בשנות ה-60 בזק הקימה את השירות המתקדם ביותר שהיה אפשר להעלות אז על הדעת - שעון קולי, שהתקשרתם אליו והוא אמר לכם מה השעה! אז למה בדיוק צריך שעון כזה ואיך הוא עובד? או, טוב ש(לא) שאלתם.
בתחילת המאה הקודמת להחזיק שעון לא היה משהו מובן מאליו. גם אם היה לכם שעון, לא תמיד היה אפשר לסמוך עליו - שעונים מכאניים רבים התקלקלו והתחילו לזייף בשעה. באנגליה, היה נהוג לצלצל בטלפון למרכזן על מנת ליישב מחלוקות בנוגע לשעה המדויקת! בתמונה של האישה מול המיקרופון, ניתן לראות מרכזנית כזו שתפקידה לענות למנויי השירות הטלפוני.
בתמונה נוספת שצירפתי אפשר לראות מכונת "שעון דובר". כמו שאתם רואים זה מכשיר מכני, ולא ממוחשב, שלפי השעה ידע לשלוף הקלטה של מספר השעות ומספר הדקות באותו רגע, ולנגן את ההקלטה. אפשר לחשוב על זה כמו שעון קוקיה, רק שבמקום קוקיה, בכל כמה שניות הוא משמיע הקלטה אחרת לפי השעה. כל המספרים האפשריים הוקלטו מראש על ידי קריינים. באנגליה (שוב) התגאו שהמכונה שלהם מדויקת עד כדי עשירית השניה!
פה בארץ בזק החלה להפעיל שירות כזה בשנות ה-60 תחת המספר 15. קריינות השעות הוקלטה על ידי של ראומה אלדר, שדרנית רדיו מקצועית. למרות שבשנות ה-60 כבר היו שעונים די נורמליים בכל חנות, השירות הטלפוני של בזק היה מספיק פופולארי בשביל לקבל שדרוגים שונים לאורך השנים. למרבה התדהמה היום השירות הזה עדיין פעיל במספר 1455, ונותן עוד אינפורמציה כמו שעות במדינות שונות, זמני זריחה ושקיעה, ותאריך.
שירות דומה קיים עדיין בהרבה מדינות אחרות. לפי כתבה של ה-BBC, אנשים עדיין מתקשרים לשעון הדובר כדי לתקן את הסטיה בשעוני מחוגים, או, בחלק מהמקרים, פשוט כדי לשמוע את קולו המרגיע והשליו של הקריין.
תמונה אחרונה בשביל הכיף: טלפון ישן של בזק (אומרים שהיה צריך לחכות כמה שנים מרגע הזמנת קו ועד שהם הגיעו אליך) לצד טלפון מודרני, שבאופן טבעי לחלוטין, מראה את השעה באופן קבוע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה