נטלי דדון ו"המלאכיות של הכותל". שומר סף 372

 

נטלי דדון ו"המלאכיות של הכותל". שומר סף עם גדי טאוב

נטלי דדון על לימודי היהדות, על חב"ד, על המלאכיות של הכותל ונשות הכותלף על השמאלנות התל אביבית, הפגיעה בפרנסה ועוד.

גדי הוא מראיין אדיר! אמפטי, חכם, מכבד, נעים - כל התכונות הטובות של מראיין! נטלי דדון היא אישה למופת. אחכמה ויפה אשרייך אוהבים אותך. ישה חזקה וערכית ששילמה מחיר אישי יקר על האמת שלה! חזקי ואמצי! פשוט כיף להתחבר לנשמה שלך נטלי, מי יתן וירבו כמוך,

ותודה לך גדי על תוכניות טובות, והופעות טובות בערוצים השונים

עבודה בקורס תורת המשפט

 

עבודה בקורס תורת המשפט, שנה א', סמסטר ב', תשע"ו

עבודה – יש להגיש את העבודה עד יום ראשון ה-15.5.16 בשעה 23:00 תורת המשפט, שנה א, תשע"ו, סמסטר ב הוראות חשובות לכתיבה עבודת היישום והגשתה:

החומר המחייב לעבודה זו הינו מקורות הקריאה המופיעים ברשימת הקריאה (סילבוס) שנלמדו בכיתה ובתרגול במסגרת הדיון בתיאוריות הביקורתיות.
  משימת יישום: במשימת היישום הינך מתבקש/ת לאתר ולהציג שני פסקי דין שניתנו במדינת ישראל בשנתיים האחרונות ולהמחיש כיצד עקרונות יסוד של התיאוריות הביקורתיות באות לידי ביטוי בפסקי הדין שבחרת.
רצוי להישען על פסקי דין אשר זכו לתשומת לב תקשורתית וזאת על מנת להעשיר את הדיון בהם ולהעמיק במרכיבי התיאוריות הביקורתיות כפי שהם באים לידי ביטוי בפסק הדין. ניתן לעשות שימוש במקורות מידע שונים כגון: בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי חדשות  וכדומה. בהתאם לכללי הציטוט,  עלייך לצרף קישור (לינק) לכל מקור בהערות השוליים. הוראות כלליות: ·         שאלות בקשר לעבודה יישאלו רק בפורום במודול, כך שכל הסטודנטים יוכלו לראות את השאלות ואת התשובות. אין לשלוח אימיילים אישיים מרצה או למתרגלת עם שאלות. ·         לא יאושר לאף סטודנט או סטודנטית להגיש את עבודתם לאחר המועד והזמן הכתובים בכותרת.
הגשת העבודה העבודה תבחן את היכולות הבאות: בקיאות בחומר הנלמד, זיהוי הסוגיות הרלוונטיות, הסתמכות על אסמכתאות רלוונטיות, יכולת ניתוח וביקורת, וחשיבה עצמאית. בנוסף, בבדיקת העבודה יושם דגש גם על צורת הגשת העבודה (למשל – ריווח בין פסקאות, יישור לשני הצדדים, כותרות), מבנה העבודה, ניסוחה והגהתה.
אין צורך לצטט קטעים מתוך מקורות הלימוד. יש לתמצת את עיקרי הדברים וליישמם. בכל מקום בו ישנה הפניה לעמדה של מלומד או לפסק דין, ניתן לצטט בגוף העבודה רק את שם האסמכתא ובלבד שבתחתית כל עמוד יופיעו כהערות שוליים האסמכתאות המשפטיות בציטוט אחיד, לרבות הפנייה לעמודים ספציפיים, כאשר ישנה התייחסות לטענות ספציפיות.
העבודה תוגש בדרך הבאה:
גודל אות David 12  או כל גודל דומה, ברווח של לפחות "שורה וחצי", עם שוליים ברוחב 2 סנטימטרים (בכל הצדדים) לפחות. חריגה מההנחיות תגרור הפחתת הציון. מגבלת הכתיבה לעבודה היא 1200 מילים (לא כולל הערות שוליים). יש לציין בגוף העבודה את מספר המילים הכלול בה. אי ציון מספר המילים וכל חריגה ממגבלת המילים – ולו המזערית ביותר – תוביל להורדה בציון.
יש להגיש את העבודה דרך אתר הקורס בפורטל.
לאחר השליחה לא יהיה ניתן להעלות קבצים נוספים או למחוק קבצים שנשלחו.  אין להגיש עבודות משותפות ואין לשתף אחרים בהכנת העבודה. ניתן – ורצוי – להעלות בצוותא רעיונות כלליים לפתרון ולדון בכלליות בבעיות המתעוררות.
אולם, העלאת הדברים על הכתב (בין כטיוטה ובין כנוסח סופי) וכן מתן ביטוי קונקרטי לרעיונות כלליים שהועלו במשותף, צריכים להיעשות בצורה עצמאית. מקום בו יימצאו עבודות הדומות דמיון בלתי סביר, העניין יועבר לבירור משמעתי. בהצלחה! עבודה בקורס תורת המשפט, שנה א', סמסטר ב', תשע"ו מוגש על ידי:
מת"ז:
במסגרת עבודת היישום בתחום תורת המשפט, אנתח שני פסקי דין שונים בהתאם לשתי גישות פמיניסטיות – גישה אחת עבור כל פסק דין. האחת הנה התאוריה הפמיניסטית – ליברלית, באמצעותה אנתח פסיקה העוסקת בתחום אפליית עובדת בתנאי עבודה.
בהתאם לתאוריה הליברלית, יש להעניק שוויון זכויות, יחס ומעמד שווה לנשים ולגברים בפני החוק באמצעות מערכת החוק האכיפה מאחר והשוני בין המינים אינו רלוונטי. למעשה, יש ליצור מערך של עיוורון מגדרי, כאשר המגדר לא יהווה שיקול בקבלה לעבודה לצורך העניין. לפיכך, האבחנה בין נשים לגברים הנה פסולה וכן, יש לספק לנשים שוויון הזדמנויות.
פרשת אורלי חביב נ' שטראוס גרופ בע"מ עוסקת באפליה בשכר של עובדת לשעבר בשטראוס גרופ לעומת עובדים אחרים באותו דרג שכר בחברה. הדבר עומד בניגוד לחוק שכר שווה לעובד ועובדת. החברה המעסיקה הודתה בפני בית המשפט, כי אכן קיים פער מהותי בשכר בין עובדות החברה לעובדי החברה, כאשר עובדים מרוויחים שכר גבוה יותר ב22% לעומת עובדות באותו הדרג. עם זאת, לטענת הנתבעת, הפער בשכר נובע לאור שוני מהותי בסולם השכר של בעלי התפקידים אותם ממלאים הגברים בחברה לעומת הנשים. עם זאת, לטענת העותרת, עובדים רבים מבצעים בחברה עבודות שוות ערך לעובדות ועדיין, מקבלים שכר גבוה יותר לאור השתייכותם למגדר הגברי. בכדי לבחון את הסוגיה לעומקה, הצדדים הסכימו למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין, אשר יגיש את מסקנותיו לבית המשפט בהתאם למידע שיקבל מטעם הנתבעת. היקף המידע שימסר למומחה יקבע על ידי בית המשפט במידה ומחלוקת תיגלע בין הצדדים.
,,,  

