמים. (הגלולות שלי יעילות ב 4% אז מעולה)
6.  הוא לא אוהב את זה, זה מוריד אותו (שיגדל ביצים ויתגבר)
7. אז רק אם את שמה לי (הרצחת וגם ירשת?)
8. אני לא אגמור ככה (יותר טוב בשבילי)
9. אין לי קונדום (לי יש)
10. ולמשפט המנצח:
אני מכיר את כל הבנות שאני שוכב איתן, אז אף פעם לא הייתי צריך לשים. (הללויההה)

זכרו תמיד-
השוכבת עם תל אביבי אחד, כאילו שכבה עם תל אביב כולה.
שימו קונדום.


יום שלישי, 1 באוקטובר 2019

קריאה חשובה לכל הסטוציונרים שחושבים שהם הסקס הכי טוב שהיה לי בחיים






סטוציונר תל אביבי יקר
זה שגדלת עם כפית של זהב לא אומר שהזין שלך עשוי מזה
בוא נלמד אותך כמה חוקי בסיס שאמורים להתקיים בינינו -
אני רוצה והסכמתי למפגש מיני חד פעמי אך מטרתו היא הנאה של שני הצדדים. סטוץ לא אומר שהכבוד ההדדי בין שני אנשים צריך להעלם.
עלייך להיות מתחשב ולא חזיר, לחשוב גם על הצד השני, האינטרס שלך הוא לראות אותי צורחת וגונחת וגומרת שוב ושוב.
הפות שלי הוא מקדש ואתה צריך להתייחס אליו בהתאם!
אל תהיה חציל, תבין שאם אני נהנית אני אגרום לך להנות פי מיליון.
  במקום לפמפם אותי בחוסר קורדינציה ובראש לדמיין שאתה האליל של חיי תנסה לחוש את הגוף שלי, אין יותר כייף מלהרגיש אותי רועדת מהנאה במקום מתפתלת מכאב של אצבעותייך השורטות.
תתחשב, תתעניין, תוודא שגם אני נהנית! לרדת לי זה לא בושה, כמו שדחפת לי לפני רגע את המקל עלק זהב שלך לפה אתה יכול לתת איזה שני לקים זה לא יהרוג אותך תאמין לי.
מה כבר ביקשתי? אורגזמה טובה לקבלת השבת.
על החתום - הסטוציונרית התל אביבית שנמאס לה ללכת לישון עם כאב ביציות.
סטוץ זה הימור, והסיכויים הם לא לטובתנו הנשים. זוהי הסיבה שבחורות מעדיפות יזיז קבוע/בן זוג.
בכל מקרה, מומלץ לעשות תיאום ציפיות לפני כן. לא תמיד עובד אבל מגדיל את הסיכוי שגם היא תצא מסופקת.
טיפ קטן. בין אם את בסטוץ ובין אם לא. כל עוד לא קיבלת את כל הרשימה הארוכה שאת דורשת לעיל - הלגיטימית מאוד, המקל זהב שלו נשאר מחוץ לתמונה.

מנצלת את הפלטפורמה להעברת המובן מאליו (אבל כנראה שלא לכולנו ולכן הוא כאן):
הטיעון המאוד (לא!!!) הגיוני של - כבר ראיתי אותך עירומה פעם (ולא משנה מאיזה סיבה) ולכן >> אין פה משהו שעוד לא ראיתי, ולכן >> זה בסדר שאראה אותך עירומה עכשיו, לא ביג דיל (חחחח, צחוקים), לא טיעון לגיטימי!!!!
עד מתי בבונים שכמותכם ישתמשו בטיעון הזה מולנו?
ראית אותי פעם בעירום? איזה כיף לך! תנצור את התמונה בראש ותשחרר ממני!
זה לא אומר שאם קרתה סיטואציה כלשהי היא בהכרח תחזור על עצמה. אתה צריך את ההסכמה שלי בכל פעם ופעם.
(תקף גם אם זה קרה פעם אחת וגם אם קרה 800. אם בפעם ה-801 לא מתאים לי, זה עדיין לא טיעון לגיטימי)


יום שישי, 14 בפברואר 2014

רק בשביל לקבל חיבוק - אגדה אורבנית פרי עטו של רן אפלברג





פגשתי את נטע קונה ירקות על הרצל. לא ראיתי אותה כבר 15 שנה והזיכרונות ממנה תמיד נמהלו אצלי עם ענני חשיש, אלכוהול וריחות של סדינים מבושמים.
נהגנו להיפגש אצלה בשעות הקטנות של הלילה, בהן הדמיון והמציאות התערבבו עם הצללים שעל הקיר. תמיד מעושנים ושתויים ומאוהבים בכאלו שלא רצו אותנו.
"אולי רק נתחבק?", היא לחשה לי כל פעם לפני שהיינו מתפשטים ונושרים למיטה.
"את נראית מצוין", אמרתי לה כשנפגשנו על הרצל.
היא השילה מעליה את הרזון שאכל בה, חבשה משקפיים אופנתיים וטבעת נישואין.

"מחירי השכירות בתל-אביב רצחו אותנו אז עברנו הנה", היא סיפרה לי כשישבנו לקפה במאפייה רמת-גנית ותיקה שעושה בורקסים מעולים וקפה (דוחה) בטעם של פעם.

דיברנו קצת על העבר: "אני חושבת שמעולם לא נפגשנו ביום",
על העתיד: "עופר ואני מבשלים עוד ילד"
וקינחנו בהווה: "משהו במבט שלך התרכך. אני אוהבת את זה".

היא סיפרה לי שהיא פוטרה לא מזמן מתוכנית ריאליטי-בישול שעבדה בה וכששאלתי למה - ענתה שהיא חיבלה בהפקה.

"זה קרה כשעשינו אודישנים; הגיעה אלינו בחורה יפה, קצת מרחפת ותוך כדי בישול היא מלמלה משפטים לא ברורים ונראתה די מסוממת.
שלחנו את המנה לשופטים ואחרי שהם טעמו - הם התחילו לירוק ולקלל ודרשו לפגוש את "המרעיל".

שלחנו אליהם את המרחפת והם ישר נכנסו בה:
"מה זה הגועל הזה?!"
"את לא מתביישת?!"
"מה חשבת לעצמך כשהבאת לנו לאכול את זה?!"

בבקרה כולם צחקו והיה ברור שזה אחד מהקטעים שהולכים לשידור.

הבחורה גמגמה, ניסתה להסביר שזה לא בכוונה בעוד שהם לחצו: "מה לא בכוונה?!", "כזה דבר דוחה עושים רק בכוונה!".

היא התחילה לבכות, בהיסטריה וסיפרה שכשהיתה בצבא היא התאהבה בחייל שהתעלל בה.
הוא עודד אותה לעשות דברים שהיא לא רצתה, צילם אותה ואז הכריח אותה לשכב עם החברים שלו או שהוא מפרסם את זה.
הסתבר שחמש דקות לפני שהיא נכנסה למטבח היא פגשה אותו במקרה בחוץ וזה בלבל אותה לגמרי:
היא שפכה חומץ במקום שמן-זית וסוכר במקום מלח והיא שוב פרצה בבכי וביקשה סליחה מכולם.

הסתכלתי על ההורים שלה, שראו את זה מהחדר השני, הם היו בשוק וקלטתי שזו פעם ראשונה שהם שמעו על זה.

באולפן ובחדר הבקרה נהיה שקט לא נעים עד שהמפיק, שחצי ישן על הספה, קם וצעק שהוא רוצה אותה בתוכנית כי היא "זהב טלוויזיוני" ואחד השופטים, שלפני כמה דקות צעק עליה, אמר שהיא גיבורה ושהם יתנו לה עוד צ'אנס לבשל להם, מה שכמובן גרם לה לבכות חזק יותר והם הכניסו פנימה את המשפחה שלה, שתבכה איתה יחד, והעורך והמפיק נתנו כיף.

שלחו אותה לתיקוני איפור ואני ניצלתי את הבלגאן ופילחתי את טפסי הויתור שלה.
אתה יודע על מה אני מדברת, נכון? הניירות האלו שמחתימים אותך לפני שאתה מצטלם, שאתה מאשר לשדר את זה.

בקיצור, לקחתי את הטפסים, הוצאתי אותה מאיפור, סחבתי אותה לחניה ואמרתי לה:
"תקשיבי, אני יודעת טוב מאוד מה עברת כי כשהייתי בת 15 איזה חרא עשה לי קטע דומה ויש לי הרגשה שזו הפעם ראשונה שאת מדברת על זה, נכון?"

היא עשתה לי כן עם הראש.

דחפתי לה את הטפסים ליד ואמרתי לה שבזה הרגע היא והמשפחה שלה נוסעים מפה כי זו קפיצה מוגזמת בין זה שאף אחד לא ידע – לבין לספר לכל הארץ.
ושהיא לא תבין אותי לא נכון, זה חשוב לדבר על זה ולהוציא ולשחרר, כי הדבר האחרון שהיא צריכה זה להתבייש בגלל שאיזה אפס-לוזר-דפוק פגע בה , אבל פה זה לא המקום להתחיל בתהליך הזה.

נתתי לה את הטלפון שלי ושל מקום שבאמת יתמכו בה והבטחתי לה שאם היא בכל זאת תרצה לחזור - שלא תדאג - יקבלו אותה פה בזרועות פתוחות.

ברגע שבהפקה גילו שהיא נעלמה יחד עם הטפסים התחילו צרחות אימה וכשהבינו שזה בגללי – חיפפו אותי".

*

"כל הכבוד", אמרתי כשהיא סיימה, "את צריכה להיות גאה בעצמך".

"אני באמת גאה. ולא אכפת לי מהפיטורים. שיזדיינו. לא התכוונתי לתת להם לנצל אותה שוב בשביל רייטינג".

"אף פעם לא ידעתי שפגעו בך", אמרתי אחרי דקה ששתקנו.
"לא יכולתי לדבר על זה אז. וגם לא באמת התעניינת. בעיקר רצית לשכב איתי."
"חשבתי שזה הדדי."
"הייתי צריכה מישהו שיחבק אותי בלילה, שיבריח את הסיוטים, אז התפשרתי על השאר", היא אמרה. "תכלס, כבר ויתרתי על אהבה וזוגיות, אבל אז פגשתי את עופר; בלילה הראשון שלנו שאלתי אותו אם "אפשר רק להתחבק?" והוא עשה מה שאף גבר לפניו לא עשה; אמר: "אין בעיה" וחיבק אותי עד הבוקר. במשך כמה לילות רק דיברנו והתחבקנו וסיפרתי לו דברים שעד לאותו רגע לא סיפרתי לאף אחד. אחרי שבוע כבר הייתי מאוהבת בו והרגשתי שאני מוכנה לשכב איתו. יותר ממוכנה. רציתי אותו בטירוף."


הבטתי בה, היא נראתה טוב ועל כתובת הקעקע של שיח הקוצים האפור שהתפתל בעבר על זרועה נוסף ורד צבעוני, אדום ובוהק.




זוהי אגדה אורבנית פרי עטו של היוצר רן אפלברג.  אם אהבתם את הסיפור הזה, בטח תאהבו את היתר.