הצביעות של השמאל: כשמבצעים אפליה נגד חרדים זה לא גזענות

מנהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז לשכונה חדשה בעפולה, מכרז שנסגר כשתושבי העיר לא מאושרים מהתוצאות בלשון המעטה, מאחר וכל הזוכים הנם ערבים שהציעו מחיר גבוה יותר לעומת מציעים יהודים. מדובר במכרז בן 50 חלקות לבנייה בעיר בקרבת שכונה נחשבת. יהודים רבים ברחבי הארץ, כולל שמאלנים מתחנחנים, מתנגדים לכך שריכוז של ערבים יגורו בקרבתם מאחר והדבר מוריד את ערך הנכס ומשפיע על צביון העיר מבחינה תרבותית ותעודד התבוללות. אף אחד לא באמת רוצה מסגד ליד הבית שלו, לשמוע אללה וואכבר של המואזין ב-4:30 לפנות בבוקר ושרמת העבריינות באזור תעלה, כולל השמאלנים הצפונבונים ברמת אביב, כולל פריצות לבתים ולרכבים ורצח על רקע כבוד המשפחה. ממש כמו שאף אחד לא מעוניין במכון ליווי בדלת ממול.
בעקבות הידיעה, העיר גועשת ותושביה יצאו לרחובות להפגין כדי לבטל את תוצאות המכרז ולאפשר לפתוח אותו מחדש במטרה לשמורה על הצביון היהודי של העיר. השמאל לא אהבו את ההתנגדות של תושבי עפולה וקראו להם גזענים. שימו לב לתגובתה של סיעת מרצ על התנגדות תושבי עפולה למגורי ערבים בשכונת וילות בעיר, בקרבת שכונה נחשבת:

"'צביון העיר"... כמה צמימה יכולה להישמע מכבסת המלים שאנשים מצדיקים איתה את הגזענות שלהם, כמה שנאה מסתתרת בין המלים..."

בניגוד לכך, כאשר חרדים רוצים לגור בשכונה הצפונבונית רמת אביב, תושבי השכונה בעלי דעה שמאלנית התנגדו התנגדות עזה לכך והרימו קול מחאה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ הצטרף גם הוא למאבק. ראו את תגובתו משנת 2009 של ניצן הורוביץ, חבר כנסת שמאלני מטעם מרצ על מגורי חרדים בשכונה הצפון תל אביבית, רמת אביב:

"יש כאלו שיטענו... שלכל אחד יש את הזכות לגור איפה שהוא רוצה. זה לא נכון, כי השתלטות שכזו משנה את צביון השכונה, מפחיתה את ערכי הדירות."

כאשר החרדים קונים דירות באזורים של חילונים, החילונים מהשמאל מגדירים זאת כ"השתלטות". בבית הספר התיכון השמאלני שליד האוניברסיטה שבירושלים מקדמים את הדמוקרטיה, כל עוד לא מחשיבים את החרדים, הימנים, המתנחלים, החיילים, הציונים וכדומה. שוברים שתיקה מגיעים להרצות בפני התיכוניסטים ומוציאים אותם לחברון כדי להסביר על הכיבוש. אין מה לדאוג, הם לא יראו מה קורה בכיבוש, כמו ירי ללא הכוונה ממכונת יריה. כך הבטיחו נציגי הארגון. בנוסף, בית הספר יארגן את תלמידיו כדי להפגין כנגד החרדים.

יש כאלו שיטענו שאנחנו גזעניים או אנטישמיים, ושלכל אחד יש את הזכות לגור איפה שהוא רוצה. זה לא נכון, כי השתלטות שכזו משנה את צביון השכונה, מפחיתה את ערכי הדירות, לכאורה מחזירה בתשובה נערים חילוניים ועלולה לסגור רחובות שלמים בשבת ומרכזי בילוי בשישי בערב. גם השתלטות ערבית מפחיתה את ערכי הדירות מעבירה נערות יהודיות לחיקו של האיסלאם ומשנה את צביון השכונה. אבל מה שאסור לתושבי צפת מותר לתושבי רמת אביב ולשמאל הישראלי.
זה לא נגמר בהפגנות - בין היתר, הם החליטו לנקוט במספר צעדים, שיהיו מי שיאמרו שהם מגוחכים, אבסורדיים ובלתי ישימים. לדברי אטי פרנק, מראשי ועד הפעולה, בכוונת התושבים לנסות ולשכנע את הנשים החרדיות לטעום מהעולם החילוני, כתגובה לניסיונות החרדים להחזיר בתשובה. השמאלנים החליטות בכך להתנכל לתושבים החרדים בצפון תל אביב. בכוונתם, למשל, לאתר דוכנים של חלוקת חומרי הסברה דתיים, לפנות למוקד 106, להזעיק את הפקחים בדרישה לפנות את המפעילים. בנוסף, מתכוונים התושבים לפנות לרשתות השיווק, בבקשה שימנעו מהחרדים להציב דוכנים להנחת תפילין בכניסה לחנויות, למפות דירות בהן מתגוררים חרדים במטרה לשכנעם להשכירן לחילונים. פרופ' דן מלר אף ממליץ לתושבים לא לאפשר כניסה של חרדים לוועדי השכונות. נציגים בעיריית תל אביב מטעם סיעות השמאל אף הצהירו כי הם מתכוונים להשתמש בכח שניתן להם כדי להתנכל לעסקים של חרדים.
יותר מכך, תכנית תחקירים אותה מקריינת מיקי חיימוביץ' מנסה לעשות רציונליזציה למה חרדים זה לא טוב לשכונה הישראלית. "תחקיר" זה הזכיר מאוד את התעמולה הנאצית כנגד היהודים בתקופה שבין מלחמת העולם הראשונה לשנייה, ברמה כזו שבוצעה דהומניזציה כנגד היהודי החרדי. כך, בא לידי ביטוי הישג לשמאל הישראלי, אשר הצליח להשריש שנאה בקרב הישראלים כלפי החרדים שלא בצדק.

