- 5 שנות ניסיון ב-Java
- ניסיון ב-Docker
- ניסיון ב-Microservices
- ניסיון ב-Cloud
פרטי המשרה:
מענה לפניות בנושאי שירות ותמיכה טכנית ללקוחות
מסלולי הטבות ותנאים:
משרות הורה ומסלולי הטבות מיוחדות להורים
משרות נוחות וגמישות
הסעות מיישובי האזור
סביבת עבודה צעירה ודינאמית
הטבות והנחות הרשתות שיווק
אפשרויות קידום ומסלולי ניהול למתאימים
תמריצים שווים
אירועי חברה וימי כיף
את מי אנחנו מחפשים?
ידע בסיסי בישומי המחשב
יכולת ביטוי ברמה גבוהה
אורינטציה שירותית וטכנית
יש להעביר קורות חיים desertstormil@gmail.com
עבודה סמינריונית בנושא :
טיפול קבוצתי פסיכו – דינמי וטיפול קבוצתי בשיטת הדרמה תרפיה – השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומו החברתי של חולה סכיזופרניה
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – סקירה ספרותית
3
1 .1 פסיכותרפיה
3
1 .1.1 טיפול קבוצתי 5
1 .2 טיפול קבוצתי פסיכו דינמי 7
1 .2.1 שלבים לטיפול קבוצתי בשיטה הפסיכואנליטית
8
1 .2.2 חסרונות הטיפול הקבוצתי הדינמי
1 0
1 .3 דרמה תרפיה
1 0
1 .3.1 פסיכודרמה
1 3
1 .3.2 הליך טיפולי
1 8
1 .3.3 חסרונות הטיפול הקבוצתי הפסיכו דרמתי
1 9
1 .4 סכיזופרניה
2 0
1 .4.1 קריטריונים לסיווג סכיזופרניה פרנואידית
2 0
1 .4.2 הגורמים להתפרצות סכיזופרניה
2 2
1 .4.3 שיטות טיפול בסכיזופרניה
2 3
פרק 2 – הצעת מחקר
2 7
2 .1 מטרת המחקר
2 7
2 .2 שאלת המחקר
2 7
2 .3 השערת המחקר
2 7
2 .3.1 משתנה בלתי תלוי
2 7
2 .3.2 משתנה תלוי
2 7
פרק 3 – מתודולוגיה
2 8
3 .1 כללי
2 8
3 .2 מדגם
2 8
3 .3 כלים
2 8
3 .4 הליך
2 9
סיכום ומסקנות
3 0 ביבליוגרפיה
3 2
מבוא
בעבודה זו נדון בסוגיות מתחום שיטות הטיפול בסכיזופרניה. במסגרת דיון זה נעסוק בסוגיה אחת מיני רבות בתחום והיא השפעת סוג הטיפול הקבוצתי על מידת שיקומו של חולה הסכיזופרניה.
סוגיה זו עשויה להשפיע על הבנת המרכיבים – הן בתרומתה של שיטת הטיפול הקבוצתי לתהליך השיקום החברתי של המטופל והן בהשפעתה על דרכי ההתמודדות של המטופל עם המחלה. סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש השכיחות ביותר. היא מאופיינת בהפרעות התנהגותיות קשות, מחשבות שווא ועיוותים קשים בתפיסה ובחשיבה. בחרתי בנושא זה כיוון שבהפרעה זו מעורבים התפקודים הבסיסיים ביותר, אשר מקנים לאדם הנורמלי עצמיות, ייחודיות וייעוד עצמי. במקרה זה, חש הפרט שמחשבותיו, רגשותיו ופעילויותיו האינטימיות ביותר ידועות לאחרים או שהם שותפים להם. למחשבות אלו מתלוות לעתים הזיות ומחשבות שווא. הסכיזופרניה מסווגת למספר תתי קבוצות. בעבודה זו, בחרתי להתמקד בסכיזופרניה מטיפוס פרנואידי ובשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות להתמודדות עם המחלה, כגון שיטת הטיפול הקבוצתית. עבודה זו תציג הסבר לתופעת הסכיזופרניה, קריטריונים של מחלה נפשית זו וגורמים למחלה. כמו כן, העבודה תכלול תיאוריות פסיכו – סוציאליות לטיפול במחלה. במהלך העבודה נדון בשיטות טיפול פסיכו – סוציאליות – הטיפול הקבוצתי הדינמי והדרמה תרפיה. בהמשך, נציג הצעת מחקר שמטרתה לבדוק את השפעותיהן של שיטות טיפול אלו על מידת השתקמותם החברתית של חולי הסכיזופרניה. לשם כך, במהלך הפרק הראשון נציג את הטיפול הקבוצתי ונגדיר את הטיפול הקבוצתי הדינמי ואת הדרמה תרפיה. בנוסף, אנו נסקור את מחלת הסכיזופרניה, הגורמים להתפרצות המחלה ושיטות טיפול נפוצות. בסקירה התיאורטית נמצא, כי באמצעות התפקיד המטופל מצליח להתמודד עם קשיי היום יום באופן יעיל יותר.
לכן, אנו משערים כי שיטת הטיפול באמצעות הדרמה תרפיה בעלת השפעה חיובית יותר על המטופל מאשר הטיפול הקבוצתי הדינמי. לשם כך, הצענו לחקור אחר התשובות באמצעות יישום שתי שיטות הטיפול על חולי סכיזופרניה מטיפוס פרנואידי. על סמך המידע בפרק הראשון ננסה להציג את ההיגיון בתיאוריה שלנו ולפיו, ננסה לבנות בפרקים הבאים את הצעת המחקר ושיטת המחקר שלנו בנושא השפעת שיטת הטיפול הקבוצתית על שיקומם החברתי של חולי סכיזופרניה. מטרת העבודה הנה לבדוק מהי השפעת שיטת הטיפול הקבוצתי על מידת השיקום החברתי של חולה הסכיזופרניה. לפיכך, אנו נבנה הצעת מחקר שמטרתה לבחון כיצד משפיע סוג הטיפול הקבוצתי על שיקומו החברתי של המטופל.
מדגם – האוכלוסייה תורכב מחולי סכיזופרניה מטיפוס פרנואידי ; המטופלים ישלבו את הטיפול במהלך מסגרת יום. מסגרת הטיפול הקבוצתי תהיה קצרת מועד. גודל המדגם יורכב מקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דינמי וקבוצת טיפול אחת מסוג פסיכו – דרמתי. כלים – בשאלון לבחינת איכות חיים סובייקטיבית – Quality of Life Mental Health Index (QLMHI) שפותח על ידי בקר, דיאמונד וסיינפורד ישמש להערכת התקדמות המטופל במהלך הטיפול. השימוש בו ייעשה על ידי היועץ. בנוסף, התקדמות המטופל תיבדק באמצעות הערכות הצוות הטיפולי את רמת השתלבות החולים בחברה. הליך – במחקר זה נבדקים שני משתנים – סוג הטיפול הקבוצתי ומידת השיקום החברתי של המטופל. שיטת הטיפול הקבוצתי במטופלים תוגדר מראש – האחת מסוג פסיכו – דינמי והאחרת מסוג פסיכו – דרמתי. שימוש מקביל בשיטות טיפול נוספות ייבדקו ויילקחו בחשבון במהלך ניתוח תוצאות המחקר. בטרם תחילת הטיפול הקבוצתי, היועץ יערוך שיחה אישית ראשונית למטרת הערכתו של המיועד להשתתף בקבוצה.
הערכות הצוות הרפואי יבוצעו בטרם יתחיל הטיפול וכל שישה חודשים במהלך השנתיים הקרובות. מטרת הערכות אלו הנה בכדי לעקוב אחר השינוי במידת השתלבותם החברתית של החולים. במהלך הטיפול, מצבם של המטופלים תיבדק באמצעות ה- QLMH. לבסוף, נציג את המלצותינו למחקר זה ולמחקרים נוספים, הן בתחום שיטות הטיפול הקבוצתיות והן מתחום חקר הסכיזופרניה. בכדי לתת מענה על שאלות שהתעוררו, יש להשיג נקודת מבט רחבה יותר בתחום ובכך להוות פרספקטיבה מתאימה למחקרים נוספים – זאת במסגרת הכלל 'אין חכם כבעל ניסיון'.
במסגרת התפקיד בקרת שירות מול הצוותים השונים באגף התשתיות, טיפול בתלונות לקוח של אגף התשתיות, פיקוח על לו"ז ותפוקות הצוות ועוד.
מוקד השארת הודעות ללקוחות עסקיים, ביצוע פעולות במצבי חירום, מתן מידע ללקוחות העסק. עבודה מול כמה גורמים במקביל
מסלולי הטבות ותנאים:
משרות הורה ומסלולי הטבות מיוחדות להורים
משרות נוחות וגמישות
הסעות מיישובי האזור
סביבת עבודה צעירה ודינאמית
הטבות והנחות הרשתות שיווק
אפשרויות קידום ומסלולי ניהול למתאימים
תמריצים שווים
אירועי חברה וימי כיף
את מי אנחנו מחפשים?
ידע בסיסי בישומי המחשב
יכולת ביטוי ברמה גבוהה
אורינטציה שירותית וטכנית
אנחנו מחפשים מפתח/ת נוספ/ת לצוות הפיתוח שלנו! הצוות מפתח מערכות WEB מורכבות בתחומים שונים ובסביבת טכנולוגיות מתקדמות.
נמצאים במתחם הבורסה ברמת גן.
יש להעביר קורות חיים desertstormil@gmail.com
תוכן עניינים
מבוא
1 פרק 1 – הרקע להווצרות ההפרעה
2
1 .1 המצבים הנפשיים התגובתיים
2
1 .2 התפיסה המשברית הפסיכולוגית
3 פרק 2 – הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD / PTN) 5
2 .1 נברוזה בתר חבלתית (פוסט טראומתית 5
2 .2 הגורם לנברוזה
6
2 .3 מהלך ההפרעה
6
2 .4 אבני בוחן לזיהוי ההפרעה 7
פרק 3 – דרכי טיפול
1 0 סיכום
1 2
ביבליוגרפיה
1 3
מבוא
"אנשים החיים על צלעו של הר געש שבים וקוראים את תולדות האסון שפקד אותם… אנחנו עדיין חיים כאן בישראל על צלעו של הר געש" (ליבליך, 1979 ; עמ' 9).
בעת מלחמה, חלק מאזרחי מדינה מסכנים את חייהם בחזית. יתר האוכלוסייה נתונים לחרדה מתמדת בדאגה לשלומם ובעקבות המצב הבטחוני. דו הקיום עם המלחמה היה ונשאר חלק מחיי אזרחיה של מדינת ישראל מאז הקמתה ואף בתקופה שקדמה לה. אולם, הפחד מפני תבוסה, שמשמעותה מותם של יקרים, גדל לאחר מלחמת יום הכיפורים. חיים בצל המלחמה דומה לחיים בתנאי לחץ ממושך מכל סוג שהוא – החל מחשש מתמשך מפני התפרצות הר געש או חשש לחייו של אדם הסובל ממחלה ממארת. חוויות האימה והאבל הנן כלל אנושיות, בדומה לאפיקים הקיימים להתמודדות עמן ולהתאוששות מהשפעותיהן. על אף מכנה משותף זה, היחיד מגיב בהתאם לאישיותו ולתרבותו ובדרכים האופייניות לו (ליבליך, 1979).
הספרות עוסקת בהשפעת הטראומה הן על הנפגע עצמו והן על סביבתו. לעיתים הארוע הטראומתי הנו פיזי ובמקרים אחרים מדובר בטראומה נפשית הנובעת מהלם בלתי צפוי הנגרם לנפגע. אולם לאחר הטראומה נוצרת דמות חדשה, כלומר הנפגע הפוסט – טראומתי שונה מהאדם שהיה קודם שאימי הטראומה ותמונותיה השתלטו על תודעתו (Erikson, 1995).
אנו נתמקד בעבודה זו בהשפעת המלחמה על הפרט מנקודת מוצא פסיכולוגית –תפקודית. נקודה זו, לפי מילגרם (Milgram,
1 986), מגדירה את המלחמה כמצב לחץ ומתמקדת בהשפעות הטראומטיות של ההתנסות על קבוצות שהוגדרו כפגועי מלחמה. המלחמה הנה חוויה קשה ומשברית, אשר משבשת את מהלך חייו של היחיד. לוחמים רבים בצה"ל שהשתתפו במערכות ישראל סובלים מתגובת לחץ פוסט טראומתית ברמה כזו או אחרת. מטרת עבודה זו הנה לנסות ולסקור את הנושא.
