בחינת הדין המצוי והדין הרצוי בסוגיית הזכות לעיון והעתקה של חומר חקירה בשיטת המשפט בישראל
תקציר העבודה
עבודת סמינריון בנושא:
בחינת הדין המצוי והדין הרצוי בסוגיית הזכות לעיון והעתקה של חומר חקירה בשיטת המשפט בישראל מוגש במסגרת הקורס זכויות חשודים ונאשמים מוגש על ידי מספר תעודת זהות בתאריך תוכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מבוא
2
1 .1 הזכות הכללית לעיון ולהעתקה של חומר-חקירה בשיטת המשפט בישראל
2
1 .2 היקף הזכות לעיין בחומר החקירה
4 1.2.1 היקף חובת הגילוי של חומר החקירה
4
1 .2.2 מבחן הרלבנטיות 5
1 .2.3 חומר חקירה העומד במבחן הנגיעה
8 פרק 2 – היקף החובה לגילוי ועיון בראיות
1 1
2 .1 היקף חובת התביעה לגילוי ועיון בראיות
1 1
2 .2. היקף חובת הנאשם לגילוי ועיון בראיות ההגנה
1 2
פרק 3 – קריטריונים להגדרת מידע כחומר חקירה – הדין המצוי והרצוי
1 3
3 .1 הדין המצוי
1 3
3 .2 הדין הרצוי
1 3
פרק 4 – משפט משווה – הזכות לעיון ולהעתקה במשפט הפלילי ובהסדרי טיעון
1 5
4 .1 ארצות הברית
1 5
4 .2 אנגליה
2 0 סיכום
2 5
מקורות
2 6
תקציר “חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו אמץ מארץ תצמח וצדק משמים נשקף” [תהילים, פה ; יא – יב] עבודה זו עוסקת בסוגייה אחת מני רבות בזכויותיהם של חשודים ונאשמים – הזכות לעיון והעתקה של חומרי חקירה בשיטת המשפט הישראלית. במסגרת זו, אבחן את הזכות לעיון והעתקה של חומרי חקירה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשיטת המשפט בישראל, תוך התמקדות בדין המצוי והדין הרצוי. בנוסף, אסקור את הביטוי של הזכות לעיון והעתקה של חומרי חקירה במסגרת שתי שיטות משפט במדינות מערביות – ארצות הברית ואנגליה.
הזכות לעיון ולהעתקה של חומר חקירה בשיטת המשפט בישראל קבועה בהוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, המהווה את המסגרת הנורמטיבית, המהותית והפרוצדוראלית, למועד ולהיקף זכותו של הנאשם לעיון ולהעתקה של חומר החקירה. סעיף 75 לחסד”פ קובע את דרכי מימוש זכות זו. טרם תיקונו של סעיף 74
לחסד”פ, נקט המחוקק בנוסח “חומר שבידי התובע”, חובה שהורחבה על ידי בית המשפט. כיום, סעיף 74 לחסד”פ קובע, כי זכותו של הנאשם לעיון ולהעתקה חולשת על כל “חומר החקירה וכן רשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו”. בהתאם לסעיף 77 (א) לחסד”פ, מניעת זכות זו מהנאשם מהווה עילה לסנקציה כלפי התביעה, לפיה לא יתיר בית המשפט לתובע להגיש את הראיה או להשמיע עד אם נמנעה הזכות לעיון ולהעתקה מן הנאשם או סנגורו, למעט ויתרו הם על כך. תחילה, במסגרת הפרק הראשון, אבחן את הזכות לעיון ולהעתקה של חומר חקירה בשיטת המשפט בישראל, תוך התמקדות בהיקף הזכות להתמקד בחומרי החקירה ובהיקף חובת גילוי חומרי החקירה על ידי התביעה. בנוסף, אציג את מבחן הרלוונטיות, לפיו בוחנים בתביעה מהם החומרים הנחשפים בפני הנאשם ובאי כוחו ובאיזה אופנים חומרים אלו נחשפים להגנה. יתר על כן, אציג כיצד מגדירים את חומר החקירה העומד במבחן הנגיעה לצורך ההגנה על הנאשם.
בהמשך, במהלך הפרק השני, ארחיב בנוגע להיקף החובה לגילוי ועיון בראיות, תוך בחינת היקף חובת התביעה לגילוי ועיון בראיות וכן, היקף חובת הנאשם לגילוי ועיון בראיות ההגנה.
במהלך הפרק השלישי, אציג את הדין המצוי והדין הרצוי בנוגע לאבני הבוחן הנוגעים להגדרת מידע כחומר חקירה בהתאם לשיטת המשפט בישראל. לבסוף, אבחן במסגרת הפרק הרביעי את הביטוי של הזכות לעיון והעתקה של חומרי החקירה על ידי נאשמים במסגרת שיטות המשפט בשתי מדינות מערביות – אנגליה ובריטניה.