גיבורות מקראיות – זיקתה של מגילת רות לחוקי הייבום והגאולה

 

גיבורות מקראיות – זיקתה של מגילת רות לחוקי הייבום (דברים, כ"ה, 10 – 5) והגאולה (ויקרא, כ"ה, 28 –
5 ) 

סטודנטים, זקוקים לסיוע מקצועי בכתיבת עבודה, בממ"ן, הצעת מחקר, בפרוסמינריון או בסמינריון? צריכים לאתר מקורות או תקועים עם הסטטיסטיקה?
צרו קשר בווטסטפ שמספרו 055-8847962 או שלחו את דרישות העבודה למייל shechmonis@gmail.com  כדי לקבל הצעת מחיר
שירות מיוחד לסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה
מייקי כתיבת עבודות אקדמיות, סמינריונים, פרוסמינריונים, ממנים, עיבוד סטטיסטי ואיתור מקורות

תוכן עניינים

א.      מבוא
1
ב. הביטויים של חוק היבום והגאולה במגילת רות ·       

  הזיקות והקשרים שבין מגילת רות וחוקי היבום והגאולה ·     

    השוני בישומם של חוקי היבום והגאולה במגילת רות 

ג.        דיון
2
3
4
6 

ד.      סיכום 7
ה.      ביבליוגרפיה
8                                                        

               א. מבוא
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות בנושא גיבורות מקראיות – זיקתה של מגילת רות לחוקי הייבום (דברים, כ"ה, 10 – 5) והגאולה (ויקרא, כ"ה, 28 –5 ) כפי שבא לידי ביטוי בדמויות המופיעות בו.
מגילת רות הנה מגילה הנקראת בחג השבועות וראשית התרחשותה בימי השופטים. יתכן שהמגילה חוברה בראשית תקופת המלוכה במטרה לפאר את הולדת דוד המלך. סיפורה של רות מתאר מוטיב רעיוני, לפיו ההכרח להתגבר על מכשולים רבים מוביל לצמיחתו של מנהיג דגול לעם ישראל. עובד, אבי ישי, נולד לאלמנה שעברה ייבום לאחר שנאלצה להתאמץ רבות ולתכנן תחבולות לשם כך. למעשה, העלילה במגילה מתארת באריכות סיפור של ייבום. על פי ההלכה, אדם שנפטר מבלי להותיר אחריו צאצאים, אחיו מצווה ליבם את אשתו. במסגרת זו, יבחן הליך ייבומה של רות בסיפור המגילה. יתרה מכך, תבחן גאולתה של רות על ידי בועז כתחליף לייבום.

ארגון ארבע אמהות כתנועת מחאה חברתית

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – תנועת ארבע אמהות כארגון מחאה
2
1 .1
ארגוני מחאה
2      1.1.1 מהי מחאה חברתית?
2
     1.1.2 ארגון מחאה העוסק בסוגיות שלום ומלחמה
3      1.1.3 ארגון מחאה נשי
4
1 .2
מלחמת לבנון ורצועת הביטחון
6
1 .3
תנועת ארבע אמהות 7
     1.3.1 הרקע להקמת התנועה 7
     1.3.2 פעילות התנועה
8 פרק 2 – ניתוח סמיוטי של תנועת ארבע אמהות
1 0 פרק 3 – דיון ומסקנות
1 3
סיכום 

מקורות
1 6
תקציר

 מטרת העבודה הנה לעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הפעילות הפוליטית של אזרחים – פעילות המחאה של תנועת ארבע אמהות כתנועת מחאה. תנועת ארבע אמהות הוקמה בעקבות אסון המסוקים במטרה להשפיע על מדיניות ממשלת ישראל בנוגע לפעילות צה"ל בדרום לבנון. ראשית התנועה בארבעה אמהות שילדיהן משרתים כחיילים ביחידות הפעילות ברצועת הביטחון וכן, פעילות בה אמהות שכולות שילדיהן שרתו במסגרת צה"ל בדרום לבנון בתקופות שונות. התנועה הוקמה בשנת 1997, בעקבות מותם של 73 חיילי צה"ל במסגרת אסון בדרך לפעילות ברצועת הביטחון שבדרום לבנון ופורקה בשנת 2000, עם נסיגתם של חיילי צה"ל מרצועת הביטחון בעקבות החלטתה של ממשל ישראל. במסגרת הפרק הראשון של העבודה, אציג מושגים רלוונטיים, המתייחסים לארגון ארבע אמהות כארגון מחאה נשי המתמקד בנושא שלום ומלחמה. בהמשך, אתייחס למלחמת לבנון הראשונה ולרצועת הביטחון וכן, אציג את תנועת ארבע אמהות, את הרקע
להקמתה ואת פעילותה. בעקבות כך, עולה השאלה האם תנועת ארבע אמהות הצליחה לעורר שינוי בחברה הישראלית? לפיכך, במהלך הפרק השני, אנסה לערוך ניתוח סמיוטי של שם התנועה כתנועת מחאה, אשר זכתה לחשיפה תקשורתית וכן, לבחון את מידת השפעתה על החלטתה של ממשלת ישראל לצאת מרצועת הביטחון שבדרום לבנון. בהתבסס על הניתוח, אערוך דיון ואציג את מסקנותיי בהתאם.

השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי המקצועי על מעמדו החברתי

 

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – נשים בספורט התחרותי – מקצועי
2

1.1 ספורט ונשים
2

1.1.1 התפתחות הספורט במערב עד העידן המודרני
2

1.1.2 ספורטאיות וענפי ספורט נשיים
5

1.2 ספורט תחרותי
10

1.3 מעמדן החברתי של נשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית
11
פרק 2 – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת על מעמדו/ה
16
2.1 הספורט כשדה מאבק מגדרי
16
2.2 השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי
19
פרק 3 – דיון ומסקנות
26
סיכום
30
רשימת מקורות
31

תקציר
כיום, הספורט הנו תופעה חברתית חיונית, אשר חוצה מעמדות, גזעים, מגדרים, דתות ולאומים. תרומתו האישית לעוסק בפעילות הגופנית – הן מבחינת הערכים שהוא מפנים והן מבחינה רפואית – בריאותית, הנה עצומה. מעבר להשפעה על בריאות המשתתף לטוב ולרע, ישנה התייחסות לפעילות הספורטיבית כפעילות תחרותית, אשר כפופה להמשכיות היסטורית ומסורת. בנוסף, תרומת העיסוק בספורט לחברה ולכלכה הנה עצומה, מאחר והעוסק בפעילת גופנית הנו אדם בריא, יצרני וכן, העיסוק בספורט מאפשר הפנמת ערכים ונורמות חברתיות. ניתן לסווג פעילויות ספורטיביות כפעילויות המיועדות לשעשוע, משחק או פעילות הישגית.
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הספורט והחברה – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה. סוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי מתמקדת בקשר בין נשים וספורט לאור התפיסה, כי מדובר בקשר חריג, מאחר וההתמקדות הנה במקומן של הנשים בתחום בו לגברים יתרון בולט. בעולם המערבי בתחילת המאה הקודמת, מקומה של האישה הספורטאית נתפס כשבירת מוסכמות חברתיות בנוגע לגבולות מגדריים. אמנם האישה האתלטית נתפסה כסמל הנשיות המודרנית וכן, נשים פעלו להשתלב בכח העבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ואף בתנועות פוליטיות. אך המאבק למען שוויון זכויות היה עודנו בחיתוליו בשלב זה. ספורט והצלחה נחשבים כתחומים גבריים. יותר מכך, ישנם ענפי ספורט מסויימים המזוהים כענפים גבריים, באופן המתפרש כחיוני לעיצוב הגבריות וכענף ממנו נשים מודרות.
מאה שנים מאוחר יותר, ספורטאיות ישראליות, כגון הג'ודאיות ירדן ג'רבי ויעל ארד עומדות כתף אל כתף לצד ג'ודאים כגון אורן סמדג'ה ושגיא מוקי. ענף הג'ודו נתפס במשך שנים כספורט המאופיין בהגמוניה גברית. לפיכך, מטרת העבודה הנה לעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום ספורט וחברה – הקשר בין מעמדו החברתי של ההספורטאי ומגדרו. עולה השאלה, האם קיים פער או שוויון במעמדן של ספורטאיות מקצועיות לעומת מעמדם של ספורטאים מקצועיים? שאלה זו תבחן על ידי סקירה של הספרות אקדמית הבוחנת את הנושא.
במסגרת הפרק הראשון, אציג את התפתחות הספורט בעידן המודרני וכן, אגדיר על קצה המזלג את ספורט הנשים כתחום עיסוק נשי ואת ענפי הספורט המוגדרים כנשיים. בנוסף, אגדיר את המונח ספורט תחרותי ואסקור את הספרות בהגדרתה את מעמד הנשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית.הפרק הראשון מיועד לשמש כהכנה לפרק השני בעבודה, בו אעסוק בהשפעת מגדרו של הספורטאי על מעמדו החברתי. במסגרת פרק זה אתמקד בספורט כשדה מאבק מגדרי וכן, אבחן את השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי. הפרק השלישי בעבודה מיועד לצורך פיתוח דיון בממצאים שעלו בפרקים הקודמים, בהם סקרתי את הספרות בסוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי או הספורטאית והשפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי. במסגרת הפרק, אסיק את מסקנותיי העולים מסקירתי את הספרות בהתאם.

הדין הרצוי והדין המצוי בעת תשלום מזונות על ידי גברים מול נשים

 

תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – סקירת ספרות
2
1 .1
מהו מגדר?
2
     1.1.1 מעמד האישה בחברה ובמשפט
2
1 .2
דיני משפחה והדין האישי 5

1 .3
גירושין 7
    1.3.1 הגירושין ביהדות
8     1.3.2 התפתחות יחסי הממון ודיני המזונות בישראל 9
פרק 2 – הדין הרצוי והדין המצוי בעת תשלום מזונות
1 4

2 .1 קשיים, אתגרים ושינויים בגירושין היהודיים
1 4

2 .2 ההבדל בין אמהות לאבות בעת תשלום המזונות
1 6
פרק 3 – משפט משווה
2 1
פרק 4 – דיון ומסקנות
2 3
סיכום
2 8
מקורות
2 9
תקציר 

פרוש המונח מגדר הנו ייצוגו של האדם כגבר או כאישה. בחינת ההבדלים החברתיים והתרבותיים בין המינים מתבצעת באמצעות שימוש במונח מגדר. בהתאם לגישות פמיניסטיות ביקורתיות, החברה אינה אורגניזם לכיד אלא מעמדות ביניהן בא לידי ביטוי מאבק כוחות. על פי גישות אלו, המעמד השולט כופה את ערכיו על יתר המעמדות בעקבות כוחו ושליטתו על מנגנונים שונים כגון הממשל והמשפט המסדירים סוגיות המטרידות גברים בהתאם לאינטרס שלהם. בהתאם לכך, חלוקת התפקידים המגדרית מוסברת על ידי שעבוד הנשים לגברים. תפקידים שהגברים לא היו מוכנים לבצע, יועדו לנשים. הדיון הציבורי, החקיקה וההלכה המשפטית עוסקים בעיקר בתיקון ביטויי אפלייתה לרעה של האישה. נשים בחברה המערבית נאלצות לשלב בין תפקידן המסורתי בתחום הבייתי ובין תפקידן מחוץ לתא המשפחתי. לאור שוויון הזכויות והקידום במעמדה של האישה, יותר ויותר נשים נמצאות במעגל העבודה. במסגרת עבודה זו נבחן סוגיה אחת מיני רבות מתחום ההבדלים המגדריים הבאים לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל ובחינת יישומו של עקרון השוויון בדיני המשפחה – הדין הרצוי והדין המצוי בזכויותיהם וחובותיהם של אמהות ואבות כלפי ילדיהם, תוך התמקדות בתשלום המזונות. מאחר ובישראל מיושם עקרון הדין האישי, נבחן כיצד תשלום המזונות מיושם על זוג יהודי במסגרת הדין העברי. מאחר ומדינת ישראל הנה מדינה יהודית ודמוקרטית, המשלבת בין ערכיה של היהדות כדת בעלת מסורת של אלפי שנים עם החדשנות המיושמת במסגרת שיטת המשפט הדמוקרטית, ניתן להניח, כי (1) הדין המצוי בתחום המזונות בשיטת המשפט בישראל הנו מתקדם באופן יחסי, מאחר וקיים שייויון מסוים בחלוקת הרכוש בעת הגירושין ודיני מזונות בין הבעל והאישה. עם זאת (2) לאור השפעות היהדות והדין העברי על שיטת המשפט בישראל, ניתן להניח כי יש מקום לעדכן את החקיקה בתחום ולהתאים אותה למציאות החברתית בישראל כיום.

עבודה בקורס תורת המשפט: המאבק בפורנוגרפיה

 

מילות מפתח	המאבק בפורנוגרפיה, פורנו, פורנוגרפיה, פלייבוי, פמיניזם, תורת המשפט
שנת הגשה	2012
מספר מילים	1386
מספר מקורות	10

תקציר העבודה

עבודה בנושא המאבק בפורנוגרפיה במסגרת קורס תורת המשפט 

על ידי מספר תעודת זהות: שנה"ל תשע"ב,                                                                                       סמסטר א' 

חופש הביטוי נחשב לזכות בסיסית של האדם ולכן, הוא מעוגן במדינת ישראל במסגרת חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992 באופן הנותן לו מעמד חוקי על – חוקתי. לעתים, קיימת התנגשות בין חופש הביטוי לזכויות אחרות ולכן, הוא מוגבל על ידי חוקים שונים וקיים דיון לגבי גבולותיו. התנגשות זו באה לידי ביטוי במקרה של הפורנוגרפיה, כאשר נפגעים טובת הכלל, זכויות וערכים אחרים, כגון פגיעה במעמדן ובכבודן של הנשים.
דיון בנושא נערך בעקבות הסירוב לאשר את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בישראל על ידי מועצה לביקורת סרטים בישראל לאור התוכן הארוטי המצוי בו בשילוב ההמלצה לצנזר קטעים מהסרט בטרם תאושר ההקרנה. בעקבות הסירוב וההמלצה לצנזר את הסרט או קטעים ממנו, החברה שהפיצה את הסרט, חברת סטיישן פילם בע"מ, פנתה לבג"צ. על פי דעת רוב השופטים במסגרת פרשת סטיישן פילם בע"מ נקבע, כי הביטוי הפורנוגרפי הנו חוקי ומוצדק בישראל בחסות חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו. עם זאת, יש לאזן בין חופש הביטוי באמצעות הגבלות במקרים בהם ישנה התנגשות של ביטויי תועבה, כאשר ישנה פגיעה חמורה ברגשות הציבור באופן המזעזע את סף הסובלנות ההדדית. קרי, הפורנוגרפיה בסרטי הקולנוע מוגנת כזכות על – חוקתית על ידי חופש הביטוי במסגרת חוק היסוד. בהתאם לכך, יש צורך בפגיעה קשה, חמורה ורצינית על מנת להצדיק הגבלה של זכות זו –

כיצד מאבק החלוצות למען זכות ההצבעה בא לידי ביטוי בישובים שונים במסגרת הישוב החדש בארץ ישראל.

 

תקציר העבודה

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582 – הצעת מחקר – לקראת מדינה יהודית ודמוקרטית – השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או כיצד מאבק החלוצות למען זכות ההצבעה בא לידי ביטוי בישובים שונים במסגרת הישוב החדש בארץ ישראל.
העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית

הצעת מחקר גישת רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

 

השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582 – הצעת מחקר – לקראת מדינה יהודית ודמוקרטית – השפעת פועלן של נשות היישוב על זכותן לבחור ולהיבחר במסגרת מוסדות רשמיים ביישוב היהודי בארץ ישראל על תמיכתם או התנגדותם של רבני הישוב הישן והפועל המזרחי בנוגע למתן זכות ההצבעה לנשים.
העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית

נשים מוכות כתופעה - נתונים סטטיסטיים ומקרה מחקר

 

תוכן עניינים
 
1 . מבוא
1
2. דיון     2.1 מקור התופעה של נשים מוכות
2
2     2.2 היקף התופעה בתרבויות שונות – נתונים סטטיסטיים
3     2.3 סוגי אלימות     2.4 חקיקה 5
7
3 . Case Study – חקר מקרה של אישה מוכה בחברה סגורה (החברה הדתית)
8
4 . סיכום
1 1
5. ביבליוגרפיה
1 2
                       
1 . מבוא
במה שונה המין האנושי משאר מיני החיות?
התשובה האחת הנראית לנו הנה שכלו ותבונתו. אלו הן מקורות כוחו וייחודו של האדם, מכאן תרבותו, לשונו, כושר המצאתו, פקדיו ואמונותיו.
כיום, אין ספק כי אישה אינה חסרה התכונות השכליות אשר מייחדות את המין האנושי. עם זאת, החברה עדיין שופטת אותה בתרבויות רבות, בדתות שונות ובארצות, בצורה שונה לפי תפקידה הביולוגי ולא על פי ערכה ומשקלה כאדם. צרכים, אשר נקבעו כנורמות בשחר התרבויות, עדיין מעיקים על מעמדה של האישה ומקצרים בזכויותיה. זאת למרות הדעות הקדומות, לפיהן הנשים הנן בחזקת "אדם" – אף הן נחנו בשכל ובתבונה והם בעלות רצון, יכולת וזכות להשתמש בתכונותיהן אלו ולהפעילם לתועלתן, להנאתן ולתועלת החברה והנאתה ממש כגברים. גברים, החוששים מאובדן נוחיות ומתחרות, ואף נשים, הנהנות ממצב תלות של "עבד נרצע" שכל דרכיו עם דאגת האדון, מקפידים לשמר על נורמות אלו לתועלתם של המין האנושי (אלוני, 1976).
מכאן עולה הבעיה של נשים אשר זקוקות לחברה שלמה שתקבע להן מה מותר ומה אסור, אשר תקבע גורל שלם של אישה ומתייחסת אליה כאל ייצור חלש שאינו מסוגל לשרוד ללא הגבר. אחת מהבעיות, אשר בפניהן על האישה לעמוד, הנה בעית האלימות. נשים רבות נחשפות לאלימות מדי יום מצד הגבר השליט.
אשה מוכה הנה אשה שבן זוגה פעל כלפיה בדרך המוגדרת בעבירת תקיפה. נשים אלו מוכות מבחינה פיזית, נפשית, כלכלית וחברתית. הן חיות מתחת לעולם הקורבנות ושומרות על כך בסוד (שטיינר, 1990). המונח השגור "נשים מוכות" מרמז על התעללות המתבטאת באלימות גופנית. אולם, העינוי הפסיכולוגי הנו שכיח באותה המידה והוא חמור אליה אף יותר. עינויין של הנשים בידי בן זוגן לובש צורות רבות. לכותרות מגיעות הטרגדיות המשפחתיות, כאשר מאחורי רובן – לפחות, עומד גבר.
מבדיקה של מאגר "נתוני יסוד" על הפונים לשרותי הרווחה ברשויות המקומיות נמצא, כי תחום האלימות במשפחה בכלל ובין בני הזוג בפרט, לא קיבל, בדרך כלל, רישום ייחודי ונבלע לתוך פרקי בעיה אחרים, כגון "יחסי אישות מעורערים" – מסתבר, כי התופעה נבלעת ואינה נרשמת באופן מפורש בתיקיהם של הפונים לשירותים אלו ולכן, לא ניתן להסתיע בהם בלבד למטרות הערכתה של היקף התופעה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (1998) – על סמך הערכות חלקיות וכן, נסיונות השוואה למדינות מערביות נוספות – מעריכים כי יש היום 150,000 – 200,000 נשים מוכות בישראל. כלומר, כל אשה שביעית בישראל הוכתה לפחות פעם אחת בחיי נישואיה על ידי בן זוגה – כל אישה שביעית! – אך 18 אלף תלונות בלבד מוגשות מדי שנה למשטרה בנושא. בישראל קיימים 11 אלף מקלטים לנשים מוכות ו-19 מרכזים למניעת אלימות – אך במהלך שנת 1999, ניתן סיוע ל-54 נשים בלבד! רק אחוז אחד מכלל הגברים המכים משתתף בסדנא לגנילה מאלימות, לרוב על פי צו שופט כתחליף למאסר. פרוייקטים דומים קיימים גם בבתי כלא (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 1998 ; קרופרו וישראל, 1999).
בהמשך, אנו נדון בתופעת הנשים במוכות – בהיקף התופעה, ממדיה, נדון בסוגי האלימות כלפי נשים – קרי, התעללות פיזית, נפשית ואף מינית וכן, פגיעה ברכוש. בנוסף, נדון בחקיקה הקשורה לאלימות וזכויות הנשים. בנוסף, אנו נציג כמקרה מחקר את מקרה האלימות כלפי הנשים בחברה הדתית, המייצגת חברה סגורה – חברה שמרנית, הרואה בגירושין מעשה של הרס חברתי ובקידום מעמד האישה כסכנה מוחשית להסדרים חברתיים הכרחיים

השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי המקצועי על מעמדו החברתי

 

האוניברסיטה הפתוחה

עבודת סמינריון בנושא
השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה החברתי

במסגרת הקורס – ספורט וחברה
מספר הקורס – 10583
מוגש אל –
מוגש על ידי –
מספר תעודת זהות –

תוכן עניינים

תקציר

1
פרק 1 – נשים בספורט התחרותי – מקצועי
2

1.1 ספורט ונשים
2

1.1.1 התפתחות הספורט במערב עד העידן המודרני
2

1.1.2 ספורטאיות וענפי ספורט נשיים
5

1.2 ספורט תחרותי
10

1.3 מעמדן החברתי של נשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית
11
פרק 2 – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת על מעמדו/ה
16
2.1 הספורט כשדה מאבק מגדרי
16
2.2 השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי
19
פרק 3 – דיון ומסקנות
26
סיכום
30
רשימת מקורות
31

תקציר
כיום, הספורט הנו תופעה חברתית חיונית, אשר חוצה מעמדות, גזעים, מגדרים, דתות ולאומים. תרומתו האישית לעוסק בפעילות הגופנית – הן מבחינת הערכים שהוא מפנים והן מבחינה רפואית – בריאותית, הנה עצומה. מעבר להשפעה על בריאות המשתתף לטוב ולרע, ישנה התייחסות לפעילות הספורטיבית כפעילות תחרותית, אשר כפופה להמשכיות היסטורית ומסורת. בנוסף, תרומת העיסוק בספורט לחברה ולכלכה הנה עצומה, מאחר והעוסק בפעילת גופנית הנו אדם בריא, יצרני וכן, העיסוק בספורט מאפשר הפנמת ערכים ונורמות חברתיות. ניתן לסווג פעילויות ספורטיביות כפעילויות המיועדות לשעשוע, משחק או פעילות הישגית.
עבודה זו תעסוק בסוגיה אחת מני רבות מתחום הספורט והחברה – השפעת הזהות המגדרית של הספורטאי/ת המקצועי/ת על מעמדו/ה. סוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי מתמקדת בקשר בין נשים וספורט לאור התפיסה, כי מדובר בקשר חריג, מאחר וההתמקדות הנה במקומן של הנשים בתחום בו לגברים יתרון בולט. בעולם המערבי בתחילת המאה הקודמת, מקומה של האישה הספורטאית נתפס כשבירת מוסכמות חברתיות בנוגע לגבולות מגדריים. אמנם האישה האתלטית נתפסה כסמל הנשיות המודרנית וכן, נשים פעלו להשתלב בכח העבודה, במוסדות להשכלה גבוהה ואף בתנועות פוליטיות. אך המאבק למען שוויון זכויות היה עודנו בחיתוליו בשלב זה. ספורט והצלחה נחשבים כתחומים גבריים. יותר מכך, ישנם ענפי ספורט מסויימים המזוהים כענפים גבריים, באופן המתפרש כחיוני לעיצוב הגבריות וכענף ממנו נשים מודרות.
מאה שנים מאוחר יותר, ספורטאיות ישראליות, כגון הג’ודאיות ירדן ג’רבי ויעל ארד עומדות כתף אל כתף לצד ג’ודאים כגון אורן סמדג’ה ושגיא מוקי. ענף הג’ודו נתפס במשך שנים כספורט המאופיין בהגמוניה גברית. לפיכך, מטרת העבודה הנה לעסוק בסוגייה אחת מני רבות מתחום ספורט וחברה – הקשר בין מעמדו החברתי של ההספורטאי ומגדרו. עולה השאלה, האם קיים פער או שוויון במעמדן של ספורטאיות מקצועיות לעומת מעמדם של ספורטאים מקצועיים? שאלה זו תבחן על ידי סקירה של הספרות אקדמית הבוחנת את הנושא.
במסגרת הפרק הראשון, אציג את התפתחות הספורט בעידן המודרני וכן, אגדיר על קצה המזלג את ספורט הנשים כתחום עיסוק נשי ואת ענפי הספורט המוגדרים כנשיים. בנוסף, אגדיר את המונח ספורט תחרותי ואסקור את הספרות בהגדרתה את מעמד הנשים בתחומים המאופיינים בהגמוניה גברית.הפרק הראשון מיועד לשמש כהכנה לפרק השני בעבודה, בו אעסוק בהשפעת מגדרו של הספורטאי על מעמדו החברתי. במסגרת פרק זה אתמקד בספורט כשדה מאבק מגדרי וכן, אבחן את השפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי של הספורטאי. הפרק השלישי בעבודה מיועד לצורך פיתוח דיון בממצאים שעלו בפרקים הקודמים, בהם סקרתי את הספרות בסוגיית זהותו המגדרית של הספורטאי או הספורטאית והשפעת הזהות המגדרית על מעמדו החברתי. במסגרת הפרק, אסיק את מסקנותיי העולים מסקירתי את הספרות בהתאם.

זו לא בדיוק העבודה שחי

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב

 

הצעת מחקר בנושא סוגיית זכותן של נשים לבחור ולהיבחר בתקופת היישוב בתקופת היישוב במסגרת הקורס נשים בחברה היהודית בארץ ישראל (1882 – 1948) שמספרו 10582

העבודה עונה על דרישות הקורס הדורשות הגשת הצעת מחקר לפני סמינריון שמטרתו להציג הצעה למחקר הבוחן את מאבקן של נשות הישוב היהודי בארץ ישראל למען זכותן לבחור ולהיבחר למוסדות הרשמיים ביישוב וכן, עך תמיכתם והתנגדותם של ארגונים. העבודה כוללת הגדרת נושא העבודה, רציונל המחקר, ראשי פרקים ורשימת מקורות ראשונית

שנת הגשה 2020

מספר מילים 1365

מספר מקורות 17

מועצת הפועלות וארגון הדסה ההבדל בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית ופועלם

 

כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות? ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה

עבודת סמינריון בנושא
ההבדלים בין ארגוני נשים בתקופת היישוב בגישתם כלפי מעמד האישה בחברה החלוצית – תוך התמקדות בפועלם וגישתם של מועצת הפועלות וארגון הדסה –
כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?