אז מתברר שלטענת השמאל, מותר להיאבק בחרדים בטענה שהם מורידים את ערך הדירות. עם זאת, כשמדובר בערבים, משום מה הדבר אסור ומוגדר כגזענות. ומי מוביל את המחנה המתנגד לחרדים אך מי שמתנגד לערבים כשכנים הוא גזען? כמובן, חבריה הטובים של אורי אבנרי ושולמית אלוני שנסעה בזמנו עד צפת כדי להפגין בעיר בעד השכרת דירות לערבים. יש לי הרגשה שהיא לא תגיע לרמת אביב כדי להלחם למען החרדים וזכותם לגור בשכונה, למרות שבבסיסה מדובר באותה התופעה.
דרך אגב, מי יודע כמה ערבים גרים בצפון תל אביב בכלל ובפרט ברמת אביב? וכמה מסתננים גרים בשכונה או בכלל בצפון תל אביב? וכמה צפונבונים שמאלנים מוכנים לשחות עם מסתנני עבודה וערבים באותה הבריכה? וכמה יהודים גרים בכפרים ערביים? אם ארתה להקים שכונה בכפר קאסם, התושבים המוסלמים לא ינסו לרצוח את שכניהם היהודים? השמאל לא יתרעם על ייהוד כפרים ערבים? אם כך, למה הם נלחמים בעד איסלום ערים יהודיות? כמה ערבים גרים בקיבוצים ונחשבים לחברי קיבוץ ולא סתם פועלי בניין או עובדי ניקיון במטבח?
החרדופוביה של השמאל בצפון תל אביב אינו ראוי בלשון המעטה - חרדים תורמים למדינה, בניגוד לערבים ולשמאל. השמאל והערבים לא נוטים להתגייס לצבא ומשתמטים משרות צבאי ומשרות לאומי. כשהשמאלנים מתגייסים, הם מסרבים לשרת בתפקידים תורמים, כמו לחימה או קצונה, אלא בלהקות צבאיות ובגלי צה"ל. ערבים אחראים לרוב מקרי הרצח בעיר לוד, אם על רקע פלילי או בגין פגיעה בכבוד המשפחה. רוב הפושעים בישראל הנם ערבים, ולא רק פשעים הנובעים מהבדלי תרבות, כגון רצח על רקע כבוד המשפחה ופיגועי טרור. חרדים משרתים בצה"ל גם אם יכלו להשיג פטור. מעבר לכך, הם משרתים שרות לאומי במשך כל חייהם ולא שנה בלבד - אם בזק"א, האיחוד הצלה, בעזר מציון וכדומה. בארגונים אלו לא תראו שמאלנים או ערבים. לא בגלל שאין ביקוש. אלא כי שמאלנים וערבים.
ובכלל, האידאולוגיה השמאלנית מאוד סלקטיבית כשמדובר בעקרונות שלה, לא רק מטעמי גזענות וחרדופוביה. לדוגמא בעקרון, בהתאם לאידאולוגיה השמאלנית אסור לאנוס כי זכויות נשים, אלא אם כן האנס הוא שמאלני, מוסלמי או מסתנן עבודה מדרום אפריקה, עדיף באונס קבוצתי, והנאנסת יהודיה. זה בסדר להחרים מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון ולא לפתוח עסקים במקום, גם אם הזכיין השמאלני של מקדונלדס פוגע בזכויות העובדים ברשת בניגוד לאידאולוגיה השמאלנית עמה הוא מזוהה. כי ערכים ועקרונות אפשר למכור בכסף.

לאיילת שקד יש חניה שמורה מול הבית של ציפי לבני

שנה שלמה ציפי לבני חונה בחניה ששמורה לשרת המשפטים, ממש מתחת לביתה בתל אביב. יכול להיות שהיא שכחה שהיא כבר לא בתפקיד? או שהיא שומרת חניה ליד ביתה למחליפתה איילת שקד מהצד השני של הקשת הפוליטית? ומה בעלה עשה לרכב של תכנית הצינור כשניסו לחנות שם?
שכנים התלוננו על כך שיש בעיית חניה ברחוב ולמרות שציפי לבני מזמן לא שרת המשפטים, יש לה חניה שמורה ברחוב בנוסף לחניה הפרטית שבשטח ביתה. המשפחה אוכפת את החניה - שמה פתקים על הרכב ואף מזמינים פקח של העירייה שנותן דוח וגורר את הרכב.


בכנסת לא מכירים את הסוגיה ומבחינתם, אין מה לשמור לה חניה בתל אביב ליד ביתה, בטח כשהיא כבר לא שרת המשפטים. גם בעיריית תל אביב כביכול לא מכירים את העובדה שציפי לבני כבר אינה שרת המשפטים. אז במסגרת התוכנית, הם החנו את הרכב כדי לבדוק מה קורה. בעלה של ציפי לבני, נפתלי שפיצר, נאלץ להחנות בשטח הבית. כאקט של מחאה, הוא שם פתק על השמשה של הרכב שחנה בחנייה - חניה פרטית לא להחנות. כשציפי הגיעה, הוא פינה לה את החניה הפרטית והחנה במקום אחר.
הפקח תחילה סרב לאכוף את החניה הפרטית, אך 12 שעות מאוחר יותר, הרכב החונה נגרר למרבה הפלא ולמרות שהפקחים אינם אוכפים שם את החניה. נטען שלכאורה מדובר ברכב חשוד - אם כך, למה נגרר ולא נבדק על ידי המשטרה? כשהם שאלו במגרש הגרירה למה נגרר הרכב נמסר להם שהם בכלל אינם אוכפים את החניה ברחוב ושהרכב חנה במקום שהוא אינו מורשה להחנות. לא נמסר שמדובר ברכב חשוד.
חברת הכנסת  לבני היא אדם מושחת שהשאיר רקבון ושחיתות בכל מקום בו היה, בכל מפלגה ובכל משרד שבו נכחה. היא השאירה חובות של מאות מליוני שקלים במפלגה אותה ניהלה ואחר כך ברחה ממנה כדי להימנע מההשלכות. כן, ציפי לבני בהחלט כבשה את תל אביב.

שקט, אונסים: פמיניסטיות מהשמאל נגד מעשי אונס? עד שמסתננים וערבים אונסים

בבוקר 11.06.2014 ברחוב ברנר במרכז תל אביב הותקפה אישה על ידי גבר בלי כל סיבה. התוקף לבוש בתחתוניו בלבד. העוברים והשבים חשים הלם ואימה. שוטרי תחנת לב תל אביב הגיעו במהירות הבזק ועצרו את החשוד. האירוע מדווח בכל אמצעי התקשורת. בצד השני של העיר עולם כמנהגו נוהג. בכל רחוב נשים, צעירות וזקנות ננעלות בבתיהן משעה שיורד החושך. ברחובות אין נשים. המרחב הוא גברי. הגברים במרחב שתויים. אלימים. שולחים ידיים. עוקבים במבט ובגוף. מטילים אימה קיומית על נשים במרחב האסור הזה.
בשעה 20:30 בערב, באותו היום, מבקש מקלט נכנס לבית של קשישה בדרום תל אביב ותוקף את המטפלת הפיליפנית שלה בברוטליות. ניסיון האונס נכשל הודות לשכנים ששמעו את צעקות הקשישה. התקשורת לא מדווחת מילה. כאשר הארוע תדיר, תכוף, נורמאלי- זה לא חדשות. בדרום תל אביב שקט. אונסים.
זה לא חדש. ממש לא. אבל נשות הקהילה הפיליפינית שותקות, לא מתלוננות. האפריקאיות יודעות שאין להן כתובת והישראליות ננעלות מאחורי סורג ובריח, מתקשרות למשטרה בכל פעם שצריכות לרדת לקנות משהו במכולת. דרום תל אביב, שנת . שבעה אריתריאים אונסים אונס קבוצתי מחריד אישה צעירה וארגוני הסיוע השונים, הארגונים הפמינסטיים וארגוני השמאל ממשיכים למלא פיהם מים אל מול התופעה הזו שהולכת ומתרחבת. שקט. אונסים. לפעמים המילה צביעות כבר לא מספיקה.
כשהתפרסמה בכל האתרים המובילים הידיעה הבאה:
-------------------------------------------
אישום חמור: 5 כלאו ואנסו צעירה - "כמו חיות טרף".
חמישה אזרחים אריתריאים מואשמים באונס קבוצתי של צעירה ישראלית בראשון לציון. "דלה השפה על מנת לתאר את האכזריות, הבריונות והזוועה".
-------------------------------------------
ואני, נושכת שפתיים, חיכיתי. נשבעת לכם, חיכיתי. עברתי על עשרות דפים של מובילי המאבק לזכויות המסתננים, פמיניסטיות דגולות מהצד השמאלני של המפה הפוליטית, כמו מיכל רוזין, תמר זנדברג, זהבה גלאון, מרב מיכאלי ושלי יחימוביץ, פעילות ופעילים פמיניסטיים מהשמאל, כמו סיגל אביבי, יגאל שתיים, אורלי פלדהיים, אסף וייצן ורבים אחרים, בתקווה קלושה שמישהו יתייחס, יגנה, יגיד אפילו ״לא צריך להכליל״. אבל ראיתי רק דממה. השתקה מוחלטת. שקט, אונסים.
גם בעיתון הארץ מגבים אנסים, כל עוד הם שמאלנים הזויים התומכים באג'נדה שלהם.
כשארבעה שב"חים ערביים ביצעו אונס קבוצתי על ילדה יהודיה בת 14 כסוג של פיגוע ובטעות גם השאירו אותה בחיים, הפמיניסטיות העבירו ביקורת על השופטים ועורכי הדין האשכנזיים על שהעבירו אותה אונס שני בבית המשפט. פעילות שמאל מוטרדות ומותקפות מינית בהפגנות בגדה, אך ארגוני השמאל נוהגים ביחס סלחני בשם המאבק ב"כיבוש" ומשתיקים את העניין. ערבי אחר, שב"ח שהסתנן לישראל, אנס כפיגוע זוג ילדים יהודים בחניון. שוב לא נשמע כל גינוי מטעם ארגוני שמאל ופמיניסטיות באף אחד מהמקרים הנ"ל.
מעשי האונס שמבצעים ערבים, שב"חים ומסתננים בכלל מבצעים ביהודיות מושתקים על ידי ארגוני השמאל והפמניסטיות, כי הם לעולם לא יודו במה שכמעט כל אישה בעוטף תחנה מרכזית יודעת: כשאריתראי רוצה אישה הוא פשוט לוקח אותה. כי בשם הרב-תרבותיות אפשר לעצום עיניים ולשתוק. כי השמאל לא יקיים הפגנות או עצרות למען הבחורה האומללה בראשון לציון. כי הפמיניסטיות לא ירימו קול צעקה. בבקשה, תסתכלו עליהם טוב טוב. הם לא שונים מעשרות אלפי הצעירים שמסתובבים בשכונות, שותים לשוכרה ורעבים לסקס. ושאף אחד לא ינסה אפילו להגיד שגם ישראלים אונסים. זה טיעון בזוי.
בעצם, פעם אחת הן כן הגיבו, הפמינאצית השמאלניות. כן, לא תמיד הן ממלאות פיהן מים. אחת מהפמינו-שמלאניות הגדילה לעשות - ואף הטיחה בפניה של מי שהגיעה לדיון בועדת הפנים של הכנסת להשמיע את קולן של נשים צעירות שסובלות מהטרדות ותקיפות לאומניות על בסיס יום-יומי בירושלים - שזו בכלל אשמתן, והן צריכות "להסתדר". כשהתוקפן הוא ערבי - האשמת הקורבן זה בעצם בסדר גמור. "אנחנו צריכים לבדוק למה ילדים בני 8-9 צריכים לזרוק אבנים", כך אומרת ח"כית יפעת קריב, מגדריסטית נלהבת ובתור שכזו, היא נאבקת נגד גברים התוקפים נשים, אלא אם כן אלו גברים ערביים. כמה סטודנטיות מקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית למדו זאת על בשרן בדיון בכנסת על אוזלת היד של המשטרה מול המעשים המגונים שמבצעים בהן ערביי עיסאויה דרך קבע. בו הותקפו על ידי קריב. שימו לב לח"כ יריב לוין ששוקע בדיכאון לידה. שפשפתי את עיניי ואת אוזניי ואני עדיין לא מאמינה שבכנסת ישראל יושבת חברת כנסת כל כך הזוייה שפולטת כל כך הרבה שטויות בשתי דקות. מה יש בשמאלנות שגורמת לאנשים שאמורים להיות לכאורה חכמים, להתבטא בצורה כל כך מטופשת? מטורפת שמאלנית התומכת בטרור ערבי, גם כשמדובר בתקיפות מיניות של נשים. אולי באמת היה עדיף אם הייתה שותקת במקרה זה (וכדברי הימרי פלדמן "אני מצטער שתשתוק").


br />


בחברה נורמלית יש יחס די קבוע של נשים וגברים. יש גם יחס די קבוע של גילאים. וכתוצאה סטטיסטיקה די קבועה של מקרי אונס. עכשיו בואו נשנה את היחס בין גברים ונשים מ-50/50 בערך ל-70/30. הכפלנו את הסיכוי להיאנס. בואו נוסיף על זה את העובדה שרוב הגברים האלה, המסתננים והשב"חים ממדינות ערב שמגיעים לישראל כדי לעבוד או לבצע פיגועים, הם צעירים, רווקים וקיים תיעוד שערבים מגיעים לישראל כדי לבצע פיגועי אונס ביהודיות. שוב הכפלנו. עד עכשיו עוד לא דיברנו בגזענות. אבל בואו נוסיף למשוואה את התרבות האיסלמית שממנה הם באו, ולא יעזור כלום כי זו לא תרבות פמיניסטית. אז מה הסיכוי שלי כעת להיאנס?
ולא, לא כולם אנסים. אבל כשאני הולכת לבד בשעות הלילה ברחוב בדרום תל אביב, שם ישנו ריכוז גבוה של מסתנני עבודה ושב"חים נוספים ממדינות ערב, הסיכוי שלי להיפגע גדול פי שישה מהסיכוי של כל אישה שאתם מכירים שהולכת לבד בלילה ברעננה.
לקח לי זמן להשלים פערים בכל הנוגע לאירועים האחרונים בדרום תל אביב. רק לאחרונה קראתי על ניסיון האונס המחריד בשכונת קרית שלום על ידי מסתנן, אזרח אריתראי. האנס האכזר פרץ לדירתה של קשישה סיעודית וניסה לאנוס את המטפלת הפיליפינית לעיני הקשישה המרותקת למיטתה ואינה יכולה להגיש לה עזרה. במזל הגיעו השכנים והצילו אותה מאונס אכזרי. זה ממש לא אירוע נדיר בדרום תל אביב, אלימות מינית ברחובות הפכה לעניין שבשגרה. זהו המקום בו נשים נתונות בעוצר מגדרי, זהו המקום בו ארגוני השמאל וזכויות האדם החליטו שאונס ואלימות נגד נשים הם משניים לזכויות של מסתננים "מבקשי מקלט" ושוהים בלתי חוקיים המסתננים מיהודה ושומרון ודרך מדבר סיני למטרות עבודה.
אני שמה לרגע בצד את מדיניות הממשלה בה, כמובן, צריך להילחם עד חורמה; לצערי, מהממשלה ומעיריית תל אביב אין לי הרבה ציפיות. כבר שנים שהם מזניחים את השכונות. שנים שהיא מתייחסת אליהן כפח הזבל של החברה הישראלית. הפיכתן של השכונות למחנות פליטים היא שיאה של המדיניות הזו. עם הארגונים החברתיים, ארגוני השמאל וארגונים פמיניסטיים יש לי חשבון דמים. אני כבר לא יכולה לסבול את ההתקשטות שלהם ב"מחויבות" לזכויות אדם ולצדק. אני לא יכולה לסבול כבר את השקרים. היום, בפועל, הקבוצות היחידות שמושיטות יד לתושבי השכונות הן קבוצות שמזוהות יותר עם הצד הימני של המפה. הפעילים של קבוצות אלו היו הראשונים להגיע לזירת האונס בקרית שלום, התושבים פונים אליהם לעזרה כי הם שם עבורם והם מחויבים. מחויבים באמת. לתושבים, לא לססמאות.
חלק לא מבוטל מפעילי המסתננים בשכונת נווה שאנן, הנם ברובם שכירים בארגונים. פעילים אלו מטייחים, משקרים ומעוותים נתונים בכל הנוגע לאלימות מינית כלפי נשים מצד מבקשי מקלט.העובדה היא שארגוני השמאל שתומכים במבקשי המקלט, מחויבים יותר לשיח הפוליטיקלי קורקט הצדקני שלהם מאשר למצוקתן הקריטית של נשים תושבות השכונה. את המוסר הכפול ואת הצביעות הזו הכרחי לחשוף. בחוצפתם, ממקום מושבם הבטוח, הם מטיחים בתושבי השכונה השכם וערב שהם גזענים. קוראים לזה צביעות.
אחת מהשקרניות הראשיות היא סיגל רוזין, רכזת מדיניות ציבורית של המוקד סיוע למסתננים ומהגרים. במהלך סיור שנערך בנווה שאנן בו היא נתנה לחברי מערכת עיתון מעריב הרצאה על המצב בדרום תל אביב. בהרצאה היא שזרה אינספור שקרים ורבעי אמיתות בנוגע למצב בשכונות.
מקרה נוסף הנו תגובתה לפוסט שפרסמה שפי פז בהמשך לתוכנית החשובה של אמנון לוי על מצבם של תושבי דרום תל אביב, בחוצפתה, כתבה רוזין:

