עבודה בדיני תאגידים - דיני יזמים, דיני שעבודים ותביעה נגזרת וייצוגית

מילות מפתח	דיני יזמים, דיני שעבודים, דיני תאגידים, פירוק, פשיטת רגל, שעבוד, תביעה ייצוגית, תביעה נגזרת
שנת הגשה	2012
מספר מילים	1766
מספר מקורות	7

תקציר העבודה

הוראות כלליות
1 .       יש להגיש את העבודות לא יאוחר מיום 10 באפריל, 2012.
2 .       היקף העבודה הכולל לא יעלה על שני עמודים מודפסים בגופן 12, בשוליים הסטנדרטיים של מעבד התמלילים וברווח של שורה וחצי בין השורות. חריגות מעבר לכך לא תיבדקנה ומקרים קיצוניים תגרומנה להורדת ציון.
3.       חומר הלימוד לעבודה הינו כל מה שנלמד בשיעור עם פרופ' גושן עד למועד פרסום העבודה, 29.3.2012
(כולל), וכן שלושת הפרקים הראשונים שנלמדו בתרגיל (דיני יזמים, דיני שעבודים ותביעה נגזרת וייצוגית), וכל החקיקה והפסיקה הכלולות בסילבוס הקורס בנושאים אלו.
4.       אין כל צורך לדון בסוגיות שאינן בחומר הלימוד לעבודה, גם אם הם עולים מהאירועים המתוארים. 5.       רצוי לחזק טיעוניכם בחקיקה / פסיקה / מאמרים מחומר הלימוד הרלוונטיים לפתרון העבודה.
6.       אין צורך לחזור על עובדות המקרה במסגרת פתרון.
7.       רצוי להעלות טענות וטענות נגד ככל האפשר, כאשר אין צורך להכריע ביניהן, אלא אם ההכרעה ברורה בנסיבות העניין.
8.       תכננו את המקום אשר מוקצה לכל טיעון לפי מידת חשיבותו. השתדלו להמנע מהקצאת מקום רב מידי לטיעונים שוליים.
בהצלחה עמית ועדי,

 חברות ילדות, אשר מזה שנים מגלות עניין במיזמים בתחום מחזור פסולת קבעו פגישה עם נפתלי, מהנדס מוכר, אשר זה לא מכבר רכש רישיון שימוש בפטנט פורץ דרך בתחום מחזור סוליות נעליים ישנות. מאחר ועמית ועדי מעוניינות לפתח עסק כלכלי בתחום המחזור ובבעלות עמית נכס מקרקעין שרכשה כשבוע לפני הגיית רעיון המיזם באזור התעשיה בעכו ("הנכס"), ולאור העובדה שנפתלי זקוק להשקעה כספית על מנת ליישם את הפטנט, קבעו החברים פגישה. במסגרת הפגישה, הציג נפתלי את תוכניותיו והתנה את השתתפות עמית ועדי במיזם המחזור בהשגת השקעה בסך של 10 מיליוני ש"ח, אשר יושקעו בחברה עתידית שתוקם ("החברה"). הצדדים חתמו על זכרון דברים מחייב לפיו, בין היתר, יחליטו הצדדים בעתיד הקרוב כיצד ואם בכלל להתאגד. עוד הוסכם, כי ככל שתוקם החברה, נתפלי יחזיק ב-60% ממניותיה ועדי ועמית תחזיקנה 40% יחדיו. עמית ועדי החליטו לפנות לדוד של עדי, חגי, אשר הינו אדם עשיר החי מזה שנים רבות בארה"ב. במסגרת הפניה לחגי, הוצע לחגי להפוך לשותף בעסק העתידי המשותף של מחזור סוליות, בתמורה לביצוע השקעה בסך 12 מיליוני ש"ח (וזאת על אף שנדרשת רק השקעה של 10 מיליון ש"ח כאמור). עמית, עדי וחגי סיכמו כי לצורך ביצוע ההשקעה, תוקם בעתיד חברה בשם מימון סוליות בע"מ (להלן: "חברת המימון") אשר ההשקעה תתבצע באמצעותה, כך שלאחר הקמת חברת המימון, תחזיקנה עדי ועמית ב- 40 אחוזים ממניותיה כל אחת וחגי ב- 20 אחוזים. לאחר ביצוע ההשקעה בחברה, חברת המימון תחזיק את מניותיהן של עדי ועמית בחברה (כלומר 40%). לצורך ביצוע ההשקעה, התקשר חגי עם בנק אוף אמריקה ("הבנק"), בהסכם הלוואה, לפיו יעמיד הבנק הלוואה בסך של 8.5 מיליוני ש"ח לחגי הפועל בשם חברת המימון אשר עתידה לקום ובתמורה, לכשתוקם החברה, יירשם שעבוד צף על כלל נכסי חברת המימון וכן שעבוד ספציפי על מניות החברה שתוחזקנה על-ידי חברת המימון. עד לרישום חברת המימון, הוסכם שיירשם שעבוד קבוע על הנכס (באזור התעשיה בעכו).
במקביל, התקשרו עמית ועדי עם רחלי, חברה קרובה של השתיים, לצורך ביצוע עבודות תכנון למפעל שעתיד לקום על הנכס. בתמורה לתכנון, תשלם החברה, לכשתקום, סך של 100 אלפי ש"ח, תמורה הגבוהה בכפי שניים מהמקובל בשוק באותה תקופה.
במקביל, התקשר נפתלי עם ידידו הקרוב בן-עמי בהסכם לפיו ילווה בן-עמי סך נוסף של מיליון ש"ח לנפתלי או לחברה, ככל שיוחלט על הקמת החברה. ככל שהחברה תוקם ולא תפרע את ההלוואה, יהיה זכאי בן עמי להקצאת מניות המהוות 30% ממניות החברה (באופן שידלל את אחזקות בעלי המניות הקיימים בחברה). כמו כן, ירשם לזכות בן עמי שעבוד קבוע על הנכס. נפתלי אף התקשר עם נורית שעמדה בראש חברת קבלנות בהסכם קבלנות מול החברה שעתידה לקום לצורך ביצוע עבודות התשתית טרם הקמת המפעל בסך כולל של מיליון ש"ח.
בעת רישום החברה, הוגש תקנון לרשם החברות, בו נקבעו בין היתר ההוראות הבאות:
1 .       למניות המוחזקות על ידי נפתלי תהא זכות וטו בכל ההחלטות שתובענה לאישור האסיפה הכללית.
2.       עדי תכהן כמנכ"לית החברה ועמית, נפתלי וחגי יכהנו כדירקטורים בחברה לכל ימי חייהם.
3 .       לנפתלי תהא הזכות לקבוע כי הגבלת אחריותה של החברה תוסר באופן בו לא תעמוד הגבלת אחריות לבעלי במניות בחברה.
4.       כל סכסוך משפטי שעשוי לפרוץ בין בעלי המניות לבין החברה ובין בעלי המניות לבין עצמם או בין צד ג' יועבר לבורר שזהותו תקבע על-ידי נפתלי.
עם רישומה של החברה, אישרה החברה את ההתקשרות עם נורית והועברה הבעלות בנכס לידי החברה, אך לא שולם במועד זה מס שבח על-ידי עמית וכן לא שולם מס רכישה על-ידי החברה. כמו כן, הועבר הרישיון בפטנט על שם החברה. ההתקשרות עם בן-עמי אושרה למורת רוחן של עדי ועמית, לרבות השעבוד על הנכס, אולם השעבוד מסיבה שאינה ברורה נרשם רק לאחר 40 ימים ברשם החברות. ההתקשרות עם רחלי לא אושרה על-ידי החברה.
כמו כן, נרשמה חברת מימון. לחברת מימון קיים תקנון סטנדרטי על-פי הוראות חוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"). עם רישומה, אושרה התקשרות החברה על הבנק, לרבות השיעבוד הצף, אולם בשוגג לא הוסר השעבוד הספציפי על הנכס.
כחודש לאחר רישום החברה וחברת מימון, רכשה החברה מספר מחשבים והעוסקה מירי כמזכירת החברה.
לצורך כך, הסכימו להעמיד צבי ובתיה (הוריה של עמית) סך של משפטים,000 ש"ח לצורך רכישת המחשבים וכן הסכימו להעמיד לחברה הלוואה בסך של 20,000 ש"ח לצורך תשלום שכרה של מירי. ביום
1 .1.2012 החלו עבודות הקמת המפעל. ביום 1.2.2012, נתגלה כי הקרקע עליה עתיד להבנה המפעל בעייתית ויידרשו יסודות עמוקים יותר, דבר אשר ידרוש השקעה כספית נוספת. לשם כך, פנתה החברה לבנק השועלים בע"מ ("בנק השועלים"). בנק השועלים העמיד הלוואה בסך מיליון ש"ח, ונרשם שעבוד צף על כלל נכסי החברה, הכולל תניה מגבילה. יחד עם זאת, לא נרשמה התניה המגבילה, אף שבמסגרת הסכם ההלוואה כך סוכם בין הצדדים.
ביום
1 .1.2013, נסתיימו העבודות, אולם טרם שולמו 65% כספי התמורה לחברת הקבלנות, כפי שסוכם מראש בתנאי ההתקשרות. לרוע המזל, ביום משפטים.1.2013 התברר כי המפעל מייצר זיהום אויר ולפיכך מיד עם הקמתו, הושבת המפעל בצו של השר לאיכות הסביבה ולפיכך חדלה החברה לשלם לעובדיה וכן חדלה מלשלם תשלומי מיסים וארנונה לעריית עכו. על אף שנסתיימו העבודות במפעל, תושבי שני קיבוצים סמוכים הגישו תובענה ייצוגית כנגד החברה בשל זיהום האוויר. ביום 1.2.2013, הוגשה בקשת פירוק כנגד החברה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובקשה למינוי מפרק זמני. כמו כן, מיד לאחר מכן הוגשה בקשת פירוק כנגד חברת המימון שבעקבות השבתת המפעל נכנסה לקשיים תזרימיים קשים ולא שילמה לנושיה לרבות לבנק.
פונים לעזרתכם נורית, רחלי, בן-עמי, מירי שטרם קיבלה שכר בגין שני חודשי עבודה, נציגי בנק השועלים ובנק אוף אמריקה, עיריית עכו, אילן אשר סיפק לחברה שירותי שליחות וטרם קיבל תמורה בגין שירותיו ותושבי שני הקיבוצים ושואלים כיצד ובאיזו אופן יוכלו להפרע. כמו כן, ציינו עילות תביעה נוספות העולות מעובדות המקרה, ככל שעולות.
בהצלחה!

סמינריון בנושא: השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השיעבוד

 

וכן עניינים
תקציר
1 פרק 1 – מבוא

2
1 .1 דיני חברות
2
1 .2 פשיטת רגל ((Bankruptcy
4
1 .2.1 השלבים לפשיטת רגל 5

1 .3 פרוק חברה (Company Liquidation)
8
1 .3.1 מהו פרוק חברה?
8

1 .3.2 דיני פרוק חברה 9

1 .3.3 עילות לפרוק חברה
1 1

1 .3.4 תפקידי המפרק
1 3

1 .4 מסת הנכסים משפטים
1 .4.1 נושיה של חברה בפרוק משפטים
1 .4.2 תכולת מסת הנכסים וחלוקתה
1 6

1 .4.3 סדרי הקדימויות
1 7

1 .5 משפט משווה
1 8

1 .5.1 המשפט האנגלי
1 8

1 .5.2 קליטת דיני פשיטת הרגל האנגליים במשפט הישראלי
1 9
פרק 2 – השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השעבוד : דיון
2 1

2 .1 שעבוד קבוע ושעבוד צף
2 1

2 .2 חובות מובטחים בשעבוד צף
2 2
פרק 3 – סיכום ומסקנות
2 9
ביבליוגרפיה
3 0 

תקציר 

עוד מראשית התפתחותו המשפטית של תחום פשיטת הרגל, השוויון בא לידי ביטוי בהליך ובאופן החלוקה של נכסי החייב לנושים. רבים מהוראות פקודת פשיטת הרגל בארץ נלקחו מחוק פשיטת הרגל האנגלי שנחקק בתחילת המאה הקודמת. בינואר 2000, נכנס לתוקפו חוק החברות במטרה לתקן ליקויים בפקודת החברות, התשמ"ג, 1983. חוק החברות החדש ממלא תפקיד מהותי בהעברת נטל האחריות האישית על מנהלי החברה ובעליה, כאשר הליך הרמת המסך עוגן בו.
במהלך עבודה זו, אנו נדון בסייג אחד מיני רבים מתחום דיני החברות – רמת עדיפות של שעבוד. מטרת עבודה זו הנה לבדוק את השפעת היקף הנכסים המשועבדים על דרגת העדיפות של השיעבוד. במסגרת העבודה, אנו נבחן את הדין הנהוג בישראל בסוגיית סדרי הקדימויות מבחינת שעבודים תוך בדיקה השוואתית לשיטת המשפט כפי שנהוג במשפט האנגלי כיום. מטרת ההשוואה הנה לבחון את ההסדר החלופי לדין הנוהג, שאינו תואם את צרכי החברה המודרנית, והן כאמצעי להצעת פתרון לשאלות משפטיות, להן אין תשובה ברורה בדין הישראלי.
ראשית, אנו נדון בחקיקות הקשורות לדיני חברות ודיני שעבוד. במסגרת זו, אנו נעסוק בסוגי השעבוד השונים ובקשר הקיים לסדר הקדימויות של הנושים בהתאם לסוג השעבוד הנמצא ברשותם. בהמשך, אנו נדון בסוגי הנושים השונים וכן, בתכולת מסת הנכסים וחלוקתה. ברוב המקרים, חברה העוברת הליך פרוק, הנה מכיוון שהיא נמצאת במצב של חדלות פרעון ולכן, היקף נכסיה אינו גדול. במסגרת זו, אנו נדון, בעיקר, בהבדל הקיים בין שעבוד צף לשעבוד ספציפי ובהשפעת היקף הנכסים על סדרי הקדימויות של הנושה.