הנפצת מיתוסים בנוגע לאסון צ'רנוביל

הכור בצ'רנוביל לפני ואחרי האסון

מבנה הכור

מה קורה היום בצ'רנוביל?
מוטנטים וזומבים מסתובבים ברחובות? לא ממש. אדמה חרוכה המזוהמת בפסולת רדיואקטיבית? גם לא. סתם עיר רפאים? אפילו זה לא.
העיירה עצמה בשם צ'רנוביל (בניגוד למה שאתם אולי חשבתם) מיושבת (ראו תמונות מצורפות) ומשעממת למדי. גרים בה כ-700 תושבים (רובם עובדי האיזור. חלקם הקטן זה מתיישבים לא חוקיים שחזרו למקום מגוריהם או מסתננים ). קיימת כנסייה, חנות, מוזאון ופאב פעילים בעיר (או יותר נכון כפר...). ישנן מספר אנדרטות, דואר ובית מלון. בערך זהו.
אתם מוזמנים להתרשם מהעיירה בgoogle-maps המצורף. מרתק כמו משחק בינגו בבית אבות.

חשוב להבדיל בין העיר צ'רנוביל שהיתה מרוחקת יחסית מהכור לבין העיר פריפאט הסמוכה לכור. פריפאט (שהיתה עיר צעירה ומודרנית) פונתה לחלוטין והפכה לעיר רפאים של ממש. צ'רנוביל (שהיתה עיר עם היסטוריה ארוכה) פונתה, נוקתה מהפסולת ויושבה חלקית מחדש. האיזור מסביב לכור פונה כמעט לחלוטין והוא דווקא מעניין מאוד לביקור לחובבי היסטוריה ובניינים נטושים.
קיימים טיולים מאורגנים לאיזור צ'רנוביל שעוצרים גם בעיירה עצמה (בעיקר לישון). ההרשמה לטיול חייבת להיות מראש עקב ביקורת דרכונים ומשמעת קרינה. הכניסה מותרת רק עם מלווה.
הכור הרגיעני של צ'רנוביל המשיך לתפקד ולייצר חשמל עד שנת 2000. כלומר במשך כמעט 15 אחרי האסון הנורא!
האסון שנחשב לאחד האסונות הגרעיניים בגדולים בהיסטוריה התחיל מפיצוץ מאוד נקודתי. נזק הסביבתי הרב שנפרס על איזורים נרחבים גורם לאנשים לחשוב שהפיצוץ השמיד שטח רב. במציאות  בניין אחד בלבד נפגע ממנו. וגם הוא לא הושמד אלא ניזוק. הנזק הכבד של האסון לא היה הפיצוץ עצמו, אלא פיזור של חומרים רדיואקטיביים בצורת אבק על פני השטח.
מכלול צ'רנוביל היה מחולק לארבעה תת-כורים שפעלו באופן בלתי תלוי (ועוד שניים היו בבניה). הם כונו "אנרגו-בלוקים" והיו מבודדים לא רע אחד מהשני.
הפיצוץ התרחש בבלוק מספר 4. הבלוק השלישי שהיה צמוד אליו כן קיבל זיהום, אך תיפקודו לא נפגע כלל מהתאונה.
הכור ששלוש מתוך הארבע בלוקים שלו שרדו את האסון חזר לפעילות הסדירה די מהר. הוא פעל באופן סדיר עד 1991 בה הבלוק השני הפסיק את פעילתו עקב תקלה (לא נגרם נזק לנפש). ב-1996 הבלוק הראשון כובה באופן יזום. ובשנת 2000 הבלוק השלישי נסגר והכור עבר לשלב ארוך של "די-אקטיבציה". הפעם הם מתכוונים להפסיק את כל הפעילות הגרעינית באופן מבוקר והדרגתי ולא כמו בפעם הקודמת.
הבלוק הרביעי, זה שהושמד ב-1986 עבר וממשיך לעבור טיפול יסודי. הסרקופג הראשון שנבנה סביבו בידד את האבק והוריד את רמת הקרינה בהרבה. אבל עוד בשלבי הקמתו התגלו בו פגמים טכניים רבים. מעליו נבנה עוד מבנה. הקשת הענקית המכונה New Safe Confinement היא מבנה יחידי מסוגו. זהו אחד המבנים הקשתיים הגדולים בעולם והמבנה הנוסע הכבד בעולם. העניין הוא שבמטרה לא להיחשף לקרינה, העובדים הרכיבו אותו קרוב לבלוק הרביעי ואז גררו את הכיפה המוכנה על מסילה עד שהיא התייצבה מעל החלק הפגוע. פרויקט בינלאומי עם עלות מטורפת, שימשך כנראה עוד כמה עשורים.