"גיליתי באיחור מה את הפוסט הזה על הקיר שלי ואני חשה צורך להגיב: שפי יקרה, אין לי מכשיר טלוויזיה אך צפיתי מאוחר יותר בכתבתו של אמנון לוי במחשב וחשתי צער רב על שאינני יכולה לשתף אותה. חשתי צער משום שמצוקת תושבי השכונות היא מצוקה קשה ואמיתית שאינה מקבלת את מקומה הראוי בתקשורת ובקרב מקבלי ההחלטות. עם זאת, לא יכולתי לשתף את הכתבה משום השקרים והגוזמאות הרבות שאכלסו אותה. כך לדוגמא האמירה אודות 100000 אפריקאים בדרום תל אביב וכן ההקפדה על המנעות מצילום עוברי אורח דלילי פיגמנטים, אלא אם כן הם שיכורים או מסוממים. פגשתי יותר מלילה אחד את צלמיו של אמנון מחפשים שיכורים בנווה שאנן וברור לי מדוע איני מופיעה בכתבה: עצם המצאותי שם מקלקלת את הטענה השקרית ש"אף אישה לא מעזה להסתובב שם אחרי רדת החשכה". מי כמוך יודעת שיש עוד הרבה נשים כמוני. הצלמים של אמנון חתכו את כולנו בעריכה כי לא התאמנו לסרט האימה שניסו ליצור. מהכרות אישית עם המרואיין, ברור לי שגם דבריו החשובים של הני זובייידה נערכו במגמתיות חשודה. חבל על הזדמנות שהוחמצה ליצירת כתבה מאוזנת המציגה את סבלם של תושבי דרום תל אביב באופן אמיתי ומשכנע"

בתגובה הזו של רוזין לפוסט של שפי פז יש לא מעט שקרים, הראשי שבהם זה שמישהו בכלל צילם אותה או שהיא היתה קשורה בדרך כזו או אחרת לכתבה. הכתבה עצמה לא נערכה כלל בצורה מגמתית ולא ברור מאיפה חוצפתה להחליט כזה דבר על דעת עצמה, כשהמרואיין בעצמו לא חש כך. בנוסף, ההיתממות בכל הנוגע לחופש התנועה של נשים בדרום. היתממות לשמה. מרדת החשכה נשים מפחדות להסתובב בשכונתן. בדיוק כך. אבל מה אכפת לה? היא בכלל לא גרה בדרום תל אביב.

לא שמעתי את הגברת רוזין או את מירב מיכאלי, ולו פעם אחת, מאזכרות את הטרור המיני בו נתונות נשים בדרום תל אביב. פעילי הארגונים מעולם לא הגיעו לתמוך בנפגעות האונס, מעולם לא השתמשו בקשר שלהם עם הפליטים כדי לגייס את מנהיגיהם לפעול בתוך הקהילות שלהם, אם בהסברה ואם בדרכים אחרות, על מנת למגר את האלימות המינית בדרום תל אביב.
הפמיניסטיות מהשמאל אף מגוננות על אנסים סדרתיים בעלי ייחוס פוליטי מתאים מהשמאל הקיצוני כי כיבוש. אני מדברת על יצחק לאור, למשל, ועזרא נאווי. יצחק לאור הוא משורר, מרצה באקדמיה ופובליציסט בעיתון הארץ שהטריד מינית ואנס סטודנטיות שלו ועמיתות במערכת הארץ. חשוב להדגיש שיצחק לאור אינו השמאלני היחידי שמקבל הגנה מצד השמאל, למרות שמדובר בעבריין מין סדרתי שתוקף מינית נשים ואו ילדים. מי שמעורה במתרחש ביהודה ושומרון ובידיעות המופצות בעסקי הפוליווד מודע לפועלו של עזרא נאווי, שמאלני קיצוני ועבריין מין מורשע שאונס ילדים ערבים. עזרא נאווי הנו טרוריסט שדורס חיילי צה"ל. מדובר במחבל לכל דבר ועניין. בנוסף לכך, הוא גם אונס ילדים. השמאל בישראל התגייס להגנתו בכל הכח וגייס קמפיין בינלאומי, במסגרתו ביקשו לא פחות מ-20,000 איש את שחרורו מהכלא. השמאל הפמיניסטי יוצא להגנתם של עברייני מין נוספים ממוצא מוסלמי, ערבים, מסתנני עבודה ועוד שאונסים יהודיות כי כיבוש.

בניגוד לכך, כשמירב מיכאלי שמעה שבמועדון אלנבי 40 ביצעו אונס קבוצתי בילדה בת 17, שרקדה על הבר במועדון ערומה, שיכורה ומסוממת, היא הפכה עולמות כדי לסגור את המועדון ל-30 יום בלבד. עם זאת, עמדת הארגונים הפמיניסטיים והשמאלנים הפעילים למען המסתננים היא - שקט, אונסים. שתיקת הפמינאציות רועמת כשמדובר באונס על ידי בני מיעוטים או מהגרים לא חוקיים. בסופו של יום זה רק ממחיש את הטענה שלארגוני ולפמיניציות הראשיות לא ממש אכפת מנשים אלא הן משתמשות בהן ובפחדים שהן נוטעות בהן לצבור כוח פוליטי וממון והשפעה
יש לצאת אלי קרב. נספר מה באמת קורה בחלק העזוב של עיר הלילות הלבנים. לא נשתוק יותר אל מול הטרור הקיומי שעובר על נשות דרום תל אביב בשם הפסאודו נאורות הקוראת לאמץ את המסתננים והפליטים אל חיקינו. ביטחונן של נשים עמד במרכז המאבק הפמינסטי מימיו הראשונים אך נראה כי שלומן וביטחונן של נשות דרום תל אביב אינו כלול במאבק. הצטרפו אלינו במלחמה בהפקרות המוחלטת, ההזנחה הנפשעת ואוזלת היד של כל הגורמים האמונים על שלומינו- משטרת ישראל, עיריית תל אביב- יפו והממשלה בראשות בנימין נתניהו.

עיריית תל אביב גונבת לתושביה אופניים במהלך הלילה

עיריית תל אביב ממשיכה בפעולתה העבריינית כנגד תושביה ורכושם למען בצע כסף. השבוע היה לילה לבן ברחובות תל אביב, במסגרתה יש פעילויות שונות, אטרקציות והופעות לאורך כל הלילה. בלילה שבין שני לשלישי, באישון לילה, פקחי העירייה פשטו על רחוב קינג ג'ורג' עם ציוד כבד. הם בחנו את הסביבה ומיהרו לבצע את העבודה המלוכלכת שתכין את העיר הלבנה ללילה לבן. למעשה, מהיכרות קודמת, לא מדובר בהכנות לקראת הלילה הלבן, אלא במעשה נתעב המבוצע על ידי גורמי האכיפה של העירייה באופן קבוע, גם כנגד אופניים הקשורים למתקני האופניים.
האקט הספק פלילי נעשה ללא אבחנה: הפקחים ניגשו לכל עמוד חשמל, גדר או מתקן קשירה, חתכו מנעולים והחרימו עשרות זוגות אופניים של תושבים בשווי עשרות אלפי שקלים, ללא התראה מראש. ביום חמישי בבוקר, הם הסתערו על פלורנטין עם עלות השחר, שברו מנעולים יקרים ולקחו את האופניים של תושבי השכונה.
בניסיון הבוקר לברר מול העירייה מדוע פקחים מגיעים בחסות החשכה כמו גנבים ובמבצע "אכיפה" שאינו מבייש אף לוחמי סיירת מטכ"ל במבצע חשאי בעורף האויב ופוגעים ברכוש פרטי של תושבים. אולם, זכיתי לתגובה יבשושית בנוסח "הנושא בבדיקה".
אם זה לא היה כל כך מרגיז, זה היה מסתורי ממש.

מר כל יכול דנינו בארץ הטיקונים - המשטרה התאגידית של ישראל בשליחות טייקון

המשטרה התאגידית המושחתת של ישראל פינתה אתמול 3 משפחות מביתם  בשכונת גבעת עמל שבתל אביב. בית זה היה בבעלותם עוד משנת 1947. הפינוי התרחש בהוראת הטייקון תשובה ובאמצעות צו בית משפט שעורכי דינו הוציאו כנגד המשפחות.
הפינוי בוצע כי כסף קונה את הכל, גם את המשטרה התאגידית הישראלית, את בית המשפט ששוכנע בקלות על ידי עורכי דין מיומנים וממומנים היטב מטעם תשובה ואת חולדאי, ראש עיריית תל אביב שעדיין מכהן לצערם של רבים.
באופן יחסי, זול יותר לממן את המנגנון הזה ולהימנע מלשלם את הפיצוי הראוי לתושבי השכונה העניים שלא יכולים לממן מנגנון הגנה משפטית מיומן משלהם כנגד רוע הגזרה וכן, אין ברשותם קשרים עם ראש הממשלה וראש העיר. אולי תושבי השכונה מנקים להם את הבית, מטפלים באמא המבוגרת והסיעודית שלהם, מסיעים אותם פגישות במונית או בלימוזינה ואפילו אולי מתקנים להם את הג'יפ היוקרתי כשהוא חלילה צריך לראות מוסך או טיפול עשרת אלפים. אבל, עדיין, הם זקוקים למשכורת כדי לממן משפחה ולא בכדי להרוס משפחות של אחרים.
יותר מכך, תשובה שילם כפיצוי סמלי מליון שקלים בערך לכל בית אב שאנשיו הכריחו את חברי המשפחה להתפנות. הפיצוי אינו משקף את ערכו האמיתי של בית פרטי בצפון תל אביב, אלא פחות מחמישית מערכו הנדל"ני הריאלי. לא מדובר בפיצוי מוסכם על שני הצדדים, אלא בסכום פעוט שהוחלט על ידי תשובה באופן חד צדדי.
למי שלא מכיר את הסיפור של שכונת גבעת עמל בתל אביב ואת הקשר בין ההון של תשובה - השלטון המושחת בעיריית תל אביב שמאפשר את זה ומשטרת ישראל כמוציאה לפועל את הוראות העולם התחתון של האלפיון העליון, להלן תזכורת בנוגע לקשר המושחת בין יצחק תשובה הטייקון, עיריית תל אביב והמשטרה התאגידית. משפחות אשרם, חליף וחמיאס איבדו אתמול באקט ברוטלי את הבית בו חיו באופן רצוף עוד מאז שנת 1947, בטרם קמה המדינה. במהלך מלחמת השחרור, תושבי השכונה התיישבו בשטח ששימש כמאחז קדמי במערכה על העיר תל אביב.
שנים של חיים בתנאים עלובים עברו בסבל בתקווה שהמדינה תקיים התחייבותה הראשונית לספק לתושבים דיור חלופי. בהמשך, הקרקע נמכרה על ידי מנהל מקרקעי ישראל בשנת 1961 ב-20% מערכה בהסכם מכר שנוי במחלוקת וללא מכרז. בחוזה, התחייב הקונה להקים במקום שיכונים תוך 5 שנים ולספק דיור חלופי לתושבי השכונה, הבטחה שלא יצאה אל הפועל. - התחייבות שמעולם לא יצאה אל הפועל. חלפו 5 שנים והשיכון לא הוקם. חלפו גם 50 שנה ופתרון חלופי וראוי אינו נראה באופק. החוזה לא נאכף ונוצרה שחיקה בלתי הפיכה בזכויותיהם של תושבי השכונה ובסיכוי להשיג קורת גג חלופי וראוי. למרות הכל, אתמול הם הושלכו לרחוב כמו כלבים. כל רכושם הועלה על משאיות ונמצא אי שם.

האמת בגבעת עמל צריכה להיאמר מול השקרים של חיילי יצחק תשובה - אנשי יחסי הציבור של יצחק תשובה מלעיטים את התקשורת באמירות מטעות ולא נכונות בהתאם להוראות הבוס שלהם במטרה להציג את תשובה באור חיובי. היחצנים טוענים שהכול בסדר עם המפונים ושאנשיו של תשובה הגיעו להסדר עם המשפחות ה"מפונות" מגבעת עמל.
 בניגוד למה שהם טוענים בתקשורת המיינסטרים - הנה האמת מהשטח: המשפחות לא "מפונות". הן מגורשות. הן מגורשות באגרסיביות תוך אווירת איומים, פחד, לחץ פסיכולוגי והשפלות. כל זאת תחת ניצוחו של קצין החקירות בדימוס חיים פנחס, המכונה "שוגון" - קצין משטרה בדימוס וחבר קרוב של תשובה הטייקון.
 המשפחות יושבות מיובשות ומושפלות במאהל המחאה או קרוב לבתים מהם פונו. למרות זאת, שוגון מתעלם מהם בהפגנתיות, עובר במקום ולא מדבר איתם. אף נציג של הטייקון לא מדבר לא עם בתי האב של משפחת כליף, לא עם משפחת חמיאס ולא עם משפחת אשרם.
ההובלה של המיטלטלים הוזמנה על חשבון המשפחות. משפחת כנפו לא יודעת היכן תעביר את הלילה.
חשוב להדגיש שזה לא ש- 70 אחוז מהמשפחות הסכימו לקבל פיצויים ורק כמה דורשות יותר מידי ומקלקלות לכולם, אלא שנציגי תשובה החליטו לנפנף את מחוסרי הכוח המוחלשים שחסר להם קשרים. הם יותר שקטים ולא בנויים להתנגד פיזית לפינוי באופן משמעותי. אותם נציגי תשובה לא רואים.
כרגע משפחות אלו נמצאות בחוץ, בשמש, בחום.
את התקשורת זה לא מעניין, אין לה אינטרס להתעסק בגבעת עמל. התקשורת ששייכת לבעלי ההון ולא תעביר את המידע לציבור, את האמת. רק עיתונות אזרחית שמסתכלת לאנשים האלה בעיניים יודעת את האמת.
אין צורך להוכיח שתשובה נפגש עם חולדאי על כוס קפה ודיבר איתו על גבעת עמל כבעיה נדל"נית. אני בטוחה שהפגישה התרחשה, סוכמו דברים ולכך היו עדים שיסכימו לספר על כך באחרית ימיהם. הקשר בין המיליארדים של יצחק תשובה מגיע עד לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. איך קורה שראש ממשלה מכהן מזמין את איש העסקים יצחק תשובה לארוחה פרטית במעונו של ראש הממשלה  בירושלים עם משפחתו של ראש הממשלה לאחר שערך עימו "שיחה" על שוק הגז הטבעי.על פגישה זו לא נמסרה הודעה לאיש בתקשורת, עד שהתקשורת עלתה על כך. הבעיה בפגישה זו הנה שהיא התרחשה ערב החלטה חשובה בממשלה - שותפות תמר דרשה לייקר ב-40% את מחיר הגז שהמאגר יספק לחברת החשמל. לאור החשש מפני היווצרות מונופול בשוק הגז הטבעי בישראל, מונופול שהתחזק בחודשים האחרונים עם הפסקת אספקת הגז ממצרים, נתניהו הורה לבחון את הדרכים להגברת התחרות בענף הגז, לצד טיפול בהגדלת הביקושים בו.
בעקבות כך, הוקמו הקמת מספר צוותי עבודה ממשלתיים ייעודיים ובין-משרדיים שיעסקו בהיבטי המקרו של גיבוש ענף הגז, כולל גיוון מספר ספקי הגז למשק הישראלי והתערבות ממשלתית באכיפת התחרות החופשית בו.
במקביל, החלו משרדי התשתיות והאוצר להיערך להתערבות רגולטורית בשוק הגז. על רקע מצב זה, נערכה הפגישה בין ביבי לתשובה. כמו כל דבר בישראל שקשור לתשובה, הדבר מושתק. פגישה זו נערכה במקביל להערכותם של משרדי הממשלה למאבק קשה באפשרות ששותפות מאגר תמר תיהפך למונופול גז טבעי הנשלט על ידי הטייקון. דווקא אז, בחר ביבי להדק את יחסיו עם בעליו הדומיננטי של המאגר, איש העסקים יצחק תשובה הידוע לשמצה. לא ידוע לי על כך שנתניהו טרח להיפגש עם אזרחים וארגונים שהובילו את המאבק להעלאת תמלוגי הגז, למשל.
אין מקום עוד לקפיטליזם חזירי המאפיין את ישראל משנות ה-80 עד לימנו במדינת ישראל. ישראל השתנתה ולעולם לא תהיה רוסיה. לא יהיו אוליגרכים ולא יהיה פוטין . כמו בכל דמוקרטיה מי שקובע ויקבע זה העם . והעם אמר את דברו - אין מקום בישראל לטייקונים ולחברות מונופוליות.
שבוע לפני תחילת תקופת החגים, בוחרים הטייקון תשובה והחברה שבבעלותו להשליך לרחוב משפחות המתגוררות בשכונת גבעת עמל עוד מקום המדינה. הודעה רשמית על הפינוי הועברה לתושבים על ידי המשטרה ביום שלישי, יום לפני הפינוי. לתושבים נמסר שהמשטרה תגיע ביום שלמחרת לשכונה עם מאות שוטרי יס"מ חמושים במטרה להשתלט על השכונה, על מנת לפנות את התושבים מבתיהם ולבצע את צווי הפינוי שהוציא בית המשפט כנגדם.בכך תתממש פסיקת בית המשפט הדוחה את תביעת התושבים.
 נכון לרגע זה, באי כוחו של יצחק תשובה לא מוכנים לנהל עם המשפחות משא ומתן. כתוצאה מהמצב, בני המשפחות יישארו ללון על אדמת גבעת עמל באוהל המחאה שהוקם.
זהו המצב במדינת ישראל, ערב ראש השנה תשע״ה, בה בעל המאה הוא בעל הדעה שקונה גם את המשטרה, העירייה ובית המשפט בנוסף לקניית חיל הים ששומר על מתקני הגז של תשובה במעמקי הים התיכון. מה שקורה בגבעת עמל יותר גרוע מפיגוע בטיל של החמאס. מדובר בטיל כחול לבן מבית היוצר של הון - שילטון - עולם תחתון.
יש ! זהו מקרה נוסף בו העשיר נלחם בעני ומנצח כי הוא טייקון - ואת מי המשטרה התאגידית המושחתת משרתת ומייצגת אם לא את יצחק תשובה בעל ההון ואת איש השלטון המושחת חולדאי?
אגב, מי שמנהל את הפינויים בשכונה ואת המשא והמתן על הפיצויים זה קצין החקירות בדימוס שוגון המהולל. יש לתשובה שוטרים רבים נוספים שעובדים בשבילו. הכח והאלימות ניצחו בחסות עיריית תל אביב ובתמיכת מערכת המשפט. כל הכבוד לתשובה על שהוכיחו לנו פעם נוספת איך צריך לנהוג בפשוטים והחלשים.
תסתכלו בתמונות. זה לא בעזה. זה בצפון תל אביב. זה לא טרור מעזה. זה טרור מטעם הממשל והעירייה. בביצוע מאות (אולי אלף בכל השכונה) שוטרים ויסמניקים. זהו כתם שחור על דגל המדינה. אשרם, חליף וחמיאס? אם הם באמת רוצים שהמחאה הזו תצמיח פירות שינסו גולדנברג, אייזנברג וצוקרברג.

