עד שנת 1876 עדיין לא הומצא השעון המעורר אז איך אנשים היו מתעוררים בבוקר לעבודה?
פשוט!
תשלם למישהו שיעיר אותך!
תכירו את "המעיר"
 |
בתמונה: מארי סמית' מעיפה אפונים על חלונות
|
הפועלים היו משלמים מספר קטן של מטבעות פני לשבוע לאדם שתפקידו היה להעיר אותם בבוקר לעבודה. המעיר היה יכול להיות כל אדם פשוט ואפילו גם שוטר.
המעיר היה משתמש במגוון דרכים להעיר את הלקוחות שלו כמו,סבב ברחוב עם רעשן גדול,זריקת אבנים קטנות לעבר החלון של חדר השינה ואפילו יריקת אפונים דרך קשית. אך השיטה הכי פופלארית הייתה השכמה בעזרת נקישות בחלון באמצעות מקל במבוק ארוך.
אבל מה קורה שהמעיר לא היה מתעורר?
אל דאגה!! למעיר הראשי היה גם "מעיר-גיבוי" שהוא היה ישן במהלך היום ומעיר את המעיר ב4 לפנות בוקר. אבל היו מקרים שהמעיר גיבוי לא היה מעיר את המעיר הראשי וככה הפועל היה מאחר או מפסיד יום עבודה.
למשרה היה ניתן להגיש קורות-חיים עד שנת 1970
וסרטון של מעיר בשנת 1946 - מארכיון נורת'-ווסט באוניברסיטת מנצ'סטר
[Knocker-Up] from NWfilmarchive on Vimeo.
דרך נוספת באמצעותה יכלו להתעורר בתקופה טרם השעונים המעוררים. ואכן, השאלה איך ידענו לקום בזמן לאותו יום עבודה מלהיב? בעזרת נרות כמובן!
נרות מיוחדים היו מסומנים באינטרוולים של זמנים ידועים מראש, ומסמרים היו מוחדרים לנר בסימן הזמן הרצוי. הנר היה מודלק, והבעלים יכלו ללכת לישון בידיעה שהשעווה תימס - ובהגיעה למועד המסומן, המסמר יפול, ינחת על צלחת הנחושת למרגלות הנר בקול רם וצורם, וישכים אותם בזמן.
במידת הצורך אפשר היה לשים מספר מסמרים אחד אחרי השני, כדי לאפשר פונקצית "נודניק" למי מאיתנו שמתקשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה