לחלק מכם בטח יצא לראות את הקליפ היפיפה הזה רץ ברשת. מתברר שיש מאחוריו סיפור לא רע בכלל. סרגיי פולונין, מי שנחשב לילד הרע של עולם הבלט, רוקד לצלילי Take Me To Church בכנסייה נטושה בהוואי. הקליפ הזה אמור היה להיות שירת הברבור שלו והוא רק בן 24. תחושת המיצוי והתשישות הכללית לאחר שנים על גבי שנים של אימונים ומופעים מפרכים - של מי שנחשב לרקדן מחונן, ההבטחה הגדולה של בימות המחול, שכמותו טרם נצפה קודם לכן - הכניעו את גופו ואת נפשו. הוא ביקש לפרוש ופשוט לנוח.
סרגיי נולד באוקראינה. עד לגיל 8 התאמן באופן אינטנסיבי בהתעמלות קרקע. לאחר מכן רשמה אותו אמו לחוג בלט ומשם החלה להתגלגל הקריירה המפוארת שלו. כבר בשלבים מוקדמים גילה כישרון יוצא דופן והתקדם במעלה התחום. המשפחה כולה התגייסה כדי לממן את לימודי הבלט היוקרתיים שלו: אמו, שהקדישה את חייה ללוות אותו בדרכו; אביו שעבר להתגורר בספרד כדי לעבוד שם בבניין ולשלוח את הכסף הביתה; וסבתו שעברה להתגורר ביוון כדי לעבוד שם בסיעוד ולשלוח את הכסף גם כן. הוא, מצדו, לא אכזב, ושבר את כל השיאים.
מהר מאוד הבינו בני המשפחה שאוקראינה קטנה עליו ושלחו אותו למבחני קבלה, אותם עבר ללא קושי, בבריטיש רויאל בלט, אחד מהמוסדות היוקרתיים בעולם. הוא נחשב עד מהרה לעילוי ובגיל 20 הפך לרקדן הראשי הצעיר ביותר שאי פעם רקד שם. נדמה כי אין תפקיד שלא ביצע. ובהצלחה רבה. לטענתו, השקיע את כל מאודו בבלט, הרבה מעבר למה שנדרש ממנו, בין היתר, כדי שיאשרו לו להביא את אמו, שלא קיבלה אשרה לשהות עמו בלונדון, שתוכל להתגורר לצדו. אך בסופו של דבר זה לא קרה. הריחוק הפיזי מבני המשפחה השפיע והוביל גם לריחוק נפשי. שנתיים בלבד הספיקו לו. באותה תקופה החל לפרוק עול, לפחות באופן יחסי לחיים שהיו מצופים ממנו. הוא קעקע את עצמו, שתה ובילה עד השעות הקטנות של הלילה.
לאחר מכן עבר להיות הרקדן הראשי של תיאטרון סטניסלבסקי במוסקבה. לשם, לראשונה, הזמין את הוריו וסבתו לראות אותו רוקד, דבר שלא הסכים לעשות קודם לכן. אלא שהוא עדיין לא מצא נחמה. אורח החיים התובעני והטובעני הכניע אותו. וכך גם התחושות הקשות, על אף ההצלחה, על שנדחף החל מגיל צעיר, בלא שהוא יכול לשלוט בכך, אל המערבולת הלא נורמלית הזו. אז הקליט את הקליפ המצורף שאמור לתקשר החוצה את סערת הרגשות בה היה מצוי. הסרט הרקדן הנו דוקומנטרי בו סרגיי נמצא במרכז והיה מועמד לאוסקר.
**
בונוס: "שירת הברבור" הוא ביטוי שמשמעו יצירה אחרונה. הוא שאוב מן המיתוס על פיו הברבור אינו משמיע קול במהלך חייו אלא רק כאשר הוא עומד למות, אז הוא משמיע קול שירה ענוג.
My lover's got humour
She's the giggle at a funeral
Knows everybody's disapproval
I should've worshipped her sooner
If the Heavens ever did speak
She is the last true mouthpiece
Every Sunday's getting more bleak
A fresh poison each week
'We were born sick, ' you heard them say it
My church offers no absolutes
She tells me 'worship in the bedroom'
The only heaven I'll be sent to
Is when I'm alone with you
I was born sick, but I love it
Command me to be well
Amen, Amen, Amen
Take me to church
I'll worship like a dog at the shrine of your lies
I'll tell you my sins and you can sharpen your knife
Offer me that deathless death
Good God, let me give you my life
Take me to church
I'll worship like a dog at the shrine of your lies
I'll tell…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה