דרושים/ות מנהלי/ות עבודה מוסמכים/ות (גמר/שלד) ברחבי גוש דן

 

לחברת בניה דרושים מנהלי עבודה מוסמכים ומנוסים

התפקיד כולל פיקוח על העבודה, ניהול עובדים, התנהלות מול קבלנים, ספקים, ממשקים פנים ארגוניים.

משרה מלאה- 6 ימי עבודה בשבוע.

דרישות:

מנהל/ת עבודה מוסמך- חובה

מנהל /ת מנוסה -חובה

ניסיון בתחום המגורים- חובה

ניסיון במגה פרוייקטים,

ניסיון בניהול קבלני משנה וספקים.

יכולת עבודה תחת לחץ ועמידה בלוחות זמנים.

יכולת מתן פתרונות בשטח.

אסרטיביות לצד יחסי אנוש מצוינים.

המשרה מיועדת לנשים ולגברים כאחד.

המשרה מיועדת לנשים וגברים כאחד

חושבים שמתאימים?

לחצו כאן עכשיו >>

להגשת מועמדות, יש להעביר קורות חיים למייל desertstormil@gmail.com

- יש לציין ציפיות שכר

/ לחצו >>

כלי עבודה במחירי מציאה

כשמלון נבנה מכספי ציבור

אני מנסה לא להביא כאן חדשות מעבר לים, כי אתם עלולים לחשוד שאני ממציאה את כל זה. הפוסטים שלי מספיק הזויים גם מישראל, בטח ובטח כשמדובר בארועים מסיציליה ומרומא. אבל אני לא יכולה להתעלם מהתחקיר שמפרסם  ״לה רפובליקה״ אודות מלון שאף אחד מהקוראים של הבלוג לא ביקר בו, ״לה גראנדה הוטל סן קלוג׳רו״. זהו מלון חמישה כוכבים שנבנה לפני 60 שנה על פסגת אחת הגבעות היפות ביותר של סיציליה, מונטה קרוניו במחוז אגרגנטה.
הסיבה שבגללה לא ביקרתם בו היא שלמרות שהוא נחנך (פעמיים) ואפילו שופץ פעם אחת, מלון לה גראנדה הוטל סן קלוג׳רו מעולם לא נפתח, והוא יחגוג בקרוב 61 שנה ללא אף אורח וללא אף לינה.
בשלב זה בטח כבר הבנתם שהמלון נבנה כולו מכספי ציבור.
הבנייה החלה ב-1954, במקום הנכון ביותר תיירותית, צמוד לבזיליקה של סן קלוג׳רו. המועצה המקומית קיוותה למשוך את התיירים לעצור כאן ללילה, ודגש רב הושם על הפאר של החדרים. בגלל קשיי החציבה הבנייה נמשכה 30 שנה, עד כאן שום דבר לא יוצא דופן.
המבנה נחנך ברוב הדר באחד ביוני 1982. בלילה, כאשר שר התיירות חזר לביתו ברומא והמכובדים התפזרו, התברר שחברי המועצה שכחו פרט קטן אחד - להחליט מי יפעיל את המלון. ראש המועצה נעל את הדלתות והורה ליועץ המשפטי להוציא מכרז.
אבל בשנים שחלפו מאז תחילת הבנייה קם האיחוד האירופי, והמועצה המקומית כבר לא היתה מוסמכת להוציא מכרז. המלון נקלע לוואקום פרוצדורלי, אי אפשר היה להפעיל את המבנה באמצעות חברה פרטית כי הוא נבנה מכספי ציבור, ומצד שני לא היה אף גוף ציבורי בסביבה שידע להפעיל מלון. אחרי שנה של עימותים משפטיים המועצה הרימה ידיים, והמלון נותר סגור 10 שנים.
רק ב-1993 נמצא הפתרון המשפטי - הוקם קואופרטיב תיירותי, הממומן גם הוא מכספי ציבור, והוא זכה במכרז להפעלת המלון. אבל בשלב זה המלון כבר היה חורבה וכל הציוד היקר בו נגנב. לכן, איטליה מימנה שיפוץ מאסיבי של הקירות וקנייה חדשה של הריהוט, וכל זה נמשך עד 1998.
המלון נחנך שוב, הפעם בלי שר התיירות, מנכ״ל מטעם הקואופרטיב קיבל את המפתחות, 130 עובדים החלו את יום עבודתם, ואז התברר שהקבלן המקורי שכח פרט קטן אחד - חיבור למערכת הביוב.
ראש המועצה המבוהל פנה למנהל החברה שביצעה את השיפוצים ושאל למה הם לא התריעו שאין ביוב, והוא אמר שלא שכרו אותו בשביל הביוב אלא בשביל הקירות ועיצוב הפנים, ובהם אין שום בעיה.
המועצה שילמה 800 אלף יורו פיצויים לקואופרטיב ובשנת 2000 פירסמה מכרז למערכת ביוב. נבחרה חברת שיפוצים המתמחה בביוב, נבחרה חברה ציבורית שתנהל את המלון, ומאז המלון עומד סגור: המועצה לא מצאה מקורות תקציביים לשלם על הביוב, משרד התיירות סירב להמשיך להזרים כסף לפרוייקט ואפילו האיחוד האירופי לא התלהב.
קשה לדעת כמה כסף ירד לטמיון במלון לה גראנדה הוטל סן קלוג׳רו. כנראה 80 מיליון יורו, אולי יותר. העיתון לקח שמאים לסיור ושאל כמה יעלה לפתוח את מלון הרפאים היום, והתשובה היא שהמבנה הקיים לא עומד בכללי הבטיחות המעודכנים של האיחוד, ולכן צריך להרוס אותו ולבנות הכל מחדש.
יש המון תגובות לסיפור בעיתונות האיטלקית, אבל משכה את תשומת ליבי זו של הכומר של הבזיליקה השכנה למלון: ״עלינו להסיק מהאירועים שהמלון הזה פשוט לא היה מיועד להיות״. כן, באיטלקית זה נשמע עוד יותר טוב.
זהו אינו עוד סיפור על מלון שמעולם לא נפתח. הסיפור ממחיש שוב את הידוע מהנסיון בכל מקום בעולם - ממשלות מתקשות לנהל עסקים. כשמשהו הוא "של כולנו" הוא למעשה לא של אף אחד - והתוצאה היא ביזבוז כספי מיסים והשחתה תוך פגיעה בעסקים שהיו יכולים לצמוח ולהביא ברכה. כך היה כשמדינת ישראל התעקשה להלאים את תחום חיפושי הגז והנפט וכך גם יהיה אם ימשכו קריאות ההלאמה בסקטורים שונים. כאשר אתם רואים את ההמון המוסת יוצא לרחובות וצועק "התשובה להפרטה - הלאמה" כדאי להכיר את התוצאות הבלתי נמנעות של מדיניות זאת. יעילותו של נמל חיפה הנה חריגה ונדירה. מניתוח ממצאי מחקר שביצע ארגון ה-OECD בשנת 2012, נמל חיפה דורג במקום הרביעי ביעילותו בין הנמלים בעולם‏. הנמל המקביל לו באשדוד מעיד על היפוכו, לאור הוועד החזק שמשבית את העבודה בגלל סטייק כהטבה על ימין ועל שמאל. בעקבות כך, העבודה נפגעת והמוניטין של הנמל גרוע. עובדי הנמל המוגנים מקבלים זכויות עובד עליהם יוליה, הקופאית ממגה, יכולה רק לחלום.

מחבלים ערבים שעבדו כפועלי בנין ביצעו פיגוע על קבלן ישראלי ממוצא יהודי והתקשורת שותקת

פשוט ביזיון שמסתירים מהציבור פיגוע כנגד יהודי על ידי מחבלים ערבים - מחובתנו לכבד את זכרו ולשתף את האמת.
שמו של הצעיר בתמונה לעיל הנו נתנאל רואי ערמי הי"ד. נתנאל בן 26 תושב אחיעזר, השאיר אחריו משפחה, אישה ושני ילדים, הורים, אחיינים וגיסים - משפחה שלמה.
אתמול, במהלך פעילות עבודתו בבניין רב קומות בפתח תקווה, הדבר היחיד שהחזיק אותו בקומה ה-11 מטעמי בטיחות זה חבל של סנפלינג. מספר עובדים ערבים החליטו לבצע פיגוע ולחתוך לו את החוט שהחזיק אותו והוא צנח אל מותו. אחד העובדים סיפר לחוקרי המשטרה, שהוא היה בצד השני של האתר כששמע צווחת אימים. הוא ירד למטה ורץ לצד השני כדי  לגלות את הבוס שלו נחת על הקרקע והכבל כרוך מסביב לבטנו - לכן, לא יכול להיות שהוא השתחרר מהכבל. הכבל של הסנפלינג, למעשה, נחתך במכוון לדבריהם של עדי ראייה.
אתם בטח שואלים איך יכול להיות שלא פרסמו את זה בתקשורת?
כי התקשורת שמאלנית ואם זה היה ערבי או תג מחיר בו ערבים היו משחיטים רכוש ערבי, התקשורת הייתה מפרסמת את זה כאילו יהודים השחיטו רכוש על רקע לאומני. אבל אנחנו אחרי מלחמה ואת התקשורת השמאלנית ההזויה זה לא מעניין. היא לא רוצה להפוך את הארוע לאייטם הנמצא בכותרות כי זה מציג את הערבים כאנשים לא מוסריים לכן, התקשורת לא מלאה את חובתה ולא התנגדה לצו איסור פרסום שהוציאה על זה המשטרה שלא רצתה לעשות רעש מהעניין לאחר מלחמה, בעיקר לאור אוזלת ידה בהתמודדותה עם מיעוט ערבי-חבלני עוין מצד לרוב היהודי. שיתוף הפעולה הזה בין המשטרה והתקשורת אינו חדש וישנה הבנה בין הגופים למרות האינטרסים השונים שלהם. הצנזורה על הפיגוע משרתת מטרות שונות, אך חיונית לשני הגופים כדי להשיג את מטרותיהם.
מבחינת התקשורת, זוהי אשמתו של הנרצח כי סנפלינג הנה עבודה מסוכנת, במיוחד כשערבי יכול להגיע לכבל ולחתוך אותו. יותר מזה, התקשורת אינה ממלאת את תפקידה העיתונאי החיוני כאחראית על חופש המידע. בפועל, אין בישראל חופש עיתונות והתקשורת משרתת את האג'נדה השמאלנית. מה שכן, התקשורת תספר לכם שאתו היה עובד יהודי בשם לירון עובדיה שכמובן לא היה לו שום קשר לפרשה. אבל עדיף לזהות את האירוע עם שם יהודי כאילו מעורב ולא עם מוחמד. בתכלס, מי יבוא בטענות? שלא יגידו שיש עובדים ערבים, דבר שיגרום להפסקת הבניה או שהקבלן יפסיד הון, הפרויקט יתעכב או מעשה נקמה במקרה שלנו כרגע מאחר ולא רוצים שיהיה בלגן תקשורתי.
מדובר בפיגוע לכל דבר! מחבלים ערבים רצחו יהודי באמצעות הפלתו מגובה. תשתפו את הרשומה הזה בכדי שהמידה יגיע לכל חור אפשרי ויעורר הד תקשורתי. לא דיברו על האירוע החבלני בתקשורת, לא הודיעו כלום. המשטרה חוששת ממהומות והתקשורת עוינת לאירועים שמציגים את הערבים באור אמיתי ושלילי. המשטרה בשנים האחרונות איבדה שליטה על המיעוט הערבי בישראל. זוהי בושה וחרפה ואינה מכבדת את זכרו של הצעיר.

 אנחנו כעם יהודי ואתה דם מדמנו לא ננוח עד שנצעק וננקום את מותך! צריך למצות עם המחבלים הללו את הדין, להרוס את בתיהם ולהעניש את הישוב ממנו יצאו באופן כוללני.
אז לכל המעסיקים שלנו , ככל הידוע לי, יש לנו מספיק מובטלים במדינת ישראל שהיו רוצים את העבודה שאתם נותנים למחבלים ומפרנסים אותם! יש לשים סוף להעסקת עובדים ממוצא ערבי, בעיקר עם ובלי אישור עבודה מהשטחים!
 יהי זכרך ברוך .  משתתפת בצער המשפחה תהיו חזקים תנחומיי משמיים .

תשתפו את הרשומה!