שם הקורס: נשים בחברה היהודית בארץ בישראל (1882 – 1948)
מספר הקורס: 10582
שם המנחה:
מוגש על ידי: אורית
מספר ת. זהות:
תאריך עברי / תאריך לועזי

תוכן עניינים

מבוא

1
פרק 1 – סקירת ספרות
2
1.1 פערים מגדריים בעולם המערבי – מודרני
1.1.1 מגדר ופערים חברתיים
1.1.2 מעמד האישה בחברה המודרנית והחתירה לשיוויון זכויות
2
2
3
1.2 תפיסת מעמד האישה בישראל בעידן המודרני
9
1.3 שיוויון ואי שיוויון בין המינים בתקופת היישוב
11

1.3.1 חלוקת התפקידים בין המינים בתקופת היישוב בארץ ישראל
11

1.3.2 תרומת ההסתדרות הכללית לפערים בין המינים
14
1.4 ארגוני נשים בישראל בתקופת היישוב
15
פרק 2 – בחינת תפיסת מעמד האישה של ארגון הדסה ומועצת הפועלות
18

2.1 ארגון הדסה
18

2.1.1 הקמת ארגון הדסה ומייסדות הארגון
18

2.1.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
19

2.1.3 פעילות הארגון
20

2.2 מועצת הפועלות
23

2.2.1 הקמת ארגון מועצת הפועלות ומייסדות הארגון
23

2.2.2 תפיסת מעמד האישה בעייני הארגון
26

2.2.3 פעילות הארגון
27
פרק 3 – דיון ומסקנות
30
סיכום
36
מקרות
37

מבוא
במסגרת עבודה זו אבחן סוגייה אחת מני רבות מתחום החברה היהודית בתקופת היישוב בארץ ישראל – את מעמד האישה בחברה הישראלית המתהווה, כאשר ההתמקדות הנה בהשקפתם של ארגוני הנשים בארץ ישראל בתקופת היישוב בנוגע למעמד האישה. לצורך בחינה זו, אתמקד בהשקפתם של שני ארגוני נשים שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-20 – השקפת ארגון הדסה לעומת השקפת ארגון מועצת הפועלות כלפי סוגיית מעמד האישה ביישוב.
בעת המעבר מאירופה לישראל, הן הגברים והן הנשים שאפו לשינוי באורח חייהן, אך רק הגברים מימשו את השינוי. רבות מהנשים שאפו, בין היתר, ליצור שינוי במעמדה המסורתי הנחות של האישה כפי שהיה מוכר להן בחברה היהודית – מסורתית של מזרח אירופה ומרכזה, זאת במטרה להגיע לשיוויון מגדרי בחברה המתגבשת ביישוב היהודי בארץ ישראל. בעייני החלוצות בתקופת היישוב ישנה השקפה שונה לעומת החלוצים בסוגיית מעמד האישה ותפקידיה בחברה. לכן, מעמד האישה בישראל נותר דומה למעמדה בארץ מוצאן של החלוצות, אשר חונכו על ידי אמהות שהעדיפו לבצע את תפקידיה המסורתיים של האישה. עם זאת, הן נחשפו להשפעות כגון המהפכה הפמיניסטית שהחלה באמצע המאה ה-19 וכן, הן הושפעו ממהפכניות רוסיות ויהודיות. בניגוד לציפיותיהן, מעמד האישה בתקופת היישוב לא השתנה באופן מהותי ומעמדן של הנשים נותר נחות לעומת הגברים. למעשה, הנשים ציפו לשינוי באורח חייהן, אך הגברים הם אלו שמימשו שינוי באורח החיים.
אחד התחומים בהם בא לידי ביטוי אי השיוויון המגדרי בתקופת הישוב היה התחום התעסוקתי. עיסוקן של הנשים התמקד בחלוקת התפקידים המסורתית, הן במסגרת המשפחתית והן בעבודה. תפקידים המאופיינים בעבודת כפיים יצרנית ואו מקצועיים לא היו פתוחים עבורן וכן, גם ההכנסה הנלווית לתפקידן נמוכה. לאחר שהנשים נישאו, לרוב הן הפסיקו לעבוד וכן, אורח חייהן התמקד במסגרת המשפחתית. ההסתדרות מילאה תפקיד פעיל בהגדלת הפערים בין המינים, כאשר לשכות העבודה של הארגון הכווינו נשים להשמה במסגרת תפקידים מסורתיים מגדרית וכן, הסכמי השכר שנחתמו מעגנים פערי שכר המפלים נשים באופן שיטתי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הוקמו מספר ארגוני נשים, כגון ויצ”ו, מועצת הפועלות והדסה, אשר פעלו לקידום זכויותיהן. לצורך עבודה זו אתמקד בבחינת השקפתם של ארגון מועצת הפועלות וארגון הדסה כלפי מעמד האישה. לאור הנסקר בספרות, עולה השאלה כיצד באה לידי ביטוי תפיסת מעמד האישה בארגון הדסה לעומת ארגון מועצת הפועלות?

לקבלת הקובץ