נזירות רוסיות, כיפת זהב, רצח של כת השטן וציורים מטיילים - אלו הם חלק מהסיפורים מאחורי מנזר גורני בעין כרם.
אם יצא לכם לאחרונה לנסוע בהרי עין כרם, ממש ליד בית החולים אולי יצא לכם לראות מבנה ענק מצופה כיפות זהב. מדובר ב"הכנסייה הבלתי גמורה", זהו כינוי לכנסייה ומנזר שבנייתו החלה ב-1871 על ידי אליזבטה פיורדורובנה, אשת הנסיך רוסי סרגיי אלכסנדרוביץ, והופסקה בשל מלחמת העולם הראשונה עד להשלמתה ב-2006. סביב המנזר יש לא מעט עובדות לא חשובות וממש מעניינות.
המבנה נמצא בכפר הרוסי בעין כרם וכולל כנסייה גדולה ומבנה מגורים לנזירות ואפילו בית הארחה לצליינים. בכפר יש 48 נזירות, אם מנזר ושני כמרים. במתחם יש *שלושה* בתי קברות - האחד לנזירות, השני ייעודי לשמונה נזירות שמתו ב- 1916, שנה בה מגפת הכולרה הכתה בארץ, ונקברו בבידוד. והשלישי לתורמים ועובדי המקום.
ב-1983 חדר חבר בכת השטן למבנה ורצח שתי נזירות. בתגובה לכך, הנזירות הקיפו את עצמן בחומת אבן גדולה והמקום נסגר לזרים במשך הרבה שנים. רק לאחרונה, החלו לפתוח שוב את המתחם למבקרים.
לפי המסורת הנוצרית, בעין כרם היה ביקור היסטורי של מרים אמו של ישו עם אלישבע, אמו של יוחנן המטביל (שגם נאמר שהסתתר במערה בקרבת מקום). הכנסייה מוקדשת לביקור זה ולכן, כל שנה ב-7 ביולי, ציור גדול המתאר את התגלות המלאך גבריאל למרים, יוצא בראש שיירה ממגרש הרוסים בירושלים אל הכפר הרוסי בעין כרם בתהלוכה גדולה. הציור נשאר שם במשך שלושה חודשים, אותו הזמן בו שהתה מרים לפי המסורת אצל אלישבע ולאחר מכן, הציור מוחזר בתהלוכה דומה למגרש הרוסים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה