השבוע פרסמה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב את הפוסטר הבא ברחבת ההסעדה בה נמצאים אקו ומקדולנדס. לפני פרסום הפוסטר, הרחבה הייתה פתוחה עד השעה 20:00. דוכני המזון אמנם נסגרו הכי מאוחר ב-19:00-19:30, אבל לפחות עובדת הניקיון לא התחילה לנדנד לפני 19:50. בפוסטר כתוב שלאור בקשות הסטודנטים, דוכני המזון אמנם לא יישארו פתוחים אחרי השעה 20:00, אבל הסטודנטים יוכלו להיכנס למקום ולשבת בו עד השעה 23:00 בימי חול. מעולה, נכון?
אני רואה יתרונות רבים בדבר ומדובר במעשה מבורך - יש לי הרבה עבודות להגיש. אני צריכה ללמוד לפעמים למבחן או סתם לשבת על המחשב הנייד לאחר שיעור אחרון בערב. אני מתקשה ללמוד בבית - בבית עושים הרבה דברים אחרים כמו ספונג'ה וכלים במקום ללמוד. אני שונאת לנקות ובכל זאת, אצחצח את השרותים ואת המקלחת במקום ללמוד למבחן או לכתוב סמינריון.
ברחבת ההסעדה הזו נוח לי ללמוד בשעות הערב - בצהריים עמוס מדי, במיוחד בתלמידי תיכון שאיכשהו מצאו את עצמם מגיעים לאוניברסיטה כדי לשרוץ בקפיטריה. אבל בערב שקט, יש סיכוי גבוה למצוא בוסטרים ריקים בשפע ושם יש את המקום היחיד שאיכשהו ידידותי לטבעונים ופלאפל טוב בדוכן השני שליד מקדונלדס. רק שהשרותים מחורבנים והדלתות לא ננעלות. לכן, מבחינתי להשאיר את המקום פתוח עד 23:00 זה יתרון אדיר.
בפועל הדבר לא מתממש. בפועל, עובדת הניקיון ממשיכה להוציא אותנו ב-19:50 בטענה שהמקום סגור. שאלתי אותה למה התכוונו כששמו את הפוסטר. היא אמרה 'שטו'. אני רציתי להשיב בערבית אבל היא בטח תחשוב שנפל לי המצחיק. אז היא שלחה אותי ל'בעל הבית' כדבריה - למוכר בדוכן שידידותי לטבעונים. הוא הסביר לי שהיא על הרגליים מ-6:00 בבוקר ורק מנקה. אז שאלתי למה שמו את הפוסטר אם הדבר אינו נכון? הוא לא ענה ישירות והתחמק בכך שהשיב שאם אני רוצה, אני יכולה לשבת בגזיבו בחוץ. אם כך, מה הטעם בפוסטר?
אם הייתי רוצה לשבת בגזיבו בחוץ הייתי יושבת שם מלכתחילה. הגזיבו היה פתוח אחרי 20:00 גם לפני ששמו את הפוסטר, אבל אף אחד לא אוהב לשבת שם. הכיסאות שם לא נוחים, אין בו תקעים למחשב, המקום פרוץ לרוחות, חשוך ודרכי ההגעה לשם סגורים בלילה ולא מוארים - גם כך השדרות באוניברסיטה חשוכים וידידותיים לאנסים ורוצחים סדרתיים אחרי השקיעה. יותר מזה, אני מעוניינת בפרטיות בלי שיציצו לי למסך דרך החלונות ואני אוהבת להשתמש בשרותים מסודרים ולא להשתין בין השיחים. את הפרטיות והנוחות המתאימים אני משיגה בתאי הישיבה שברחבת ההסעדה. לכן, הייתי רוצה שמישהו יקיים את מה שהובטח בכרזה.
עם זאת, מהמקרה הזה עולה טענה מעניינת - עובדת הנקיון עובדת לפחות מ-6-7 בבוקר עד 8 בערב? היא לא אישה צעירה ואני בטוחה שהעבודה הפיזית לא קלה בשבילה. למה באוניברסיטה לא מפקחים על כך שבחברת הקבלן שומרים על זכויות העובד שלה? היא לא צריכה לעבוד יותר מ-8 שעות, בטח שלא מעל ל-12 שעות מקסימום.
הנה משהו שהאוניברסיטה צריכה ללמוד ממכללת סמינר הקיבוצים השכנה - לפני כשנתיים, המכללה החלה בקליטת עובדי הקבלן במסגרת הליך העסקה ישירה. לפיכך, קיבלו את עובדי הקבלן הנחותים כעובדים מן המניין של המכללה - תחילה
עובדות הניקיון ולאחר מכן
השומרים. כיום, הם עובדי המכללה לכל דבר במסגרת הליך העסקה ישירה, זאת לאחר שאגודת הסטודנטים במכללה פעלו לכך.
כמה אירוני שהפרסום נעשה דווקא ב-1 למאי, חג הפועלים. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב צריכה לעשות משהו מועיל בפעילותה, כמו לדאוג לעובדי הקבלן של האוניברסיטה. הדבר צריך להתבצע למען הסדר הטוב, גם אם חברי האגודה והעומד בראשה אינם בהכרח פועלים למען הסטודנטים במוסד, במיוחד כשמדובר בפעילות אקדמית. לחלק אלכוהול באמצע היום כשאנשים צריכים אחר כך לנהוג זה לא נקרא לפעול למען הסטודנטים. באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון כן ניסו לקדם את העניין ונחלו הצלחה חלקית. אגודת הסטודנטים של סמינר הקיבוצים נחלו, כאמור, הצלחה מלאה בעניין ההעסקה הישירה של עובדי הקבלן.
בניגוד לאלו, אגודת הסטודנטים של את"א הנה אגודה חסרת שיניים המתחנפת לאוניברסיטה ושאינה מעוניינת לעשות פעילות משמעותית ולנענע את הסירה. פניתי אליהם בעבר במספר נושאים, בין היתר בעניין אפליית סטודנטים לקויי למידה באוניברסיטה ונציגי האגודה טענו במפורש שנאסר עליהם לפעול נגד האוניברסיטה, בכלל זה מטעם נציגים מהמחלקה המשפטית של האגודה. למעשה, אין להם אינטרס לנענע את הסירה, מאחר והפעילות באגודה משמשת כקרש קפיצה
לפעילות בכנסת. שם, המשכורות מגיעות לכמעט 40,000 שקל בחודש. זוהי קפיצה משמעותית בשכר ובתנאי העבודה בהתחשב בכך שעד טקס קבלת התארים הם עבדו כמלצרים...
