מודעות ברמת הדף

דרושים בהייטק ופיננסים

‏הצגת רשומות עם תוויות ספירת העומר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספירת העומר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 9 במאי 2019

נהלי על האש בתקופת ספירת העומר






בתקופה הזו של השנה, בין החורף לקיץ, תקופת האביב, הנה תקופת הנפנופים על הגחלים. אם זה המימונה או לאורך חול המועד פסח, אם זה יום העצמאות או לג בעומר. יש דרך לנפנף ואלו הם החוקים - נהגו ישראל לצלות בשרים על האש, ביום העצמאות והוא הנקרא מנגל בפי העם. ונביא כאן מעט מן ההלכות להשכלה כללית.

א. יש לעשות ה"על האש" מחוץ לביתו או, לכל הפחות, בגינה או בחצר הבניין, שכן מצווה זו מִדְּ"וּרָאִיתָ".
ב. אין לבשל או לאפות, לא בתנור ולא בסיר, וודאי שלא במיקרוגל, ומי שלא צלה על גבי גחלים, לא יצא ידי חובת היום.
ג. נהגו למנות אדם חשוב לעמוד אצל המנגל ולנופף, והוא הנקרא "המנופף", לקיים את מה שנאמר בהפטרת היום "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו".
ד. כל הבא בצבא ישראל ראוי לבוא בקהל המנפנפים, שנאמר: "דגל מחנה יהודה לצבאותם".
ה. נשים ששרתו בצבא רשאיות לנפנף, שאף הן היו באותו הנס, ובלבד שינפנפו בצניעות כיאה לבנות ישראל כשרות. ובנות שירות לאומי, כבר הוקבע ע"י גדולי הדור, שדינן כשירות צבאי לכל עניין, וכל המפקפק הרי הוא מהמקצצים בנטיעות, שמעיז פניו כנגד גדולי הדור.
ו. מצווה מן המובחר לעשות מנגל בגולן ובירושלים שנאמר: "עוד היום בנוב לעמוד, ינופף ידו הר בת ציון גבעת ירושלים".
ז. נהגו ישראל לנפנפף בקרטונים ובפלסטיקים, ומנהג בישראל דין הוא ואין לשנות. אמרה לי צדקת אחת שראתה גבר מנפנף במטריה והסתפקתי בדבר, ולעניות דעתי בדיעבד יצא, אבל אין לעשות כן לכתחילה.
ח. בעניין מאוורר חשמלי ומייבש שיער הנקרא "פן", ראיתי בכמה קהילות שמדליקים מאוורר חשמלי למול המנגל, ולא יפה הם עושים שנאמר "ינופף ידו".
ט. המנפנף אל ינופף פחות מ 20 נפנופים ולא יותר מחמש מאות, בגלל ספק פיקוח נפש. ועל אלו הנוהגים להחמיר היכן שיש להקל כבר נאמר בנביא: " למה לי רוב נפנופיכם, יאמר ד'".
י. החכם עיניו בראשו, וישים משקה קל אצל המנופף, לבל יתייבש בשמש ובחום המנגל, משום "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
יא. זמן הנפנוף נהגו יראי ד' לומר: "לשם מנגל מצווה", ומנהג יפה הוא.
יב. יש לעמוד בזמן הנפנוף, שנאמר "לעמוד ינופף ידו". ובדיעבד היושב בזמן נפנוף יצא ידי חובה.
יג. במנגל חשמלי רבו הספקות, ועיין בספר "נפנופי מצווה" להרב המופלג בחכמה מורנו הרב י. ראטענבערג, שנוטה לאסור מנגל חשמלי מפני שאינו מעלה עשן, ואינו עושה פחמים, ולהלכה נראה לי לאסור, גם מטעם שאינו אש אמיתית.
יד. פחמים ונפנפנים שעשה בהם מנגל, צריך לנהוג בהם כבוד, ואל יזרקם לאשפה. ונהגו אנשי מעשה, להדליק בהם מדורת ל"ג בעומר ובלבד שהנפנף אינו עשוי פלסטיק, שאז ריחו רע לבריות ורע לעולם.
טו. מי שעשה מנגל מטופו ושאר ירקות, לא יצא ידי חובת היום, שהוקשה מצוות מנגל למצוות קורבן פסח. והסומך על רבני הצמחונים ימנגל בטיב טעם, שכן רואים הם הצב"ח רק בעגלים ובאפרוחים.
טז. יש לעשות מנגל תחת כיפת השמים, בגנים, בשמורות, בפארקים הציבוריים, ובכל במקום שנהגו קהל ישראל להתאסף בחבורה גדולה. ומי שעשה מנגל בדירתו כאילו לא עשהו ולא עוד, אלא שמוסיף חטא על פשע, ועליו נאמר "ויקטרו באהליהם". ועיין בסעיף א'.
יז. כל מי שלא יצא ידי חובת מנגל ביום העצמאות, יתגבר כארי, ואל יבוש מפני המלעיגים, ויעשהו ב"יום עצמאות קטן", הוא יום ירושלים ויכוון לצאת ידי חובתו.
יח. המבטל מנהג המנגל כחס על הבשר, כחס על הנפנף, כחס על איכות הסביבה, כחס על הפחם - חייב. והמוגרבי פותר בכולם, חוץ מן הפחם, שמא יירגע.

