מודעות ברמת הדף
יום רביעי, 19 בפברואר 2025
דרושים/ות מנהלי/ות עבודה מוסמכים/ות (גמר/שלד) ברחבי גוש דן
יום שני, 26 ביוני 2023
יסודות ניהול ותפעול הייצור - אאוטסורסינג סקר ספרות
תקציר העבודה
תוכן עניינים
א.
תקציר
1 ב.
הקדמה
2 ג.
תיאור המודלים הנסקרים 5
ד.
הצגת המחקרים
8 ה.
סיכום
1 0 ו.
ביבליוגרפיה
1 2
א. תקציר :
ייצור על ידי אאוטסורסינג (קבלנות משנה) מהווה בעולם העסקי של ימנו מרכיב אסטרטגי מרכזי.
כיום, חברות נאלצות להתמודד עם לחץ מתמיד בכדי להגביר את גמישות התפוקה, להפחית דרישות מלאי ולקצר את זמן הגעת המוצר לשוק, זאת בעקבות התחרות הגוברת בין היצרנים.
לכן, הליך בחירת הפעילויות, בחירת המרכיבים מקו הייצור בכדי להעביר אותן לחברות זרות בקבלנות משנה (אאוטסורסינג) הנה הליך משמעותי. עבודה זו סוקרת את תופעת האאוטסורסינג, את הליך הוצאת העבודות לאאוטסורסינג ואת הגורמים להצלחה בתוצאות של הפקת החלטות אלו. לפי אהי (Ehie , 2001) על החברות למקד משאבים בפעולות שיש בהן יתרונות ייחסיים תחרותיים וניתנים לכימות. על פעילויות שאינן קריטיות לקיום החברה ולשמירת מעמדה בשוק להישלח למיקור חוץ שמתמחות בפעילויות הדרושות. קויבליס ומילנרKouvelis & Milner , 2002) ) תומכים בדעתו ומגדירים את פעילות החברה כשרשרת אספקה לינארית המחולקת ל – 2 רמות : "פעילות הליבה" – בהם החברה מפגינה עוצמה וביצועים ; ו"פעילות שאינה ליבתית", פעילות שבה החברה אינה מיומנת. ללא השקעה הולמת בפעילויות שאינן ליבתיות, על החברה לסמוך על ספקים חיצוניים. היתרון בשליחה לאאוטסורסינג הוא שהעלויות הקבועות הופכות למשתנות ובכך, קטן הצורך בהשקעת הון בדברים שוליים ומאפשרת התמקדות בפיתוחים חדשים בעלי ערך ליצירת יתרון עסקי על פני המתחרים. ישנם מספר מודלים אסטרטגיים לבחינת ובחירת הוצאת עבודות לאאוטסורסינג ובבחירת קבלני משנה אותם נציג בהמשך.
קיימים יחסי גומלין של אי ודאות בביקוש ובהיצע בשווקים השונים ובפיתוח המוצרים. בנוסף, קיימת הבחנה בהשקעת החברה בשני שלבים של שרשרת האספקה (שלב 1 מדגים את פעילויות ה"ליבה" של החברה ושלב 2 המגדיר פעילויות ש"אינן ליבתיות"). לפעילויות אלו קיימת השפעה רבה על ההחלטה להפיק אאוטסורסינג, לחיוב ולשלילה ועל כך נרחיב בהמשך.
תוכן עניינים
א.
תקציר
1 ב.
הקדמה
2 ג.
תיאור המודלים הנסקרים 5
ד.
הצגת המחקרים
8 ה.
סיכום
1 0 ו.
ביבליוגרפיה
1 2
א. תקציר :
ייצור על ידי אאוטסורסינג (קבלנות משנה) מהווה בעולם העסקי של ימנו מרכיב אסטרטגי מרכזי.
כיום, חברות נאלצות להתמודד עם לחץ מתמיד בכדי להגביר את גמישות התפוקה, להפחית דרישות מלאי ולקצר את זמן הגעת המוצר לשוק, זאת בעקבות התחרות הגוברת בין היצרנים.
לכן, הליך בחירת הפעילויות, בחירת המרכיבים מקו הייצור בכדי להעביר אותן לחברות זרות בקבלנות משנה (אאוטסורסינג) הנה הליך משמעותי. עבודה זו סוקרת את תופעת האאוטסורסינג, את הליך הוצאת העבודות לאאוטסורסינג ואת הגורמים להצלחה בתוצאות של הפקת החלטות אלו. לפי אהי (Ehie , 2001) על החברות למקד משאבים בפעולות שיש בהן יתרונות ייחסיים תחרותיים וניתנים לכימות. על פעילויות שאינן קריטיות לקיום החברה ולשמירת מעמדה בשוק להישלח למיקור חוץ שמתמחות בפעילויות הדרושות. קויבליס ומילנרKouvelis & Milner , 2002) ) תומכים בדעתו ומגדירים את פעילות החברה כשרשרת אספקה לינארית המחולקת ל – 2 רמות : "פעילות הליבה" – בהם החברה מפגינה עוצמה וביצועים ; ו"פעילות שאינה ליבתית", פעילות שבה החברה אינה מיומנת. ללא השקעה הולמת בפעילויות שאינן ליבתיות, על החברה לסמוך על ספקים חיצוניים. היתרון בשליחה לאאוטסורסינג הוא שהעלויות הקבועות הופכות למשתנות ובכך, קטן הצורך בהשקעת הון בדברים שוליים ומאפשרת התמקדות בפיתוחים חדשים בעלי ערך ליצירת יתרון עסקי על פני המתחרים. ישנם מספר מודלים אסטרטגיים לבחינת ובחירת הוצאת עבודות לאאוטסורסינג ובבחירת קבלני משנה אותם נציג בהמשך.
קיימים יחסי גומלין של אי ודאות בביקוש ובהיצע בשווקים השונים ובפיתוח המוצרים. בנוסף, קיימת הבחנה בהשקעת החברה בשני שלבים של שרשרת האספקה (שלב 1 מדגים את פעילויות ה"ליבה" של החברה ושלב 2 המגדיר פעילויות ש"אינן ליבתיות"). לפעילויות אלו קיימת השפעה רבה על ההחלטה להפיק אאוטסורסינג, לחיוב ולשלילה ועל כך נרחיב בהמשך.
יום שבת, 14 בספטמבר 2019
איפה חברות הביטוח ברגע האמת?
האזרח גואטה הנה תוכנית דוקו-אקטיביסטית מקורית עם חבר הכנסת לשעבר יגאל גואטה. בכל פרק בסדרה יוצא גואטה להילחם בעוולות ועיוותים אשר פוגעים בכלל הציבור או חלקים ממנו. במסעו הוא נחשף להיקף הבעיה, פוגש את הקרבנות שסובלים ממנה ופונה אל האנשים שבכוחם לשנות את המצב - פוליטיקאים, פקידי הציבור ואנשי הסקטור הפרטי - מהדרג הישיר שפועלים בשטח ועד למקבלי ההחלטות ובעלי ההון שנהנים מהמצב ואינם מעוניינים בשינוי. הפעם זהו הפרק החמישי בסדרה והדרמות שצריך לספוג כשמדובר בביטוח בניין ונזקי צנרת.
גואטה, פעם חבר כנסת בישראל והיום אזרח מן השורה יצא לבדוק כיצד מגיבות חברות הביטוח כשמגישים תביעה במסגרת ביטוח דירה בדין נזק צנרת וכדומה, אותם הביטוח צריך לכסות. יגאל גואטה יוצא בעקבות כמות התלונות האדירה של מבוטחים בביטוחי מבנה וצנרת אשר טוענים שחברות הביטוח מתנערות מהמחויבות שלהן ברגע האמת כאשר יש פיצוץ בצנרת או בעיית אינסטלציה. במהלך המסע יגאל מגלה שבעצם מי שמטפל בנזקי הצנרת הם קבלני משנה, חברות שירות, שמטפלות רק בבעיות שכדאיות להן. כשהבעיה לא כדאית אז יש סחבת נוראית. למעשה, חברות הביטוח וחברות השירות יעשו הכל כדי שבסופו של יום – אנחנו נשלם בעצמנו.
למעשה, ישנן מספר חברות ביטוח בשוק, כששולטות בשוק הביטוח חמשת חברות הביטוח הגדולות. אמנם מי שאמור לאתר את התקלה ולתקן אותה הנן חברות הקבלן מטעם חברות הביטוח. יחד עם זאת, חברות הביטוח הן אלו שאחראיות על תיקון הנזק.