עיר רפאים

האיזור סביב הכור מבודד מחשש להפצת שאריות קרינה. ישנם מספר דברים מעניינים בו.
מלאור הנאמר עולה השאלה כמה זמן יקח לפנות את עיר שלכם במקרה (חס וחלילה) של אסון טבע בקרבת מקום? זרקו זמן שנשמע לכם הגיוני.
העיר פריפאט ששכנה בסמוך לכור הגרעיני צ'רנוביל, הידוע לשמצה, הוקמה ב-1970 ופונתה ב-1986. העיר הצעירה מתנה כ-47,500 תושבים, רובם צעירים (גיל ממוצע היה 26).
טרם האסון בכור הייתה העיר בתנופת בנייה.
ב01:23 בלילה 26 באפריל 1986 התרחשה התקלה הגדולה המוכרת כ"אסון צ'רנוביל". משמעות ומימדי האסון לא היו ברורים באופן מידי. ב12:20 בצהרים של 27 לאפריל המשטרה סיימה כינוס חירום וחילקה את העיר לאיזורי פינוי. ב12:30 השוטרים היו פרוסים בעיר. ב13:10 הופעל כרוז ברדיו המסביר לתושבים שעליהם להתפנות במהירות ולקחת רק חפצים הכרחיים ביותר. ב14:00 נפתחו שערי אוטובוסי החילוץ שנפרסו בעיר. ב-16:30 דווח שכל תושבי העיר פונו. תושבי העיר לא חזרו אליה מעולם.
כך שמתחילת המבצע עד סופו חלפו כ-4 שעות. מתוכם שעתיים היו הכנה ושעתיים הפינוי עצמו.

כנסיה בצ'רנוביל

אפשר בטעות להסיק מכך שהיסטוריה של העיר מסתיימת באותו היום. אבל לא. העיר שימשה כבסיס לכוחות ההצלה והצבא שעבדו בסילוק הפסלות. חלק לא קטן מהם מתו בעקבות המבצע. העיר המודרנית שהיתה נטושה טרייה משכה לעצמה גנבים ובוזזים רבים. גם כוחות המשטרה שפעלו באיזור הרשו לעצמם לבזוז רכוש נטוש. הביזה של ציוד שחלקו ספג אבק רדיואקטיבי נמשכה עד שהוחלט לרכז את כל החפצים ולקבור אותם בקרבת העיר. החלק העצוב שבוזזים מצאו את בית הקברות הזה...
לאחר סיום המבצע המרכזי, העיר נוקתה מקרינה (אם כי עדיין נחשבת למזוהמת, מסיבות טובות) וננטשה. היום היא עיר רפאים שנאכלה כמעט כולה על ידי יער. הבניינים הנטושים עומדים ריקים בעיקר, תודות למאמציהם של בוזזים.
העיר משמשת כיעד תיירותי. הכניסה מותרת אך ורק עם מדריך מורשה ודורשת ביקורת דרכונים.

בסרטון המצורף - כתבה בנוגע לסיור בצ'רנוביל בעקבות הסדרה המצליחה



מי שצפה בסדרה המעולה צ'רנוביל, או שיחק ב-Red Alert כשהיה קטן בוודאי שם לב שכל הרוסים קוראים אחד לשני "קומרד" (comrade). ובכן, תופתעו לגלות (אם אינכם רוסים) שזו בכלל לא מילה ברוסית אלא באנגלית, ושרוסים או חברי מפלגה קומוניסטים לא באמת קראו אחד לשני קומרד. המונח שבו נהגו להשתמש הוא Tovarisch (חבר). אז בפעם הבאה שאתם פוגשים מדען רוסי, אל תקראו לו קומרד.
הרבה לפני שצ'רנוביל הפכה לדבר החם ביותר בסטרימינג ומעבר לו, הורה הרבי מליובאוויטש להעלות לישראל כמה שיותר ילדים יהודים מאזור מוכה האסון בצ'רנוביל. כך, ב- 1990 נפתח מבצע הצלה יחיד מסוגו שנפרש על גבי שנים. יותר מ2,500 ילדים הוצאו מהאזור המזוהם בקרינה רדיואקטיבית, והועלו בזה אחר זה לפנימייה ייעודית בכפר חב"ד, שם הם נקלטו, חיו ולמדו למשך מספר שנים, ומשם היישר לחיק החברה הישראלית. ויש אפילו בול.
בבננות יש חומרים רדיואקטיביים, שבמהלך כל אכילת בננה מפיצים לגוף קרינה מיננת.(כמו קרינה של כורים גרעיניים או צילום רנטגן, אבל הרבה הרבה הרבה הרבה פחות. עובדת בונוס: כמות הקרינה שנפלטה באסון צ'רנוביל, האסון הגרעיני החמור ביותר בהיסטוריה,(שנבע מתקלה) ופוקושימה שנמצא מיד אחריו, שוות ערך לכמות הקרינה ב6,480,000,000,000 בננות. זאת אומרת, 6.48 טריליון בננות.

בונוס, בונוס! סרטון מאחד הטיולים המאורגנים, באנגלית. היוצרים אינם חלק מהצוות, ככה שזה לא פרסומת: