אתמול בערב נודע לי שרובין ויליאמס, זכרונו לברכה, נפטר בבוקר של אותו היום.
.jpg)
מדהים אותי הוא מצא בעצמו את האנרגיות לכך גם בתקופות הקשות בהן היה בדיכאון ואו מכור לקוקאין ואלכוהול.
אני עוד יותר נפעמת מהסתירות של האישיות הממכרת שלו, בעיקר כי הוא משויך לרשימה ארוכה של קומיקאים עילאיים בחסד, כמו יו לורי (Hugh Laurie), מייק מאיירס ורואן אטקינסון (Rowan Atkinson) שנלחמים במקביל עם הדיכאון האישי שלהם. אגב, כל אחד מהם הוא גאון בפני עצמו ואטקינסון אף סיים תואר שני בהנדסת חשמל אבל התפרנס ממשחק ומקומדיה.
התופעה הזו שידועה כרובין ויליאמס באה לידי ביטוי על קצה המזלג בהופעתו לפני סטודנטים למשחק בסטודיו למשחק. העולם איבד אדם גדול. היצירות המתועדות שהשאיר אחריו הפכו לנוסטלגיה עוד בחייו וכל שנותר הוא לצפות ביצירות שלו, בתופעה, באישיות, שוב ושוב, במיוחד כשיש צורך להתעודד. יש לנו הרבה מה ללמוד מרובין הדכאוני שגרם לאנשים לצחוק מכל הלב. הוא יהיה חסר לי.
Inside The Actors Studio with Robin Williams full length
Last night I learned that Robin Williams, God bless his soul, passed away earlier that day.

Amazes me that he found inside himself the energies that even in times of severe depression or either addiction to cocaine nor alcohol, his talent expressed
The world has lost a great man. The documentation he left behind became a nostalgia in his lifetime and all that remains is to watch his works, phenomenon, time and time again, especially when you need to cheer up. We have much to learn from Robin depressed creation that made people laugh heartily. He will be missed.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה