שדה התעופה המפואר והנטוש עטרות כעדות אילמת לפחדנות ולאוזלת היד של ממשלות ישראל

זה שדה התעופה 'עטרות' הממוקם צפונית לעיר הבירה שלנו – ירושלים.

שדה התעופה המפואר והנטוש הזה, הוא עדות אילמת לפחדנות ולאוזלת היד של ממשלות ישראל לדורתיהן והוא עומד כך בקלונו ובשיממונו כבר קרוב ל 19 שנים.

תחילתו של השדה המפואר הזה היתה בשנת 1918 כאשר האימפריה הבריטית שבאותה השנה השתלטה על שטח ישראל החליטה להקים שדה תעופה בינלאומי צפונית לעיר ירושלים.

במהלך בניית השדה באותה השנה הופקעו שטחים חקלאיים רבים של המושבים היהודים עטרות ונווה יעקב (כן כן חברים יקרים, אנחנו היינו שם קודם...) ששיגשגו שם,  שאפרופו המושג "כיבוש" אז שנים אח"כ נכבשו על-ידי הליגיון הירדני והיום הם כבושים על ידי היישוב הערבי קלנדיה...

הירדנים מצידם פיתחו את השדה במהלך 19 השנים בזמן שהוא היה בשליטתם עד ששוחרר (כן כן... שוחרר... אתם זוכרים את עטרות ונווה יעקב היהודיים נכון?) על-ידי כוחות חטיבת הראל ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ביוני 1967...

אח"כ התפתח השדה והותקנו בו מערכות הנחתת מכשירים מתוחכמות (ILS) שיצא לי באופן אישי כטייס להתאמן בהן פעמים רבות...

ואז במהלך שלטונו של רוה"מ אהוד ברק באוקטובר 2000 הפציעו כמה זורקי אבנים (מאותם אלה שחלקים אצלנו בעם רוצים כל הזמן למסור להם חלקים מהארץ שלנו)  ו... זהו... הוחלט לוותר ולברוח משדה התעופה של עיר הבירה שלנו...

תראו לי מדינה אחת בעולם שהיתה סוגרת את שדה התעופה הבינלאומי של עיר הבירה שלה כי מהשכונות הסמוכות אליו התחילו כל מיני פראי אדם מזוקנים לזרוק אבנים על המסלול...

כך בדיוק וללא שום סיבה אמיתית... בגלל פחדנות וחוסר משילות נסוגה ישראל משדה התעופה הבינלאומי של עיר-הבירה שלה וברחה ממנו עם הזנב מקופל בין רגליה... מדינה שיש לה פצצות די מפחידות, מדינה עם מוחות הכי מתוחכמים בעולם, מדינה שהקימה את עצמה אחרי אלפי שנות גלות ברחה כמו עכבר מפוחד מפני כמה זורקי אבנים...

אגב סתם ככה בשביל הייחודיות שלנו, אז רק שתדעו שמדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלעיר הבירה שלה אין שדה תעופה... אז זה לא ממש מדוייק כי יש לה, הנה הוא בתמונה... אבל איך אמרו הגששים:
"בטח שרוצה... רק מה? מפחדת"...

שיהיה לכם בוקר טוב, פחדנים קטנים שלי... תמשיכו לזהות "תהליכים" וככה אולי נצליח גם לסגור את נתב"ג...

היום לפני 110 שנה (08.03.1906): הוויברטור החשמלי הראשון יוצא לשווקים

הוויברטור החשמלי הומצא בשנות ה-80 של המאה ה-19 על ידי קלסי סטינר. במשך מאות שנים טיפלו כביכול רופאים בנשים הלוקות ב"היסטריה נשית" על ידי מה שנקרא כיום "אוננות". למרות זאת, הרופאים לא ראו אוננות זו כמעשה מיני אלא כעבודה מפרכת הדורשת זמן רב. הוויברטור שיצר סטינר הפך את התהליך למהיר ופשוט הרבה יותר, ובשל כך, הפך להיות כלי רפואי מקובל. תוך זמן קצר יצאה לשוק גם גרסה ביתית שהצליחה לא פחות מהגרסה הרפואית המקורית. עם תחילת המאה העשרים החלה רשת החשמל להגיע לבתי צרכנים פרטיים ועמה שלל מכשירי חשמל ובהם הוויברטור. העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ. הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי.
מכיוון שהוויברטור נחשב אז לכלי עזר לטיפול במחלה, הוא נמכר ברשתות גדולות כגון סירס. הקונוטציה המינית של המכשיר הגיעה עם הופעתם של הוויברטורים בסרטי פורנוגרפיה, שדחקו אותם מחוץ לשימושו של הציבור הרחב עד שבשנות ה-20 הם נעלמו כליל. הוויברטורים חזרו לשימוש הציבור רק בשנות ה-60.
היסטריה נשית היא אבחנה רפואית שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי, שמקורה עוד בימי קדם, והיא איננה מוכרת עוד בעולם הרפואה. בדיאלוג מאת אפלטון קיים תיאור של הרחם הנודד בגופה של אישה וחונק אותה כאשר הוא מגיע אל החזה וגורם שם למחלה. זהו מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה היוונית לרחם, "היסטרה". האבחנה הייתה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית לקשת רחבה של תסמינים כולל עילפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון או אובדן ליבידו, ונטייה "לגרום לצרות". חולות שאובחנו בהיסטריה נשית קיבלו לרוב טיפול ב"עיסוי האגן" – גירוי חיצוני של איברי המין הנשיים על ידי הרופא עד להשגת "פארוקסיזם היסטרי", המוכר היום בשם אורגזמה. להלן קטע מהסרט היסטריה העוסק בהמצאה - צפייה למבוגרים בלבד.