אתניקס - תביא קצת דינרוס - קליפ

אולי הלילה אני אפול שבוי בזרועותייך
תמיד הלכתי שבי אחרייך כמו מאהב עלוב
את הריקוד האחרון שמרי לי למזכרת
ברגעים כאלה את נזכרת ואז אומרת שוב

תביא קצת דינרוס
כסף קונה
אז תביא קצת דינרוס
כסף קונה את הכל

בחצרות תמיד חיפשתי לפגוש עשיר לטיני
אם תנסי אותי אולי תביני אני אדם פשוט
אם אין לי כסף אהבתי תקנה אותך לבטח
מאושרים יחדיו נחיה לנצח איך את אומרת שוב

תביא קצת דינרוס...

את המלכה של בתי המרזח
כולם לכבודך יחגגו
אני אתן לך את מה שחסר לך
אז איך את אומרת לי שוב

תביא קצת דינרוס...

תחקיר של צינור לילה: עריית תל אביב מוכרת את האופניים שהיא מחרימה

כידוע, הרכיבה על אופניים ירוקה ביותר - מסייעת לשמירה על המשקל, להורדתו ותורמת לבריאות האדם. בנוסף, היא חוסכת כסף ומסייעת לסביבה. עם זאת, עריית תל אביב עושה סיקול ממוקד לבעלי אופניים הרוכבים ברחבי העיר בעבור הצע כסף.
כפי שנחשף בעבר בבלוג זה, עריית תל אביב גוררת אופניים שייכות לתושבים בטענות ומענות שונות - יכול להיות שלכאורה האופניים מפריעות לתנועת הולכי הרגל או שהן מפונצ'רות וסתם חלודות. בכך מתרחש גזל מאחר ובעליו של האופניים לא יודע האם הן נגנבו או נגררו ו על ידי הערייה. בנוסף, הערייה מקדמת באמצעות הגזל הזה את פרוייקט תל אופן, מאחר ועולה הרבה כסף לקנות אופניים חדשות.
להלן החשיפה של התכנית צינור לילה - לאן באמת הולכים האופניים? הערייה לא באמת מחכה שהבעלים יבואו לקחת אותם מהמחסנים. יכול להיות שבעליו של אופניים שנגררו רק לפני שבוע לא יקבל מענה מתאים מהערייה מאחר ואופניו לא קיימות יותר. הערייה מוכרת אותם לסוחר מתכת לגריטה. מכל זה הערייה, כאמור, מרויחה מליוני שקלים בשנה לקופתה. תענוג...

גניבת אופניים בחסות עיריית תל אביב

שאלה: איך מכניסים 200 מיליון שקל לקופת עיריית תל אביב כל שנה?
תשובה: דואגים שלא יהיו מספיק חניונים וגוררים מכוניות, כמובן.
שאלה: ואיך מקדמים את עסקי ה"תל אופן" להשכרת האופניים הירוקים בתל אביב?
תשובה: מסתבר שעכשיו פקחי העיריה *גוררים אופניים*. ולפני כן, חותכים את השרשרת.

אל תעלבו - זה לא אישי, זה הכל ביזנס. לעורכי הדין מביננו, יתכן ויהיה מי שירים את הכפפה, מאחר ונשאלת השאלה במידה והעירייה אינה מסדירה עמדות להצבת אופניים [יש אומרים כדי להעדיף את פרוייקט האופניים בתשלום] ואינה מציבה שילוט ראוי המסמן אזורים בהם אסור לקשור אופניים ממש כמו שיש אדום לבן לחניה ואזורי גרירה, האם הפעולה הזו של גניבת האופניים חוקית?


תפיצו אם אכפת לכם