ועכשיו בהלכות ברצינות






יום שלישי, 2 במאי 2017

כמה פרטים שבדרך כלל לא יודעים על יום העצמאות






היום מצויין יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל. להלן כמה פרטים שברוב המקרים לא היה ידוע לציבור הרחב על יום העצמאות הישראלי:




א. הגאון מוילנא קבע כבר לפני 200 שנה שאנחנו נמצאים בזמן של אתחלתא דגאולה, וכתב שיש 2 ימים בספירת העומר שהקליפה איננה שולטת בהם וימים אלה מסוגלים בנושא של ארץ ישראל והתחלת התיישבות, שני הימים הם: ה׳ באייר וכ"ח באייר, וראה זה פלא, כ150 שנה אחרי, נקבע ע"י מסובב הסיבות שיום ה׳ באייר יהיה יום העצמאות ויום כ"ח באייר יהיה יום שחרור ירושלים, יד ה׳ בכל! הדברים כתובים בספר 'קול התור' פרק חמישי עמ' 114, 'מוסד היסוד' עמ' 184, מדרש שלמה עמ' 53
ב.מובא בשם הגאון מווילנא בספר קול התור (א, ט): "ענה רבנו, אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מיד, כי מספר זה של ששים ריבוא כוח גדול ושלם להכריע את הס"מ (השטן) בשערי ירושלים". ואכן בעת הקמת המדינה היו בארץ קצת יותר מששים ריבוא יהודים, ובמלחמת ששת הימים היו ששים ריבוא גברים.
ג.יום העצמאות נולד מתוך שמירת שבת, וכך היה: דוד בן גוריון רצה להכריז על מדינת ישראל בו׳ באייר שהיה יום שבת, כיוון שהבריטים היו אמורים לעזוב את הארץ ביום זה. הרב מימון שכנע את דוד בן גוריון להימנע מחילול שבת ולהקדים את הכרזת העצמאות ביום אחד, ליום שישי ה׳ באייר, דוד בן גוריון השתכנע, והכרזת העצמאות הייתה בצהרי יום שישי, וראה זה פלא, מסתבר שהבריטים הערימו על היהודים ועזבו את הארץ בליל שבת, אילו לא היה בן גוריון משתכנע להימנע מחילול שבת, הערבים היו קמים עלינו לכלותינו ביום שישי בלילה! הכרזת העצמאות הייתה הצלה של הקב"ה אותנו מיד המרצחים הערבים, מתוך שמירת השבת!
ד.יום הזכרון נקבע "במקרה" ביום שלפני יום העצמאות ע"י הרב גורן זצ"ל. לקראת יום העצמאות הראשון הרב גורן ראה שעדיין לא קבעו יום זיכרון לחללי צה"ל וברגע האחרון ובלית ברירה קבעו אותו יום לפני, היום אנו רואים את הסמליות שבהצמדת שני הימים זה לזה.
ה. האר"י הקדוש אומר על הפסוק ממגילת רות: "אם יגאלך טוב יגאל" זוהי גאולת אחישנה שבאה מתוך חזרה בתשובה. "ואם לא יגאלך וגאלתיך אנוכי" זוהי גאולת בעתה שבאה כשעמ"י חלילה לא חוזרים בתשובה. "חי ה׳" שבסוף הפסוק מרמז על מידות יסוד ותפארת, וממשיך האר"י הקדוש ואומר "ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע לזמן הגאולה" ובאמת יום יסוד שבתפארת של ספירת העומר הוא ביום העצמאות.
ו. הגאון מוילנא אמר ש60 ריבוא יהודים יכולים להכריע את הס"מ, ובאמת ביום הקמת המדינה היו כאן קצת יותר מ60 ריבוא יהודים, ובמלחמת ששת הימים היו 60 ריבוא גברים.
ז. בשו"ע או"ח מופיע האתב"ש במפורסם של מועדי ישראל כנגד שבעת ימי הפסח כשכל מועד חל באותו יום בשבוע של היום מחג הפסח שכנגדו, למעט שביעי של פסח שלא היה לו אז מועד כנגדו. זכינו בזמננו למדינת ישראל שקיבלה עצמאות בה' באייר תש"ח החל בדיוק באותו יום בשבוע של שביעי של פסח.
יום עצמאות שמח! שנזכה להודות לה׳ בלב שלם!